יום שני, 20 באפריל 2015

מערכות אלקטרוניות תקשורת חזותיות חוזי כיתה יד' הנדסאי אלקטרוניקה כל מה שצריך לדעת מבוא לתקשורת חזותית חוזי כיתה יד חומר

מערכות אלקטרוניות תקשורת חזותיות  חוזי כיתה יד' הנדסאי אלקטרוניקה כל מה שצריך לדעת מבוא לתקשורת חזותית
חוזי כיתה יד חומר

מערכת הראייה: מבנה העין

העין כוללת:
קרנית: עדשה חיצונית שתפקידה להגן פיזית על העין ולהפנות את האור הנכנס אל עבר הקשתית.

הקשתית הינה עדשה פנימית של העין שתפקידה לרכז מחדש את קרני האור כך שנקודת המוקד תהיה הרשתית.

הרישתית נימצאת בחלק האחורי של גלגל העין וכוללת כ-18 מיליון פוטו רצפטורים. (קולטני אור).

הקנים אחראיים על קליטת כמות האור, אינם רגישים לצבע ומאפשרים ראיה בתנאים חשוכים. הם נימצאים בעיקר בחלק החיצוני של הרישתית.

המדוכים הם תאים רגישים לאור באורכי גל מסוימים, מחולקים ל-3 קבוצות עיקריות הקולטים את הצבעים: אדום / צהוב ירוק / טורקיז כחול.

כל התאים מקושרים אל המערכת העיצבית ודרכה אל מערכת הראיה במוח.

פוטורצפטורים נוספים מצויים בעין בתאי גנגליון המצויים בקשתית ותפקידם לווסת את פתח האישון.

המקולה הוא שריר המצוי מאחורי העין דרכו עובר המידע החזותי (לאחר תרגום לאותות חשמליים) אל תצלובת הראייה.

תפקיד תצלובת הראייה הוא להעביר את החלק הימני שרואה כל אחת מהעיניים ביחד אל העצב הימני, וגם תפקידה להעביר את החלק השמאלי שרואה כל אחת מהעיניים ביחד אל העצב השמאלי.

שרטוט תצלובת הראייה:

מרכז הראייה מצוי בחלק האחורי של הראש, בסמוך מאוד לגזע המוח.
תפקידו של מרכז הראייה הוא לאחד ולחבר את הגירוי העצבי ולבנות את התמונה המלאה, התמונה המתקבלת הפוכה למציאות (ימי הופך לשמאל, שמאל הופך לימין, למטה הופל ללמעלה, למעלה הופך ללמטה).
למרות זאת על פי התאוריה המקובלת המוח מתקן את התמונה.

ריצוד - זיכרון העין צריך 24 תמונות בשנייה על מנת ליצור אשלייה של תועה, זיכרון זה דועך אקספוננציאלית כמו מעגל RC.
בעת הקרנת 24 תמונות בשנייה קולטת העין ריצוד ריצוד הגורם לבעיות עצבים במוח, בגדי למנוע תופעה זו בקולנוע מוקרנת כל תמונה זו פעמיים ובטלוויזיה כל תמונה מפורקת ל-2 שדות, במצב כזה מקבל המוח ריצוד של יותר מ-42 הרץ (42 תמונות בשנייה) ולפיכך תדר זה אינו מפריע לעין.

תבנית בדיקה
קיימות תבניות בדיקה רבות לבדיקת איכות מקלט הטלוויזיה.
תבנית הבדיקה של EIA (איגוד התעשיות האלקטרוניות) נבחרה לשימוש בארץ והיית נהוגה עד המעבר לשידורי צבע.
התבנית מאפשרת בדיקת תכונות רבות בהם: בהיקות, ניגודיות, ליניאריות, תגובת תדר ועיוותי תירה.


מירכוז:
בעזרת אוסף של החצים הלבנים בהיקף תבנית הבדיקה ניתן לקבוע את מיקום התבנית על המסך.
בעזרת שינוי רמות ה-D.C של מערכת ההטייה ניתן להסיט את התמונה באופן קבוע לכיוון כלשהו.
הכיוון מתבצע על פי תבנית עין. *לא ברור*

בהיקות:
** חסר **

ניגודיות:
התבנית מכילה 4 סדרות של מלבנים (מסומנים אצלינו באות א') בעלי בהיקות משתנה הלך מ-0% (אחוז ועדד 100% (אחוז) למלבן אחד.
הניגודיות בין מלבן למלבן בתוך הסדרה 1:30, כאשר אות הבהיקות בעל רמת DC חזקה מידי תיווצר מריחה במלבנים הבהירים ועבור אות חלש מידי תיווצר מריחה במלבנים הכהים.
שינוי אות הניגודיות יאפשר הבחנה רבה יותר (או פחות טובה) בין רמות הבהיקות השונות למרות עוצמת אות הבהיקות הנתונה.

כושר הבחנה (רזולוציה):
** לא הכל ברור **
ממרכז התבנית יוצרים קווים מתבצרים (בהתחלה צפופים והופכים להיות רחבים יותר) לכיוונים שונים (אצלינו מסומן באות ב').
בדיקת ההבחנה מתבצעת בחלק הפזור של הקווים, כך שההפרדה בין שחור ללבן ברורה.
מנקודת זו עוקבים אחר נקודה זו אל הכיוון הצר במקום בו אוסף השחור לבן הופכים לגוש אפור הוא זה שמבטא את כושר ההבחנה.
ניתן לכמת את מיקום זה למספר הפזורים לצד הקווים.
מדידה זו מתבצעת 4 פעמים כאשר בכל פעם הקווים מתבצרים לכיוו שונה בדרך כלל, לכן נקבל 4 מספרים שונים והנמוך מביניהם מבטא את רזולוציית המסך (הגרוע מביניהם).


עיוותי מריחה
4 פסים שחורים אופקיים (מסומנים בד') מאפשרים מעקב אחר תגובת התדר של השק"ק לתדרים נמוכים.
עבור תדרים גבוהים נוכל להשתמש בפסים הצפופים (המסומנים ב-ג').
המעבר החדש משחור ללבן ולהפך אמור להתבצע מידית, אולם דווקא בשל התדר הנמוך ייתכן ריתוק לכיוון כלשהו (דעיכה אקספוננציאלית), כך שבמקום שנקבל **אולי חסר*** אוסף פסים אלו בעלי צבעים שונים לבחינת תדירויות שונות.
פסים אלו הם אופקיים בלבד מכיוון שתירת המסך היא אופקית.
עיוותי תירה בתדר גבוה, יגרמו לשינוי בניגודיות.

לינאריות
4 האלכסונים המסומנים ב-ה' מאפשרים מעקב אחר איכות התירה
במצב אידיאלי 4 יראו קווים ישרים למרות זווית האלכסונית.
במקרה בו קיימים עיוותים אז האלכסונים יראו בזיגזג.


LCD
תופעת הקיטוב
מקור אור שולח בדרך כלל גלים אלקטרו מגנטיים בכל כיוון אפשרי.
מסנן הנקרא מקטב, מאפשר מעבר גלים דרכו אך ורק אם כיוונים מתאים לכיוון הקיטוב של המסנן.
במקטבים הפסיביים (חומר המשמש לקיטוב) ניתן להשתמש כאנטי רפלקס או להגברת ניגודיות.
שימוש נוסף הנובע מתכונותיו של המקטב הוא הצללה (צל = פחות שמש).
קיטוב אקטיבי מתבצע בעזרת אלקטרודות (כמו קבל) כך שהחומר שנימצא בין האלקטרודות מושפע בצורה הבאה:

שרטוט א':

שרטוט ב':


כיוון הסיבוב של הספין יושפע מהמתח: ככל שהמתח יגבר כך הספין יהיה בצורת אלפיסה יותר ויותר.
הגביש הנוזלי לכאורה אוקסימורון מתנהג כגביש כלפי חוץ למגע ומראה, אולם כלפי פנים כנוזל (כמו פלסטלינה).
חומר זה נימצא בין האלקטרודות (ככל שהמתח בין האלקטרודות מתחזק זה גורם לגביש להיות שקוף יותר.
האלקטרודות עצמן עשויות זהב מרוצד, יתרון הזהב: כאשר הוא דק מאוד הוא הופך לשקוף מאוד ללא צבעים.

שרטוט LCD:


במצב נורמלי, ללא הפעלת מתח, האור לא מסוגל לחדור את הגביש הנוזלי (לפיכך) נראה את צבעו האפרפר.
כאשר מופעל מתח בין האלקטרודות הזהב והספינים של הגביש מסתדרים בורה חדירה כך שאור מסוגל לעבור דרכו בכיוון מסוים. מה שנראה במצב זה, הוא את פנים מכשיר, וללא תאורה פנימית נראה צבע שחור.
עוצמת מתח מסוגלת לשנות את שקיפות הגביש בצורה רצופה כך שנוכל לשוט בבהירות התצוגה.
התיאור הנ"ל מתייחס לרכיב תמונה בודד בתצוגת LCD, ככל שנצופף ביחידות כאלו על פי שטח נתון, כך תגדל הרזולוציה.

יתרונות של LCD: תצוגה זו בעלת עלות ייצור נמוכה יחסית למסך שק"ק, הספק נמוך, חדות תמונה גבוהה.

חסרונות של LCD: ניתן להשתמש בגדלי מסך קטנים בלבד (מסכי LCD). זווית הצפייה צרה מאוד המצריכה את הצופה להיות בדיוק מעל ה-LCD.
מסך ה-LCD שביר מאוד ובמקרה של שבירה יחידות הגביש מתחברות זו לזו כמו נוזל, כך שלא ניתן יהיה לתקן את התצוגה, אלא רק להחליפה.


המשך מסך פלזמה
חסרונות:
1. עקב תאורה אקטיבית של מסך הפלזמה רמת השחור אינה שחור ממש אלא הארה מסויימת (ניתן לסתור זאת בעזרת מקטב פסיבי)
2. המסך רגיש לצריבת תמונה בדיוק כמו מסך שק"ק (בעיה זו נעקפת בעזרת שומר מסך)


LED:
צורן (סיליקון) זהו חומר המופק מחול ים המחומם ל-4620 מעלות צלזיוס.
בחום זה משתחרר החמצן מן הקשר אל הצורן, ונותר סיליקון טהור מבודד.
חומר זה ניתן לאילוח (דיפוזיה), בתהליך זה מוחלף האטום המרכזי בכל תשיעייה באטום מחומר אחר.
כאשר אטום זה מוחלף באלומיניום נוצר חומר מסוג 'N' (שלילי negative), ואם אטום זה מוחלף בחומר שנקרא רסן נוצר חומר מסוג P (חיובי positive).

החומר מסוג N הוא חומר מוליך, כיוון שנותרו בו עודפי אלקטרונים חופשיים נושאי מטען שלילי.
חומר מסוג P הוא חומר מוליך, כיוון שנוצר בו חוסר בקשר אקוויוולנטי.
הדיודה בנויה מהצמדת 2 חומרים אלו זה לזה. זרם חשמלי המוזרם מהאנודה (P) אל הקתודה (N) גורם לנפילה אנרגטית של נושאי המטען החשמלי, פליטת פוטון.
כל דיודה זורם דרכה זרם חשמלי, בדרך כלל אור, היא מתחת לתדר סך הראיה.
החל משנות ה-60 פותחו דיודות הפולטות אור נראה, ב-1995 הושגה פריצה טכנולוגית ביצירת דיודה פולטת אור בתדר כחול.
שלושת דיודות R,G,B מסוגלות להוות פיקסל יחיד במערך תצוגה צבעונית.
טלוויזית LED לד מצריכה צפיפות לדים גבוהה, מה שקיים בטכנולוגיות מהשנים הבאות
רמת השחור אמיתית (חושך), מאידך רמת הלבן אינה גבוהה במיוחד מה שמקטין את מספר רמות הבהיקות האפשריות.


שק"ק CTR שפופרת קרן קתודית

שרטוט שק"ק:



קתודה:
שפופרת המסך מכילה גוף חימוש מצופה כספית ומחובר חשמלית אל הצד השלילי של המתח.
מנורת המסך מחממת את הקתודה וכתוצאה מכך גז הכספית עובר תהליך יינון ומתקבלת פלזמה.
הפלזמה מכילה גם אלקטרונים חופשיים ולא רק יונים.

אנודת האצה:
סריג זה מחובר אל הצד החיובי של המתח ואחרי על בחירות המסך (כמות האלקטרונים שיפגעו במסך).
ככל שהמתח בסריג זה יהיה חזק יותר כך תאוצת האלקטונים תהיה חזקה יותר וכמות גדולה יותר תעבור דרכו (דרך סריג התאוצה).
האלקטרונים בעלי מטען שלילי, זהים זה לזה לכן הם דוחים זה את זה כך שאלומת האלקטרונים הולכת ומתגברת.

מערכת המיקוד (פוקוס):
אנודת המיקוד הראשונה (חשמלית מתקפדת כמו אנודת האצה, פיזית בעלת צורת עדשת המשנה את כיוון האלקטרונים), קולטת את אלומת האלקטרונים "ומעדשת" אותה, כלומר מסיטה את כיוון תנועת האלקטרונים מפני תנועת מיקוד יחידה (כמו עדשה אופטית המעדשת את קרני האור).
לאחר נקודה זו התמונה עוברת היפוך ומתפזרת בצורה חזקה הרבה יותר, נקודה בזו נפגשת האלומה באנודת המיקוד בשנייה, "עדשה" זו ממקדת ת אלומת האלקטרונים אל נקודה רחוקה שבה יהיה המסך.
הטיפול באנודה יהיה קל יותר ובעזרת מתח "העדשה" השנייה ניתן לכוון את המיקוד כך שיהיה בדיוק על המסך.

מסך:
לוח זכוכית המצופה מצידו הפנימי בחומר זרחני. כאשר קרן אלקטרונים פוגעת בנקודה מסווימת במסך נקודה זו מפיצה אור למשך זמן פגיעת האלקטרונים בנוקדה זו, לזרחן יש דעיכה אקספוננציאלית ובשילוב דעיכה דומה בין הצופה מתקבלת תמונה רצופה.



שאלות שקשורות לנושואים בחוזי

1. מאפייני הראיה:
מבנה העין: קשתית רשתית, עדשה, מקולה.
מבנה ועקרון פעולה רשתית: מדוכים, קנים, תאי גנגליון.
רגישות ספקטרליות של העין: עקרון הראייה של מרכז הראייה במוח.
מאפייני צבע: הכרת ספקטרום האור הנראה, חוק גרוסמן.

2. יצירת תמונת חוזי:
מבנה תמונת חוזי, שיטות תירה,הצגת המבנה של אות חוזי מורכז צבעוני תקני.
ייתרונות השיטה הספרתית על פני השיטה התקבילית (BW, חסינות רעש, דחיסה, עיבוד).
שידור וקליטה של אות חוזי: הקרנת סוגים שונים של מערכות שידור אות חוזי, איפיונים עקרוניים של שידור אות חוזי בשיטות תקבילית / ספרתית.
איפנון אות חוזי: הכרת מבנה אפיק של השידור.
הכרת מבנה של אפיר אות חוזי דיגיטלי תיקני העברה.
הכרת מבנה (דיאגרמת מלבנים) של מקלט טלוויזיה תקבילי.
הכתרת המבנה העקרוני של מקלט HD.

3. עיבוד ספרתי של תמונה
היפוך של תמונה, שימוש בצבע,פעולת סינון מרחבית, זיהוי קצבית FFT.
אינטרפולציה, חולייה,העתק קואורדנטית, הצורך בדחיסת תמונה.
מודלים בדחיסת תמונה (הסבר עקרוני), השפעת היווצרות שגיאות בזמן דחיסה, שיטות לתיקון שגיאות.

4. ראייה ממוחשבת:
שימושי הראייה הממוחשבת, ניתוח תמונות, שיטות שיפור תמונה, שיטות להדגשת פרטים בתמונה.

5. תרגום תמונה לאות חוזי:


780 מילימיקרון

רגישות העין נעה בין 390nm (סגול) לבין 780nm (אדום).
שיא רגישות העין לשינויי עוצמת האור נמצא באורך גל 555nm (גבול הצהוב ירוק).
שיא רגישות העין לשינויי גוון נימצא באזור ה700nm, העין רגישה יותר לשנוי גוון האדום.


הרגישות הזוויתית של העין
עיקר החדות של הראיה נימצא במרכז התמונה, ככל שננוע לכיוון כלשהו ממרכז התמונה כך תעשה פחות חדשה (יותר מטושטשת).
הרגישות המרבית של העין היא במפתח בעל 3 מעלות לכל עין, הראיה המשולבת בין 2 העיניים נותנת תמונה תלת מימדית בעלת מפתח 3 מעלות אנכי ו-4 מעלות אופקי.
מסיבה זו מסכי הטלווזיה מותאמים ליחס ראיה זה 3 על 4.
רגישות העין להבחנה בין 2 נקודות סמוכות היא כאשר המרחק הזוויתי בין הנקודות הוא לפחות דקה אחת.
על פי מדידות רפואיות התברר כי ראייה של תמונה תתרחש כאשר מרחק הצופה מהתמנוה כי כ-8 פעמים מגובה התמונה.


מספר שורות מינימלי
גובה המסך מורכז משורות, בכדי למצוא את מספר השורות עלינו לדעת מהו המרחק בין השורות.
V=גובה המסך, D מרחק העין של הצופה, n=מספר השורות במסך, A=מרחק בין שורה לשורה.
לפיכך V=n*A, ומכאן n=V/A
המרחק בין השורות נימדד על פי הטריגונומטריה הרדיאנית:
הנוסחה:

סינוס הזווית ברדיאנים (עבור זווית קטנה) שווה לזווית עצמה, כלומר:
sinx=x
לפיכך:

ומכן מספר השורות הנדרש בתמונת טלווזיה הוא 430.
אף על פי גורם kell מספר השורות המנוצל לשידור תמונה מהווה 65% עד 85% מן השורות הנסרקות, שאר השורות מנוצלות להעברת מידע טכני עבור מקלט הטלוויזיה.
בדרך כלל נשתמש ב-0.7.


ספקטרום
ספקטרום הוא אוסף כל התדרים האלקטרומגנטים החל מגלי הרדיו שבאורך כל של קילומטרים דרך גלי המיקרו בעלי אור גל של מיקרונים. (1 חלקי מיליון).
גלי תת אדום (חום) (IR) האור הנראה: קרינת אל סגול, רנטגן, אלפא ועו'.
ככל שלגל אלקטרומגנטי תדר גבוה יותר (צפוף יותר) יש לו יכולת חדירה גבוה יותר, כלומר רמה אנרגתית גבוהה יותר.
לכל חומר יש תעודת זהות ספקטרלית משלו.
אם ניינן חומר הו יפלוט קרינה בתדרי האור הנראה על פי המאפיינים הייחודיים לו.
יינון הכספיץ גורם לפליטת קרינת UV המתורגמים בפלורסנט (על ידי חומר זרחני) לאור הנראה.



















------------------------------------------------------------------------------------------------------












חומר שלי:

קרנית: מעטה שקוף שהאור פוגש קודם שתפקידו להגן על העין (מחלקיקי אבק) ונועד להגן על החלק הצבעוני של העין.
הקרנית היא החלק שאותו משייפים בניתוח לייזר, מוציאים את הקרנית, משייפים מבפנים, יוצרים מקדם שבירה קצת שונה, זה אכן משפר את הראייה אבל הופך אותה ליותר דקה ופגיעה. לאחר הניתוח הקרנית והעין מתאחים כעבור מספר ימים עד שזה קורה צריך להגן על העין.

רישתית: קולטני אור שמטרתם לתרגם את האור לאותת חשמל. הנוירונים מעבירים את האותות החשמליים מהעין למוח.

ספקטרום: מהאור האדום ביותר עד האור הסגול ביותר שניתן לראות.

הקשתית: החלק הצבעוני שלה עין, מטרתה להגן על החלקים הפנימיים של העין מפני אור אולטרה סגול וכו'.
צבע הקשתית איננו משנה. בקשתית יש פוטורצפטורים (קולטני אור) שמם: תאי גנגליון והם אחראיים על הצרת והרחבת האישון.

אישון: חור, פתח שדרכו נכנס אור אל העין, מה שמסביב לחור זה תפקיד הקשתית.

כאשר קולטים מעט אור בסביבה אז האישונים מתרחבים, כאשר קולטים הרבה אור אז האישונים נהיים צרים יותר.

העדשה היא משהו זגוגי, סוג של ג'לי שקוף בעל פיגמנט צהוב, לא מורגש בשנים הראשונות, אלא ככל שמזקנים הפיגמנט הצהוב נראה יותר והוא מקשה יותר על הראייה.
תפקיד העדשה הוא לכוון את האור לפובאה.
שמסתכלים על דברים קרובים העדשה מתאמצת, כאשר מסתכלים על דברים רחוקים העדשה נהיית רפויה יותר.

עדשה מינוס - מפזר את האור, העדשה מסוגלת למקם את האור רחוק יותר.

תחום התדרים של האדום הוא אור שלא ניתן לראות אלא להרגיש בצורה של חום.
את האור הסגול לא ניתן לראות (אולטרה סגול), אבל חשיפה אליו היא איננה בריאה ועלולה לשרוף את העין.

רשתית מורכבת מקנים וממדוכים.

בעין יש 7 מיליון קנים ו-125 מיליו מדוכים.
ככל שמתקרבים לפבואה יש יותר מדוכים ויש פחות קנים.


מערכת הראייה:
העין: האור הנקלט מערכת הראייה ניקלט דבר ראשון אל העין שהיא איבר החישה מותאם לקליטתו.

שרטוט העין:

חלקי העין:
הקרנית - מעטה שקוף הבולט מין העין קדימה. תכליתו להגן על העין מן הסביבה החיצונית ולשמור על נוזל הדמעות בפנים העין.

הקשתית - החלק הצבעוני של העין. מטרתו להגן על העין מפני קרנית UV אולטרה סגול / אל סגול. הקשתית מכילה פוטורצפטורים (תאים קולטי אור) בשם תאי גנגליון שתפקידם להצר או להרחיב את פתח האישון על פי כמות האור הנקלט: ככל שיש יותר אור להצר, ככל שיש פחות אור להרחיב.

האישון - פתח (חור) דרכו נכנס האור אל העדשה הפנימית. ככל שהאישון רחב יותר מתקבל יותר מידע חזותי, ולעומת זאת ככל שהאישון צר יותר מתקבל פחות מידע חזותי.

עדשה - גוף צמיגי אובלי (בצורת אליפסה) בעל שישה שרירים. מטרת העדשה למקד את האור העובר דרכה אל הרישתית.
כאשר מנסים לראות עצם מרחוק השרירים רפויים ומאפשרים למידע להגיע רחוק.
כאשר מתמקדים על עצם קרוב השרירים נדחסים והעדשה מקבלת צורה כדורית במצב זה גם מידע קרוב יגיע רחוק.

רשתית - אוסף של מיליוני פוטורצפטורים שתפקידן לקלוט את המידע ולתרגם אותו לאותות חשמליים.
שני סוגים עיקריים של פוטורצפטורים: קנים ומדוכים.

תאי הקנה צרים וארוכים, תפקידם לקלוט את עוצמת הארה ללא קשר לצבע.
עיקר תאי הקנה מצויים כ-20 מעלות סביב הרישתית וצפיפותם באזור 160 אלף למטר מרובע.

תאי המדוך צפופים ותפקידם לקלוט את צבעוניות האור.

שלושה סוגי עיקריים של מדוכים מצויים בעין:
קולטני אדום, צהוב ירוק וכחול.


שרטוט דיאגרמת RGB



שלושת העקומות מבטאות את הקליטה של המדוכים: אדום, צהוב ירוק וכחול ומבטאים את הקליטה שאנו תופסים צבעים, את תגובת המדוכים.
העקומה המקווקוות מראה את האופן שבו העין שלנו תופפסת את כמות האור (תגובת הקנים).


פבואה: מרכז הרישתית: צפיפות המדוכים מגיע ל140 אלף למטר מרובע, מסיבה זו יכול המיקוד שלנו מצויין אך ורק במבט ישיר (למשל קריאה). ככל שמתרחקים מהפבואה יכולת המיקוד שנו נחלשת אך התגובה לשינויים מהירים או קיצוניים עולה.
הזוית המרחבית של הפבואה היא שלוש מעלות.

מקולה: האקסונים (זנב התא) של תאי הרישתית מעבירים בצורה חשמלית את המידע החזותי אל המוח דרך שריר המקולה שניצמא כ-30 מעלות מן הפבואה. כיוון שבאזור המקולה אין פוטורצפטורים נוצר כתם עיוור של כסנטימטר אחד מעגלי. (רדיוס של סנטימטר).











ראיית תלת מימד
הראייה של העין היא איזומטרית (דו מימד. אשליית עומק - כמו אשלייה של שרטוט של תיבה) עין אחת יוצרת דו מימד ושתי עיניים יוצרות תלת מימד

שתי העיניים ביחד משמשות לראיית עומק בכך ששתי התמונת השונות מאוחדות במוח לתמונה אחת תלת מימדית.

לכל עין יש ראיה מיטבית של שלוש מעלות.
שתי העיניים יחד יוצרות ראייה של שלוש על ארבע (שלוש מעלות על ארבע מעלות). גובה התמונה הוא במיפתח של שלוש מעלות (ראייה מיטבית). אבל הרוחב המאוחד הופך להיות ארבע מעלות. הראייה המטבית שלנו היא בגודל שלוש על ארבע.

כאשר ההפרדה המינימלית היא דקה אחת.


בחרו לחלק את המעגל ל360 מעלות. מחלקים את המעגל לשש בעזרת מחוגה. את היום חילקו לשתיים עשרה חלקים קראו לזה שעה.
הזמן נמדד ביחידות של זווית.
דקה זה מעלה חלקי שישים.

שמסתכלים על ירח מעלה רואים חצי מעלה
הקוטר שלו מבחינת העין שלו היא חצי מעלה.


לפוטורצפטורים יש דעיכה אקספוננציאלית (מעריכית) של כשלוש עד חמש מילי שניות.
עקב כך נדרשות כעשרים ושלוש תמונות בשנייה על מנת לייצר אשליית תנועה.
מהסיבה הזו יש לנו בקולנוע עשרים וארבע תמונות בשנייה - רוב בתי הקולנוע עברו לשיטה דיגיטלית זה כבר סיפור אחר.
בקולנוע הסרט מכיל תמונה הפסקה, תמונה הפסקה וכך הלאה. אם נשים אלומה של אור ונקרין את הסרט נראה קשקוש אחד גדול - התמונה עצמה זזה. הפתרון הוא בזמן החלפת התמונה מכבים את המקרן ואז אחרי שהתמונה במקום מדליקים שוב את המקרן. הקרנה כיבוי החלפה הקרנה כיבוי החלפה וכך הלאה... באופן הזה עשרים וארבע פעמים בשנייה.

בעל זאת ישנה בעיה:
פליקר flicker - הבהוב גורם לעין לא להיות רגועה. למרות שהוא מוקרן ונכבה עשרים וארבע או עשרים וחמש פעמים בשנייה אבל המוח מרגיש את העובדה שמדובר ברמות לא אחידות של אור - את הבעיה של הבלינקינג ההבהוב שמעצבן את המוח, נפתור  כך: נקרין כל תמונה פעמיים. קצב ההבהובים הופך להיות ארבעים ושמונה פעמים בשנייה. קצב התמונות נשאר קבוע.

בטלווזייה עשרים וחמש תמונות בשנייה. התדר של הרשת הוא חמישים הרץ.
כל תמונה לא בידיוק מוקרנת פעמיים אלא מפוצלת לשני חצאי תמונות.



תצלובת הראייה

החלקים השמאליים של הראייה משתי העיניים מאוחדים אל תצלובת הראייה אל החלק הימני

המוח מתרגל למצבים.

החלקים הימניים של תמונה של עין ימין ועין שמאל מועברים דרך תצלובת הראייה ביחד אל החלק השמאלי של תצלובת הראייה

המוח מקבל את התמונות המופרדות והופך אותן לתמונה אחת שאנחנו מבינים.



תצלובת הראייה:
חלקי התמונה שרואה כל עין בנפרד מפוצלים ומאוחדים בתצלובת הראייה לחלקי תמונה שלמים.
החלק הימני שרואה עין ימין והחלק הימני שרואה עין שמאל מפוצלים מן התמונה השלמה שרואה כל עין ומאוחדים זה לזה דרך תצלובת הראייה ומועברים אל החלק השמאלי של מרכזה הראייה במוח.
מרכז הראייה במוח מקבל ארבעה חלקי תמונה סך הכל שמונה חלקים ניפרדים כאשר הצד הימני של התמונה מגיע לצד שמאל הצד העליון של התמונה מגיע למטה.


מרכז הראייה במוח
העשרה: גזע המוח מכיל את ההוראות הבסיסיות ביותר שלנו כמו נשימה מצמוץ שיהוק גיהוק... כתוצאה ממה שראו בפוקימון במעבר החד של מגוון הצבעים ובהיקות רבה: מרכז הראייה.

חשוב: מרכז הראייה במוח נימצא בחלק האחורי של הראש בסמוך לגזע המוח.מקבל את חלקי התמונה מתצלובת הראייה ומאחד את כל החלקים לכדי תמונה שלמה בעלת עומק.


בנושא הראייה בכלל:תמונה מיטבית מתקבלת כאשר המרחק בין העין לתמונה גדול פי שמונה מגובה התמונה כאשר אנו מדברים על תמונה של שלוש על ארבע.



ספקטרום
ספקרום - מהו מקור המילה ספקטרום? נתחיל בזה שהפירוש שלה הוא: רוח רפאים.
 ניוטון גדול גדולי הפיזיקה: פיצל את האור שנכנס אל החדר בעזרת מנסרה והתקבלה על הקיר תמונה של קשת הצבעים: הוא קרא לזה רוח הרפאים של האור, מכאן בה המושג ספקטרום זה בלטינית.

כמו כן המילה הפכה לביטוי: ספקטרום תדרים, ספקטרום דעות פוליטיות...

מהו גל? גל - הוא התקדמות של הפרעה

גל אלקטרו מגנטי - כאשר אנחנו משדרים זרם חשמלי דרך מתכת: זרם חשמלי תנועה של מטענים חשמליים דרך תיל מוליך. סביב התיל המוליך יש שדה אלקטרו-מגנטי. השדה האלקטרו מגנטי מייצר סביבו שדה חשמלי. הם תמיד בתשעים מעלות זה לזה. הפרעה חשמלית יוצרת הפרעה מגנטית הפרעה מגנטית יוצרת הפרעה חשמלית. (וכך למעשה החשמל מתקדם).

אנטנה היא משהו מוליך
שאנו מעבירים זרם חשמלי אשר יוצר שדה מגנטי שדה חשמלי שזה מגמני עד שהוא פוגש אנטנה חדשה מתכת.
 שדה מגנטי מייצר שדה חשמלי. ברגע שפגע גל מגנטי במשהו מתכתי בתוך המתכת נוצר זרם חשמלי.

ההבדל בין הגלים האלקטרו המגנטים הוא התדר ואורך הגל: אורל גל המרחק במטרים משיא הגל לשיא הבא של הגל.
לכל אורך גל יש תדר משלו.

ההבדל בין תדר של רדיו של מיקרו גל הוא בסך הכל אורך גל.

גלי רדיו בעלי אורכים של מאוד מטרים. עשרות מטרים.

התדרים הנמוכים הם באדום, עד שמגיעים לתדר הסגול/ אל סגול אי אפשר לראות מעבר לזה רנטגן, גלי אינפרא אדום.

כל התדרים שנמצאים מהאור הנראה ומטה זאת קרינה לא מייננת - יינון.. להפוך ליונים.

כל חומר בטבע עם נפרק אותו לחלקים הכי קטנים ובסיסים - נגיע עד לחלקיק הקטן שאי אפשר לחלק - ביוונית אטום - ביוונית בלתי ניתן לחלוקה. הוא מורכב מגרעין שמכיל פרוטונים ואלקטרונים.
אטום מבחינה חשמלית הוא ניטרלית.
אטום טעון חשמלית - יון. אטום שקיבל אלקטרונים נוספים יש לו עכשיו עודף של מטענים שלילים/ אם היה אטום שהוצאנו ממנו אלקטרונים הוא נקרא יון חיובי. התהליך הזה של הפיכת אטום ליון.
קרינה מיינת עלולה לגרום לשיבושים בדי אן איי - הרג של תאים בגוף

האור שנימצא מעל הרמה של האור הנראה - כלומר על סגול ומעלה זאת קרינה מייננת... מזיקה
כל מה שנימצא למטה זאת קרינה לא מיינת.

הרדיו - לרדיו יש גלים ארוכים - המרחק בין שיא לשיא הוא מאות מטרים, עשרות מטרים.
הגל אם הוא נתקל במכשול הוא יכול לעקוף אותו, אם הוא נתקבל במתכת הוא הופך להיות זרם חשמלי.

בתוך מעלית לא כדאי לדבר בטלפון - בתוך המעלית כיוון שאנחנו מצאים במקום עם סיכוך. למשל כבל בי אן בי סי BNC - כבל שמונע מרעשים להפריע.

המתקן מיקרוגל, כתוצאה מכך הטלפון שלנו שהוא לא מוצא את הקרינה מבחוץ אז הוא פועל יותר חזק - אם הוא לא מוצא הוא מפעיל קרינה יותר חזקה על מנת למצוא את הרשת מסביב.

הגלים נהיים יותר צפופים בעלי יותר ויותר אנרגיה - הקרינה לה מיקרוגל מסוכנת - טווח שלם של תדרי המיקרו.. למכשיר המיקרוגל יש תדר מאוד מסויים/ התדר של המגנומטר. שתדר פוגע במולקולה שהוא לא תדר מיקרו או שהוא עוקף אותה או שהוא מזיז אותה לשני כיוונים שונים בוז מנית - כתוצאה מכך למולקולה של המים לא קורה שום דבר - כאשר קרינה מיקרו שהיא מותאמת בדיוק לאורך הגל בין מולקולה למולקולה של המים - המולקולות של המים רוטטות ואז הן מתחממות - שהן מתחממות הן מבשלות את מה שהם נמצאים בו.

גם בדבר הכי יבש בעולם
הקרינה של המיקרוגל חודרת דרך האבן ומגיעה למולקולות של המים - פתאום נגמר הכוח של האבן ואז אין לה מספיק כוח להתמודד עם הלחץ של המים ואז בבום אחד היא מתפוצצת.

מכשיר המיקרו לא מסרטן - וודאי שיש קרינה. יש לו קרינה של תת אדום. קרינה לא מייננת.

הוא לא מסרטן אבל הוא מסוכן - יש לנו שבעים אחוז מים מה קורה לחלבון שהוא מגיע לטמפרטורות - נהפכים לחביתה, זה הסיכון פה!
זה יכול לגרום לכך שנתבשל.
קרינת מיקרוגל לא מסרטנת אבל עדיין מאוד מסוכנת.

אגדה אורבנית מספרת על בעל מסעדה בקולומביה בעל מסעדה החלטית לבטל את המגן של המיקרוגל - ההגנה האלקטרונית יצאה והיא איבדה את התחושה ביד.

אנחנו מגיעים לתדרים יותר צפופים ויותר אנרגטיים - והם מוגדרים כתת אדום - לא ניתן לראות את זה אבל ניתן  להרגיש את הקרינה הזו בערת חום: בעזרת מנסרה נבדק מה מתחמם הכי הרבה - ככל שהתקרבנו לאדום הכספית הושפעה יותר ויותר - איזה צבע הכי הכי הכי מחמם - כתוצאה מכך התברר חד משמעית שככל שמתקרבים לאדום  - הצבע האדום זה הצבע החם ביותר.
כאשר לקח את הישרל את מד החום הוא העביר אל מעבר לאור הנראה - מסקנה שיש פה אור בלתי נראה - הוא נמצא מעבר לאדום לכן אנחנו קוראים לו תת אדום והוא מגיע בצורה חמה יותר מצבע אדום רגיל.


מסתבר: האור האדום והכתום לא השפיעו על יודיד הכסף. ההפתעה היית מעבר לסגול: לכאורה לא קיים כי אנחנו לא רואים אותו האור הזה השפיע על יודיד הכסף בצורה החזקה ביותר.

לאור האל סגול יש יכולת אנרגתית גבוהה מעבר לסגול זה אור שמסוגל ליינן שאנחנו חשופים לאור אל סגול ככל שהקרינה יותר חזק כך היא חודרת את את הבשר ואת הדם - כל בני האדם רגישים לקרינת אל סגול - האור מזדקן מהר יותר.

חומר זרחני ברגע שפוגע בו אל סגול הוא יותר זורח, אם ניקח את המרקר נסמן פס ובעזרת פנס האל סגול הוא זורח חלש יותר ואיפה שיש את הקרם הרגיל יש הארה הרגילה.

קרינת רנטגן היא לא רק יותר עוצמתית מבחינת אל סגול היא מסרטנת באופן בוודאות. כל צילומי הרנטגן ללא יוצא מן הכלל יוצרים נזק בלתי הפיך מצטבר, עד שנות החמישים בעיקר נפגעו רופאים.









החומר הזרחני קולט את קרינת האל סגול ומתרגם אותה לאור נראה - זה גורם לזה לזרוח, זה בדיוק האפקט של המרקר.

מה שאנחנו רואים זה: גם את האור הנראה וגם את התרגום של קרינת האל סגול לאור נראה, משמע הוא יותר בולט לעין.

 יש לבן ויש לבן טייד: זה בעצם אותו לבן אך אבקת כביסה עם תוספת של חומרים זרחניים, חומר זרחני שקולט את האור סגול בולע אותו ומשחרר במקומו אור בתדר אור נראה.

בפלוריסנט יש כספית זה מאוד רעיל. כנ"ל למד חום.

העשרה: בכרטיס הויזה, על המילה visa יש עוד וי בלתי נראה - כאשר מעבירים את הכרטיס, המכונה מאירה עם תאורת אל סגול עם מכשיר שקולט אל סגול ומדווה שיש את הוי הנוסף - הוא את זה על מנת שיהיה פחות זיופים.

במכונות שיזוף פלורסנטים סגול ואל סגול - פלורסנט משחרר אל סגול ברמה נמוכה שנראת.

ספקטרום: קרינת אלפא בטא וגמא.
קרינת אלפא נפלטת בתהליכים של כורים אטומיים - הקרינה מסרטנת זאת אומרת חשיפה של יותר מכמה דקות הבנאדם יחזיר ציוד. בכורים האטומיים יש ציוד הגנה מוגבר ומונה גייגר (מונה גייגר הוא מכשיר למדידת קרינה בלתי מייננת), שעון שמראה כמה זמן היינו חשופים לקרינה מייננת - לאחריו מורידים את זה ועושים מקלחת כימית. מה שקרה לפני ארבע שנים בפוקושימה או לפני כשלושים שנה בצ'רנוביל הפיצוף של הכור הגרעיני גרם לחשיפה רדיואקטיבית בכל הסביבה של הכור - אסור להיות במקום הזה - הרבה קרינה נשארה שם גם בצרנוביל הירושימה ונגנסקי אסור להיות שם.
הפצצה עצמה יצרה חימום ברמה שאנשים נמסו מבפנים  - זה גורם לסביבה עצמה לקלוט חומרים רדיו אקטיביים וגורים לגשם מזוהם.
לפני כשמונים וחמש שנה מאז מותה של מארי קירי אחת ממדעני הגרעין היותר ידועים הכתבים שלה עדיין נמצאים בכספת חסינה לקרינה רדיו אקטיבית משום שהניירות שהיא כתבה בעלי קרינה רדיו אקטיבית. היא גילתה חומר שהיא קראה לו בשם פולוניום על שם המדינה פולין, עיר הולדתה. היא התעסקה עם חומרים רדיו אקטיביים וקרינה רדיו אקטיבית. שמונים וחמש שנה אחרי מותה הכתבים שלה עדיין בכפסת כדי להגן עלינו.

קרינת אלפא - כאשר אנחנו מספיק רגועים בעיקר שאנחנו ישנים אנחנו מפיצים בעצמינו בקרינת באזור שקוראים לו "העין השלישית". אחד המשחקים שהיו במוזיאון המדע: לוקחים קשת עם חיישן מרכיבים על המצח כך ששני אנשים מנסים לדחוף כדור בין שני שערים (כדור במסך) - איך דוחפים על ידי קרינת אלפא? החיישן קולט כמה קרינת אלפא אנחנו מפיקים ככל שאנחנו יותר רגועים אנחנו מזיזים את הכדור במשחק מחשב.


ספקטרום: גל אלקטרו מגנטי הוא שדה מגנטי שנוצר על ידי זרם חשמלי. שדה זה מתפשט במרחב ומייצר שדה חשמלי נוסף במישור הניצב למישור השדה המגנטי. השדה החשמלי יוצר מצידו שדה מגנטי נוסף במישור ניצב
לשדה החשמלי.
גל זה מתקדם דרך כל תווך שאינו מתכתי.
כאשר מתכת (אנטנה) קולטת הפרעה מגנטית זו היא מתרגמת את השדה לזרם חשמלי דרך המתכת.

העין האנושית קולטת גלים אלקטרו מגנטיים באורכיי גל של שלוש מאות ותשעים ננו מטר עד שבע מאות ושישים ננו מטר (זה הצבעים). 390 סגול 760 אדום.
555 ננו מטר ירוק בהיר ביותר.
ככל שתדר הגל גבוה יותר הגל צפוף יותר  - כך גדלה רמתו האנרגטית.

רדיו:
גלים ארוכים בעלי יכולת עקיפה גבוהה. לא מסוכנים משמשים בדרך כלל להעברת מידע.
קרינת רדיו היא בלתי מייננת לא גורמת נזק גופני.

גלי מיקרו: גלים בעלי אורך גל בסדר גודל של מיקרו-מטרים. מסוגלים לגרום לרטט של מולקולות מים וכתוצאה מכך לבישול. קרינה זו היא בלתי מייננת.

תת אדום infra red - קרינה הנחשבת לאור למרות שאינה נראית. קרינה זו מורגשת על ידינו בצורה חום - דוגמה שלט בטלוויזיה.

 הרדיאטור מחמם את הקיר ואת החדר - זה שהוא מחמם את הקיר זה מיותר לנו - אם שמים מראה מאחורי הראדיטור, הקרינה חוזרת מהקיר אל החדר, וכך יהיה לנו יותר חם. (ראדיטור מוציא תת אדום).

אל סגול: UV : אור בתדר בלתי נראה בעל רמה אנרגטית מייננת. קרינה זו מסוגלת לגרום להיזדקנות מואצת של תאי עור,שיזוף, ושינוי בדי אן איי.


יינון -  פירושו העברת אטומים ממצב צבירה גז למצב צבירה פלזמה (פלזמה - גז מיונן)
על ידי תוספת אנרגיה הופכים חלק מן האטומים בגז ליונים. כך שיש בנוסף לאטומי הגז גם יונים חיוביים גם יונים שליליים וגם אלקטרונים חופשיים.  (פזלמה זה דבר מוליך) פלזמה בדבר הכי בסיסי ביום יום שלנו זה להבה של אש - להבנה של זה פלזמה. מה שקורה זה שיש לנו את הפרפין או השעווה שמקבלים חום - אנרגיה, כתוצאה מכך נוצר גז של פרפין - יש רווח בין הנר לבין האש. החום גורם לפרפין להיות גז, יותר מזה הגז נשרף - זאת אומרת הוא קולט עוד אנרגיה הוא הופך להיות לגז מיונן - הגז המיונן הוא הלהבה.

לכל המעשנים למיניהם: מצד אחד אש מצד שני טיפש ובאמצע קש יבש

קרינת רנטגן - קרינה מסרטנת בעלת נזק מצטבר ובלתי הפיך. בעלת חדירות גבוה דרך עצמים כולל מתכת, למעט עופרת.  חשיפה מוגזמת לקרינה זו יוצרת שינויים בדי אן איי של הגוף ואפילו הדם.

קרינת אלפא - קרינה רדיו אקטיבית קטלנית המשמשת בכורים גרעיניים ובהקרנות בחולי סרטן. המטרה בהקרנות של חולי סרטן על מנת להשמיד את הכל ולהשתיל מחדש.

 פלורסנט:

בין שני אלקטרודות יש שדה חשמלי, כתוצאה מהשדה החשמלי: ישנו אורביטל (=מעגל התנועה של האלקטרון סביב הגרעין) - ככל שהשדה החשמלי בין האלקטרדות האורביטל נהיה יותר ויותר אובלי (אליפסי), עד שמגיעים למתח של מיליון וולט למטר - האורביטל נקרע והופך להיות אלקטרון חופשי שנמשך לאלקטרודה החיובית מבין השניים - הקריעה הזאת של האלקטרון מהאטום פירושה יינון.
יינון יוצר פלזמה.

רוברט בונזן היה פרופסור לכימיה שהתעניין במדעים, הוא גילה שלכל חומר יש טביעת אצבע משלו מבחינת פלזמה - אם ניקח חומר ונהפוך אותו לפזלמה (ששורפים חומר הוא מקבל אנרגיה והופך לפזלמה) - הפלזמה היא זו שמפיצה את האור. בעזרת מינסרה פשוטה אפשר לקחת את האור שנפלט מהפלזמה ולראות את הצבעים.

אם ניקח נתרים שונים הם יראו את אותם צבעים

רוברט בונזן עשתה מחקר והמציא פטנט: הוא הצליח לייצר מבער שיוצר אש שקופה, עד היום לא יודעים איך - בעזרת המבער הזה הוא העביר מאות חומרים. נעזר בחבר טוב שלו גוסטב קירכהוף - העבירו מאות חומרים דרך האש השקופה וניתחו את הספקטרום של כל אחד ואחד מהחומרים.
לנתרן יש ספקטרום, הוא בדיד או צהוב: מה שבעצם הבנו שהעוצמה של האור הצהוב של הנתרן היא כל כך חזקה שהיא בלעה את כל הספקטרום.
מלח שיש בו כלור אז יש בו צהוב ועוד קצת.
מלח שיש בו גופרית יש בו טיפ טיפה סגול.
לכל מלח שהוא יש בעיקר את הצהוב.

לחקנן למשל יש ספקטרום סגול
לארגון - יש ספקטרום אדום
למשל אנחנו מסתכלים על ברק בחורף - פריקה חשמלית של בערך תשעים מיליון וולט. אם מישהו ימציא שיטה לאגור אנרגיה הוא יהיה עשיר.

בנג'מין פרנקיל - הוא היה הרבה דברים בנוסף מדען, הוא הראשון שהוכיח שהברק הוא חשמל - אפשר לחפש אותו באינטרנט האיש שאילף את הברק.

לחץ הגז בשפורפרת נמוך כדי ליינן את הגז במתח נמוך יותר לגרום ליינון


פלורסנט: בין שני אלקטרודות מצוי גז כספית בלחץ נמוך על מנת אפשר יינון במתח נמוך יותר. המתח החשמלי בין האלקטרודות מיינן גז זה והפלזמה הנוצרת פולטת אור על סגול. אור זה מתורגם על ידי חומרים זרחניים (פלו-אור ניאון זרחן) לאור נראה על פי הגדרתם הכימית. בדרך כלל משתמשים בהגדרות של RGB - חומרים כימיים שמתרגמים לאור אדום ירוק וכחול. ההתפרקות בין נורת הפלורסנט מתרחשת מתרחשת מאה פעם בשנייה (חמישים הרץ) כך שמהירות זו לא מפריעה לעין. בפלורסנט מדובר במאה ברקים.




עשן - חלקיקי מוצק לכן כל כך מסוכן לנשום את זה.

קרינת אלפא - משתמשים בזה בהקרנות של חולי סרטן - בעזרת הקרנת גלי אפלא הורגים את התאים.

המכשיר הסלולרי פולט קרינה על מנת לחפש את המשדר הקרוב - אתה קוטל מעט על מנת לפצות על המעט קרינה הוא בעצמו משדר יותר חזק - אם אנחנו בסיכוך השידור הסלולרי משדר יותר קרינה לכן זה יותר מחמם - עדיף לא לדבר במעליות או מתחת למחלפים.

שדה חשמלי יוצר מגנטי שיוצר שדה חשמלי - זה בעצם ההתקדמות של הגל



כותרת: גדלים פוטו-מטרים: מקור אור מונוכרומטי כלומר בעל אור בתדר יחיד בעל אורך.

גל של חמש מאות חמישים וחמש נאנו (550n m) מטר שזה בידיוק הגבול בין הצהוב והירוק. ראדיאן - יחידת מידה של זווית. אם יש לנו עיגול בעל רדיוס r, נגדיר זווית כלשהי שתיתן לנו אורך קשת של r. אם r שווה אחד, מה ההיקף המעגל?
 היקף המעגל הוא שני פאי (), אורך הקשת המקיפה את המעגל.
אורך קשת של אחד או של רדיוס נקבל זווית של אחד ראדיאן. כיוון שאורך הקשת היא שני פאי אר(2πr- הזווית של מעגל שלם היא: שני פאי ראדיאנים. 
אורך הקשת המקיפה את שני המעגלים? (2πr)
ההגדרה של פאי - כמה פעמים נכנס אורך הקוטר בהיקף המעגל. היחס הזה מוגדר מתמטית כפאי ולכן היקף המעגל מוגדר כשני פאי אר. פאי כפול קוטר או פאי כפול פעמיים רדיוס. שני פאי אר זה ההיקף - על פי ההיקף הזה אנחנו מנסים להגדיר את הזווית.זווית שתלויה ברדיוס: הזווית נותנת לנו אורך של רדיוס/ אחד ראדיאן נותן לנו  הגדרה: יש לנו כאן רדיוס - מחוג בעברית. האורך אר אמור להיכנס: שני פאי פעמים ייכנס אר - ההגדרה של ראדיאן ברורה؟ אחד ראדיאן נותן קשת של אחד אר/ איזו זווית תיתן את מלוא המעגל؟ שני פאי ראדיאנים: שני פאי אר. עוד לא האמיתי  המורה:האות היוונית פאי מבטאת את היחס בין אורך היקף המעגל לאורך קוטר המעגל.חלוקה זו נותנת בערך את המספר שלוש נקודה ארבע עשרה.על פי הגדרה זו אורך היקף המעגל הוא שני פאי אר. כותרת: ראדיאןזווית בין שני רדיוסים או שני מחוגים שהמרחק ביניהם על היקף המעגל שווה לפעם אחת הרדיוס. הגדרה זו היא חד חד ערכית כלומר זווית של אחד ראדיאן תיתן אורך קשת של אחד אר' קשת באורך אחד אר תייצר זווית של אחד ראדיאן.כיוון שהיקף המעגל שני פאי אר הזווית שוות הערך למעגל שלם הינה שני פאי ראדיאנים.  מורה: כותרת: סטה ראדיאןשטח מעפטת כדור הוא: ארבע פאי אר בריבוע.עבור שטח של אחד ארבע בריבוע נגדיר זווית מרחבית היוצאת ממרכז הכדור ומגדירה מעגל על שפת הכדור.שטח הכיפה שיוצר קונוס זה אחד אר בריבוע. הזווית שמגדירה את שטח זה מוגדרת כאחד סטראדיאן.מקור אור מונוכרומטי בעל אורך גל של חמש חמש נאנו מטר מפיץ אור בצורה אחידה לכל הכיוונים. מקור האור המונוכרומטי הזה מפיץ אור איזוטרופי לכל הכוונים של הכדור. על מעטת הכדור יש לנו אחד פאי בריבוע. האור שווה ערך לנר אחד המתפרס על קונוס אחד הוא אחד קנדלה.ארבע פאי קנדלות. הגדרה נוספת: אחד לומן לסטריאדין.\לומן זאת הגדרה של עוצמת הארה. כמות פוטונים שעוברים בשטח מסוים. הכותרת שטף ההאררה:: נמדד ביחידות של לומן. מקור אור נקודתי בעל עוצמת הארה של אחד סי די - הכוונה קנדלה - מוקרן איזוטרופית.כמות האור שמפיקה זווית מרחבית אחד סטראדיאן ממקור זה מוגדרת אחד לומן.סי די אם - פירושו שטף האור הניפלט ממקור של אחד קנדלה על שטח של אחד מטר רבוע.לוקס - אל יו איקס:  לוקס שווה לומן חלקי אמ בריבוע. רמת הארה לוקס מתייחסת לשטף האור המגיע אל פני שטח.אחד לוקס מוגדר כשטף של אחד לומן הניקלט על פני שטח של אחד מטר רבוע. רמת ההארה של ירח מלא בלילה בהיר היא כאחד לוקס  כותרת משנה: בהירות:תחושה סובייקטית שאינה נית، למדידה ועל כן מודדים במקומה בהיקות היא עוצמת האור הנפלט מיחידת שטח בכיווון המבט שלנו. יחידות הבהיקות סי די אם - קנדלה למטר רבוע. מסך הטלוויזיה משובץ: יחידה מזערית אשר מפיקה אור יחיד' רכיב התמונה הכי קטן קשיים באנגלית: פיקצר אלאמנט - נלחם אותו למילה אחת: פיקסל. כמה פיקסלים שכאלו אנחנו צריכים מינימום בגובה תמונה\ תמונה מירבית ביחס של שלוש על ארבע: כאשר העין שלנו: כאשר ההפרדה המינימלית היא דקה. כלומר לחלק את השלוש מעלות האלה לדקות. המרחק של העין שלנו מהתמונה כמה؟ מה המרחק המיטבי מהתמונה: פי שמונה מגובה התמונה. אם נגדיל את גובה התמונה בשלוש המרחק שלנו צריך להיות עשרים וארבע.על מנת לחלק את הגובה של השלוש לפיקסלים: אנחנו צריכים לחלק את הזווית של העין לחלק לדקות כאשר הגובה או המרחק מפיקסל לפיקסל מוגדר






    על מנת שלא לאבד מידע

כיוון שהגדרנו שלוש מאות ושישים

אם נתרחק נאבד פרטים כי כמה פיקסלים יתחברו ביחד - אם נתקרב נראה שזה בנוי מנקודות נקודות תהיה פיקסליצזיה/


שאלה דומה
יש לנו תמונה בגודל של חמש על עשר - מה המרחק המיטבי על מנת להסתכל עליה/שמונה כפול הגובה: שמונים סנטימטר/ אין בעיה הגובה אבל יש בעיה עם הרוחב/ הרוחב הוא חמש אבל העשר הוא הגובה/ במצב הזה אין לנו בעיה עם התמונה מכיווןש שההגדרה היא כפול שמונה מגובה התמונה/

אנחנו לא מזהים תמונה בגודל מיטבי

אם נתקרב אנחנו נראה את ההפרדה בין הנקודות שמרכיבות התמונה כלומר פיקסליצזיה מצד שני אם נתרחק מהרחק המיטבי - יהיו כמה פיקסלים שיתאחדו מבחינת העין שלנו ונאבד מידע/



תשובה לשאלה שיש במחברת:
נרבע את ،מונה לגודל מיטבי על ידי חלוקת רוחב התמונה בארבע והכפלת ،וצאה בשלוש (יחס מימדים טבעי) נקבל גובה תמונה וירטואלי של ארבעים וחמש ולפיכך המרחק המיטבי לצפייה יהיה ארבעים וחמש כפול שמונה. עשרה על שישים סנטימטר - גודל התמונה.


השאלה היא כזאת:
יש לנו מסך טלוויזיה ביחס של שלוש על ארבע - אנחנו נמצאים במרחק מיטבי מהתמונה: כל מה שאנחנו צריכים כרגע היא שהתמונה תהיה באיכות מיטבית: כמה פיקסלים צריך להכניס לתמונה על מנת שאיכות הת،מונה תהיה מיטבית - התשובה קצת ארוכה אבל רובינו ובים במתמטיקה אז הוא מניח שיהיה קל להבין מה  קורה כאן: נחלק את התמונה לכך וכך שורות/
נחלק את התמונה למספר השורות הדרוש - חילקנו עכשיו השאלה מה צריך להיות הגובה בין שורה לשורה - נתייחס לשני נתונים טבעיים על מנת לענות על כך האחד מה שמקודם הוא המרחק בין שני פיקסלים ניפרדים מבחינת העיין שלנו הוא דקה זוויתית אחת - והמרחק של התמוהנ הוא שמוהנ פעמים הגובה - בהתבסס על שני הנתונים האלו - מה אמור להיות המרחק בין שורה לשורה - המחק בין שורה לשורה האם הוא אמור להיות שמינית - העין לשנו נימצאת במרחק של שמונה - הזוות، הזאת בין שורה לשורה הזווית צריכה להיות דקה אחת - ועכשיו בהתבסס על שני הנתונים האלו בהנחה שגובה התמונה הוא אחד - המרחק מהעין הוא שמונה - המרחק הזוויתי בעין פיקסל לפםקסל אנכיים הוא דקה אחת - גובה הפיקסל הוא: נניח שיש לנו כאן תשעים מעלות - ולכן אם יש לנו מרחק שמונה זווית מעלה אחת - : המרחש של היתר הוא שמונה והזווית היא דקה אחת - גובה הפיקסל הוא  - דקה זה אחד חלקי שישים ממעלה - סינוס של אחד חלקי שישים  כפול שמונה  - משוש שבו הזווית היא דקה' היתר הוא שמונה - שמונה סינוס של אחד חלקי שישים - המרחק בין פיקסל לפיקסל - הניצב אל מול  הזווית/ כמה חלקים כאלה נכנסים בגובה:  - הוא הגיע לארבע מאות ושלושים - הגובה הוא אחד נחלק אותו למרחק הזה נקבל"
המספר אן חייב להיות מספר טבעי - אחד חלקי שמונה כפול סינוס של אחד חלקי שישים\

אן שווה ארבע מאות ועשרים ותשע נקקה שבע/


אחד חלקי גובה המרחק בין שורה לשורה ייין לנו את מספר השורות ،מונה -

גובה הפיקסל או המרחק בין

אן זה מספר השורות הדרוש/

מ
יש לנו תשובה סופית ארבע מאות ושלושים שורות לפחות בגובה התמונה על מנת שנראה את ،מונה בצורה המיטבית - כמובן אם יהיה לנו יותר מארבעע מאות ושלושים מונות - איכות ،מונה מבחינת התמוהנ עצמה ת،פר - אבל מבחינת העין שלנו אין הבדל



בבכדי לראות תמוהנ בצורה המיטבית יש צורך נוס؛ למה שכבר נאמר גם באיכות תמונה מיטבית - בכדי לחשב איכות זו נחלק את גובה התמונה לשורות מספר השורות הוא כרגע הנעלם.
המרחק ין שורה לשורה מחושב על ידי - 



זווית של העין שבה אנחנו מפרידים בין שני פיקסלים שונים
מספר השורות אן  -
מספר השורות המינימלי הנדרש לאיכות תמונה מיטבית הוא ארבע מאות ושלושים/

מספר העמודות הדרוש הטורים הפקסלים לרוחב הדרוש לרוחב התמונה פסיק על פי אן הניזכר למעלה אם הגובה הוא ארבע מאות ושלושים הרוחב צריך להיות חמש מאות שבעים ושלוש - נחלק את גובה התמונה בשלוש ונכפיל בארבע

לפיכך: תמונה מיטבית במרחק ראייה מיטביי מכילה כפל של העמודה והשורה שתיים ארבע שש שלוש תשעים ואפס/

'
'
'
רופא עיניים אמריקאי בשם ריימוד די קל חקר ומצא שגם כאשר אנחנו מסתכלים כל תמונה מיטבית אנחנו עדיןי מאבדים מידע בקצוות של התמונה  - ניצול התמונה הוא בן חמישים שמונה אחוזים לתשעים ושניים אחוזים - שוב אנחנו מנצלים גם שאנחנו מסתכלים על תמוהנ מיטבת אנחנו מאבדים מידע בקצוות בלמעלה ללמטה בצדדים חלק מהמידע הולך לאיבוד - כמה מידע נשאר לנו בוודאי - בין חמישים ושמונה אחוזים לתשעים ושניים אחוזים - לפי הנתונים של אותו אחד אנחנו מגדירים על פי המקר אנחנו מגדירים גורם ניצול שנימצא בתוך הטווח הזה  - איפשהו הכי נוח לנו להתבסס על האמצע של התום בדרך כלל אלה עם הוגדר במפורש אחרת הוא: קיי שווה אפס נקודה שבע

גורם ניצול כות، משנה
חלק מן המידע החזותי שנימצא בקצוות ،מונה הולך לאיבוד . כמות המידע המנוצל לראייה נע בין חמישים ושמוה אחוזים לתשעים ושניים אחוזים - בהתבסס על מידע זה נקבע גורם הניצול קל ששווה לשבעים אחוזי - קל שבע לאפס שבע،
כל עוד לא הוגדר במפורש אחרת،
כמות השורות הנדרשת היא ארבע מאות ושלושים אבל שבעים אחוז מהתמונה רק שבעים אחוז מהתמוהנ מנוצלת - שלושים אחוז הלך לאיבוד - אנחנו צריכים להגדיל את הרזולוציה של התמונה זאת אומרת י،ר שורות בא،ו גובה - כמה שורות אנחנו צריכים על פי הגורם החדש - אן שווה ארבע מאות ושלושים בגובה - ארבע מאות ושלושים חלקי אפס נקודה שווה שש מאות וארבע עשרה
להכניס את מלאוא המידע בטלוויזיה מבלי לאבד את המידע בקצוות - ארבע מאות ושלושים שורות - אם יהיה  יותר העין שלנו לא תרגיש בהדל - מקסימום תוכל להתקרב למסך ועדיין לראות،מונה מיטבית - מיימום שורות ארבע מאות ושלושים - אנחנו מאבדים שלושים אחווז על פי ההגדרה،

ההגדרה של תקן פאל -  שיטת השידור הנהוגה באירופה ובישראל/ אן טי אס סי האמריקאית - מדובר בשיטת שידור،
שיטת פאל

בהתאם לכך נרחיב את מספר השורות המשודר : שש מאות וחמש עשרה שורות - משודרות בגובה תמונה،
על פחי שיטת השידור פאל האירופית הנהוגה גם בישראל מספר השורות המשודרות נקבע על שש מאות עשרים וחמש שורות שיטת שידור

כות، חדשה: תירה שולבת
התרגום של המילה תירה הוא סקאניג - מלכחתחילה שרצינו להעביר תמונה חזות، ממצלמה למסך
על מנת להעביר תמונה ממצב שבו אנחנו הופכים מידע לתמנוה ועד המצב השני שבו אנחנו הופכים מידע לתמוהנ אנחנו מתרגמים את כל הסיפור הזה

מהתחלה יש לנו מצלמה מצד אחד ואמצעי הקרנה מצד שני - המצלמה מתרג، מידע חזותי לאות، חשמליים - אנחנו רוצים לקחת ، האת، החשמליים האלו ולתרגם אותו לתמונה - איך נתרגם מידע חזותי מאותת ،מונה - הרעיון הפשוט ביותר והיקר ביותר הוא לקחת פיקסל אחרי פיקסל ולהפוך אותו מחשמל לאות חזותי - אות חשמלי לאות חז،י - אוס؛  של אלפים - מינימום מאתיים ארבעים ושש אל؛ נקודות של אור - חיווט מקור חשמל גם אות שמקשר למקור של המצלמה -  - תמונה מאוד איכות،י במרכאות זה לא איכותי
הרעיון הוא לקחת את ،מנוה ובמקום לשדר אותו בצורה מקבילית  ולכן פיתחו את השיטה שבה אנחנו משדרים את כל המידע פיקסל אחרי פקיסל 0 אנחנו עושים תירקה - המשמעות המילה תירה היא סריקת המסך כאשר אנחנו לא סורקים אתה מסך מהמסך אלינו אלא ממערכת ההקרנה אל המסך תירה וסריקה הן שתי מילים מנוגדות מבחינת אופי הפעולה - סריקה: תמונה לחשמל/ ותירה: חשמל לתמונה/

הכתבה: בכדי לשדר תמונה נפרק אותה למרכיביה סוגריים פיקסלים סגוסוגריים/ כל פיקסל מכיל מידע חשמלי משלו - אוסף האותות החשמליים משודרים ברצף בזה אחר זה אל המסך כאשר הקרן פוגעת במסך בכל פעם בנקודה זרחנית אחרת - מהמילה זרחן הביטוי זרחן.
שיטה זו נקראת תירה


'פ



















מבחן בחוזי לא יתקיים: עבודה. הסיכום יהיה על חומר שלא נחמד - הוא מצפה בעוד שבועעים בשיעור אחרון להגיש עבודה בכתב יד נושא שיטת פאל.
הוא מצפה עבודב להגשה בכתב יד - פי איי אל.שלושה דפים לפחות - עשרה דפים יהיה מוגזם.
שיטת פל היא שיטה שמתארת איך אחנו חשבוניה ים מתי אנחנו משדרים, כל השדרים האיפנון. כל זה ברמה העקרונית . מה זה. איך היא עובדת. עקרונות. ווקטורים. איפנון גילוי. שיטה שבה אנחנו משדרים את אות החוזי כשהאות כולל בהיקות וצבעוניות עם פער זוויתי בין הוויקטורים. שיטת איפנון וי אף סי שבה אנחנו משתמשים.

פייס אלטרנט לוגיק. לא כולל גילוי. עומקי איפנון בדציבלים.

מאוד ממולצץ להשיר את הספר של המורה.
צריך להשיג ת כרך א טלוויזיה שחור לבן ובצבעים. כרך א שחור כרך ב זה אפור. כרך ב זה לשיטת פאל.

פאל:
עקרונות
אפנון וי אס בי
עומקי דיבי
בגדול שני חלקים העיקרון והאיפנון
השוואה עקרונית בין פאל לבין אן טי אס סי - זה מול זה.


כמה זמן לוקח לשורה להיסקר- שישים וארבעה מיקרו סקנד

תדר ריענון אנכי חמישים הרץ

לפי אחד חלקי חמש עשרה אלך ומשהו יותא שישים וארבע מיקרו סקנד של שורה אחת.

בהמשך לריענון האופקי.


התירה הקרן סוקרת את המסך שורה חוזרת שורה חוזרת
שולבת שדה אחד אי זוגי ואחר כך שדה זוגי.

מבחינת העין שלנו זה שתי תמןנות ברצף.



תדר


המשך להכתבה
זמן תירת שורה אחת הוא שישים וארבטה מיקרו סקנד בסגוריים מתחילת שורה ועד תחילת השורה הבאה.
כולל את זמן החשכת התמונה ואת הסינכאון


אות החוזי המורכב כותרת גדולה
כותרת משנה אות חוזי
ככל שהתמועה יתר לנה יש יותר מתח שמשודר. המתח שואף למינימום אם הןא בצבע שחור.

ככל שיש לנו צבע בהר צריך ללכת לקרן האלקטרונים יותר. יוצר אלקטונים ייפגעו במסלףך המסך

פחות אלקטרונים פחות לבד.

פחות אלקטרונים פוגעים במסך אז פחות פוטונים.

שחר זה אומר איך מתח -  ןן
אם אין אלטרונים שבתוך מסך לט נימאטה תמונה.ך

ככל שיש לנו יותר מתח כך קרן האלקרטורנים שולחת יותר אלטרונים המסך יהיה יותר לבן. אלו.

מסך שולח לעין שלנו יות פוטוני.

חדש שמדובר בטווי צבעונית במקום קרן אחת מדובר בשחון. קרן עבור כל אחד מצבי היסוד- צבעי היסוד הנקלטים.

הכתבה בכדי שקרן האלקטרונים תסקור את המסך תבצע תירה דרוש לה מתח.
המתח נימצא ביחס ישר לבהיקות התמונה הנדרשת. ככל שתקבל הקרן יותר מתח כך תשלח תשלח יותר אלקטרונים אל המסך.
ככל שיותר אלטרונים ייפגעו בנקודה נתונה על המסך כך נקודה זו תהיה בוהקת יותר.


כותרת משנה דפקי סימוי
בסיום כל שורה יש להחשיך את המסך למשך זמן התחזיר. שההקרן חוזרת חזקה לתחילת השורה הבאה.
רוחב דופק הסימוי האופקי 12 מיקרו סקנד
רוחב השורה הפעילה 52
רוחב דופק הסינכרון האופקי 4.7
רוחב הכתף הקידמית 1.5
רוחב הכתף האחורית 5.8
זמן העלייה של דופק הסימוי 0.3
זמן העלייה של דופק הסינכרון 0.2
רוחב דופק הסימוי האנכו 1600 שזה עשרים וחמש שורות


סומה עיוור. דימוי זה החשכה.
בין שני שורות יש החשכה 12 מתוך 64
מותיר זמן פעיל 52.

המטרה של הסימוי אנחנ סוקרים את מסך יש צוך להחדיך אותה לאחר שסיימנו לסקור שדה אנחו עןלים חזרה למעלה זמן העלייה חעחה לוקח יותר זמן מחזרה לשורה.
משדה זוגי לשדה אי זוגי והפוך.

בזמן שהקרן צריכה לחזור הזמן שלןח לקרן לעלות הוא הרבה יותר איי זמן ההחשכה יהיה יותר ארוך. מתוך שלוש מאות שורות וחצי
תמונה משש מאות עשרים וחמש לאחר כל שדה עשרים וחמש שורות חשוכים. חמישים תמונות בתמונה מוכחשות. חמש מאות דבעים וןמש החשכה על מנת שהקרן תגיע למיקומה בקצב של תירת עשרים וחמש שורות.

הכתבה בסיום כל שדה נסקריה להחשיך את הקרן למשך זמן התחזיר האנכי שגורע עשרים וחמש שורות מחסיר מכל שדה. כתוצאה מכך בכל תמונה קיימות חמש מאות שבעים וחמש שורות פעילות בלבד.

כותרת משנה הבאה דפקי סינכרון:
בזמן ההחשכה יודעים כי הקרן חשוכה אבל משהו צריך לגגום לה לדעת שציך לחזור - דופק יגרום חה. מכאן עד לכאן במשך המתח על רמת השחור. יהיה לנו צבע לא רצוי לכן שמים מתח שלילי שיביא שחור משחור. מבחינת הצבע טין הבדל יש הפרש מתחים שבעזרתו אפשר ליצור את הסינכרון. רמת המתח.
אחד וחצי כתף קידיית חמש נקודה זה הכתף האחורית כאשר - הגוכה הוא עשאים וחמש אחוז מהאמפליטודה המושלמת של אות החוזי






ממה נובע חוסר הסנכרון?

בין שורה לשורה יש ירידה של רמת השחור.
בתוך רמת השחור יש דופק סינכרון, וחזרה אל אות החוזי.
דופק הסנכרון מגיע דיי מהר אחרי תחילת דופק הסימוי, כדי לתת לטלוויזיה מספיק זמן להחזיר את הקרן לצד השני.

האנודה חיובית: ככל שהמתח יותר חזק, האלקטרונים מוצאים ביחס ישר, אל תוך המסך, ולכ אותה נקודה תהיה יותר בהירה/בוהקת.
ככל שהמתח יותר נמוך, האנודה מקבלת פחות אלקטרונית והבהירות תהיה נמוכה יותר.
ברמת השחור, סריג האצה, אינו דוחף אף אלקטרון.
ברמת השחור משחור מבחינת הראות במסך אין הבדל, אך יש הבדל ברמת המתח - ההבדל ביניהם הוא 25%.

מטרת השפופרת היא האצת אלקטרונים: ככל שהיא מאיצה יהיה מסך בהיר יותר.
ככל שהמתח יותר ויותר ברמת הלבן כך יותר אלקטרונים יואצו לכיוון המסך והמסך יהיה בהיר יותר.

המתח החשמלי מפעיל את קרן האלקטרונים, אז אות אחוזי מפעיל את קרן האלקטרונים על ידי כך שהוא מחובר לאנודת האצה.

שחור ומעלה קובע את הצבעים.
שחור ומטה - קובע את דפקי הסנכרון.

האות הזה מגיע אל התבנית הראשונה:
בתבנית זו יש מעגל אלקטרוני, שאמור לטפל ברמת השחור בלבד.
אבל מגיע לו דופק סימוי שמכיל בתוכו גם את דפקי הסנכרון וגם את רמות השחור - צריך להפריד ביניהם.
מבצעים את ההפרדה בעזרת מעגלי קטימה.
רק מתח מרמה מסווימת עובר.
אחרי זה אנחנו צריכים לבצע הפרדה משנית, מהו דופק הסינכרון אשר שייך לשורות, ומהו דופק הסנכרון השייך לשדות - ההבדל ביניהם הוא לא המתח, אלא הזמן.

מה שקורה מרמת שחור ומעלה זה הבהיקות של אותה נקודה.



הכתבה:
אות החוזי המורכב מכיל את דפקי הסנכרון, בתוך דפקי הסימוי.
מטרת ההחשכה היא: לא לעוות את התמונה בזמן התחזיר.
מטרת דופק הסנכרון הוא לייצר את התחזיר, כלומר לגרום לקרן לחזור לחילת השדה / השורה הבאה.
עומק הסנכרון 25% ממשרעת אות החוזי המלא.
כלומר נקודה לבנה שוות ערך ל100%.
נקודה שחורה שוות ערך ל25%
נקודה שחורה משחור שוות ערך ל0%.

המערכת מזהה סנכרון, אם הוא מתח של אפס, אז הקרן תחזור וזה מפעיל את המערכת.
כיד להחזיר את הקרן יש צורך להגיע אל 0% - שחור משחור.


מערכת הסנכרון
מטרת מערכת זו היא להגדיר עבור קרן האלקטרונים את כיוון וזמן התנועה.
המערכת לא זקוקה לאות החוזי, אלא אך ורק לתוספות המורכבות עליו בהתאם לכך.
אות חוזי כולל: אות חוזי, דפקי סימוי, ודפקי סנכרון.
דפקי סימוי גורמים לקרן האלקטרונים להיות חשוכה.
בהתאם לכך המערכת מפרידה את דפקי הסימוי מאות החוזי המורכב.
הפרדה זו מתבצעת בעזרת מעגלי קטימה, כתוצאה מכך מתקבל אות הכולל דפקי סנכרון ביחס לרמת מתח קבועה.
אות זה עובר זיהוי דרך שני מעגלים נפדרים: LPF לזיהוי סנככרון אנכי, ו-HPF לזיהוי סנכרון אופקי.

מעגל LPF מושפע מזמנים ארוכים, דפקי הסיכרון האופקיים קצרים ולכן LPF לא תזהה אותם, לכן LPF תזהה רק דפקי סנכרון אנכיים והם מספיקים כדי להשפיע על מתח הסף מהרגע שהוא זוהה, מעגל הזיהוי מייצר פולס הנשלח אל מחולל התירה.

מעגל HPF מזהה שינוי מתח ללא קשר לרוחב הדופק. מסיבה זו המעגל מייצר דופק עבור על דפקי הסימוי: אנכיים, ואופקיים.

מחוללי התירה מקבלים את הדפקים ממעגלי הזיהוי, ועבור כל דופק שכזה הם מייצרים גל שן מסור.





המסך הזרחני עלול להיצרב בתוצאה מפגיעה מתמשכת באותה נקודה. מסיבה זו קיים מחולל דפקים פנימי ביחידת "הפרדת דפקי סימוי" שמייצר דפקים ללא קשר לאות החוזי המורכב.
אותות אלו משמשים לתירת המסך גם כאשר לא מתקבלת תמונה, למרות שהתמונה אמורה להיות חשוכה, רעש אקראי מייצר מתל "אות החוזי" מתורגם לאותות בהיקות אקראיים על המסך ("שלג").

שלג נוצר על מנת למנוע צריבה.


מערכת ההטיה:
קרן האלקטרונים מכילה מטענים שליליים, מטענים אלו מושפעים משדה חשמלי: שדה חיובי מושך את הקרן, שדה שלילי דוחה את הקרן.
גלי שן המסור מופנים אל לוחות ההטיה, כאשר הלוח העליון והלוח התחתון מקבלים את אות התירה האנכית, הלוח הימני והלוח השמלי מקבלים את אות התירה האופקית.
מתח גלי שן המסור מתקבל בלוחות ההטיה, אשר מייצרים שדה חשמלי ביניהם המשפיע על כיוון קרן האלקטרונים.
בצורה מחזורית זו.


הכתבה:
סלילי הטייה
לאחר מערכת המיקוד האלקטרונים עוברם דרך גליל שסביבו 4 סלילים.
הסלילים מייצרים שדה מגנטי על פי עוצמת גל שם המסור.
הנפגש בין כוון תנועת האלקטרונים לבין כיוון השדה המגנטי יוצר כיוון שלילי שמפעיל כוח לורנץ.

שפופרת קרן קתודית, שק"ק, CRT

השק"ק נימצא בגב הטלווזיה, השפופרת מכילה גז כספית בלחץ נמוך. הסליל מחמם את הכספית, מה שגורם ליינון ויוצר פלזמה: יונים חיוביים ויונים שליליים חופשיים.

סריג האצה, אנודת האצה

אנודת האצה מקבלת מתח חיובי, השפופרת מכילה אלקטרונים חופשיים, הם נמשכים למתח חיוביו, הם יעופו ליון הסריג, אבל ברגעם שהם נוגעים בסריג הם סוגרים מעגל.
יש לנו סריג רשת: הם מואצים במהירות רבה אל הרשת: תשעים אחוז עוברים את חורי הרשת ועשרה אחוז אחרים סוגרים מעגל, הם נעים כמעט במהירות האור.
התנע שלהם כל כך גבוה למרות שהם הגיעו ליעד שלהם ורוצים לגור מעגל, הם לא מצליחים עקב התנופה המהירה הרבה והם עוברים את קו התנועה.

הכתבה: בחלק האחורי של שפופרת התמונה, נמצאת מנורת המסך - סליל חימום.
שפופרת זכוכית המכילה גז כספית וקתודה. בעזרת חימום עובר גז הכספית למצב צבירה פלזמתי המכיל אלקטרונים חופשיים.

(הערה: בעזרת חימום מפרקים את הקשרים הקוולנטים, ואז אפשר להגיד שהאלקטרונים חופשיים).

אנודת האצה או סריג האצה מקבל את מתח אות החוזי המורכב, וגורם להצאת האלקטרונים לכיווניו (מטענים שליליים נמשכים למטענים חיובים).
רוב האלקטרונים עוברים דרך סריג האצה, וממשיכים האלה לכיוון המסך, לךק קטן מהם סוגר את המעגל החשמלי.
בלוגיקה שלילית מקבלת הקתודה מתח שלילי, כך שהאלקטרונים מואצים אל אנודת האפס.

מערכת המיקוד: פוקוס
ישנה אנודת האצה נוספת, היא קמורה. ברגע שהאלקטרונים חודרים את סריג האצה, אבל מתפזרים ודוחים זה את זה, מינוס דוחה מינוס תפקיד אנודת האצה הקמורה היא לגרום להם לחזור לנקודה מסוימת.
העיקרון הוא שני אנודות שקשורות למיקוד.
במקום להמשיך ישר הם נעים לניציב במישור האנודה.
המשותף להם שיש להם נקודת מפגש אחת ששמה דיופטרה.

דיופטרה - נקודה אשר משמשת לנקודת מיקוד.
באופן מעשי צריך יותר משתי אנודות שיגרמו לדיופטריה, אבל באופן תיאורטי צריך 2.

נקודת הדיופטרה היא קודה רחוקה אוד, לכן צריך להגיע למסך בעזרת מתח משתנה.
אם נוסיף מתח לאנודה, האלקטרונים ינועו רחוק יותר.

נקודת המוקד הבאה תהיה רחוקה יותר עם נגביר את מתחהפוקוס.

הכתבה:
מערכת המיקוד מורכבת משתי "עדשות" מיקוד.
אנודות המיקוד קמורות כך שהאלקטרונים הפוגעים בהם משתנים את כיוון התנגדותם, לכיוון הניצב לנקודת הפגיעה.
אוסף האלקטרונים (אלומת האלקטרונים) ומואץ לכיוון נקודת המוקד, הנקראת דיופטרה, הנמצאת בסמוך לעדשה הראשונה.
מנקודה זו והלאה מתפזרת אלומת האלקטרונים בצורה חזקה יותר.
האלקטרונים טעונים שלילית במטענים זהים, עקב כף הם דוחים זה את זו וגורמים לאלומה להתפזר.
לאחר נקודת המוקד נוספות לאלקטרוניים זוויות פגיעה רבות שמרחיבות עוד את הפיזור.
לאחר מכן פוגעת  קרן האלקטרונים ב-"עדשת מיקוד" שנייה, שמרכזת מחדש את האלומה על המסך.
נקודת המיקוד השנייה רחוקה הרבה יותר מזו הראשונה, עקב הפיזור הגבוה לפני העדשה ועקב המתח, ועב המתח הגבוה שמקבלת העדשה השנייה.



הכתבה:
המושג פיקסל: ממנה מרכיבים את התמונה.
המילה פיקסל לקוחה מאנגלית, picture element - רכיב תמונה: לוקחים את התמונה ומחלקים אתה לחלקים קטנים, כך שהם נותנים תחושה שהרצף בין הפיקסלים הוא בעל משמעות.

כמה פיקסלים אנו צריכים על מנת לראות תמונה בצורה שבה לא נרגיש שהיא מחוברת מפיקסלים: על מנת שהעין תוכל להבחין בין שני פיקסלים זה לצד זה כאשר הם נפרדים זה מזה - יש צורך של מרווח זוויתי של דקה.

במילים אחרות יש צורך בדקה זוויתית על מנת הבין בשני פיקסלים נפרדים זה מזה.


על מנת לצפות בתמונה בצורה המיטבית ביותר התמונה אמורה להיות ביחס של:4 על 3.
כאשר 4 זה רוחב, ו-3 זה אורך.
המרחק אמור להיות פי שמונה מגובה התמונה!

המרחק שיש צורך שהעין תהיה מהתמונה על מת לראות את התמונה בצורה מיטבית.


נניח ויש תמונה גובה 10cm וברוחב של 60cm, מהו המרחק הנכון על מנת לראות את התמונה באופן מיטבי?

נחלק את הרוחב 60cm לארבע חלקים שווים: 15 כל כך, הגובה אמור להיות שלוש פעמים האורך - לכן הגובה צריך להיות שלוש כפול חמש עשרה= ארבעים וחמש.
המרחק מהתמונה על מנת שנראה אותה באופן המיטבי ביותר הוא 8 כפול 45cm, זאת אומרת במרחק של 360cm.

מחלקים בשש וזה המספר על מנת לראות את התמונה ללא פיקסליזציה: 360 חלקי שש: 60cm על מנת לצפות בתמונה ללא פיקסליזציה.







תירה שולבת
בשל בעיית ההבהוב, שיטת התירה לא מספיקה על מנת לשדר רצף תמונה מהיר מספיק.
עקב כך מפוצלת כל תמונה לשני שדות נפרדים.

שדה זוגי ושדה אי זוגי.

השדה האי זוגי מתחיל בנקודת האפס ובו נסקרות השורות האי זוגיות עד אמצע השורה ה-625 ובסך הכל נסקרו 312.5 שורות.
התחזיר האנכי מוביל את הקרן לתחילת השדה הזוגי באמצע השורה השנייה.
בשדה הזוגי נסקרות חצי השורה העליונה ועוד 312 שורות.

2 שדות שביחד מרכיבות תמונה אחת.

מבחינת העין יש כאילו 50 תמונות בשנייה אחת, אין הבהוב מבחינת העין שלנו.

שילוב זה משדר כאילו 50 תמונות בשנייה, בעוד ששילוב כזה הוא של 25 תמונות בשנייה.

הקירבה החזותית בין השורות הזוגיות לשורות האי זוגיות מאפשר להתעלם מן השינויים הקלים.

תדר רענון
תדר רענון זה תדר החשמל, חברת חשמל מייצרת חשמל בתדר של 50Hz, הדבר הפשוט ביותר הוא להשתמש בחשמל הנתון.
50 פעם בשנייה: 25 לשורות זוגיות, ו-25 לשורות אי זוגיות.

בכל תמונה נסקרות 625 שורות ולכן יש לנו 625 בכל תמונה.
625 פעמים.
רענון המסך דורש הזזה אנכית של הקרן עבורתירת השדות והזזה אופקית עבור תירת השורות.
תר הרענון האנכי הוא 50Hz, כך שמשודרות 50 שדות בשנייה, תדר הרענון האופקי הוא 625 שורות, כפול 25 תמונות בשנייה שזה: 15625Hz




רשתית העין כוללת שני סוגי גלאים: קנים המשמשים לראיית לילה, וחרוטים (מדוכים) המשמשים לראיית יום.


האם ניתן ללמוד במכשירים פיזיקליים את הבהירות?
הבהירות היא תחושה סובייקטיבית, ולשני אנשים המתבוניים באותו מקור אור - יכולה להיות תחושת בהירות שונה.
אין זה מעשי למדוד בהירות, כפי שהיא נתפסת אצל כל אחד מאיתנו.
כנגד זה קיים מונח פיזיקלי - הבהיקות (luminance).

בהיקות היא עוצמת האור הנפלט מיחידת שטח בכיוון ההסתכלות. יחידת המדידה היא:



רשתית העין כוללת כ-18 מיליון תאים הרגישים לאור.
תאים אלה מתחלקים לשני סוגים עיקריים: קנים ומדוכים (חרוטים).
במרכז התשתית נמצאים רק מדוכים, ואילו בהיקף - בעיקר קנים.
כל מדוך קשור לעצב ניפרד, ואילו מספר קנים קשורים לתא עצב אחד.
מסיבה זו התמונה חדה יותר שקרני האור מתמקדות במרכז הרשתית, וחדה פחות כשהן פוגעות בהיקף.
הקנים אינם רגישים לגוונים של צבע.
לעומת זאת מגיבים הקנים לעוצמות אור נמוכות הרבה יותר מהמדוכים.
מסיבה זו הראייה בלילה היא בעזרת קנים בעיקר, חדות הראיה בלילה נמוכה, וכושר ההבחנה בצבעים - אפסי.

כושר ההפרדה הוא זווית הראיה הקטנה ביותר בין שתי נקודות, שהעין מסוגלת להבין ביניהםץ
כושר ההפרדה של העין נקבע על ידי צפיפות המדוכים ברשתית.
כושר ההפרדה של עין הוא דקה אחת!


היכולת להבחין בין אורות באורכי גל שונים היא היכולת להבחין בין צבעים.


תירה שולבת
יוצא כי נסקרות 50 שדות בשנייה, מבחינת המידע המועבר אין הבדל בין סקירת 25 פריימים בשנייה.
קצב התירה האנכי הוא 50 שדות שנייה, קצב זה מתאים ל-25 מסגרות בשנייה.

קצב התירה האנכי (50 שדות לשנייה)נבחר בזמנו כדי ליצור התאמה לתדירות הרשת, שיא 50 הרץ.

תדירות התירה האנכית
לפי ההתקן האירופאי (שעל פי עובד התקן הישראלי) נסקרות 25 מסגרות (פריימים בשנייה) שהם 50 שדות לשנייה.
זמן התירה הכולל יהיה לכן אחד חלקי חמישים לשנייה, או 20 מילי שניות.
נסמן את הזמן הזה בTV.

תדירות התירה האופקי
לפי התקן האירופי נסקרות 625 שורות למסגרת, או 312.5 שורות לשדות.
מאחר והזמן התירה של שדה אחד הוא 20 מילי שניות, מספר השורות הסנקרות בשנייה הוא:
312.5*50=15625


שטף האור הוא שקלול של הספק האור המוקרן, לפי הרגישות היחסית של העין. שטף האור נמדד ביחידות לומן.

עוצמת האור בכיוון מסוים של מקור נקודתי, היא שטף האור הנפלט ליחידת זווית מרחיבת באותו כיוון. יחידת המדידה היא קנדלה.

הבהיקות מתארת את עוצמת האור הנפלט מיחידת שטח של גוף מחזיר או קורן, וזאת כיוון ההסתכלות.
הבהיקות נמדדת ביחידות של קנדלה למטר רבוע.
הבהירות היא תחושה סובייקטיבית. הצופה יכול לכוון את בהיקות המרקע לבהיקות הנוחה לו.

רכיב התמונה, פיקסל, הוא איזור נקודתי בתמונה בעל קמת בהיקות אחידהף אשר גודלו שווה לפרט הקטן ביותר הניתן להצגה.

לפי ההתקן האירופאי, המקובל גם בישראל, נסקרנות 25 תמונות בשנייה ו-625 קווים בתמונה.

תופעת ההבהוב נגרמת עקב קצב נמוך של שינויי אור וחושך על המירקע.
קצב ההארה המנימלי למניעת הבהוב תלוי ברמת הבהיקות הממוצעתץ

על מנת להתגבר על בעיה ההבהוב בטלוויזיה, נעזרים בשיטת התירה השולבת.
בשיטת התירה השולבת סוקרים תחילה 312.5 שורות אי זוגיות, ואחר כך שדה שך 312.5 שורות זוגיות.
תדירות תירת השדות השדות כפולה מתדירות תירת המסגרות.

תדירות התירה האופקית, מספר השורות בשנייה ההוא: 625*25=15625 הרץ.


אות החוזי המורכב
ייצוג תמונה באמצעות אות חשמלי
ככל שרמת ההארה בנקודה הנסקרת תהיה גדולה יותר, יהיה מתח חשמלי גדול יותר
נקודת האור על מרקע הטלוויזיה נוצרת מפגיעת קרן האלקטרונים בשכבת חומר זרחני זוהר.
עוצמת האור תהיה חזקה יותר, ככפול שצפיפות האלקטרונים (הזרם) תהיה גדולה יותר.

צפיפות קרן האלקטרונים בשפופרת התמונה נקבעת, בין היתר, לפי המתח בין הסריג לקתודה בשפופרת זו.
מתח שלילי בסריג, יחסית לקתודה, מקטין את צפיפות האלקטרונים, וככל שמתח הסריג (יחסית לקתודה) בשפופרת יהיה שלילי יותר - תהיה עוצמת האור חלשה יותר, דהיינו, בהירה פחות.
ככל שמתח הסריג יחסית לקתודה, יהיה חיובי יותר - כך תהיה עוצמת האור חזקה יותר.

רמת המתח המתאימה לסימוי מוחלט של האור היא "רמת השחור".
ורמת המתח המתאימה לבהיקות המקסימלית המיוצגת בתמונה, היא "רמת הלבן".
אם רמת המתח תהיה גבוהה יותר נקבל גם לבן, ואם רמת המתח תהיה נמוכה יותר מרמת השחור נקבל "רמת שחור משחור".
הגוונים האופרים הם בין רמת השחור לבין רמת הלבן.


האות החשמלי המתאר את שינוי הבהיקות בתמונה, נקראת "אות חוזי".



מדוע צבע השמיים כחולים?
אור השמש הפוגע באטמוספרה מכיל את מגוון צבעי הקשת (השילוב של כולם מניב את האור הלבן).
האטמוספרה שקופה כמעט לגמרי לאור הנראה המגיע מהשמש, אולם בכל זאת חלק קטן מהאור מפוזר על ידי מולקולות האוויר.
היות ומולקולות האוויר קטנות במידה ניכרת מאורך הגל של האור הנראה, פיזור הגל הוא פיזור ריילי.
תכונתו של פיזור זה שהוא תלוי באורך הכל - ככל שאורך הגל קצר יורד, הפיזור גדול יותר.
לפיכך, האור הכחול, אשר אורך הגל שלו קצר, מפוזר הרבה יותר מאור אדום אשר אורך הגל שלו ארוך יותר.
האור הכחול והסגול הם בעלי אורכי הגל הקצרים ביותר בספקטרום האור הנראה ולפיכך הפיזור שלהם משמעותי יותר מאשר כל גווני הקשת..

השמיים על פני כדור הארץ נראים כחולים משום שמולקולות החנקן והחמצן באטמוספרה מפזרות לעיננו בעיקר את אורך הגל המתבטא כאור כחול ומעבירות ללא הפרעה את אורכי הגדל המתבטאים כצבע האדום והצהוב של האור.

מדוע במשך היום השמים נראים לנו בבצע כחול? כאשר אור השמש מגיע לאטמוספרה של כדור הארץ, צבעי האור השונים מגיבים בדרך אופיינית עם חלקיקי החנקן, החמצן והגזים האחרים.

א. חלק גדול מהקרינה העל-סגולה (אולטרה סגולה) נבלע באטמוספרה ואינו מגיע אלינו.
ב. קרינה בעלת אורכי גל קצרים (ובעיקר תחום הכחול) מתפזרת באטמוספרה לכל עבר. לכן, כאשר אנו מסתכלים לעבר השמים בשעות היום, רנראה בעיר את האור הכחול,מתפזר בשמים ומגיע אל עינינו.

ג. קרינת בעלת אורכי גל בינוניים ואוכים (כל התחום הירוק-אדום) כמעט ואינה נבלעת או מתפזרת באטמוספרה, אלא היא ממשיכה להתקדם בקו ישר מהשמש לכיוון האדמה.
קרינה זאת אינה מגיעה לעינינו, כל זמן שאיננו מסתכלים לכיוון השמש, אסור להסתכל על השמש!! זה מסוכן לעיניין.




הספקטרום הנראה
הספקטרום הנראה הוא חלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית. קרינה אלקטרומגנטית בטווח זה של אורכי גל נראת האור הנראה אן פשוט האור. עין אנושית טיפוסית תגיב לאוכי הגל שבין 780-390 ננומטר, או במושגים של תדירות 780-400 טרה הרץ.



סגול: 450-380
כחול 495-450
ירוק 570-495
צהוב 590-570
כתום  320-590
אדום: 750-620


הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרמגנטי הוא אוסף כל הגלים האלקטרומגנטיים בכל התדרים האפשריים.


קרני רנטגן
על סגול
אור תראה
תת - אדום (אינפרא אדום)
תת אדום קרוב
תת אדום תרמי
תת אדום רחוק
מיקרוגל
תדרי טלוויזיה, FM רדיו
תדרי רדיו ארוכים AM


חומר למבחן: עין, מערכת הראיה, קנים, מדוכים, תאי גנגליון, תצלובת הראייה, ספקטרום (גוון הספקטרום), מערכת הראייה, מערכת המיקוד, עדשות, כתם עיוור, פובאה.

פיקסלים: מהם, כמה הם, הם מחשבים / מגיעים למספר השורות המינימלי הנדרש במסך.
גדלים פוטומטריים: לומן, לוקס, קנדלה, סטראדיאן (יינון גם, ולדעת איך לחשב!)

אות החוזי המורכב, תירה שולבת, אות חוזי, דפקי סימוי.

מערכת סנכרון / הטייה.

תירה רגילה: נסקר שורה אחר שורה.
תירה שולבת: נסקר קודם שורות אי זוגיות ואחר כך זוגויות

שק"ק - כל התהליך מהפלזמה עד המסך הזרחני.

הבנה איך משקפי שמש עוזרות לראייה: משקפי שמש גורמות לפחות אור להיכנס לעין, העין מרגישה פחות אור לכן העישון מתרחב, ויותר מידע נכנס פנימה.

צבעים שונים של השמש / השמיים בשקיעה בזריחה וכו'.

בתל אביב יש שקיעות יפות - עקב הזיהום, אוויר מזוהם לכן רואים אוויר אדום מתפזר על כל השטח.

לכל אחת מהפובאות יש ראייה מיטבית של 3 מעלות, ביחד עם שני העיניים, יש שלוש גובה ו-4 רוחב.
פיקסלים - עמוד 42 בספר.

גדלים פוטומטרים, שטח מרחק מתאורה, סוגי תאורה: חלק א' מעמוד 24 והלאה.
לומן? רמת אור המנורה... 2 שאלות.
זיהוי סימוי אופקי וזיהוי סימוי אנכי.
מערכת המיקוד, עדשה כפולה.


הכתבה: בהמשך למערכת המיקוד
כלל הבורג: זרם חשמלי הזורם דרך סליל, בכיוון אצבעות יד ימין, יוצר שדה מגנטי בכיוון האגודל (ניצב למישור הכריכות)

שדה מגנטי אופקי שיגרום לקרן לחזור אנכית.

לוחות הטיה: שני לוחות מקבילים זה לזה טעונים שמלית במטען הפוך, אחד מהם חיובי והשני שלילי, מטעו חשמל שעובר בטווח שביניהם מושפע מהשדה החשמלי שבין הלוחו

התקבלה תמונה נטויה בשלושים מעלות,מה הפתרון?
2 דרכים לתקן את התקלה:
1. להטות את מערכת ההטייה ב-30 מעלות.
2. בצורה חשמלית, לשנות את מתחי שן מסור בצורה שבה העיוות יתוקן.


מסך - גוף זכוכית כדורי המקבל את קרן האלקטרונים הממוקדת.
המסך מצופה כתמי זרחן המתרגמים את עוצמת הקרן לעוצמת ההארה.


תבנית בדיקה
עד שניגמלי מהמסך הומצאו מלא תבניות בדיקה.
אין תקן אחד, מרוב מלא תבניות נוצר תקן בסיסי, מה תבנית צריכה לבדוק:
נקבעה בארץ התבנית שיש בעמוד 68, עד שנכנס הצבא באופן רשמי.
*מרכוז: המטרה תמונה במקום הנכון במסך, לשים את התמונה במקום המיטבי לצופה.
גודל התמונה, מיקום התמונה.

*בהירות: גם בהירות המסך, 3 צבעים בסיסיים שעוזרים לנו לכוון את הבהירות של המסך.
3 ערכים מדויקים של בהיקות שבעזרתם מכוונים את הבהירות:
100%DC - לבן
50%DC - אפור
0%DC - שחור
ביזרת בורר של DC בהיקות, ניתן להעלות ולהוריד את הבהיקות: שהצבע השחור באמת יהיה שחור, האפור יהיה באמת אפור ולהבין יהיה באמת צבע לבן.

כאשר יש בעיה בבהיקות חזקה מידי, הצבעים יהיו יותר לבנים בהירים.
כאשר יש בעיה בבהיקות נמוכה מידי, כל הצבעים יהיו יותר כהים, שחורים.

* ניגודיות - ערך מקומי, ערך פר נקודה על המסך פיקסל.
הניגודיות היא: בהיקות מרבית מקומית חלקי בהיקות מזערית מקומית.

כאשר אנחנו נגדלים את הניגודיות בצורה חזקה נגדל הפרדה מוד ברורה: הבהירים יהיו בהירים יותר , והכהים יהיו כהים יותר, כלומר לא יהיה הבדל ביניים: הכהה ככה ככה, הבהיר בהיר בהיר.
כאשר נורית את הניגודיות בצורה מאוד גדולה, נקבל טשטוש מוחלט, כך שמנעד המתחים של התמונה פשוט יידעך לכיוון המתח - רמות הבהיקות יתאחדו.

* ליניאריות - יחס מימדים, יחס מימדים של תמונה אמור להיות שלוש על ארבע.
בפבואה אחת אנחנו רואים שלוש על שלוש, חד מימד
יש לנו שני עיניים לכ אנחנו רואים דו מימד ובראייה מיטבית של שלוש גובה ו-ארבע רוחב.
תבנית הבדיקה מוגדרת ביחס נכון, על פי העין שלנו אפשר לכוון רוחב וגובה תמונה על מנת לקבל את היחס הנכון.



משקפי שמש - משקפיים המגנים על העיניים מקרינה חזקה.
משקפיים אשר בולעים קרינה ומווסתים את כניסתו של אור השמש העובר דרכם כדי להגן על העין ולמנוע סנוור.
משמשים להכנה מפני אי הנוחות הנגרמת לחשיפת העין לכמות אור רבה מידי, במיוחד במקומות בהם יש חשיפה לכמות גדולה של אור.
משקפי שמש מגנים מקרינה אולטרה סגולה המסוגלת לגרום לקטרט, סרטן העין, וניוון של הרשתית.

משקפי שמש מפחיתות את הבוהק לרמה נוחה ובאותו זמן גם חומות את הקרניים האולטרה סגולות UV המזיקות.
בעיות ראיה קבות המקושרות בדרך כלל נהיגה בלילה, נובעות לא רק מהירידה ביכולת הראייה בלילה, אלא גם להשפעה המאוחרת של החשיפה לבוהק בשעות היום. עדשות מקוטבות מאפשרות להפחית את הבוהק ואת כיוון העניים (הגורם לעייפות העיניים ולמתיחות) ומביאות לראיה דינמית, בהירות גבוהה יותר, עומק שדה רב יותר וצבעים חיוניים יותר.

------------------------------------------------------------------------------------------------------
Liquid Crystal Display

הקדמה (שלי)
פלוריזציה = קיוטב, כלומר לקחת אור איזוטרופי ולסננו (להעביר חלק ממנו).
מסך מקטב (מסמן), לקחתא ת מלאי הגלים של האור ולסנן חלק.

במסך הפלזמה יש הארה עודפת, לוקחים את האור העודף, חוסמים את האור מלעבור הלאה, רק האור עם הקיטוב הנכון יכול לעבור.
הפולרואיד (מסך מקטב) בנוי משרשראות של פולימרים. פלומר הוא שרשרת של מונומר.
מסך מקטב, פולרואיד, מורכב משרשראות של פולימרים: חוסר את האור מלעבוד הלאה, רק אור המגיע עם הקיטוב הנכון יכול לעבור.

לא משנה כמה מסכי פולרואיד יהיו אחד אחרי השני, אם נשים את כולם באותה זווית, לא תהיה השפעה כלל וכלל לזה שיש כמה אחד אחרי השני, זה בידיוק כמו שיש אחד.


הכתבה:
כותרת משנה: תופעת הקיטוב
מקור אור איזוטרופי שולח גלים בכל כיוון בכל פאזה.
אור זה יש לסנן כך שיעבור אך ורק בפאזה מסויימת, לצורך כך קיימות שתי שיטות: קיטוב פסיבי וקיטוב אקטיבי.

הקיטוב הפסיבי מתבצע על ידי מסך מקטב (פולרואיד).
מסך זה בנוי משרשראות פולימרים המאפשרים מעבר אור דרכם אך ורק כאשר הוא מגיע בפאזה המתאימה לזווית השרשראות. (משתמשים בפלורואיד גם להצללת חלונות משקפי תלת מימד).
אור שחודר דרך פולרואיד הוא מקוטב, כך שאם נציב מסכים נוספים באותה הזווית לא יווצר שום שינוי בעוצמת הארה.
שני מסכים מקטבים הנמצאים בזווית שווה זה לזה יחסמו חלקית את האור הנכנס, וכאשר הם ניצבים זה לזה האור יייחסם לחלוטין.

קיטוב אקטיבי (גביש) משפיע בעזרת שדה חשמלי על כיוון הספין של מולקולות הגביש הנוזלי.

גביש (מוצק) נוזלי (בזרימה) הוא אוקסימורון.


כלפי חוץ ולמגע מתנהג כגביש, כלומר כמוצק, מבחינה פנימית (קשר בין מולקולות) הוא מתנהג כנוזל.
עקב זרימתם של המולקולות, כיווני הספין אקראיים, עקב כך אור המנסה לחדור מבעד לגביש נחסם.
ספין פירושו כיוון וקטור המיגנוט הנוצר כתוצאה מסיבוב האלקטרון סביב גרעין האטום).
ניתן לכוון בעזרת שדה חשמלי את כיווני הספין של הגביש באופן כמעט אחיד.

אם לא היית התערבות של חשמל - אזי הספינים היו באופן אקראי.

כיוון הספין ישתנה מ-0 מעלות, בתחילת הגביש, ועד 90מעלות בסופו - מה שגורם את שינוי קיטוב האור ב-90 מעלות.
למרות שהזווית אחידה, כמות הספינים שישנו את קיטובם תלויה בעוצמת השדה החשמלי (כמו רופפות של תריסים).

משני צידי האלקטרודות מצויים מסכים מקטבים, בקיטוב ניצב זה לזה, עקב כך ללא קיטוב חשמלי אין מעבר אור מצד לצד.
עם מתח חשמלי, יש מעבר אור מצד לצד שכמותו תלויה בעוצמת המתח.

מצידו החיצוני של התא מצוי צלופן לצביעת הפיקסל RGB.
במסך LCD חסר צבע האור מסוגל בשלב זה לחדור מבחוץ אל פנים המסך שם מצוי פלסטיק שחור במצב זה, עין הצופה יכולה לראות את הצבע השחור.

במסך צבעוני קיימת תאורה אחורית קרה פלואורסצנטית, כך שפיקסל מואר יעביר את האור הפנימי כלפי חוץ אל עין הצופה.

מבחינה חשמלית כל צבע מהווה פיקסל בפני עצמו, מבחינה חזותית 3 פיקסלים סמוכים בשלושת צבעי היסוד מהווים פיקסל צבעוני יחיד.

כותרת משנה: TFT, thin film transistor
ככל שהמסך גדול יותר, כך יכיל פיקסלים רבים יותר.
בכדי להתכבר על החיווט הרב לכל אחד מהם נשתמש בשיטת: השתי וערב לבחירת הפיקסל הרצוי.

למרות זאת לא רק הפיקסל המבוקש יידלק, אלא כל השורה וכל הטור המחוברים אליו יאירו חלקית. בכדי להתגבר על הארה עודפת זו, נשתמש בטרנזיסטור תוצא שדה, FET: המחבר את חיווטי השתי בערב אל הגביש - במצב זה יואר רק הפיקסל המבוקש.

*** שרטוט צריך להשלים


יתרונות וחסורונת
ניגודיות מושלמת עקב הארה / החשכה מדוייקים (TFT).
עלות ייצור נמוכה משמעותית
צריכת אנרגיה נמוכה.
בהירות נמוכה עקב תלות מוחלטת בהרבה חיצונית.
זווית צפייה קטנה,נובע מעומק הגביש הנוזלי.

LIGHT EMITTED DIODE
דיודה פולטת אור
חול ים הוא סיליקון דו חמצני, בחימומו ל-1420 מעלות צלזיוס משתחרר החמצן ונותר סיליקון טהור.
חומר זה הוא חומר מבודד. בתהליך כימי הניקרא אילוח (diffusion) ניתן לזהם את הסיליקון על ידי החלפת אטום אחד בכל פרוסה באטום אחר: אלומיניום או ארסן.

לסיליקון יש ארבעה קשרים קוולנטיים (שיתופיים). עקבך הוא מבודד.

בהחלפת אטום מרכזי באטום אלומיניום (אלומיניום מכיל 5 אלקטרונים ברמת הערכיות), בעקבות כך נוצרים ארבעה קשרים קוולנטיים ונותר אלקטרון אחד חופשי, כלומר יש עודף מטען שלילי.
(קשר כזה נכנה N האות הראשונה של המילה negative שפירושו שלילי, כלומר עודף מטענים שליליים).

בהחלפת3 האטום המרכזי באטום ארסן (ארסן מכיל 3 אלקטרונים ברמת הערכיות), בעקבות כך נוצרים שלושה קשרים קוולנטיים, ויש עודף מטען חיובי. בור פוטנציאליים,
(קשר כזה נכנס P האות הראשונה של המילה positive שפירושו חיובי, כלומר עודף מטענים חיוביים).

חומרים אלו מוליכים.


החומר בעל עודף המטענים השליליים מסומן ב-N.
החומר בעל עודף המטענים החיוביים מסומן ב-P.

DIODE דיודה
בהצמדת P ל-N, נוצר שיחבור (חיבור מחדש) בין החומרים.
כך נוצרת ביניהם שכבת סילקיון טהור (צורן, מבודד), כלומר שכבת בידוד.
תהליך זה מיידי וניפסק כאשר שכבת הבידוד מספיק חזקה כדי למנוע את המשך השיחבור.
האלקטרודה המחוברת אל צד ה-P נקראת "אנודה", האלקטרודה המחוברת לצד ה-N נקראת "קתודה".

שיטה לזכור: מהאנודה אל הקתודה, ומהחיובי אל השלילי, כי הריי ברור שנתחיל בחיובי, ברגל ימין.





מה שזז מבחינה פיזיקלית הם אלקטרונים, כלומר מטענים שליליים, חשוב לזכור כי + + דוחים זה את זה, - - דוחים זה את זה, ו: + - מושכים זה את זה, - +מושכים זה את זה.

בחיבור הדיודה לממתח אחורי, מושך מקור המתח מטענים שליליים מן הקתודה ודחוף מטענים שליליים אל האנודה.
בכך מוחלשים ה-N וה-P, לעומת שכבת הבידוד שמתרחבת.








בחיבור הדיודה לממתח קדמי, מעצים מקור המתח את ה-P ואת ה-N.
מה שגורמת להצרת השכבה המבודדת.



המשיכה החשמלית ביניהם גדלה, ושכבת הבידוד מצטמצמת. ככל שגדל המתח המתח כך תקטן שכבת הבידוד.
מסביבות 0.7V שכבת הבידוד נפרצת ומאפשרת מעבר זרם חשמלי.



דיודה פולטת אור

*** (לבדוק) אנרגטית מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך: מלווה בפליטת חלקיק אור.
כאשר זורם זרם חשמלי דרך כל דיודה הוא פולט פוטונים: עוצמת ותדר הפוטונים תלויה בגדלים הגאומטריים והכימיים של הדיודה.
בשנות ה-60 פותחה ביפן דיודה המסוגלת לפלוט אור אדום, בנוסף לאור האינפרא אדום הידוע עד כה. (השנה, שנת 2015, זכו המפתחים בפרס נובל לפיזיקה).
עם השנים השתכללה טכנולוגיית הייצור ופותחו דיודות הפולטות אור: צהוב, ירוק.
בשנת 1995 נוצרה לראשונה דיודה פולטת אור כחול, בכך נסללה הדרך למסכי לד.


מסכי לד:
קיימות שתי טכנולוגיות עיקריות של מסכי LED.
הטכנולוגיה הזולה והנפוצה היא מסך LCD בו מוחלפת התאורה הפלואורסצנטית בתאורת LED.
בטכנולוגיה היקרה והאיכותית, המסך מורכב מלדים צבעוניים RGB, אשר כל שלושה מהם מהווים פיקסל צבעני יחיד.




במלחמת העולם השנייה פסיכולוג בשם פדריק סקינר הגה את הרעיון של טיל מונחה על ידי יונה, בקידמת הטיל היית מצלמת וידאו, הוידאו הוקרן  בליבת הטיל בשלושה מסכים שונים, אשר מול כל מסך היית יונה, כלומר, סה"כ היו שלוש יונות. כל היונות היו מיומנות (מאולפות) לנקר את המטרה,,אימנו אותם באמצעות קנבוס.
זו הפעם הראשונה שבו נהגה הרעיון של מסך מגע.

בקצרה: חסרונות המסך הזה: איכות התמונה ירודה,ישנם רגישות לזעזועים פיזיים, מגע ביות מנקדת מגע אחת בו זמנית גרמה למערכת להיתקע מבחינה חשמלית.

בשנות השביעים פותח מסך מגע IR - Infra Red - אינפרא אדום, שעובד על חום.
מרכיבים על המסך:מערכת איפרא אדום, כל דיודת אינפרא אדום שולחת קרן לקולטן. כאשר יש מגע, הוא חותך את הקרן, הקולטן מזהה כי הקרן לא מגיעה אליו, לכן אנחנו יודעים שיש מגע.
באמצעות מסך זה התגברנו על הבעיות המכניות.
מכיוון שמדובר בחיישני IR, בעצם הגדרתם הם רגישים לחום, לכן ברגע שטמפרטורת הסביבה מגיעה ל-40 מעלות צלזיוס אי אפשר להשתמש במסכים אלו.
כיוון שהחיישנים נמצאים מחוץ למסך, כל הפרעה הכי קלה כמו: סופות חול, אבק גורמת לזיהוי מיוצר של לחיצה.
שיטה זו נמצאת בשימוש כיום במעליות, כך המעלית לא נסגרת אם מישהו עומד בין הדלתות.

המסך הבא שהומצא הוא מסך התנגדותי או רצסיבי -נגד בצורת ג'ל שקוף, על פי שינוי בעצמת הזרם נתין לדעת המיקום שנלחץ, אין התעסקות של טורים ושורות, הג'יל הוא על כל המסך.


הכתבה מסודרת:
רעיון העברת המידע אל המחשב ללא גורם מתווך (כמו מקלדת) היה ידוע מאז מלחמת העולם השנייה, למרות זאת הרעיון הגיע לידי מימוש רק בשנות השבעים.
השיטה מבוססת על מתיחת מוליכים מחוץ למסך כך שמגע יסגור מעגל ונקבל זיהוי של נקודת מגע יחידה.



ברגע שהיה מגע אפשר לזהות איפה היית הלחיצה

אלו הם מסכים פרימטיביים.

רעיון פרימיטיבי זה לוקה בחוסר עקב הצורך במגע קשיח, מה שגורר תקלות מכנוות.
תקלה חזותית נובעת מהימצאותם של מוליכים (מוליכי שתי וערב) -מה שגורם לפגיעה באיכות התמונה, תקלה חשמלית נוספת עלולה להיווצר ממגע ביותר מנקודה אחת - עקב זרם חשמלי מעבר ליכולת המערכת להכיל.


מסכי אינפרא אדום, INFRA RED
טכנולוגיה חדשה ופורצת דרך פותחה בשנות השבעים על ידי IBM שביטלה את הצורך במגע קשיח.
השיטה מבוססת על מקורות אור IR וחיישני IR הנמצאים מולם על פי התצורה הבאה:

ברגע שנחתכת קרן האור ניתן לזהות את נקודת המגע בשורה הנתונה.
סידרת חיישנים נוספת מזהה את נקודת המגע בכיוון הניצב.

חסרונות השיטה:
רגישות לחום וזיהום אוויר
רגישות גבוהה לחום (יחס אות לרעש)
רגישות לליכלוך, זיהום, מזג אוויר סוער, מה שמתבטא בזיהוי מגע שגוי.


מסך רצסיבי (התנגדותי)
השיטה חוזרת לכאורה אל הצורה הפרימיטיבית של שתי וערב מה שמבטל את חסרונות ה-IR.
השיטה מבוססת על ג'ל שקוף בעל התנגדות אומית המצוי בין אלקטרודות המסך.


זרם חשמלי עובר דרך נגד הג'ל אל המוליכים שמעליו ומתחתיו.
כל עוד אין מגע הזרם קבוע.
מגע יוצר קצר בין נקודת המגע לבין הקצה המרוחק של הנגד מה שמחליש את ערכו האומי ומעלה את עוצמת הזרם.
על פי עוצמת הזרם ניתן לדעת את מרחק הנקודה מן הקצה המבודד.(לבדוק מילה אחרונה בשורה הזאת)
שני המוליכים בניפרד מזהים את המרחק האופקי והאנכי: שילובים יזהה את הנקודה המדוייקת.
גם כאן לא ניתן לזהות יותר מנקודת מגע אחת.
לא תהיה תקלה חשמלית אם יהיו 2 נגיעות, אך תזוהה נקודת מגע אחת בלבד.
יתרונה הגדול של השיטה הוא מגע רך יחסית לשיטה הפרימטיבית.

מסך capacivity קפסטיבי (קיבולי)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה