יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

סיפרתית ב' ספרתית ב' הנדסאי אלקטרוניקה כיתה יד' חומר תיאורטי מונים דלגלגים מכונת מצבים טרנזיסטור כמתג mealy moor mily משפחות לוגיות כל מה שצרי לדעת גרעין בחינות חיצוניות

סיפרתית ב' ספרתית ב' הנדסאי אלקטרוניקה כיתה יד' חומר תיאורטי מונים דלגלגים מכונית mealy moor mily משפחות לוגיות כל מה שצרי לדעת גרעין בחינות חיצוניות



טרנזיסטור כמתג

כדי  לשלוט על מערכת שצורכת מתח גבוהה (הספק גבוה), ולא להסתכן, נשתמש בטרנזיסטור (הספק נמוך אשר אינו מהווה סכנה) שישמש לנו כמתג ששולט על אותה מערכת

ממסר - התקן המכיל מפסיק וסליל:
כאשר זורם זרם בסליל הוא יוצר שדה מגנטי, הגורם לתנועה המועברת למפסק - לזה נקרא מהיום "זרם תפיסה".

כאשר זורם זרם בסליל הוא יוצר שדה מגנטי, אם שדה זה לא גורם לתנועה המועברת למפסק, כלומר אין "זרם תפיסה", נקרא לזרם זה "זרם שחרור".

שימוש בממסר מתבצע כאשר אנו צריכים לנתק או לחבר רכיבים המפעילים ממתח רשת.

קיימים שני סוגים של ממסרים:
1. ממסרים אלקטרו-מגנטיים.
2. ממסרי מצב מוצק (solid state).

אנו נתמקד בחיבור של ממסר אלקטרו-מגנטי המכיל סליל אלקטרו-מגנטי ומגעים הנמכים אל האלקטרו-מגנט שזורם דרכו זרם.




לכל ממסר יש זרם תפיסה וזרם שחרור.
בדרך כלל הזרמים שללו אינם זהים, כדי להבטיח היסטרזיס (חשל) עקב ריטוטי מעגליים.




נדמה את הטרנזיסטור לברז.
Emitter פירושו פולט.
collector פירושו קולט
Base פירושו בסיס

C זה המיכל שדרכו מזרימים את הזרם.
B זהו שסתום, נקבע דרכו את כמות הזרם: סגור (קיטעון), פתוח (פעיל)ץ
E דרכו זורם הזרם (פתח הברז).


כאשר B קטן אנו בקיטעון
לטרנזיסטור כמתג יש שני מצבים:

מצב ראשון: מצב רוויה
מה צריך להיות על מנת שהטרנזיסטור יהיה במצב רוויה?
תנאי רוויה:



מצב שני: מצב קיטעון
מה צריך להיות על מנת שהטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון?
תנאי קיטעון



איפיון טרנזיסטור



נתון הטרנזיסטור הבא:


חישוב זרם הבסיס Ib


חישוב זרם הקולט Ic







נניח שהטרנזיסטור ברוויה. ואז מתח הכניסה של הטרנזיסטור עובר למצב LOW כלומר אפס לוגי ('0'), לכן הטרנזיסטור יעבור למצב קיטעון.
דבר זה יוצר שינוי פתאומי על הסליל.

כידוע שינוי פתאומי גורם למתח אינסופי (מאוד מאוד גבוה) על הסליל, מה שיכול לגרום בקלות לשריפת הרכיבים.


di - שינוי בזרם
dt - שינוי בזמן
L - ערך הסליל

מתח זה ישרוף את הטרנזיסטור.
כדי למנוע זאת, נוסיף דיודה במקביל לממסר.


כאשר המתח בקולקטור מנסה לעלות מעל VCC+VD הדיודה תוליך ותקטום את המתח.


הסליל מפרק את המתח בקבוע זמן של:

קבוע זמן של טעינה:
טעינה מתחרשת ברוויה של הטרנזיסטור
מקצרים מקורות מתח





קבוע זמן של פריקה:
פריקה מתרחשת בקיטעון של הטרנזיסטור
מקצרים מקורות מתח





על מנת לחשב ולשרטט נצטרך לדעת את משוואת הדפקים

הזרם על הסליל:

על מנת למצוא באיזה זמן, הגענו למתח מסויים, נשתמש במשוואה הבאה:



מתח המוצא ב-Vout


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה