יום ראשון, 11 במאי 2014

שאלה 4- תשובה מבוססת על הרומן העברי "חצוצרה בואדי" / סמי מיכאל תשובה מלאה בגרות בספרות שאלה תשובה

שאלה 4- תשובה מבוססת על הרומן העברי "חצוצרה בואדי" / סמי מיכאל

שאלה:
תאר בקצרה את הסיום של רומן עברי שלמדת, והסבר את התרומה של הסיום להבנת משמעות היצירה.

תשובה:
בחרתי לענות עפ"י הרומן העברי "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל.


בסיום הרומן הודא מבקרת בעיר הלבנה- בית הקברות הצבאי בכרמל. היא לא השתתפה בלוויה ולא קבלה כל הודעה רשמית, ועדינה ממשרד הנסיעות מתלווה אליה.
הודא מתארת בני משפחה : אבות ואמהות, נשים וסבים- כולם נותנים ביטוי לכאבם ולאבלם, מתנהגים במין טירוף, ונאחזים במה שאבד לעד. גם היא חשה חלק מהטירוף הזה, עומדת מול קברו של אלכס כמו עבריינית מצטדקת, ומנסה להסביר לו, מה צפוי לתינוק שברחמה אם ייולד. לא תהיה לו זהות ברורה, הוא לא יתקבל לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית, ומה תספר לו כשיגדל, שנולד ללא נישואין לאב יהודי ואם ערבייה.

הסיום תורם להבנת משמעות היצירה, ומחדד את הבעיה המרכזית, שמעלה הרומן והיא- האם ייתכנו יחסים נורמאליים בין יהודים לערבים במדינת ישראל. האם אהבה היא גשר, פתרון לבעיה הזאת. האם ניתן בכלל לגשר על פני הבור העמוק הרובץ בין יהודים לערבים, ובעיקר על רקע מלחמות, המחריפות את הרגשות הלאומיים ואת השנאה בין שני העמים.
אנו רואים שאהבתם של הודא ואלכס עדיין נחשבת כמעשה חריג בחברה הישראלית והערבית כאחד, מעשה שנוגד את כל המוסכמות. הודא מבינה שזו דרך ללא מוצא, ולכן מביעה נכונות להתגייר, אם יהיה צורך בכך כדי להינשא לאלכס.
בסיום הקונפליקט של הודא האם ללדת את הילד נשאר פתוח. למרות שסבה רוצה בנכד, למרות שאמה וחברותיה לעבודה מוכנות לקבל את המצב ומעודדות אותה, הרי התנצלותה לפני הקבר בסיום הרומן מרמזת על בחירתה לא ללדת את התינוק לתוך מציאות בלתי נסבלת, טעונת שנאה ותיעוב משני הצדדים.
הודא אינה יודעת כיצד תגדל ילד כזה, ואיזה עתיד יהיה לו. האם יגדל כיהודי ישראלי, ואז כדי להוכיח את נאמנותו, יתגייס ליחידה קרבית ויילחם נגד הערבים, ואיך בכלל יתקבל בין הישראלים, הרי אמו ערבייה, ובהיותה כזאת אין אמון כלפיה. היא חלק מהאויב. או שהוא יהיה נאמן ללאום הערבי שלה כנגד היהודים, ואיך הוא יתקבל שם, הרי דתו נקבעת על פי האב. האם ירבוץ עליו קלון של ממזר, שנולד מחוץ לנישואין ועוד לאב יהודי.
ילד כזה ייולד ללא זהות ברורה, ותמיד יהיה חשוד ומנודה בכל צד. ומה יהיה על הודא עצמה? – היא מוכתמת כמופקרת בשני הצדדים, לא תוכל להינשא, תמיד תיחשד בחוסר נאמנות.
הסיום אמנם עוסק בזוג ספציפי ויוצא דופן- הודא ואלכס, אולם הוא מראה את המורכבות והסיבוך של החיים בארץ בכלל. את הטירוף כפי שהודא מכנה זאת בבית הקברות. הקשר בין השניים נראה תמים ואמיתי, אבל החברה לא תקבל אותו. עדיין אינה בשלה לקבל אהבה כנה בין זוגות מעורבים יהודים- ערבים. הסכסוך המתמשך בין העמים אינו מותיר מקום לקשר מסוג זה, בעיקר כשהמלחמות וההרג נמשכים, ולכן אין עתיד לילד שייולד.
יש המפרשים את הסיום כמסר של המחבר, שהפתרון לסכסוך הוא בחיבור בין העולמות, בשותפות גורל של אהבה, אולם בכל מקרה התנאים אינם בשלים לכך.
למרות קיומם של קשרי עבודה, קשרי שכנות ושיתוף פעולה בתחומים אחרים של היומיום המתוארים בספר, האהבה היפה מסתיימת באסון. זה היה מקרה חריג, זמני, ולהודא אין כוח נפשי להמשיך ולהיאבק על תוצאותיה למען בנה.
הפער קיים. בן דודה של הודא, שלחם נגד היהודים ונהרג, נחשב כגיבור קדוש בעיני בני משפחתה ובחברה הערבית, וכמחבל הראוי למוות בעיני אלכס והחברה היהודית. האם ניתן לגשר על פני הפער? הודא נאלצת להתמודד עם הקונפליקט הזה. עד עתה אין לכך פתרון. אי אפשר לבחור בשני הצדדים. זו זהות לאומית כפולה.
גם כשהודא מגהצת את מדיו של אלכס היא נאלצת להתמודד עם האפשרות, שהוא יהרוג ערבים, ומצד אחר הוא יהיה מטרה להרג ע"י ערבים פלשתינאים.

הסיום מחדד את השאלות הנוקבות שעולות ממשמעות הרומן על מציאות החיים בארץ, על הפער הבלתי ניתן לגישור בין תרבויות ודתות, על ניסיון השתייכות של ערבייה לשני עולמות- ניסיון שהמציאות המרה , מלאת האיבה קוטעת באחת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה