יום חמישי, 8 במאי 2014

שיר 10 (ספר לימוד החשבון) / יהודה עמיחי סיכום מצוין לבגרות כל מה שצריך לדעת

יהודה עמיחי/ שיר 10 (ספר לימוד החשבון)
מאת רוני ענבר ותמר בן דוד

מערך שעור:
-          קריאת השיר
-          תגובה חופשית
-          חלוקת השיר לשלושה חלקים, קריאה בשם לכל חלק
-          (השאלה שזוכר; השאלות שלא נשאלות; הערה על ספר לימוד החשבון)
-          השוואה בין השאלה הנשאלת לשאלות שלא נשאלו.
-          דיון במשמעות המטפורית של ספר לימוד החשבון
-          סיכום דרכי עיצוב.


דרכי עיצוב
-          מטאפורה מרכזית
-          שימוש בו' החיבור
-          שימוש בנקודות רבות
-          שורת ארוכות מאוד
-          עולה אירוניה כלפי חד המשמעיות של המתמטיקה, יש התרסה מחויכת משהו כלפי שאלות החישוב הבנאליות, כלפי התמקדות בטפל מבחינתו. (בספר לימוד החשבון מחמיצים את השאלות החשובות באמת העולות מהסיטואציות המוצגות).


סיכום השיעור:

השיר נפתח  במילים "אני זוכר שאלה בספר לימוד החשבון".  הדובר מפרט את השאלה  שהוא זוכר, ואז פותח בשורה של שאלות שאף אחד לא חשב לשאול -  שאלות שהיה חשוב  מבחינתו  לשאול.   במה שונות השאלות שאינן נשאלות בספר לימוד החשבון מהשאלה המופיעה בו? להלן:


השאלה
סוג/ משמעות השאלה
השאלה המופיעה בספר


           
"על רכבת שיוצאת ממקום אחד ורכבת אחרת שיוצאת ממקום אחר. מתי יפגשו?"
שאלת חישוב שיש עליה תשובה אחת, חד משמעית, מדויקת. ספר לימוד החשבון משתמש באירועים מוכרים מהמציאות כדי ללמד תלמידים לחשב. זוהי תחבולה, שמטרתה לקרב את המתמטיקה המופשטת אל הלומד, באמצעות המחשה. המטרה היא לפשט.

השאלות שאינן נשאלות

"מה יקרה כאשר יפגשו, אם יעצרו או יעברו אחת על פני השניה ואולי יתנגשו."







"שאלה על איש שיוצא ממקום אחד ואישה שיוצאת ממקום אחר. מתי יפגשו והאם בכלל יפגשו ולכמה זמן יפגשו?"
הדובר מכניס לספר החשבון את האמת שבתוך הסיטואציה. הופך את הסיטואציה למורכבת. יש כאן אירוניה, כאילו הדובר אומר: "רצונך להשתמש בסוגייה מהמציאות, על מנת לפשט את הסוגיה החשבונית, דע לך שהמציאות היא לא כזאת פשוטה כפי שמנסה ספר לימוד החשבון להציג... שכן מפגש בין שתי רכבות מזמן שאלות נוספות, שאלות שמגלות עניין במהות המפגש,  ספר החשבון מתעניין רק בשעה. בחיים המפגש מוליד מציאות חדשה: יש הבדל בין מפגש הגורם לעצירה; מפגש בו הרכבות רק חולפות זאת על פני זאת; מפגש שבו הן מתנגשות... שאלה שאיש לא יכול להשיב עליה כי מדובר בדברים לא צפויים, לכן גם לא רלוונטיים לספר לימוד החשבון.

 בחלק הזה של השיר, מקיש הדובר ממפגש בין שתי רכבות למפגש בין בני אדם. ראשית: רכבות נושאות בתוכן בני אדם, הן נפגשות בגלל בני אדם. ספר לימוד החשבון איננו מעסיק את עצמו בבני אדם. השאלה, כאמור, משתמשת בסיטואציה אנושית אבל לא באמת מתעניינת בו. שוב יש כאן אירוניה, שוב חושף הדובר את ה"תחבולה" של מחבר השאלה בספר לימוד החשבון, כאילו אומר: "הרי איננו עוסקים באמת ברכבות, אנחנו עוסקים בבני אדם! אם כך בואו נדבר באמת על בני אדם ועל מהות המפגשים ביניהם, ולא נשאר ברמת מפגשי הרכבות... (אני יודע שזה לא נוח למחבר השאלה, כי הוא רוצה רק לחשב, לא באמת מעניינים אותו בני אדם, זאת הרי הייתה התחבולה כדי לקרב את התלמיד אל לימודי החשבון, אבל כאן יש תלמיד שהלך עם ההמחשה יותר מדי רחוק...) הרכבות מגיעות למקומות שונים כי בני האדם בתוכם נוסעים ממקום למקום ונפגשים זה עם זה. לכן מעניין יותר לשאול איך נוצר מפגש בין גבר ואשה, הרי כל אחד מהם בא ממקום אחר, מביא אל המפגש את עצמו ממקום אחר, והנה נוצרת זוגיות: כיצד היא נוצרת? כיצד קורה ששני אנשים שונים היוצאים משני מקומות שונים (פיזיים, מנטליים) מגיעים לנקודה מסוימת בה הם נפגשים  והופכים  משני זרים לבני זוג. אלה הן השאלות המעניינות מבחינת הדובר, שאלות אותן עורר ספר לימוד החשבון בשאיפתו להמחיש את המתמטיקה באמצעות דוגמאות מהמציאות...: מתי הם מגיעים לנקודת המפגש, אם בכלל (רכבות הנוסעות על מסילה חייבות להיפגש, אנשים זה  כבר ענין אחר...) ואם כן – כמה זמן יישארו ביחד... אלו כמובן שאלות שאיש לא יכול לענות עליהן. אי אפשר לחשב או לצפות צעדים, בחירות והחלטות של אנשים, אבל מבחינת הדובר בשיר אלו השאלות המעניינות באמת. הוא מתעניין בהתרחשויות, בתהליכים, בבחירות, ביחסים, בזוגיות  ולא בתוצאות.


















בשש השורות האחרונות של השיר המשמעות של ספר לימוד החשבון חורגת מהמובן המילולי.  כיצד?
-          "עכשיו הגעתי אל העמודים האחרונים שבהם רשימת הפתרונות" – ז''א לערוב ימיו. כעת הוא נמצא בעמודים האחרונים של ספר לימוד החשבון שהוא ספר לימוד החיים. הוא כבר יודע דבר או שניים על עצמו, על בחירותיו ועל החיים. נקודת המבט ממנה נכתב השיר היא נקודת מבט של רפלקציה, חשבון נפש שהדובר עושה לגבי חייו במבט לאחור.
-          "ואז היה אסור להסתכל בהם ולהשתמש בהם" – כשאדם הוא צעיר, הוא נדרש להחלטות, להכרעות, הוא איננו יודע מה תהיינה תוצאות הכרעות ובחירות אלה על חייו, כמו כשעומדים לפני ההכרח לפתור תרגיל חשבון: חשוב תהליך הפתרון , חשובה  הדרך המובילה אליו ולכן אסור להסתכל בעמודי הפתרונות.  גם  בחיים אנו חייבים לבחור , להכריע ולהחליט על סמך שיקול דעתנו ומיטב הבנתנו, מבלי לדעת האם נשיג את התוצאה הרצויה. אסור להציץ בדפים האחרונים, כמו שאסור להציץ בדפים האחרונים של ספר החיים. על פי ההלכה היהודית העיסוק ב"חישוב קיצין" שהוא גילוי העתיד – הוא אסור!
-          "עכשיו מותר. עכשיו אני בודק במה צדקתי ובמה טעיתי" –   זה הזמן, בערוב הימים לבדוק את התוצאות של הבחירות שעשינו.  מדוע? כי רק החיים עצמם (הזמן שעובר) חושפים את הפתרונות.  בחיים אי אפשר להקדים את המאוחר ו"להציץ" בפתרון/ בתוצאה. (כאמור אסור לחשב קיצין  באמצעות  מגלי עתידות למיניהם, ובכלל יש שיאמרו שזה לא כדאי כי חשובה כאמור הדרך, ההתלבטות והבחירה) .   הדובר כבר איננו עומד מול שאלות של בחירה שיכולות להשפיע על חייו. הוא כבר בחר את הבחירות הגורליות, וכבר יודע מה היתה השפעת הבחירות האלה על חייו:
-          "ויודע מה עשיתי נכון ומה לא עשיתי" – בעקבות הבדיקה מגיעה הידיעה של ההצלחות (בזכות בחירות נכונות) ושל הכישלונות (בגלל הכרעות מוטעות) שכמו שאלה מספר לימוד החשבון – הן מוגמרות , סופיות ולא ניתנות לשינוי. 
-          הדובר מסיים את השיר במילה: "אמן". מה משמעותה? על פי מלון אבן שושן משמעות המילה: אמת, אמונה, כן יהי, כן יקום, הלוואי.  הדובר עונה אמן על כל בחירותיו, אל כל מה שקם והיה בזכות בחירותיו,  הוא יודע שהן מספרות את סיפור חייו השלם. המילה מבטאת את הסכמתו עם מהלך חייו והשלמתו אתו.  הוא מאשר את בחירותיו, מאשר את חייו. "אמן" ממוקם בסוף השיר, הדובר מסתכל אחורה ומברך על מה שהיה.  אמן זה הסכמה, זה עומד בפני עצמו.

המשמעות המטפורית משליכה גם על שני החלקים הראשונים של השיר:
ספר לימוד החשבון המכיל שאלות, תרגילים ובעמודים האחרונים פתרונות הוא  ספר החיים שמזמן מערכות חיים, מערכות יחסים, הישגים ומשברים. התרגילים/ השאלות הן סיטואציות ודילמות  והפתרונות הם ההכרעות שלנו.   אם השאלות המשמעותיות לא נשאלות, (כי אף אחד לא עוצר כדי לשאול אותן) הרי יש כאן בקורת על העולם המודרני שבו אנשים חיים על פי ערכים הקשורים  בכמות ובזמן, בחישוב ובדיוק, מה שיוצר חברה מנוכרת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה