יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

חומר בספרות חינם מושגים בספרות כיתה ט' גי דה מופסאן, גברת מתילדה המחרוזת יגון

הסכין כסמל - הסכין כסמל מקושרת עם מוות ונקמה, אבל גם עם הקרבת קורבן. פעולת החיתוך בעזרת הסכין מסמלת הפרדה, ניתוק, חלוקה, פילוג, אבל גם שחרור וגאולה, ניתוק הכבלים. בנצרות מופיעה הסכין כסמל למרטריזם (קדוש מעונה).

סיפור מסגרת - הדוד ג'ל ( גי דה מופסאן)
הוכחה לכך שהסיפור הדוד ג'ל הוא סיפור מסגרת
סיפור מסגרת הוא סיפור שיש לו סיפור פנימי וחיצוני.
א. מסופר בשני מישורי זמן.
ב. יש בו נקודות השקה בין שני סיפורים (פנימי / חיצוני)


בסיפור החיצוני - איש נתן 5 פרנקים
בסיפור הפנימי - הילד, המספר

שימו לב שמדובר פה באותו אחד.


בסיפור החיצוני - נתינה
בסיפור הפנימי - נתינה
בסיפור החיצוני - 5 פרנקים
בסיפור הפנמי - 5 פרנקים (שאמא נתנה)
בסיפור החיצוני - זקן מקבץ נדבות
בסיפור הפנימי - זקן עני


מהו מוטו?
מוטו הוא מפשט, פתגם או ציטטה, המופיעים בראש היצירה ומשמשים מעין מפתח להבנת היצירה או הלבנת הכוונה של המחבר.


סמל הסוס
הסוס מסמל כוח, עוצמה, כוח עמידה וכוח של סבל, מסירות, מודעות לכוח, שליטה ובקרה, סביבת חופש, טיולים ומסעות, תקשורת בין מינים שונים, אזהרה מפני סכנה אפשרית ומדריך להתגברות על מכשולים.
כאשר הסוס הוא לבן או זהוב הוא מסמל חיים ומוות כאחד.
הוא מסמל תבונה וחכמה את הדעת, האצילות, האור, המהירות, מהירות המחשבה וידיעת העתיד.
הסוס השחור מסמל מותם של גיבורים.


חליל כסמל
החליך מופיע בהקשר למינהגי אבלות, קינה (הספד), וקיצוניות רגשית. הדואליות (שני משמעויות) של סמל החליל נובעת מצורתו הפאלית אך צלילו מקושר אל התחושה האינטואיטיבית ומקושר גם אל המים.

הערבה כסמל
הערבה היא עץ קסום, מקודש לאלת הירח.
הערבה הבוכייה מסמלת קינה, אהבה בלתי מאושרת ולוויה.
היא מסמלת ענווה וכניעות וצייתנות. במסורת העברית בכייה מתחת לערבות של בבל בגלות.

הערבה היא אחת מארבעת המינים בסוכות, חסרת טעם וריח, ומסמלת את האדם חסר התורה וחסר המעשים הטובים.

המים כסמל
המים מעצם טבעם, הם אחד הסמלים הנפוצים ביותר לרובד הרגשי של האדם. כמו המים, הרגשות מצויים בתהליך מתמיד של שינוי, שינוי העשוי לרומם את האדם, או להנמיך אותו יותר.
מים הם סמל לפוריות, מהיותם מעניקי חיים ודרושים לכל חי, וסמלי תנועה וזרימה. המים נחשבים לצורה הראשונית של החומר.
הם יסוד נקבי ומקושר אל האם הגדולה, אל הלידה ואל הרחם האוניברסלי.
הם מסמלים את התת מודע.
הם מסמלים את תנועת הדם וחיים חדשים, ניקוי וטיהור (גם מחיים קודמים) ולכן הם מופיעים בטקסי טיהור שונים והטבלה.

הנהר כסמל
הנהר מסמל את כוחה היוצר של המים וגם הזמן.
ככוח היוצר של המים הוא מסמל את הפיריון, כמקשר לזמן הוא מסמל את חלוף החיים ועל כן הוא מקשר לאובדן.
הנהר מופיע רבות כמעבר בין גדה אחת לשנייה.
חציית נהר החיים או המוות.

השושנה היא סמל מורכב
היא סמל השלמות, מסתוריות בחיים, יופי, חן, הבלתי נודע, אבל, גם סמל לתשוקות ארציות, לחושניות, לפיתוי ומקושרת עם היין. היא מסמלת את הנצח, החיים או מוות, פריון ובתוליות.
היא מסלמת אהבה, חיים יצירה ופוריות.
הקוצים מסמלים כאב, דם, "קדוש מעונה"



ניתוח דמות עגולה - גברית ליזל מתילדה
משפט פותח: גברת מתילדה ליזל היא דמות עגולה.
הגדרה: דמות עגולה: מוצגת לפנינו בתכונות רבות ומגוונות, פנים רבות לה, היא מורכבת ואנושית. היא משתנה בהשפעת המאורעות, ומתפתחת במהלך הסיפור.
הוכחות, דוגמאות: מתילדה, לדעתה, נולדה בטעות למשפחת פועלים בגין יופיה אלו היו תכתיבי החברה בתקופה הזו שאישה יפה היא עשירה או בת אצולה. מתילדה לא מרוצה מביתה , היא לא אוהבת את הווילונות, את מפת השולחן בת שלושה ימים, את הריהטים ואת המשרתת שלא לבושה במדים יפים.
כיוון שמתילדה אינה מרוצה, היא מפנטזת על עולם אחר - כמו בית עם אולמות, משרתים, רהיטים מפוארים, גם מבעלה אינה מרוצה כיוון שהוא פקיד זוטר והיא אינה מכבדת אותו כפי שציין הסיפור. לעומתה בעלה אוהב ודואג לה. מתפעל מארוחה שהיא מבשלת למרות היותה מבשלת אותו דבר יום יום. הוא מנסה לשמח אותה עם הזמנה לנשף עם שר החינוך, מוותר על כספו עבור שמלה, דואג שלא תתקרר (בעזרת מעיל), בערב הנשף היא "שיכורה" מהצלחתה ואז מאבדת את המחרוזת ששאלה מחברתה העשירה.
באותו ערב שבו מתילדה הרגישה כעשירה, הוא הערב שעשה את המהפך בחייה, מכיוון שעם איבוד המחרוזת, ירדו היא מבעלה מכל נכסיהם, איבדו את ביתם, את המשרתת שלהם, ואיכות החיים.
מתילדה מבינה שיש לה אחריות למה שקרה והיא נוטלת את חלקה באחזקת הבית. העבודות נעשות על ידה והיא מאבדת את יופייה ואת החן שלה, ידיה נפוחות, והיא נראית זקנה.
מתילדה משנה את דרך החשיבה על העולם.
"מה היה קורה... כמה מוזרים הם החיים וכמה הפכפכים! מה מעט דרוש כדי להרוס או לגאול".
משמע מתילדה מבינה שלו לא היית בעלת שאיפות מעל מה שהיא באמת, ולו הסתפקה במיעוט לא היית לוקחת מחברתה את העדי, לא היית מאבדת דבר יקר ערל שבסופו של דבר מסתבר שגם היה מזויף.
הזיוף בא לידי ביטוי בחייה של מתילדה, לאורך כל הסיפור מתילדה מבינה שגם היא עצמה חיה בזיוף. היא יכלה להיות עצמה (בת למשפחת פועלים...) ואז לא היית מאבדת את עשר שנותיה האחרונות שהיו עקרות הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית - דבר הבא בצורה בולטת מול חברתה העשירה שהיא חובקת בת.
לסיכום נראה כי מתילדה היא דמות עגולה, משתנה ורבת פנים.


אירוניה משמעותה התחפשות, האירוניה מתבטאת בהבדל בין מה שהתרחש באמת לבין מה שהיה צפוי מראש: מה שחשבנו שיתרחש בעתיד, "התחפש" לדבר אחר שלא ציפינו לו.
למשל אדם המתכנן בקפדנות חופשה בארץ רחוקה מצפה לבקר, לראות דברים חדשים ולבלות, וכאשר מגיעה החופשה הוא מבלה אותה בבית חולים, משום ששבר את רגלו, זה מצב אירוני.
קיימת אירוניה גם באמירה, בדיבור כאשר הדובר אומר דבר א' ומתכוון לדבר ב', המנוגד לא'. דוגמא לכך היא הביטוי "צדיק שלי", הנאמר למישהו שאופיו רחוק מלהלום את התכונה הכלולה בביטוי.
כדי לגלות אם מדובר במצב אירוני ביצירה, יש לבדוק את הטקסט בשלמותו. לפעמים אין אירוניה מתגלה אלא בקריאה שנייה של הטקסט.

מהי מטאפורה
מטאפורה זו השאה.
כינוי למשהו שכבר יש לו שם אחר.
המטאפורה היא סוג של דימוי, היוצר "זהות" משתמעת בשני דברים שונים.
הזיהוי נעשה בלי כ' הדימוי.
תכונה מסויימת מושאלת ממוצג למוצג ומעניקה משמעות נוספת ויופי מעל ומעבר להיגיון הגלוי של הצירוף המילולי החדש.
הצירוף החדש מפתיע את הקורא וגורם לו הנאה.
השפעת המטאפורה נובעת בשל כוחה החושי, הרגשי, השכלי ופועלת על דמיון הקורא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה