יום שבת, 31 במאי 2014

מחוון לבחינת המתכונת בספרות קיץ תשס"ט


מחוון לבחינת המתכונת בספרות
קיץ תשס"ט

יש להבהיר כי במחוון התשובות ניתנות בנקודות בלבד ועל הלמיד להרחיב ולבסס באמצעות דוגמאות
פרק א- שירה (שירת ימי הביניים, ביאליק, שירת המאה ה20)
אם בחרת בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות , כל שאלה מאת משורר אחר.
כל שאלה 14 נקודות.

1. שירת ימי הביניים
קרא את השיר שלפניך וענה על השאלה שאחריה.

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם / גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם,
בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם.
לָכֵן, יְדִידִי, סב אֱלֵי רֵעִים / כָל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם / וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה / בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יוֹמָם!

שני הבתים הראשונים של השיר מתייחסים לחילוף העונות בנימה של כובד ראש כביכול אך בהמשך שולטת בשיר נימה של עליצות. הסבר היגד זה על שני חלקיו בדבריך התייחס גם למשחקי הלשון, ללשון הציורית ולהגזמה.


פרק שירה.
מת אב ומת אלול:(ניתוח מלא של השיר מצוי באתר בית הספר)

סוג השיר-חול. יין.המסר- שילוב בין שמחת החיים לבין המוות מבטא את הנחת היסוד שהמוות אורב לאדם בכל רגע ולכן על האדם לנצל את הזמן.
שני מישורים בשיר: מישור גלוי- שיר היתולי קליל ומישור סמוי: כבד ורציני. מוטיב המוות- התייחסות לשני המישורים בבית א ובבית ב. שיבוץ ממגילת איכה (תרומתו להארת הצדדים השונים של מוטיב המוות). בית ד'-מזג אויר. בית ה'- הניגודיות. השפעת היין על האדם. בית ו- תפארת החתימה . הקבלה אירונית. שיבוץ " והגית בו יומם ולילה". קישוטי השיר- תפארת פתיחה. תפארת חתימה. האנשה.חזרות. מטאפורה. ניגודים. אנאלוגיה. מוטיב המוות. שיבוץ.


לבדי (.שירת ביאליק

קרא את השיר וענה על השאלה

לְבַדִּי
 כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר,
שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת-בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה;
וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב
תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

בָּדָד, בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי, וְהַשְּׁכִינָה אַף-הִיא
כְּנַף יְמִינָהּ הַשְּׁבוּרָה עַל-רֹאשִׁי הִרְעִידָה.
יָדַע לִבִּי אֶת-לִבָּה: חָרֹד חָרְדָה עָלַי,
עַל-בְּנָהּ, עַל-יְחִידָהּ.

כְּבָר נִתְגָּרְשָׁה מִכָּל-הַזָּוִיּוֹת, רַק-עוֹד
פִּנַּת סֵתֶר שׁוֹמֵמָה וּקְטַנָּה נִשְׁאָרָה –
בֵּית-הַמִּדְרָשׁ – וַתִּתְכַּס בַּצֵּל, וָאֱהִי
עִמָּהּ יַחַד בַּצָּרָה.

וּכְשֶׁכָּלָה לְבָבִי לַחַלּוֹן, לָאוֹר,
וּכְשֶׁצַּר-לִי הַמָּקוֹם מִתַּחַת לִכְנָפָהּ –
כָּבְשָׁה רֹאשָׁהּ בִּכְתֵפִי, וְדִמְעָתָהּ עַל-דַּף
גְּמָרָתִי נָטָפָה.

חֶרֶשׁ בָּכְתָה עָלַי וַתִּתְרַפֵּק עָלָי,
וּכְמוֹ שָׂכָה בִּכְנָפָהּ הַשְּׁבוּרָה בַּעֲדִי:
"כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם פָּרְחוּ לָהֶם,
וָאִוָּתֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי..."

וּכְעֵין סִיּוּם שֶׁל-קִינָה עַתִּיקָה מְאֹד,
וּכְעֵין תְּפִלָּה, בַּקָּשָׁה וַחֲרָדָה כְּאַחַת,
שָׁמְעָה אָזְנִי בַּבִּכְיָה הַחֲרִישִׁית הַהִיא
וּבַדִּמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת –

כיצד בא לידי ביטוי לאורך השיר הקשר  ריגשי העמוק בין הדובר לשכינה?
בתשובתך הראה גם כיצד הלשון הציורית מבטאת קשר זה.


ניתוח מלא של השיר מצוי באתר בית הספר)

סוג השיר- שיר לירי, אישי אך גם לאומי המבטא התלבטות אישית וחברתית ביחס ליהדות.
קונפליקט בין העולם הישן המיוצג על ידי בית המדרש לבין העולם החילוני , המשכיל.בבסיס השיר- תמונה מטאפורת מתפתחת של גוזל וציפור.
ישנם ניגודים במישור הפיזי- חולשה לעומת התחזקות של הגוזל ומנגד חוזקה של האם והיחלשותה ככל שהוא מתחזק.(יש לבסס הנחה זאת על פי כל אחד מבתי השיר)
ישנה גם הזדהות במישור הרגשי- בדידות. חרדה. שותפות גורל.
לשון ציורית- מטאפורות (גוזל, אמא- ציפור, רוח, שירה חדשה, אור), דימויים- כמו שכה בכנפה..וכעין סיום.. וכעין תפילה..חזרות וניגודים- כולם, בדד, לבדי. רמיזות- תחת כנפי השכינה מתפילת "יזכור", על בנה על יחידה, צר לי המקום, קינה עתיקה מאד (מגילת איכה).בית אחרון. תחושת החורבן של השכינה יחד עם תקוה שבניה עוד ישובו אליה. השיר מסתיים במקף שמציין את הסוף הפתוח.

ירושה
3.שירת המאה העשרים

קרא את השיר וענה על השאלה.

ירושה
הסבר כיצד התשתית המקראית משרתת את הרעיון המובע בשיר. התייחס בעיקר לסיום השיר.


נושא השיר- השיר מושתת על סיפור העקדה המקראי (בראשית כ"ב), ומבקש להצביע על הפער והניגוד בין העקדה המקראית לבין המציאות המודרנית. ספור העקדה הוא ספור של ניסיון בו העמיד ה' את אברהם: כיצד עמד בניסיון, וכיצד ניצל יצחק ע"י התערבות ה' במתרחש. לפואנטה המקראית- ההצלה- יש אופי חיובי מובהק. גורי, המבסס את שירו על הטקסט המקראי של העקדה, יוצר תחושה חריפה של עימות בין העבר להווה: בספור העקדה המקראי הקורבן- יצחק- ניצל ועמו ניצל עם ישראל כולו. בספור העקדה המודרני עם ישראל אינו ניצל, הקורבן אינו זוכה להתערבות ההשגחה האלוהית ולהצלתו השלמה מן השחיטה. השחיטה שנמנעה בעבר מתבצעת בהווה. הזיקה הדיסהארמונית של השיר לספור המקראי מתרחשת בעיקר בסופו.
בסיפור המקראי התוצאות של ניסיון העקדה הן בעלות אופי לאומי-חברתי "הרבה ארבה את זרעך" ומשמעותן- חיים. זהו הגמול החיובי הניתן לאברהם ולזרעו על העמידה בניסיון. ואילו בשיר התוצאות של העקדה הן בעלות משמעות של מוות: "הם נולדים ומאכלת בליבם"- אמנם יצחק ניצל, "ראה בטוב" ומצאצאיו נולד עם ישראל כפי שהובטח לאברהם, אך המאכלת שאיימה על אביהם מהווה את גזר דינם. איום השחיטה לא סר מעליהם לא להלכה ולא למעשה.


פרק שני – סיפור קצר (כולל עגנון)

אם בחרת בפרק זה ענה על שתיים מן השאלות מבין השאלות 4- 6. (כל שאלה 14 נקודות).
שים לב- בשאלות 4-5 אין לענות על פי הסיפור "חיזו בטטה"


4. סיפורים מאת עגנון

תאר את הקשר ואת הנתק בין שתי דמויות בסיפור של עגנון שלמדת, והסבר כיצד הם מאירים את משמעות הסיפור.



5.סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה  ה-20 (לא כולל סיפורי ש"י עגנון) או סיפור מתורגם.

בסיפורים רבים מתואר מצב של זרות וניכור בין בני אדם.
כיצד מצב כזה בא לידי ביטוי בסיפור שלמדת?
הסבר אם המצב הזה מוצג בסיפור כחסר מוצא או נרמזת אפשרות לתיקונו.


6."חיזו בטטה"- סמי ברדוגו

תאר את הסיום של "חיזו בטטה" .
האם הקונפליקטים שהופיעו במהלך הסיפור באו על פתרונם בסופו?




סיפור קצר

שאלה 4. עגנון- התשובה ע"פ "האדונית והרוכל".סוג הסיפור- סיפור אלגורי ליחסי גויים יהודים . הדמויות- יוסף הרוכל היהודי. האדונית- הנוצרייה. הקשר – תהליך ההתקרבות בשלבים. הנתק- ההתרחקות בשלבים. המשמעות של הסיפור- מערכת יחסים מסמלת את מערכת היחסים בין היהודים לנוצרים . הקשר מסמל את הרצון של היהודים להיטמע בקרב הגויים תוך התבטלות עצמית. הנתק- המודעות של הרוכל לסכנה שבהתבוללות. המסר- בזכות הדת נשתמר העם היהודי.

שאלה 5. סיפור מתורגם. זרות וניכור בין דמויות ע"פ הסיפור "כינורו של רוטשילד".הדמויות יעקב הוא ברונזה: עיסוקו, אופיו, השקפת עולמו,דמות ראשית. דמות משנית- רוטשילד- מראה, מעמד, עיסוק. יש לתאר את יחסו של ברונזה לרוטשילד לאורך הסיפור. התיקון-  השינוי שחל בברונזה מביא לתיקון שמתבטא בהורשת הכינור לרוטשילד.ניכור נמצא גם ביחסו של ברונזה לאשתו מארפה. התיקון הבעת חרטה וצער על יחסו אליה לאורך כל שנות נישואיהם.

שאלה 6- "חיזו בטטה"-סוג הסיפור- סיפור חניכות, סיפור חברתי וגם סיפור אישי. הסיום סגור ופתוח כאחד. כסיום סגור- מסתיים פרק בחיי המשפחה. האם באשפוז. הבנים בבית מנהלים חייהם.
כסיום פתוח-קונפליקטים שעלו ביצירה לא נפתרו ו גורל הבנים לא ידוע. קונפליקטים שלא נפתרו- בין האם לסביבה, לשכנים לנציגי הממסד.קונפליקט בין האם- אדוארד- שמעון, בין אדוארד- סביבה.

דרמה

אנטיגונה
·      התלמיד/ה י/תציג את נושא המחזה
·      התלמיד/ה  ת/ירחיב כל נקודה על-ידי סימוכין מעלילת המחזה

פרק שלישי- דרמה

אם בחרת בפרק זה ענה על אחת מהשאלות 7-8. (28 נקודות)

שאלה 7.
"ברור לי כמובן, כי אין שליט אשר יזכה
לנאמנות עמו- נאמנות ללא סייג- עד אם
נוסה בעול שרר. ואף על פי כן , אני
אומר לכם בראשית דרכנו, כי לבי רוחש
רק בוז למנהיג מוג לב, הרואה סופה קרבה
 וממלא פיו מים. ואשר לאיש,
המרומם את הידידות על פני טובת
הכלל- נקלה הוא בעיני. שהדי במרומים:
אם אראה כי סכנה מתנכלת לארצי- אשא
דברי בראש חוצות. אויבי עמי לא יבואו
בסודי. מולדתנו היא חיינו. ורק בהתנהל
פינת הממלכה לבטח- תיכון ידידות של
אמת"

כיצד מבטא ציטוט זה את תפיסת עולמו של השליט וכיצד תפיסה זו מבטאת את נפילתו ואת הקטסטרופה שלו? הסבר והדגם.


שאלה 8.
הפרת הסדר (קלקול הסדר)  החברתי  או המוסרי הוא יסוד מרכזי בטרגדיות של סופוקלס.

א.      במה מתבטאת הפרת הסדר בטרגדיה שלמדת?
ב.       כיצד משפיעה הפרת סדר זו על התפתחות העלילה.


מחוון לתשובה לשאלה 8

* הפרת הסדר המניעה את המהלך הטרגי של העלילה היא המעשה המביש של קריאון.  קריאון הוציא חוק העומד בניגוד לחוק האלים(מפרש את חוק האלים)  חוטא בחטא ההיבריס ומנקודת מוצא זו מתחילים האירועים הקשים אשר סיומם בסוף הטרגי.
* כתוצאה מהצו  של קריאון קוברת אנטיגונה את פולינקס ועושה אף היא מעשה מביש –
 מפירה את צו המלך מפרשת את חוק האלים-חוטאת בחטא ההיבריס ובכך גם היא מפירה את סדר הממלכה.
* עימות בין אנטיגונה וקריאון.
 כתוצאה ממעשה זה נענשת אנטיגונה מביאה על עצמה את אסונה, מושלכת למערה והיא מתאבדת.
* כתוצאה מהתייצבות אנטיגונה מולו, מאבד קריאון את תמיכתו של העם בשלטונו
* והמקהלה והזקיף מביעים את תמיכתם במעשה של אנטיגונה.
* הצו שהוציא קריאון גרם לחילוקי דיעות בין אנטיגונה ואסמינה אחותה.
* הצו גם גרם לסכסוך קשה בין קריאון להיימון
* סכסוך בין קריאון וטרסיאס
* המעשה המביש של קריאון הפך את חייו שלו לטרגדיה איומה. בעקבות המעשה המביש הוא
 איבד את כל משפחתו. הוא מודע לאחריותו לגבי תוצאות המעשה המביש ועליו להמשיך לחיות
 עם אשמתו. סבלו הוא עצום, הוא מבקש את נפשו למות אך האלים אינם מאפשרים לו מוצא
 זה. חייו מעתה יהיו קשים ממוות.
* המחזה מסתיים באישור הערכים מחדש: הגאווה עלולה להמיט אסון על בני האדם. הסדר שב
 על כנו: קריאון הבין את הרעיון בעצמו, ואנטיגונה מצאה את מותה היות שלא נתנה לאלים לפעול בדרכם ורצתה לבצע את הצדק במו ידיה.
גם אנטיגונה מפרה את הצו החברתי.(קראון מפר את הצו המוסרי- דתי)
מחוון לתשובה לשאלה 7 הציטוט ממערכה ראשונה . נאום ההכתרה של קראון.
·         ציטוט זה מבטא את תפיסת עולמו של קריאון: המנהיג האידיאלי,
·         נאום של שליט דמוקרט לכאורה
·         נאמנות לעיר(נימוק לצו)
·         טובת העיר קודמת לכל קרבה..........
·         משליט חוקים ללא התייעצות
·         חוטא בחטא ההיבריס- מפר את חוק האלים(פרשנות)
·         בטוח בצדקתו
·         עקשנות המבטאת עיוורון נפשי
·         אינו מבין את אנטיגונה
·         אינו מבין את הרמזים בדברי המקהלה, השומר
·         אינו מקשיב לבנו
·         מוביל עצמו לקטסטרופה מבלי לשים לב
·         מאשים את טריסיאס בבוגדנות ורדיפת בצע
·         מודע לחטאו ומוותר על ישום הצו
·         ההחמצה  בגלל הזעם, העקשנות וה"עיוורון"
·         קריאון חולל את המעשה המביש וסובל בגלל המעשה שלו עצמו והתפקח מאוחר מדי
·         הוא צועד מהצלחה לכשלון, מודע לטעותו מאוחר מדי.
רומאן ונובלה


10. בלומה ומינה הן דמויות מנוגדות מבחינת אופיין ומבחינת מעמדן וזיקתן להירשל ועוד.
עם זאת יש ביניהן דבר משותף שתיהן מוצגות ברומאן כקורבן של החברה בשל נסיבות חייהן.
חווה את דעתך על שני החלקים של קביעה זו. הסבר ובסס את דבריך על דוגמאות מהרומאן.
                                       

בלומה נאכט
השם "בלומה" – משמעו פרח.
הירשל מעניק משמעות אחרת לשמה: "אפשר שבלומה תבלום עצמה  עולמית".  הירשל מפרש את שמה כביטוי ליחסה אליו.

בלומה מגיעה לביתם של ההורביצים ומיטלטליה בידה.
בלילה היא חולמת חלום,  ובאמצעותו נחשפים רגשותיה וחרדתה מפני מה שהולך לקרות.
בחלום ישנו יסוד של אובדן שליטה,  חרדה מפני אחריות שאינה יכולה לעמוד בה.

בבוקר שלמחרת בלומה נכנסת למטבח, וכלים שהשתמשה בהם צירל בלילה,  השתמשה בהם בלומה ביום – כלומר,  בלומה מתגלה כפיקחית.  היא התבוננה היטב בערב בנעשה וקלטה את פעולותיה של צירל.

אוסף הפעלים,  המופיעים בהקשר לפעולותיה של בלומה ,  מעידים עליה שהיא יעילה,  נמרצת.
כמו כן,  מתגלה בלומה כהחלטית ויציבה.
בלומה מסדרת את ארוחת הבוקר,  פורסת, מורחת ומגישה גם מעוגות שהביאה היא.
כשצירל שואלת אם אפתה בעצמה עוגות אלה,  בלומה עונה ,  שאת אלה לא אפתה, אך היא יודעת לאפות כאלה.
בלומה לא משקרת. היא אמיצה וישירה.
למרות, חרדתה, יגונה ובדידותה,  בלומה נוהגת בחוכמה ומקרינה חוזק.

בלומה ,  כהמשך למשפחתה מיצגת את הרוחניות,  את הערכים המנוגדים לבורגנות.
כרטסי הברכה המתוארים בפתח הרומן  מהווים מיטונים וסמל לניגוד זה:
כרטיס השנה טובה ששלחו משפ' הורביץ – עבה,  קשה,  מוזהב,  מתכרכם,  צריך לזרוק ,  אינו בר-קיימא.
לעומתו הכרטיס שהכינו משפ' נאכט (בלומה ומירל, אימה) – סולמאות של קש,  שברירי,  עבודת יד,קישוט, עדין אך עמיד יותר מקלף.
בלומה בעלת סטטוס אמביוולנטי – היא קרובת משפחה,  אך מבצעת תפקידים של משרתת.
היא אינה מוכנה להיכנע לתכתיבים של החברה. פניה ולבה ברשותה, לכן,היא עוזבת את בית ההורביצים ועוברת לבית תרצה ועקביה מזל,  מחוץ לעיירה.
את שחרורה מכבלי החברה היא מבטאת גם בכך שאינה מוכנה להינשא.

א.ב. יהושוע,במאמרו "נקודת ההתרה כמפתח לפירוש היצירה" -  מציע לראות בדמותה של בלומה "תחליף אם" עבור הירשל.
בלומה מופיעה להירשל,  בראש ובראשונה, בתכונותיה האימהיות. אפתה עוגות,  בישלה, אימהית,  מטפלת בתינוק.  כשהירשל מבקש שבלומה תטפל בתינוק שלו הוא משליך את עצמו על בנו.
במאמר זה,  טוען א.ב. יהושוע,  שמרכז תיסכולו של הירשל אינו אהבתו האבודה לבלומה,  אלא
סבך יחסיו עם אימו.
צירל משדכת לו אישה-ילדה, את מינה, שלא יכולה לתת להירשל את המהות האימהית החסרה לו.

גרשון שקד, במאמר בשם "פרח הלילה כאידיאל רומנטי שכנגד" – מתייחס לתפקידה של בלומה ברומן לייצג נורמות הלכתיות רוחניות, שעומדות כנגד לנורמות הכלכליות חברתיות.
גרשון שקד טוען, שקיים ברומן מתח הדיכוטומיה (מאבק בין שני גורמים הסותרים זה את זה) –
בין הרוח והחומר.  וברומן זה הכריע החומר את רוח.


מינה צימליך
המספר מגדיר את מינה "ריבה נאה וחסודה...בת כפר היא ואף על פי כן נתקיימו בה כל המעלות שנשתבחו בהן בנות הכרך,  מפני שהתחנכה בסטניסלב בפנסיון ולמדה צרפתית ומעשה רקמה ופסנתר...דומה היא לבת אדונים".
מינה מתוארת באמצעות השכלתה,  אך, כפי שמתברר בהמשך,  היא אינה משכילה כלל.  היא אינה קוראת ספרים, והשכלתה כללית ביותר.
כשיונה טויבר ,  השדכן, מתארה הוא אומר עליה שהיא משכילה,  ומוסיף – באירוניה – "אתה מרגיש שההשכלה הרויחה שנתלתה במינה".
תיאורה החיצוני הוא של נערה יפה.  התיאור מתמקד בלבושה ובשיערה המטופח.
מינה היא בתם של גדליה וברטה צימליך,  שעלו לגדולה מבחינה כלכלית.
מינה מתנהגת כבת עשירים,  עסוקה בעיקר בבגדיה ומצייתת להוריה.
מינה סורגת ורוקמת ומבקרת את חברתה סופיה.
היא ישנה בנחת, וזאת בניגוד להירשל,  שלא מסוגל לישון "משום שמינה לקחה כל השינה לעצמה".  שנתה של מינה יש בה מן השלווה ,  שינה של מי שהשלימה עם נישואין ללא אהבה,  והשלמה עם המציאות .
דמותה של מינה עומדת כאנלוגית לבלומה. אומר המספר:" לא נספר בגנותה של מינה כדי לבוא לידי שבחה של בלומה.  אף מינה ריבה נאה וחסודה.
הירשל אוהב את בלומה,  וכלפי מינה הוא, לעיתים,  רוחש שנאה.
כשמינה מתוארת לצד הוריה,  מודגש הניגוד בינה לבינם: הם בבגדים פשוטים,  הולכים דחופים,  ואילו היא בבגדים נאים,  מהלכת בנחת. "במחיצת אביה ואימה נדמתה שאינה שלהם".
מינה היא תוצר החברה.  הממון עיצב את חייה.
מינה למדה לוותר על רגשותיה,  להיות מאופקת.  היא נישאת תוך ציות להוריה.


רומן מתורגם

11. יצירות רבות מתארות הן את מה שמקשר בין בני האדם והן את מה שמפריד ביניהם. תאר והסבר יחים כאלה בין דמויות ברומאן המתורגם שלמדת.
בתשובתך התייחס לגורמים המקשרים והמפרידים בין הדמויות.

12. בחר בשני קטעים חשובים בעיניך מהרומאן המתורגם שלמדת ,(סצנה , דיאלוג, תאור ארוע וכד.)
תאר את שני הקטעים והסבר מדוע הם חשובים בעיניך. בתשובתך התייחס לתרומת קטעים אלה לעלילה , להתפתחות הדמויות ועוד.

                       תשובות על הרומאן מדאם בובארי
רומן מתורגם:

שאלה מס' 11:
יצירות רבות מתארות הן את מה שמקשר בין בני האדם והן את מה שמפריד ביניהם.
תאר והסבר יחסים כאלה בין דמויות ברומאן שלמדת.
בתשובתך התייחס לגורמים המקשרים והמפרידים בין הדמויות. 

תשובה לשאלה מס' 11 :

הרומאן מדאם בובארי מתאר את פרשת חייה הטראגית של הדמות הראשית  - אמה בובארי. אמה היא טיפוס רומנטי מובהק ושאיפתה העיקרית היא להגשים את אידיאל האהבה הרומנטית אותו שאבה מספרי הרומנים שקראה בזמן חינוכה במנזר ועל פיו עיצבה את תפישת עולמה.
מאז בגרה אמה, היא חולמת על המאהב הרומנטי המושלם שיכניס אותה בסוד האהבה וריגושיה המסעירים. היא מחפשת את המאהב הזה בכל אחד מן הגברים שגורלה מזמן על דרך חייה.

הגבר הראשון הוא שארל בובארי:
הגורמים המקשרים: לאמה נדמה בהתחלה, כי שארל הוא המאהב מן הספרים.
בעזרת נישואין לשארל תזכה באהבה הרומנטית ותיחלץ מחיי הכפר המשעממים.
שארל לעומת זאת מתאהב באמה אהבה עזה מפגישתם הראשונה ואהבה זו נמשכת ומתמידה עד לסיום חייה של אמה ואפילו לאחר מותה.
אמה היא בעיניו האישה המושלמת ביופייה,  טיפוחה, טעמה המשובח וכישוריה בנגינה ועיצוב הבית.
הגורמים המפרידים: אמה מגלה כי שארל הוא היפוכו של המאהב הרומנטי, שיחתו משעממת ("שטוחה כמדרכת רחוב") והוא חסר כשורים גבריים (אינו יודע לשחות, להסתייף, או לירות באקדח"), אין לו עניין בשירה בתיאטרון או בפריס, היא מאשימה אותו בסבלה והרס חלומה על אהבה רומנטית מסעירה.
לסיכום: אמה ושארל הם הפכים באופיים ושאיפותיהם:
הוא טיפוס ארצי, מעשי, שליו ושמח בחלקו.
היא טיפוס רומנטי, רגשני, חסר מנוח בעל חלומות בלתי ניתנים למימוש. 
בהמשך אמה מחפשת מאהבים מחוץ למסגרת הנישואין כדי לממש את חלומה.


אמה וליאון:
גורמים מקשרים: ליאון צעיר זהוב שיער יפה-תואר ומטופח דומה בחזותו למאהב הרומנטי מן הספרים. בנוסף על כך, יש לו ולאמה תחומי עניין משותפים: שניהם קוראים את אותם ספרי רומנים, אוהבים מוסיקה ותיאטרון משתעממים ביונביל הפרובינציאלית וחולמים עם פאריס.
גם בעיני ליאון אמה היא התגלמות המאהבת הנחשקת מן הספרים.
הגורמים המפרידים: אמה כבולה בקשרי נישואין ומוסכמות חברתיות ודתיות נוקשות שאינן מאפשרות את מימוש האהבה.
ליאון צעיר ביישן וחסר ניסיון, אינו מעז ליזום ולפרוץ, לכן היחסים נשארים בגדר אהבה אפלטונית עד לפרידה – עזיבתו של ליאון לפאריס.  

אמה ורודולף:
הגורמים המקשרים: רודולף הוא המאהב הרומנטי האולטימטיבי בעיני אמה.
הוא מן המעמד הגבוה, אציל בעל אחוזה, לבוש בהידור, נעול מגפי עור רכים, בקיא ברכיבה על סוסים ובעיקר – אשף המלים ובייחוד מלות האהבה רבות הקסם אותן הוא לוחש באוזניה של אמה וממיס את ליבה ואת התנגדותה לו.
רודולף רואה באמה אישה יפה, רעננה ובעלת גזרה מושלמת, מאהבת נחשקת.  

הגורמים המפרידים: אמה אוהבת את רודולף אהבת-אמת ומוכנה להקריב למענו את שמה הטוב וחייה המסודרים. שאיפתה – לברוח עימו למקום מרוחק כדי לחיות בגלוי ובגאווה כבני-זוג לכל דבר.
לעומת זאת מלות האהבה מצידו של רודולף שימשו לו רק תכסיס לכיבושה של אמה והוא לא התכוון להן באמת. עבורו הייתה אמה רק עוד מאהבת, אחת מני רבות. אומנם פילגש נחמדה, אך פילגש זמנית בלבד. לכן הוא נמלט על נפשו ביום בריחתם המתוכננת.

אמה וליאון (פרק ב'):
הגורמים המקשרים: אמה וליאון שבים ונפגשים כאילו בגזירתו של הגורל אחרי פרידה ארוכה בתיאטרון של העיר רואן.
הפעם ליאון שהתבגר ורכש נסיון עם נשים, נחוש לממש את האהבה עם אמה שהחמיץ בעבר. אמה מהססת תחילה, אך חלום האהבה הרומנטית גובר עליה. הם הופכים לזוג נאהבים ונפגשים על בסיס קבוע אחת לשבוע במלון זול ברואן.
הגורמים המפרידים: בתחילת הקשר אמה וליאון שרויים באופוריה.
נדמה להם כי מימשו את האהבה הרומנטית מן הספרים, אך במהרה מגלה אמה כי ליאון רחוק מלהיות המאהב הרומנטי הנחשק. הוא חלש, רכרוכי ומשעמם.
גם ליאון מגלה כי אמה היא אישה שתלטנית, תובענית ומעייפת בהתפרצויותיה הרגשניות התכופות (והוא הרי מסוגל "רק למידה בינונית של אהבה" – ע"פ הערתו האירונית של המספר). אהבתם דועכת ומידרדרת לרמה של יחסים גופניים נטולי כל אהבה.
הקץ של היחסים מגיע עם הסתבכותה של אמה בחובות כספיים חמורים עד לסכנת עיקול ביתה וכל רכושה. ליאון אליו היא פונה לעזרה אינו מתאמץ להשיג עבורה הלוואה כספית ובסופו של דבר מנתק קשריו עימה.  
כשאמה תוך השפלה עצמית פונה כמוצא אחרון אל רודולף מאהבה לשעבר, גם הוא מפנה לה עורף וכך יוצא ששני מאהביה של אמה עימם קיוותה להגשים את חלום האהבה הרומנטית ולמענם הקריבה את שמה הטוב, חיי משפחתה ואת כספה (לאחר שנכנסה לחובות כדי להתייפות למענם ולרכוש עבורם מתנות) הם אלה שדחפו אותה לצעד הנואש של התאבדותה ולא רק שלא טרחו להגיע להלווייתה, אלא באותו זמן ישנו שנת-ישרים מבלי שדבר יעיק על מצפונם.

האירוניה העצובה של הסיום הטרגי נעוצה בעובדה כי מי שהתגלה כאוהב האמיתי, זה המוכן להקריב עצמו וכל אשר לו למען אהובתו היה דווקא שארל, מי שהיה שנוא ודחוי על ידי אמה כל חייה.
דווקא הוא עמד לצידה ברגעיה האחרונים כאב את מותה וסלח לה על הכול. מסתבר, כי האהבה שחיפשה אמה כל חייה מחוץ לכותלי ביתה הייתה נוכחת למעשה כל אותו זמן בתוך הבית. אלא שאמה הייתה עיוורת כלפיה.

 הערה לתלמיד: אינך חייב לבחור בתיאורי יחסי אמה עם כל הדמויות שתוארו לעיל, אך רצוי לתאר את יחסיה עם שתי דמויות לפחות ולהסיק את המסקנות מהן).


שאלה מס' 12:
בחר בשני קטעים חשובים בעיניך מהרומן המתורגם שלמדת (סצנה, דיאלוג, תאור ארוע וכדו').
תאר את שני הקטעים והסבר מדוע הם חשובים בעיניך. בתשובתך התייחס לתרומת  קטעים אלה לעלילה, להתפתחות הדמויות ועוד.

תשובה מס' 12:
הרומן מדאם בובארי מתאר את אהבותיה ותלאותיה של הדמות הראשית – אמה בובארי. אמה מחפשת לכל אורך הרומאן את האהבה והמאהב האידיאליים ברוח ספרי הרומנים הרומנטיים שקראה בזמן חינוכה במנזר, אך נוחלת אכזבה פעם אחרי פעם עד שהיא נדחפת לצעד הנואש של שימת קץ לחייה.

א' – אחד האירועים החשובים ברומאן הוא היריד החקלאי. זהו אירוע חגיגי השובר את שיגרת החיים החדגונית והמשעממת של אנשי הפרובינציה. הם מתאספים בהמוניהם מכל הסביבה לרחבה הציבורית שמול בניין העירייה ביונביל כשהם מובילים עימם את בהמותיהם ותוצרתם החקלאית לצורך תצוגה וקבלת פרסים מנציגי השלטון וגם לצורך מסחר-קניה ומכירה. 
ליריד החקלאי מספר תפקידים:
1 – להוסיף ליופי האמנותי והאסתטי של עלילת הרומאן בזכות עיצובו המיוחד כגון – תיאור שתי סצנות מקבילות המתרחשות באותו זמן: הסצנה של נאום נציג המחוז בפני אנשי הפרובינציה ברחבת בנין העירייה בחוץ והסצנה של נאום רודולף באוזני אמה בתוך בנין העירייה בפנים.   
נאום האהבה של רודולף באוזני אמה נכנס באמצע דברי הנאום של נציג המחוז ומתערבב עימו. מלות האהבה מופיעות לצד מושגים כמו דשן חקלאי או זבל ויוצרות אפקט קומי מצחיק.
2 – אמצעי ביקורת חריפה על הדמויות המשתתפות ביריד החקלאי – רודולף, אמה וחברת הפרובינציה, על ידי יצירת הקבלה ביניהן.
רודולף ונציג המחוז  משתמשים שניהם במלים גבוהות ויפות בנאומיהם, אך למעשה, נאומיהם נדושים, מלאים בשקרים וריקים מכל תוכן ממשי.
למרות זאת, הן אמה בפנים והן קהל אנשי הפרובינציה בחוץ, שותים בצמא את דברי ההבל שהם מאזינים להם.
3 –אמצעי עיקרי לחשיפת אופייה של החברה הפרובינציאלית, מתיחת ביקורת על בורותה וטמטומה והבהרת הסיבות לחוסר היכולת של אמה להשתלב בחברה זו.
המספר מתאר את אנשי הפרובינציה המגיעים ליריד יחד עם בהמותיהם והתוצרת החקלאית שלהם, כדומים זה לזה במראה החיצוני שלהם, בלבושם ודרך התנהגותם. הם חסרי כל צביון אישי ובנוסף לכך המספר מערבב את התיאור שלהם עם תיאור הבהמות המובלות על ידם באופן שמשווה ביניהם.
בורותם  וטמטומם מוצאים חיזוק נוסף על ידי האופן שבו הם מקשיבים לנאום הנדוש של נציג המחוז "בעיניים קרועות לרווחה ובפה פעור" ושיאו של הטמטום מגיע כשהם פורצים בתרועות של שמחה אדירה למראה מופע הזיקוקים העלוב שבסוף הטקס. בורות החברה וגסותה משמשים הסבר לאי היכולת של אמה להשתלב בחברה זו ולבריחתה ממנה אל עולם החלומות הרומנטיים.
 4 – אמצעי לקידום עלילת הרומאן – רודולף מנצל את היריד החקלאי להתבודדות עם אמה ולכיבוש ליבה בדברי אהבה. מכאן הדרך לכבוש את גופה והפיכתה לפילגשו הינה קצרה ואכן זמן קצר אחר-כך הם הופכים לזוג נאהבים.
אמה בוגדת בפעם הראשונה בבעלה ומכאן הידרדרותה המוסרית מהירה ומובילה אותה בסיום הרומאן להתאבדות טראגית.
לסיכום: תפקידי היריד החקלאי ברומאן: 
1 – תרומה ליופי ולאסתטיקה של עלילת הרומאן.
2 – אמצעי לחשיפת דמויות רודולף ואמה ולחשיפת דמות החברה תוך ביקורת חריפה עליהם.
3 – הבהרת הסיבות לבריחתה של אמה לעולם חלומות רומנטיים.
4 – אמצעי לקידום עלילת הרומאן.

ב' – דיאלוג חשוב ברומאן הוא הדיאלוג אותו מנהלת אמה עם רודולף מאהבה לשעבר לקראת סיום הרומאן.
אמה הנואשת שצו עיקול הוטל על הבית והרכוש המשותפים לה ולשארל נאלצת לבלוע את גאוותה העצמית ולהגיע לביתו של רודולף כמוצא אחרון כדי לבקש ממנו הלוואה כספית שתציל אותה מהרס כלכלי מוחלט, זאת אחרי שלא הצליחה לגייס את הכסף בשום דרך אחרת.
רודולף אומנם זנח אותה בעבר בדרך אכזרית ביום בו תכננו את בריחתם המשותפת, בגד באהבתם והביא כמעט למותה של אמה, אך למרות ההשפלה הכרוכה בפניה אליו, אין לאמה ברירה. היא מקווה כי לזכר אהבתם בעבר וכפיצוי על בגידתו בה – יעניק לה את הכסף הדרוש.
המפגש מתנהל תחילה באווירה חיובית ואפילו מקבל אופי רומנטי ונרגש, אך כשאמה מצליחה לגמגם את מטרת ביקורה מתהפך הכול. רודולף נעשה קר ומנוכר ומסרב להעניק לה את ההלוואה. בנקודה זו מנהלת אמה את הדיאלוג הבא עם רודולף:
"אבל אני, אני הייתי נותנת לך הכול, הייתי מוכרת הכול, הייתי עובדת בזיעת אפי, הייתי פושטת יד בדרכים, וכל זה בעבור חיוך, בעבור מבט, כדי לשמוע אותך אומר –תודה!".  
בהמשך אמה מאשימה את רודולף בסבלה. הוא ניצל את תמימותה ופיתה אותה לבגוד בבעלה בהעמדת פנים שקרית של אהבה ואחר-כך שבר את ליבה בבריחתו הפתאומית ואלמלא הוא יכלה להיות מאושרת ולא הייתה מידרדרת מבחינה מוסרית וכספית. הוא עצמו מאושר ועשיר ואילו אהב אותה באמת, יכול היה להשיג את הכסף הדרוש לה בקלות. די בכך שהיה מוכר את אחד מחפצי הערך הרבים שיש לו בביתו.
לאחר דיאלוג זה, יוצאת אמה מן הבית סהרורית  ועיוורת והולכת ישירות לבית המרקחת של אומה, שם היא נוטלת את אבקת הרעל ששמה קץ לחייה. 
תפקיד הדיאלוג ברומאן הוא:
1 – להציג את הדמויות של רודולף ואמה על דרך האנלוגיה (ההקבלה) 
ובדרך זו למתוח ביקורת חריפה על רודולף ועל החברה שהוא מייצג.
למרות הביקורת כלפי אמה המידרדרת מבחינה מוסרית לאורך הרומאן, הרי בהשוואה לשפלותו המוסרית של רודולף היא מתלבטת כדמות חיובית לאין ערוך.  מעשיה של אמה אומנם אינם מוצדקים אך נובעים מצרכים רגשיים אמיתיים, אהבתה לרודולף הייתה אהבת-אמת והיא הייתה מוכנה להקריב הכול למענו. רודולף וליאון כמו חברת הפרובינציה (הסוחר לארה, הרוקח אומה ועוד, ) פועלים מתוך מניעים שפלים של השגת תועלת אישית או תאוות-בצע זולה.
2 – לקדם את העלילה לקראת סיומה הטראגי שהרי בעיקבות התפכחותה המרה של אמה מן האשלייה שמאהבה רחש לה אהבת-אמת וכתוצאה מכל אכזבותיה להגשמת חלומותיה הרומנטיים היא נדחפת לצעד הנואש של שימת קץ לחייה. 




סיפור שלא נלמד


הדימוי המרכזי " החמושים שמקיפים אותו ואת הנערה" נקודת המוצא: אהבה הדדית. משהו מונע הגשמת האהבה. החמושים- המכשולים. המחסומים הפסיכולוגים והחברתיים המונעים ממנו להתקרב בדרכו לכיבוש היעד הוא נפצע ונאלץ לסגת. החניתות גרמו לו לותר לאחר. המשמעות- חוסר יכולת ליצור קשר בשל חסמים רגשיים וחברתיים.סיפור בעל קונוטציה של מלחמה- קירבה נפשית לעיתים עשויה ליצור תחושה, אצל אנשים מסוימים , כמלחמה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה