יום שבת, 8 בפברואר 2014

סיכום הסיפור "חיזו בטטה\סמי בורדוגו"+שאלות בגרות בנושא

סיכום הסיפור "חיזו בטטה\סמי בורדוגו"+שאלות בגרות בנושא


חיזו בטטה
סיכום מאתרים שונים שמצאתי

חיז'ו בטטה / סמי ברדוגו (נולד בארץ ב- 1970)

הסיפור "חיז'ו בטטה" מסופר על ידי מספר עֵד - גיבור ממרחק של זמן. הסיפור מעלה אנקדוטות מחייה של משפחה חד הורית וקשת יום. אדוארד, שזכה לכינוי "חיז'ו" – גזר במרוקאית, מספר בדרך אסוציאטיבית זיכרונות ילדות המאפשרים לנו להכיר, ולו בזעיר אנפין, את המנטאליות של אז. האב לא מוזכר כלל בסיפור, ואפשר לשער מכך שדמותו לא הייתה משמעותית.
מקום המגורים המדויק של חיז'ו ובני משפחתו לא מצוין, יחד עם זאת ברור כי המשפחה גרה בפרברים,  בקרבת הבית היו פרדסים, ומראה סביבת המגורים היה שונה מאוד מאורות העיר. גם זמן ההתרחשות לא מצוין. הדבר המרמז על התקופה הוא הסקטבורד שהיה נפוץ בשנות ה 70.
זהו סיפור על שני אחים ועל מה שביניהם, ועל אם קשת יום שכל חייה מוקדשים לבניה.



הסיפור מעלה כבר מראשיתו, כמה שאלות/תהיות לא פשוטות.
1. כותרת הסיפור יוצרת תחילה את הרושם שהיא מכוונת, מן הסתם, לדמות המרכזית ביצירה המכונה 'חיזו' (גזר במרוקאית), ואשר לשמה הוצמד כינוי הגנאי 'בטטה' (תפוח-אדמה בערבית), וזאת מסיבות שקל לשער. הכינוי 'בטטה' נושא עמו שובל קונוטאטיבי ידוע של: עצלות, עודף משקל, כבדות תנועה, גמלוניות, וכיו"ב. אך הקריאה בסיפור "חיזו בטטה" תגלה שמדובר, למעשה, בשתי דמויות נפרדות זו מזו .

2.  משפטי הפתיחה של הסיפור לוקים בכשל לוגי ברור:  "אמי מגדלת אותי ואת אחי כבר שש-עשרה שנים. אחי בן שלש-עשרה וחודשיים, קטן ממני כמעט בשלש שנים." ברור, ששני המשפטים סותרים זה את זה, ואינם הגיוניים. האם אינה יכולה, כמובן, לגדל את שני בניה במשך שש-עשרה שנים, ובה בעת ללדת את בנה הצעיר כשלוש שנים לאחר לידת הבכור, שגילו בעת הסיפור הוא, כאמור, שש-עשרה. אגב, ב'קריאה לאחור' מתברר שהמילה 'מגדלת' בסיפור היא דו-משמעית, כיוון ששני ילדיה הם, כאמור, שני מיני ירקות: גזר ותפוח אדמה.

3.  מה משמעות העובדה ששמה של האם אינו נזכר כלל בסיפור? האם מופיעה  רק בכינוי השייכות שלה בפי בנה, מספר הסיפור, "אמא שלנו" (או סתם 'אמא'), וכן מוזכרות הקריאות שקוראים לעברה ילדי השכונה, כמו גם פניות המבוגרים אליה. וראה זה פלא, כינויה שלה בפי כול זהה לשמות שני בניה, וליתר דיוק לצרוף של שני 'שמות החיבה' שלהם: "חיזו בטטה".

4.  מיהו אביהם של שני הילדים גיבורי הסיפור?! מדוע אינו נזכר כלל במהלך עלילת הסיפור?! באילו נסיבות נולד שמעון, והרי משפט הפתיחה בסיפור רומז לכך שהאם מגדלת את ילדיה לבד כבר שש-עשרה שנה?!

מבנה הסיפור - מורכב משלושה חלקים
חלק ראשון - תחילת הסיפור כשהכול כרגיל  - מתוארת השגרה שהייתה נהוגה במשפחה במשך שנים אחדות,  חיזו מקבל את עמדות האם, מזדהה איתן ומגן עליהן. הוא מקבל על עצמו ללא ביקורתיות את אורח החיים המסתגר [הסתרת הסוד] מפני השכנים ובמיוחד את האחריות שאימו מטילה עליו בניקיון הבית ובמקום עבודתה. מוטיב הניקיון בסיפור מעצב את ההתמודדות המשפחתית עם ה"לכלוך" שבמשפחה, להראות כלפי חוץ שהכול בסדר, מסודר. הניקיון מכסה את הסוד של מחלת האם.
חלק שני – לאחר פיטורי האם. כשהאמא בבית מתפקדת כביכול כרגיל - האם נמצאת בבית בכל שעות היום: היא דואגת לבנים ולניקיון הבית, אבל מתחילה לבצבץ המועקה הנפשית שלה המבטאת את חוסר אפשרותה להתמודד. חיזו מכריח את עצמו לשכוח את התנהגותה בלילה, שכן הדבר מפחיד אותו. שיאו של שלב זה הוא בניסיון התאבדותה, בריחתה של האם לפרדס. השכנה המצטרפת לבנים בחיפוש המבוהל אחר האם שנעלמה פורצת את מעגל ההסתגרות שהאם התוותה במשך כל השנים והאם מתגלה כאשר ירכיה חשופים (מבחינה מטאפורית גם סודה) לעין כל, והיא מבולבלת מאוד ועל ידיה שריטות. מבחינת התהליך הנפשי חיזו חש בשלב זה את הפחד מחלחל בו והוא מבין, שהחיים לא יוכלו לחזור להיות כמו שהיו, וכי סודה של המשפחה נחשף לעיני כל. ביטוי מעשי לכך הוא העובדה שבאופן רשמי הוא הופך להיות האחראי לאימו, בכך שהוא חותם על טופס שנותן לו חובש האמבולנס.

חלק שלישי -  כשהאמא בבית חולים - שבועיים לאחר ניסיון ההתאבדות חיזו מקבל על עצמו את האחריות לעצמו ולאחיו ולבית בעוד בטטה אחיו משתחרר מכל אחריות. חיזו הופך ל"ילד הורי" ומבחינה נפשית הוא מצד אחד מתחיל להתרגל למצב ומסדר את הבית כדי  "שיראה כמו תמיד"ובכך הוא מאמץ את מנהגי אימו. הסדר והניקיון הם ניסיון "לנקות", "לטאטא", את הלכלוך, את הסוד, את המחלה, אך בנוסף הם גם אמצעי שעוזר לשמור על מסגרת של שגרה ושפיות.

האירוניה
בסיפור נוצר פער אירוני בין דברי חיזו, המספר בגוף ראשון, לבין המחבר המובלע. האירוניה מתחדדת בשני אמצעים עיקריים:
  • באמצעות ציטוטים ישירים של דברי האם אותם מצטט חיזו המספר בשעת סיפורו. ציטוטים אלו לפעמים מובאים בשם האם  "אימא אומרת תמיד" ופעמים הם מוטמעים בדברי חיזו. שילוב דברי האם בדברי חיזו בדרכים אלו על ידי המחבר המובלע, מאפיין את חיזו כמספר מעורב, בלתי מהימן ויוצר אירוניה כלפי עמדתו. חיזו כמספר בגוף ראשון בלתי מהימן- הוא רואה את המציאות ומבין אותה, אך התמודדותו עם המצב היא על ידי הכחשה ולכן הוא מספר בלתי מהימן שלעיתים מצטייר כתמים וכבעל יכולת חלקית לפרש את המציאות. לכל אורך הסיפור המחבר המובלע רומז למה שמעבר לנראה בעניו של חיזו.
  • באמצעות מוטיב הסדר והניקיון. הניקיון והסדר הם מוטיב בסיפור הקשור לסוד של המשפחה ולניסיון להסתירו. המשפחה מקנה חשיבות עליונה לאופן בו דברים נראים כלפי חוץ- הכול צריך להראות נקי ומסודר. המשפחה מנקה את ה"לכלוך", אך האירוניה היא שהניקיון מכסה רק מלמעלה את הסוד הנורא של מחלת האם. הבית הנקי והמסודר נותן תחושה שלמראית עין הכול כשורה. הנקי והמסודר עוזר אמנם כשהחיים מתהפכים, אך אין הוא פותר את המצוקה.
מוטיבים וסמלים בסיפור
מוטיב הניקיון בסיפור מעצב את ההתמודדות המשפחתית עם ה"לכלוך" שבמשפחה, להראות כלפי חוץ שהכול בסדר, הניקיון מכסה את הסוד של מחלת האם.
נקניק הסלמי המוסתר -  הזה יכול לבטא לא רק את חולשותיה הגסטרונומיות של האם, אלא להוות גם סמל פאלי המרמז על 'חיים אחרים' של האם שלילדיה אין חלק בהם.
ביצים מלונים – סמלים נשיים



ההיבט החברתי
הסיפור "חיזו בטטה" מפנה את מבטו האירוני-המפוכח אל היחסים בתוך המשפחה שהיא "תמיד חסרה, פגומה, נעדרת אב או אם", כלשון השער האחורי של הספר "ילדה שחורה", אלא שנושאו של סיפור זה שלפנינו הוא ספציפי יותר וניתן להגדירו כ"מלחמה על הבית" (ושמא הבית המזרחי?). הבית, לא רק במובנו החומרי והכלכלי, אלא הבית כעולם של שפה, מנהגים ואורח-חיים, שאינם מתגלמים דווקא בגינוני דת ומסורת נשגבים, אלא בחיי היומיום הבסיסיים והפשוטים ביותר (ראו, למשל, שמירת הביצים והירקות מתחת למיטה).
ברקע הסיפור שלפנינו מהדהדת ביקורת חברתית.  המחבר מגולל לפנינו יריעת חיים של משפחה בקו העוני,  שאין בה אב מפרנס,  ועול הפרנסה מוטל על שכם  האם.  זו מתמודדת בקשיי הקיום ללא טענות  -  ביושר,  בכבוד ובגאווה.  היא מכלה את ימיה כעובדת ניקיון בסניף המקומי של קופ"ח,  עבודה שסידרה לה ב"פרוטקציה" שכנה קרובה,  שעובדת בעבודה "מכובדת" יותר – בהסתדרות של מועצת הפועלים  (הבדלי מעמדות).
האם שוקדת ללא לאות להוכיח את עצמה בעבודתה.  שמא היא חוששת שחרב הפיטורין תתנוסס מעל צווארה?  הגורם המאיים בעבודתה הואהמפקחת  -  דמות  כמעט מסתורית,  שהפכה להיות אימתם של שני הילדים.  לפני ביקורי המפקחת  גויסו  שני הילדים לעזרת אמם,  כדי לרצות את אותה מפקחת מפחידה ומאיימת,  שאמורה לגזור את דינה של עובדת הניקיון לשבט או לחסד.
המפקחת מייצגת למעשה  מעמד חברתי גבוה יותר -  מעמד ה"גבירה"  המעבידה  או המעביד הנצלן,  שכל רצונו לראות תוצאות מעשיות,  תפוקה של עובד,  ללא גילויי רגש וחמלה.   וכך אומר המספר:  "המפקחת של אמא שלנו הפכה להיות האישה המפחידה בשביל שלושתנו"  .
מול העולם המסוגף של משפחה ענייה זו, החיה בצמצום  ושוקדת לאורך כל הדרך  לחסוך בכל  - בבגדים,  באוכל... -  שוכן עולם אחר,  עולם שבע -  עולם של  "סקייטבורד",  של  "עוף עם גבינה"  ושל  "חצר עם פרגולה כזאת מעץ" .  זהו עולמם של בני המעמד הבורגני הנהנים ממנעמי החיים ומפינוקים (אולי נרמז כאן הניגוד בין ספרדים לאשכנזים?).  שמעון, אחיו הצעיר של המספר,  צופה על מנעמים אלה בעיניים פקוחות,  כרוצה לומר לאחיו:  "תראה איך אנחנו חיים,  ואיך הם חיים..."   זו מעין גרסה רכה של מי, שמנסה לקפוץ אגרוף ולהניף את נס המרד החברתי.
עולמה של משפחה זו נטול פינוקים  הן מטעמים כלכליים והן מטעמים חינוכיים המתמצים  בדרכה החינוכית הקשוחה של האם.  המספר,  בניגוד לאחיו הצעיר,  מנסה "לטייח",  להתעלם ממה שיש לאחרים,  לא להציץ במה שיש להם,  לבטל את דברי אחיו הצעיר.  הפינוק היחידי שלו הם זוכים, הוא הנסיעה לחתונה במונית.  בשעה זו הם, כביכול, יוצאים ממעגל העוני,  כי  "דרך חלון המונית החיים נראים כל כך אחרים במקום שהוא לא שלנו".
הפסקת עבודת האם מדרדרת כמובן את מצבם הכלכלי אולי אל מתחת לקו העוני,  שלא לדבר על כל ההשפלה הכרוכה בזה.  האם החרוצה, שנאבקה לחיות בכבוד,  הופכת שלא ברצונה ושלא בטובתה לעול על החברה.  מעתה היא תחיה על קצבה דלה, וכמנהלת משק בית טובה היא מנסה להתמודד במצב החדש ולהדק את החגורה הכלכלית.   אולם,  טרדות הפרנסה והדאגה הקיומית  מכריעות אותה עד כדי התמוטטות נפשית  וניסיון התאבדות. 
אם כן, הממסד האטום והמנוכר לא הניח לדל לחיות בדלותו, במקרה הטוב,  אלא הפך אותו לדל יותר,  ויתירה מזאת:  דרש ממנו, באטימותו, גם את חשבון האמבולנס!!! 
לסכום, ניתן להתייחס לסיפור בשלושה מישורים:
  1. סיפור משפחה שמתאר חיי משפחה משגרה למשבר.
  2.  סיפור התבגרות שמתייחס בעיקר לדמותו של אדוארד המתעסק, בין השאר, בשאלת הזהות העצמית, בתובנות שלו על עולם המבוגרים ובקונפליקט של אחיו עם אימו.
  3. סיפור ביקורת על החברה וההתמודדות שלה עם משפחה במשבר.


שאלות מתוך בחינות בגרות עליהן ניתן לענות בעזרת הסיפור "חיז'ו בטטה".

1.     אחד המאפיינים של הסיפור הקצר הוא הסיבוך בעלילה.                                                                                                    הסבר את הסיבוך בעלילה הסיפור "חיז'ו בטטה".                                                                                                    האם סיבוך זה נפתר בסוף הסיפור? הסבר והדגם את דבריך (חורף תשס"ז).

2.     תאר יחסים בין דורות בסיפור "חיז'ו בטטה".                                                                                  האם קשר זה מוצג בסיפור באור ביקורתי? הסבר והדגם את דבריך. (חורף תשס"ו).

3.      איזה יחס (למשל: אהדה, חמלה, הערכה, הסתייגות, דחייה, רגשות מעורבים) מעוררת בך הדמות הראשית בסיפור? הסבר והדגם מה בדמות ובאופן הצגתה מעוררים בך יחס כזה (קיץ תשס"ה).


4.      בסיפורים רבים עיצוב הדמויות נעשה באמצעות שימוש באמצעים הבאים:                                                                                   –   מוטיבים חוזרים.                                                                                                                                                                      –  תקבולות ( = אנאלוגיות).                                                                                                                                                          –  ניגודים (בדמות עצמה או בינה לבין דמויות אחרות).                                                                                                                                 – תיאורי טבע.                                                                                                                                                              הסבר כיצדאחד מאמצעים אלה תורם לעיצוב דמות בסיפור "חיז'ו טטה".. (חורף תשס"ב).

  1. בחר בסיפור שבמרכזו דמות הרחוקה מעולמך, למשל: בגילה, בתקופתה, בסביבתה החברתית.                                                                                                                                                      מה גורם לך להרגיש כלפי הדמות יחס של הבנה / הזדהות, יחס של ריחוק או יחס שמעורבים בו הזדהות וריחוק. הסבר והדגם.                                                                                                                                                בדבריך התייחס לתכונות של הדמות, ו/או התנהגותה, ו/או מחשבותיה. (קיץ תשס"ב).

  1. תאר את הפתיחה של הסיפור, והסבר כיצד פרטים המופיעים בפתיחה רומזים על התפתחויות המתרחשות בהמשך הסיפור. (קיץ תש"ס).

  1. סיפורים רבים מתארים מצב של  פגימה [פגימה מהמילה 'פגום', משהו לא בסדר]  למשל באישיותה של דמות מרכזית, ביחסים בין דמויות, במצב החברתי של הדמויות.                                                                                    הסבר: מהי הפגימה, ומה הגורם לה בסיפור "חיז'ו בטטה? האם היא מגיעה לידי תיקון במהלך העלילה? אם כן  באיזה אופן, ואם לא  מה מונע  את תיקונה? (קיץ תשנ"ח).

  1. תאר את הפתיחה ואת הסיום של הסיפור "חיז'ו בטטה".
            מה תרומתם של הפתיחה והסיום לבניית משמעותו של כל אחד מן הסיפורים?

  1. בחר בשתי דמויות מסיפור אחד שלמדת ובחן את התנהגותה של כל אחת מהן:
            האם היא אקטיבית, פאסיבית או יש בה שילוב של פאסיביות ואקטיביות?
            פרט ונמק דבריך.

  1. סיום סגור פותר את כל השאלות והתסבוכות, שהוצגו במהלכו של הסיפור, ואילו  סיום פתוח אינו מוסר לקורא על גורלן של הדמויות ואינו פותר את כל הבעיות,  שעלו במהלך היצירה.
            האם הסיום של הסיפור "חיז'ו בטטה" הוא סגור או פתוח?

            נמק את דבריך תוך התייחסות להגדרה שלעיל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה