יום שני, 20 בינואר 2014

הרשות השופטת בישראל כמו כל משטר דמוקרטי המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות הרשות השופטת עצמאית ובלתי תלויה ביתר רשויות השלטון. כלומר היא ניטרלית וא – פוליטית.

                         הרשות השופטת

בישראל כמו כל משטר דמוקרטי המבוסס על עקרון הפרדת הרשויות הרשות השופטת עצמאית ובלתי תלויה ביתר רשויות השלטון. כלומר היא ניטרלית וא – פוליטית.

 העקרונות והזכויות הדמוקרטיים המנחים את הרשות השופטת:
א.    הזכות להליך הוגן (מימוש זכות זו מבטיח מערכת משפטית הוגנת, המגנה על זכויות האדם והאזרח).
·         כל אדם העומד לדין נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.
·         כל אדם זכאי להגנה משפטית בבית המשפט.
·         פומביות הדיון ע"מ להבטיח שהצדק ייראה. (בדלתיים סגורות- כאשר מדובר בנושאים ביטחוניים או כשמדובר בקטינים).
·         כל אדם שיצא חייב בדין זכאי לערער על פסק  דין  בפני ערכאה  משפטית גבוהה יותר. גם התובע יכול לערער אם הנאשם יצא זכאי או קבל עונש קל לדעתו.
·         אובייקטיביות המשפט-שופטים פוסלים עצמם מדיון במשפטים כשהם מכירים את אחד הצדדים המתדיינים. שופט מצהיר שהוא מתחייב לשפוט משפט צדק  ,ללא אפליה וללא משוא פנים.

ב.      עיקרון שלטון החוק הרשות השופטת פועלת על פי חוק ומממשת את השוויון בפני  
         החוק של כל האזרחים.
ג.      הזכות לשוויון – כולם שווים בפני החוק.

ד.      עיקרון הכרעת הרוב הכרעת הדין מתקבלת לפי הכרעת הרוב.
     
ה.   אי-תלותה של הרשות השופטת:

רשות השופטת היא עצמאית כלומר לא תלויה בממשלה או בכנסת,בדעת הקהל. השופט כפוף לחוק בלבד!!! הרשות השופטת חייבת להיות עצמאית ובלתי תלויה כחלק מעיקרון הפרדת הרשויות.
מדוע חשוב שהרשות תהיה עצמאית?
1.להגן על זכויות ועקרונות דמוקרטיים כשוויון, שלטון החוק והליך משפטי הוגן.
2.ליצור  אמון בציבור שהמערכת המשפטית היא הוגנת ואובייקטיבית.
כיצד באה לידי ביטוי אי תלותה של הרשות השופטת?
1.בחוק יסוד השפיטה שאומר, שהשופט היושב בדין כפוף למרות החוק בלבד.
 גישות שופטים לפרשנות  מהי"מרות החוק"?
א.          גישה פורמליסטית – שופטים המתייחסים לחוק כלשונו וגורסים כי בסיטואציה, שאין חוק מפורש, עליהם להימנע משפיטה.(מחזירים לרשות המחוקקת להשלמת חקיקה).
ב.          גישה אקטיביסטית – שופטים אלו מפרשים את החוק ונותנים לו משמעות על פי הערכים הדמוקרטים של המדינה המקובלים בחברה בעת מתן פסק הדין. גישה זו יצרה מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטיות.



2.ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי דין
הרשות המחוקקת לא יכולה לבטל פסק דין שהתקבל כבר בבית המשפט גם אם הפרשנות שקבע בית המשפט לא מקובלת עליה.
3. עקרון הסוביודיצה-תחת משפט
אסור לכלי תקשורת  ולרשויות השלטון לחוות דעה בנושא הנמצא בדיון בבית המשפט, בטרם ניתן פסק הדין. ההיגיון מאחורי העיקרון הזה, נעוץ בחשש שהשופט בבואו לדון בתיק, עשויה דעתו לנטות בעקבות המפורסם בתקשורת, וייפגע שיקול דעתו המקצועי.(עקרון הפרדת רשויות – המחוקק בחר לא להתערב במה שקורה בבית המשפט על ידי חוק) בתיקון לחוק עקרון הסוביודיצה מתייחס רק לדין הפלילי.
4.מינוי שופטים
בחירת שופטים נעשית על ידי וועדה שחברים בה 9 חברים משלוש הרשויות ומלשכת  עורכי הדין. כך בבחירת השופטים באים לידי ביטוי שיקולים מקצועיים ולא שיקוליים פוליטיים. (קימת סוגיה ביחס -להרכב הוועדה – יש הרוצים לצמצם את כוחו של הגורם הפוליטי ולהגדיל את המומחים במשפט. ומנגד יש המבקשים להגדיל את מספר חברי הכנסת שמייצגת את העם וביחס להרכב השופטים בבית המשפט העליון
 הרכב השופטים בבית המשפט – יש הטוענים כי מינויי שופטים בכלל ובבית המשפט העליון בפרט צריך לשקף את הרכב החברה הישראלית –ולכן צריך שיהיה שופט דרוזי , ערבי , מוסלמי דתי וכו'. לעומתם יש הגורסים כי בית המשפט אינו בית הנבחרים ולכן אינו צריך לייצג את כלל החברה – צריכים שיהיה בו שופטים בעלי שיעור קומה,המתאימים לתפקיד שופט.

5.תנאי העסקתם של השופטים
1.          שכר שופטים : שכר גבוה בשרות הציבורי.
2.          תקופת כהונתם – החוק מבטיח ששופטים יעבדו עד גיל 70 ואין אפשרות לפטרם רק במקרים משמעתיים ופליליים.
3.          מקום כהונתם – אין להעביר שופט ממקום כהונה לאחר אלא אם ביקש כדי למנוע לחצים על שיקול דעתו.
4.          חסינות שופטים – הגנה מפני תביעות , חקירה פלילית אלא בהסכמת היועמ"ש.

סוגי משפט בישראל
א.משפט חוקתי (קונסטיטוציוני)מערכת כללים ונורמות המסדירה את פעולתן של רשויות השלטון ,את היחסים בניהם  ואת זכויות האדם והאזרח.(חוק השבות , חוק בתי דין רבניים ).כאשר רשויות השלטון פוגעות באחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל, בית המשפט דן ופוסק על פי כללי המשפט החוקתי. על בסיס משפט זה נבנו המשפט הפלילי והאזרחי.

ב.משפט פלילי
במשפט פלילי התובעת היא המדינה היא תובעת אדם או מוסד שעברו עבירה.
התביעה נעשית באמצעות: המשטרה היועץ המשפטי, פרקליטות המדינה.
זוהי מערכת של דינים הקובעים מהן העבירות המסכנות את שלום והביטחון של המדינה והחברה ומהם העונשים של כל אחת מהעבירות.
3קימים סוגים של עבירות :
חטא – עבירה שהעונש עליה הוא מאסר עד 1 חודש ימים+קנס  או קנס  ללא מאסר.
עוון – מאסר של חודש 1 עד 3 שנים +קנס  או קנס ללא מאסר.
פשע – מאסר מ-3 שנים ועד מאסר עולם  או קנס ללא מאסר.



ג.משפט אזרחי
משפט העוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו המעוגנות בדרך של הסכם/חוזה. התובע והנתבע הם בדרך כלל אזרחים או חברות פרטיות ומוסדות שאינם ממשלתיים. גם המדינה יכולה להיות תובעת או נתבעת.
במשפט אזרחי אין עונש. המפסיד חייב להחזיר לתובע נכס או חוב או לשלם פיצויים על נזק או לקיים את החוזה שחתם עליו.

מערכת בתי המשפט-ישנן שתי מערכות שפיטה.
בתי משפט רגילים,:שלום, מחוזי,עליון.
ובתי דין מיוחדים:דתיים, צבאיים, לעבודה, תעבורה.
מבנה בתי המשפט הרגילים:פועלים בשלוש ערכאות(רמות) על מנת להבטיח את הזכות להליך הוגן.אדם שאינו מסכים עם פסק הדין יכול לערער בבית משפט גבוהה יותר. לכל ערכאה עליונה יש סמכויות רחבות מאלה שמתחתיה.

השוואה בין הערכאות בתי המשפט הרגילים

בית משפט שלום
מחוזי
עליון
הרכב השופטים
1שופט
1 או 3 בהתאם לעניין
מספר אי זוגי 3-11
סמכות שיפוט
במשפט פלילי-
חטא,עוון,פשע,כשהעונש עד 7 שנות מאסר.
במשפט אזרחי : תביעות שערכן הכספי אינו עולה על גובה מסוים.
בכל עניין או פלילי אזרחי שאינו  בסמכותו של בית משפט השלום.
במשפט פלילי- פשע
במשפט אזרחי תביעות שערכן גבוה מהסכום המרבי שבית משפט שלום מוסמך לדון.
כערכאה שנייה-ערעור פלילי או אזרחי של השלום.
1.בית משפט כערכאה שניה לערעור של המחוזי וערכאה שלישית לערעור בשלום.
2.בג"ץ(בית דין גבוהה לצדק)ערכאה ראשונה ואחרונה.

היכן יושב?
ברוב הערים בארץ
י-ם ת"א חיפה ב"ש נצרת.
בירושלים
פועל כ
ערכאה ראשונה
ערכאה ראשונה ושנייה
ערכאה שנייה ושלישית




בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון פועל בשני תפקידים;
1.       בית משפט עליון לערעורים – עוסק בערעורים על החלטות של בית משפט השלום ובית משפט המחוזי.
2.       בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) – תפקידי בג"ץ שונים משאר בתי המשפט:
א. בג"ץ עוסק בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון.
ב. בג"ץ פועל רק אם פונים אליו ולא מיוזמתו.
       ג. נועד להגן על זכויות אדם ואזרח וזכויות קבוצה.
       ד.יכול לסרב לקבל עתירה
       ה. אי אפשר לערער לערכאה נוספת
       ו. אין הבאת ראיות ועדים לכן התהליך הוא מהיר. 

חשיבותו של בג"ץ בחברה דמוקרטית בכלל ובחברה הישראלית בפרט:
א. תפקיד בג"ץ לתת סעד לאזרח הפונה אליו כאשר בית המשפט חושב שהרשות פעלה שלא על פי צדק, חרגה מסמכותה, נהגה בשרירותיות, הפלתה לרעה או לטובה שלא על פי חוק.
ב. בג"ץ תפקידו להגן על זכויות אדם, אזרח וקבוצה, בעיקר זכויות שאינן בחוק, ולחייב את השלטונות לפעול ברוח זו. בישראל, מכיוון שאין חוקה פורמאלית יצר בג"ץ בפסיקותיו מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטיות.

דרך הפעולה של בג"צ
בג"ץ פועל באמצעות צווים נגד רשויות המדינה ונגד כל מי שממלא תפקיד ציבורי.
השופט מוציא צו על תנאי – עצירה זמנית של פעולת הרשות עד לדיון של שני הצדדים.
צווים נוספים שמוציא בג"צ
1.       צו הביאס קורפוס – צו שחרור.הבאת אדם לפני בית המשפט כדי שיוכל להראות את אי חוקיות מעצרו או מאסרו.(חולים שאושפזו בכפיה , מעצר לא חוקי)
2.       צווי עשה אל תעשהבית משפט נותן הוראה לרשות לעשות או לחדול מלעשות מעשה מסוים.(דוגמא:אם רשות גורמת לאפליה פסולה –אי מתן ייצוג לזרמים היהודיים הדתיים במועצות הדתיות בג"ץ יכולה לחייב צירופם.)
3.       צווי איסור וצווי בירור- הוצאת צו איסור לבתי משפט לעניינים מיוחדים כמו בתי דין צבאיים ,דתיים לדון בעניין מסוים או צו לבירור פסק דין כאשר הוא סבור שבית המשפט הוציא פסק דין ולא הקפיד על כללי הדיון כפי שקבועים בחוק.
4.      צו מי שמךצו היכול למנוע כהונה של אדם או מינוי של אדם לתפקיד ציבורי אם מונה בניגוד לכללי הבחירה והחוק.

סיכום – תפקידי בג"ץ
1.       תפקיד בג"ץ לסייע לפונים אליו ולתת להם סעד – פרטים או קבוצות מיעוט שנפגעו על ידי המדינה.
2.       תפקידו להגן על זכויות אדם  אזרח  וקבוצה ולחייב את השלטונות לפעול בהתאם.
3.      בהעדר חוקה יצר בג"צ מעין מגילת זכויות- פסיקה שנוצרה כפועל יוצא של שופטים אקטיביסטים.
האם בסמכותו של בית המשפט העליון לדון ולהכריע בנושאים ערכיים השנויים במחלוקת בחברה בישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית?
המתנגדים, חוששים מ"אקטיביזם שיפוטי", מצב בו התערבות יתר של בג"ץ בעבודתן של רשויות השלטון האחרות יגרום לעריצות הרשות השופטת להפרת מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות.
 התומכים, טוענים שתפקיד בג"ץ בחברה ללא חוקה פורמאלית כתובה, משוסעת שעדיין לא הגדירה את זהותה וגבולותיה, להגן על הדמוקרטיה ועל זכויות אדם, אזרח ומיעוט.

מקורות המשפט בישראל
המערכת המשפטית בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית, פועלת על פי חוק המבטא את ערכיה של המדינה.
בשנת 1980 נחקק חוק "יסודות המשפט" אשר קבע לראשונה באופן מפורש את מקורות המשפט הישראלי: כאשר אין חקיקה או פסיקה בנושא מסוים (לקונה= חסר בחקיקה), המקור לפסיקה של בית המשפט מתבסס על עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

מאפייני  החקיקה והשפיטה
  1. מהוות אבן יסוד של כל מדינה, הן קובעות את נורמות ההתנהגות של החברה ומעצבות את דפוסי ההתנהגות.
  2. חקיקה ומשפט מסדירים יחסים בין אדם לאדם ובין אדם לשלטון בכל תחומי החיים.
3.       החוק מחייב את השלטון ואת האזרחים. הרשות השופטת מגנה על עקרון שלטון החוק, מבקרת את חוקיות פעולות השלטון ומגינה על האזרחים.
4.      הפסיקה של השופטים מונחית ע"י החוקים שנחקקו בכנסת ולפי הפרשנות שנותנים השופטים לחוקים. שופט מוסמך לפרש את החוק בהתאם לערכי היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית ולנסיבות החיים המשתנות.
5.        עקרון האיזונים והבלמים בא לידי ביטוי בפסיקות שלעיתים מבקרות את הכנסת.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה