יום ראשון, 11 במאי 2014

שאלה 6- תשובה מבוססת על הרומן העברי "חצוצרה בואדי"/ סמי מיכאל ספרות בגרות תשובה מלאה שאלה

שאלה 6- תשובה מבוססת על הרומן העברי "חצוצרה בואדי"/ סמי מיכאל

השאלה:
מחבר של רומן (או נובלה) משתמש בדרכים מגוונות כדי להציג ולאפיין את הדמויות ביצירתו.
ציין שלוש דרכים כאלההסבר והדגם אותן על פי דמות או דמויות ברומן עברי (או נובלה) שלמדת.

התשובה:

התשובה לשאלה מבוססת על הרומן העברי "חצוצרה בואדי".

שלוש הדרכים שבחרתי להצגת ואפיון הדמויות ביצירה הן:
-          שימוש בפריטים בעלי משמעות סמלית
-          אנלוגיות
-          חלומות

הסבר והדגמה:

הדרך הראשונה שבה משתמש המחבר היא שימוש בפריטים בעלי משמעות סמלית, החוזרים כמוטיב לאורך כל היצירה, ומאפשרים לנו ללמוד על אופיה של הדמות, תפיסת עולמה, מחשבותיה, מניעיה, רצונותיה.
פריט כזה הוא החצוצרה של אלכס. היא מופיעה גם בשם הרומן, וחוזרת בסיטואציות שונות כחלק בלתי נפרד מדמותו של אלכס.
בהיותה "חצוצרה בואדי" – היא מעוגנת בואדי ניסנס, מקום התרחשות העלילה, ומחברת את אלכס היהודי המתגורר בשכונה להודא הערבייה, שגרה בשכנות לו.
בצליליה היא מבטאת את רגשותיו של אלכס. בתחילת הרומן אלו צלילים נוגים של עצבות ובדידות, מרי מפרשת אותם כגניחת כאב. באמצעותה אלכס מבטא את געגועיו לאסיה, שהיתה אהובתו ברוסיה, הוא נהג לנגן לה, והוא מבכה את כאב הפרידה המאולצת והחמצת האהבה.
כעולה חדש אלכס מתקשה לדבר עברית, ושפתו עילגת. הנגינה מהווה עבורו תחליף לשפה ודרך ביטוי. היא גם פותחת בפניו את הקשר להודא. הוא אומר לה שלועגים לו בשל העברית הדלה, וחושבים שהוא מפגר. הנגינה בחצוצרה מגשרת על הפער בין יהודים לערבים בשכונה. זו שפה שכולם מבינים. בני משפחתה של הודא מאזינים לנגינתו.
החצוצרה גם פירנסה אותו ברוסיה לאחר ששרד את בית היתומים. הוא ניגן בלוויות ובשמחות.
בהיותה כלי נגינה חזק , בעל עוצמה, החצוצרה משקפת את בעליה. אלכס מצטייר כאדם שאומר את אשר על ליבו ישירות ובקול רם. לעיתים הוא אף בוטה ותקיף, אינו נרתע מלכנות את חסאם, בן דודה של הודא, מחבל שמגיע לו למות ולהתעמת עם בני משפחתה.
לאחר שאלכס והודא קיימו יחסי מין הוא מביע את שמחתו ואת אושרו בתרועת חצוצרה. הוא מנגן לה בבית המלון, ואומר לה שכך הוא מתפעל מיופיה ומביע אהבתו אליה.
החצוצרה מאפיינת גם את הודא. היא נמשכת אל צליליה. הנגינה מרגיעה אותה ואת תסכוליה וכאביה עוד לפני שהיא מכירה אותו. היא נמשכת לאלכס, מגלה רגישות לנגינתו בקומה מעל, ובהמשך כשהקשר מתהדק החצוצרה מגלה את נשיותה המוסתרת והמדוכאת. הצלילים הבוקעים מסמלים את הנשיות הבוקעת ומתגלה עם מימוש אהבתה.
גם ספר השירים של עמיחי הוא פריט בעל משמעות סמלית. הוא חלק מעולמה הפנימי של הודא. היא מזדהה עם נושאי השירים שעוסקים במלחמות, במוות, בחיפוש האהבה. היא מצטטת מהם משפטים בהקשר לאירועים שקורים לה. העצב והבדידות שהם מבטאים מיצגים את תחושותיה הפנימיות. היא קבלה את הספר מחבריה היהודים במשרד כמתנת יום הולדת, והוא מהווה בשבילה גשר בנסיונותיה להתקרב לעולם היהודי, להיות יותר ישראלית מישראלית. בהזיותיה עמיחי מופיע, והיא אף רוצה לכתוב לו.

הדרך השנייה היא אנלוגיות. הן מציגות נקודות של דמיון ושל שוני בין דמויות, משפחות ומקומן של דמויות בתוך המשפחה או מצבים. האנלוגיה יכולה להיות ישירה בעלת קווי דמיון רבים וניגודית בעלת שוני בולט.
כדוגמה אפשר לראות את האנלוגיה בין הודא למרי, שבעיקרה היא ניגודית. מאירה את דמותה של הודא ביתר שאת, ומדגישה את המהפך שחל בה עם מימוש אהבתה לאלכס.
למרות שגדלו באותה משפחה, ושתיהן משכילות יחסית לסביבתן בואדי, הרי מרי, מתירנית, יצרית, עצמאית בדעותיה ובהתנהגותה, יפה מאד, מורדת בערכים של החברה הערבית. היא לא יציבה במקום עבודה, בעלת כושר משחק והעמדת פנים, כשזה דרוש לה, כמו כלפי וחיד ומשפחתו. בסופו של דבר היא מתנהגת בשיקול דעת ומקבלת החלטות מחושבות, גם אם הן נוגדות את רצונותיה.
הודא מוצגת באנלוגיה הזאת כאשה מסוגרת, מופנמת וחסרת בטחון, מלאת פנטזיות על גברים, אבל במציאות אין לה קשר עם אף אחד לאחר הפרידה הכואבת מבהיג'. מול מרי היא נחשבת למכוערת בסביבתה, וחסרת סיכוי להינשא. הודא יציבה, אחראית, ומפרנסת את משפחתה מעבודתה במשרד נסיעות יהודי.
האנלוגיה הזו מסייעת לנו להבין את המהפך שחל בגיבורה. דוקא מרי המורדת נכנעת ומוותרת על כמיהתה לגבר חלומות נאה, היא פותרת את בעיית הריונה מזוהייר בנישואין לאדם שאינה אוהבת, מבוגר ממנה, נחות בהשכלתו, שבא מהחברה הערבית הכפרית ומבוסס כלכלית. מרי מלאת החיוניות מוכנה להקריב את עצמה ולעבור לחיות בכפר עם חמות שתלטנית, שתרד לחייה. מרי חסרת האחריות הופכת להיות מחושבת ומעשית.
ואילו הודא המופנמת הופכת למרדנית, מגשימה את אהבתה לאלכס, ובכך שוברת את כל המוסכמות של החברה שלה והן של החברה היהודית. היא מכריזה על רצונה להינשא לו גם במחיר של התגיירות. הודא שנחשבה לצמח נובל הופכת לאשה בעלת בטחון בעידודו של אלכס, שעבורו היא יפה ונחשקת. היא מוכנה אף לעמוד לצידו בעימות עם בני המשפחה, כשהוא מכנה את בן דודה שנהרג מחבל, ואומר כי מגיע לו למות.

דרך שלישית היא שימוש בחלומות
החלום הן בהקיץ והן בשינה הוא ראי הנפש. חושף את עולמה הפנימי של הדמות ואת מה שמודחק בתת המודע שלה. בחלום עולים דברים, שלא תמיד מתבטאים באופן ברור במציאות.
אנו רואים את חלומה בהקיץ של מרי לפני שהיא מוצגת בפני משפחתו של וואחיד. היא אומרת להודא, שחלומה הוא להכיר את גבר חלומותיה על מגרש של טניס, כששניהם לבושים בלבן- סמל לטהר וראשוניות. אהבה ממבט ראשון, אהבה של גוף ונפש. משחק הטניס מסמל גם מעמד חברתי ויוקרה, שמרי חולמת עליהם. היא מתמרמרת על שהחיים מקיאים את החלומות היפים. אנו מבינים את כאבה בבחירה המעשית להינשא לאדם ללא אהבה ולהשתייך לחברה כפרית נחותה מבחינתה. מרי מודעת לכך שכבר אינה לבנה וצחורה ואיבדה את בתוליה. היא הנמיכה ציפיות, ומוכנה להתפשר עם המציאות כדי ללדת ילד שיהיה לו אב.
הודא חולמת על אמו של אלכס, שנכנסת לחדרו, ומוצאת אותה לבושה למחצה בחדר מפוזר, לאחר שהיתה עם אלכס במיטה. היא חשה מבוכה, ומצטערת על שלא סדרה את החדר. האם מכנה אותה בפני השוטר שנלווה אליה- זונה ערבייה שגונבת מחדרו של בנה, ומצווה עליו לערוך חיפוש עליה. הודא חשה השפלה מידיה הפולשות לגופה, אולם אינה מוחה, ואז אלכס עולה במדרגות והיא רצה אליו לפני שאמו תספיק לנעוץ את ציפורניה בעורפה. ואז היא מתעוררת.
החלום חושף את סיוטיה מהאם המאיימת, שלא רצתה בה מלכתחילה בשל היותה ערביה. הוא גם חושף את המציאות המשפילה של ערבים בארץ, שמוטב שיניחו לחפש על גופם ללא מחאה, כי זה חלק ממציאות החיים. הודא מודעת לכך שהיא נחשבת כזונה בעיני החברה היהודית ואף בעיני החברה הערבית. לכן ישנה מבוכה, כשהאם רואה אותה לבושה למחצה. הפחדים האמיתיים עולים כאן במחשבה על הקשר הבעייתי בין ערבייה ליהודי, קשר חסר סיכוי. בלי תמיכתו של אלכס היא חסרת מגן.

חלומות, אנלוגיות ופריטים סמליים – כל אלה הם חלק מהדרכים לעיצוב העולם הפנימי של הדמויות ברומנים ולהצגתן. ראינו דוגמאות לכל אחת מהדרכים, ומה היא מלמדת על עולמן של דמויות ברומן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה