יום ראשון, 1 ביוני 2014

מחוון לשאלות מהבחינה לי"ב – אוקטובר 2012

מחוון לשאלות מהבחינה לי"ב – אוקטובר 2012

איש זקן מאוד בעל כנפיים ענקיות/ גבריאל גרסיה מרקס
      בעזרת תיאור יחסם של האנשים בכפר הדייגים אל הזקן בעל הכנפיים הענקיותמותח המספר ביקורת חברתית חריפה. הדגם קביעה זאת מתוך הסיפור והסבר כיצד מסייעים אמצעי עיצוב בסיפור (כגון: ריאליזם פנטסטי, תשתית מיתולוגית, אירוניה) להדגיש את הביקורת החברתית.

ראשי פרקים לתשובה:
         א.         יש לתאר בפירוט את האבחנה הראשונית של פלאיו ואליסנדה, השכנה, הכומר , הרופא  בנוגע לזקן (יש להתייחס לפחות ל 3 דמויות). יש להתייחס לאירוניה שמשלב המספר בתיאור אבחנות אלו. כמו כן יש להדגיש את הביקורת הנוקבת שנמתחת על הממסד הדתי בסיפור תוך כדי תיאור תגובותיהם הראשוניות של הכומר והדרגים הבכירים בכנסייה כלפי הזקן.
         ב.         יש לתאר את יחסם של אנשי הכפר והסביבה אל הזקן:
-         מתקשים לקבוע את טיבו ולכן יש שנוהגים בו כחיית קרקס, יש שמנסים לנצלו לטובתם. ראוי להדגיש את האירוניה בתיאור אנשי הכפר שבוחנים את הזקן.
-         יחסם של אנשי הכפר הופך במהירות לאלים ואכזרי מאוד – יש להדגים זאת מתוך הסיפור.
המספר מותח ביקורת על יחסה האכזרי של החברה כלפי הזר, השונה , החלש.
-         אנשי הכפר משתעממים מן הזקן בעל הכנפיים שאינו משתף עימם פעולה ובוחרים לצפות במופע של אשת העכביש. יש להציג את סיפורה של אשת העכביש (תשתית מיתולוגית) ולהתייחס לאופן שבו הוא מאיר את הצדקנות והצביעות של אנשי הכפר.
          ג.          יש לתאר בפירוט את יחסם של פלאיו ואליסנדה כלפי הזקן בעל הכנפיים– ביקורת על החומריות, הנצלנות, האכזריות וכפיות הטובה של פלאיו ואליסנדה.
רשות: התייחסות לז'אנר של הסיפור: ריאליזם פנטסטי . מתן דוגמאות מתוך הסיפור. הסבר תרומתו של הריאליזם הפנטסטי להדגשת הביקורת החברתית בסיפור.

המפתח / יצחק בשביס זינגר
עולמה הפנימי של בסי -רגשותיה, חרדותיה, הרהוריה, זיכרונותיה, תובנותיה  מוצג בסיפור ומודגש בעזרת אמצעי עיצוב כגון מוטיב המפתח, ניגודים בין התנהלותה ותובנותיה של בסי לפני חשבון הנפש ואחריו, מונולוגים פנימיים ואף תיאורי נוף וסביבה
·         ראוי היה לאפיין בתחילת התשובה את בסי פופקין: קשישה ערירית, שמאז מות בעלה סובלת מפחדים כפייתיים
·         וחושדת באופן כפייתי בכל הסובב אותה. לכן היא עסוקה בהתגוננות כפייתית מפני כל הסובב אותה.
·         צריך היה להדגים אפיון זה ע"י תיאור יחסה של בסי לאנשים,לבע"ח, למקומות (השכונה, הסופרמרקט) , לכוחות על טבעיים לפני השינוי שחל בה.
·         צריך היה לתאר את אירוע שבירת המפתח: נסיבותיו, השפעתו על בסי.
להדגיש שבסי נרדמה ברחוב בלילה ונדהמה לגלות, כאשר התעוררה, שלא קרה לה דבר ואפילו ארנקה לא נגנב. עובדה זאת ערערה את תפיסת המציאות של בסי בעשרים השנים האחרונות.
חשוב היה לדון בתובנות של בסי בעקבות זאת (היא האחראית לסִבְלָה בשנים האחרונות ולא איש מלבדה) ובחשבון הנפש הנוקב שערכה במהלך הלילה שבו שהתה ברחוב.
·         צריך היה לתאר בפירוט את השינוי שחל ביחסה של בסי אל הסובב אותה (הטבע ואלוהים, בע"ח, שכונתה, כוחות על טבעיים, אנשים) ואל עצמה בעקבות חשבון הנפש שערכה.
·         צריך היה להתייחס למוטיב המפתח: להציג את אזכוריו בסיפור ולהסביר כיצד הוא תורם להדגשת השינוי התודעתי שחל בבסי. 


אנטיגונה / סופוקלס
שאלה:
בטרגדיה הקלאסית קיים תהליך המוביל את הגיבור מעיוורון להתפכחות. הסבר מיהו הלוקה ב"עיוורון" במחזה, מהם הגורמים לעיוורונו , וכיצד מגיע הגיבור להתפכחות. בסס את דבריך על דוגמאות מפורטות מכל אחד מחלקי המחזה הרלוונטיים.

תשובה:
קריאון לוקה בעיוורון מטפורי :
בתחילת המחזה הוא מחוקק חוק שאוסר לקבור את גופתו של פוליניקס, מפני שפוליניקס בגד בתבי. במקום לקבור את הגופה ציווה קריאון להשליך אותה בשדה מרוחק כדי שתירקב ותיאכל ע"י בע"ח.
קריאון חוקק חוק זה למרות שהכיר היטב את חוק האלים המחייב לקבור כל מת. הוא לא התכוון להפר את חוקי האלים ולהכעיסם. הוא אסר לקבור את פולינקס משום שהיה בטוח שהאלים אינם רוצים שבוגד יקבר , אלא מעדיפים שגופתו תושלך כטרף לבע"ח בשדה מרוחק.
היומרה של קריאון לדעת מהו רצונם האמיתי של האלים והעזתו לפרש את חוק האלים גרמו לו לחטוא בהיבריס.
קריאון משוכנע בצידקתו ופוסל כל ביקורת עניינית או עצה מעשית בנוגע לחוק שחוקק. הוא מתנהג בצורה עקשנית ויהירה. קריאון עיוור לכוחות שחזקים ממנו כגון כוחה של האהבה.

עיוורונו המטפורי של קריאון מתבטא בתמונות הבאות:
-         בתמונה הראשונה– יש להציג בקצרה את נאום המלך, דיווח הזקיף, הערת המקהלה ותגובותיו הנזעמות של קריאון לדברי הזקיף וכן להערת המקהלה.
-         בתמונה השנייה– יש לתאר את העימות שבין אנטיגונה לקריאון ולהתמקד בתגובותיו של קריאון לטיעוניה של אנטיגונה. חשוב להסביר כיצד תגובותיו מבטאות את עיוורונו המטאפורי (פוסל את הטענה לפיה העם כולו תומך באנטיגונה אך חושש להצהיר על כך בפומבי , עיוור לכך שאנטיגונה מונעת מאהבתה לאחיה המת.)
-         בתמונה השלישית– יש לתאר את השיחה /עימות שבין קריאוןלהיימון, ולהסביר במה מתבטא עיוורונו של קריאון
-         בתמונה החמישית– יש לתאר את העימות שבין קריאוןלטרזיאס, ולהתמקד בתגובותיו של קריאון המוכיחות את עקשנותו, אטימותו וקבעונו המחשבתי (פוסל בתוקף את דברי האזהרה החמורים של טרזיאס, מטיל ספק ביושרו ומאשים אותו בקבלת שוחד. )

התפכחותו של קריאון: סוף התמונה החמישית והאקסודוס
-         יש לתאר את המפנה שחל בקריאון בעקבות השיחה עם טרזיאס: לראשונה הוא מכיר בכך שחטא בחטא ההיבריס – חטא הגאווה, ומתחיל לפחד פחד נורא מן העונש של האלים.  נענה לעצת המקהלה לשחרר את אנטיגונה ואח"כ לקבור את פוליניקס.
-         אקסודוס : יש לתאר את עיקרי ההתרחשות ואת תוצאותיה, להציג את תובנותיו של קריאון ואת המחיר ששילם בגלל עיוורונו, להציג את מוסר ההשכל של המקהלה. 
שאלה:
הפרת סדר (חברתי, משפחתי, מוסרי ) היא יסוד מרכזי בטרגדיות של סופוקלס. מהן הפרות הסדר במחזה אנטיגונה? כיצד משפיעות הפרות סדר אלה על השתלשלות עלילת המחזה? התייחס בתשובתך לכל אחד מחלקי המחזה הרלוונטיים.

תשובה:
אנטיגונה וקריאון מפרים את הסדר המוסרי והחברתי במחזה. הפרות סדר אלו משפיעות על השתלשלות האירועים במחזה.
הפרת הסדר של קריאון:
בתחילת המחזה קריאון מחוקק חוק שאוסר לקבור את גופתו של פוליניקס שבגד בתבי. במקום לקבור את הגופה ציווה קריאון להשליכה בשדה מרוחק כדי שתירקב ותיאכל ע"י בע"ח.
קריאון חוקק חוק זה למרות שהכיר היטב את חוק האלים המחייב לקבור כל מת. הוא לא התכוון להפר את חוקי האלים ולהכעיסם. הוא אסר לקבור את פולינקס משום שהיה בטוח שהאלים אינם רוצים שבוגד יקבר , אלא מעדיפים שגופתו תושלך כטרף לבע"ח בשדה מרוחק.
היומרה של קריאון לדעת מהו רצונם האמיתי של האלים והעזתו לפרש את חוק האלים גרמו לו לחטוא בהיבריס ולהפר את הסדר המוסרי – דתי.

הפרת הסדר של אנטיגונה:
ביוון העתיקה נדרשו האזרחים לציית לחוקי האלים ולחוקי המלך. חל איסור מוחלט להפר כל חוק. אנטיגונה מחליטה במודע ומתכוון להפר את חוק המלך האוסר לקבור את אחיה הבוגד וקוברת פעמיים את אחיה. בכך הפרה אנטיגונה את הסדר החברתי במחזה. הפרת חוק המלך היא אחת הסיבות בגללן חטאה אנטיגונה בהיבריס.

הפרות הסדר של קריאון ואנטיגונה מניעות את עלילת המחזה.
יש לתאר בפירוט את השתלשלות העלילה בכל חלקי המחזה:
·        פרולוג: שיחתן של אנטיגונה ואיסמנה
·        תמונה ראשונה: נאום קריאון בפני המקהלה, דיווח הזקיף על קבורתו הסמלית של פוליניקס, הערת המקהלה ("אולי יד האלים במעשה") ומשמעותה, תגובותיו הנזעמות של קריאון
·        תמונה שניה : דיווח הזקיף על נסיבות תפיסתה של אנטיגונה, העימות בין אנטיגונה לקריאון
·        תמונה שלישית:  שיחתם – מריבתם של קריאוןוהיימון
·        תמונה רביעית : שיחתה של אנטיגונה עם המקהלה לפני צאתה למערת הקבר במדבר
·        תמונה חמישית : העימות שבין קריאוןלטרזיאס, המפנה בקריאון– הבין והודה לראשונה שחטא בהיבריס
·        אקסודוס: תיאור סיום העלילה, תובנותיו של קריאון, מוסר ההשכל של המקהלה, הצגת הערך המנצח במחזה: חובת הציות לחוק האלים.

אנסין: הנכד / גרשון שופמן
א.     במשך שנים ארוכות טיפח הרווק, גיבור הסיפור, תקוות. מה היו תקוותיו ומהו המחיר שנדרש לשלם בעת שהמתין להתגשמותן? (3 נק')
תשובה:
במשך שנים ארוכות (קרוב לשלושים שנים) הרווק קיווה שאהובתו, שנישאה לאחר, תשוב אליו. הוא המתין בסבלנות למותו של בעלה, אז יוכל לתפוס את מקומו. בגלל ההמתנה הארוכה האיש לא חי את חייו: לא נישא, לא הוליד ילדים, לא אהב אחרת ונהנה מאהבתו. הוא הקדיש את חייו להמתנה, שהתגלתה כהמתנה עקרה.

ב.      תאר את נסיבות (הזמן, המקום, ההתרחשות) התפכחותו של הרווק מתקוותיו, את שלבי התפכחותו ואת תובנותיו בעקבותיה. (10 נק')
נסיבות ההתפכחות:
הרווק הלך לבקר את אהובתו שהתאלמנה לאחרונה. הביקור התקיים לאחר ימי השבעה, בבית האישה.

שלבי ההתפכחות:
-         הרווק מתקבל בנימוס אדיב, כשם שמתקבל אדם זר. הוא אינו זוכה לקבלת פנים נרגשת ואוהבת כפי שהיה מעדיף.
-         הרווק חש חוסר נוחות בגלל תמונותיו של הנפטר שתלויות על קירות החדר. התמונות גורמות לרווק להרגיש שלמרות העובדה שהאיש מת הוא עדיין נוכח בביתו.
-         האלמנה, אהובתו של הרווק, מדברת רק על בעלה. היא לא נענית לניסיונותיו של הרווק להעלות זיכרונות מעברם המשותף. היא מתייחסת בביטול לאותן התרחשויות, שקרו לפני שנים ארוכות וכעת אינה זוכרת מהן דבר. הרווק, לעומתה, מייחס חשיבות רבה לאירועים אלו.
-         כלותיה של האלמנה ונכדה מדגישים את הזמן הרב שחלף ואת העובדה שלאלמנה יש משפחה ענפה שלו אין בה כל חלק.
-         תגובתו העוינת של הנכד, בן טיפוחיו של הנפטר שאף דומה מאוד לסבו, כלפי הרווק. הנכד מגרש את הרווק מבית סבתו. האלמנה מנסה להשתיקו, אך ללא השתדלות רבה.

תובנותיו של הרווק:
           לא יתכן קשר רומנטי בינו לבין האלמנה. היא אינה רואה בו אהוב נעורים ואינה מתכוונת
לנהל יחסים כלשהם עימו. במרכז חייה נמצאת משפחתה הענפה, שעוינת אותו ודוחה את
ניסיונות ההתקרבות שלו אליה. הרווק מבין שרגשותיו הם חד צדדיים ולפיכך אהבתו היא אהבה נכזבת. כעת הוא מבין שהמתין לשווא במשך 30 שנים ובשל כך בזבז את חייו. כעת לא יוכל להשיב את השנים האבודות ולהספיק לעשות את כל מה שלא עשה: להינשא לאחרת ולחוות זוגיות ארוכה ואוהבת, להוליד ילדים , ליהנות מנכדים.
משהבין זאת קפצה זיקנה על הרווק. את מקומה של התקווה תפסו בליבו רגשות כגון ייאוש, החמצה, עצב שגרמו לו להזדקן בבת אחת.

ג.       מדוע , לדעתך, בחר שופמן לקרוא לסיפור "הנכד"? (3 נק')
הנכד, ילד בן 6, ביטא באופן ישיר ובוטה את יחסו העויין כלפי הרווק. מטעמי נימוס ניסתה האלמנה להשתיק את נכדה, אך ניכר היה שלא השתדלה במיוחד. כלומר: בלבה הסכימה עימו ולא חשה רגשות מיוחדים כלפי הרווק.
הנכד מייצג את סבו ומחייה את נוכחותו (בן טיפוחיו של הסבא, דומה לו מאוד במראהו החיצוני). הוא הבהיר לרווק באופן חד משמעי שהוא מיותר במקום. כעת הרווק לא יכול להכחיש את שכבר התברר לו  במהלך ביקורו – אהבתו כלפי האלמנה היא אהבה נכזבת ואין לו מקום בליבה ובביתה.הנכד רק המחיש לרווק את שהפסיד בחייו: משפחה הכוללת ילדים ונכדים ואהבת אמת. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה