יום שבת, 19 באוקטובר 2013

חומר של אזרחות

אי התלות הרשות השופטת / עצמאות הרשות השופטת כדי להבטיח ניטרליות והוגנות של ההליך השיפוטי (המערכת השיפוטית)

מעצר מנהלי - מעצר מונע, מעצר ללא כתב אישום /משפט, כדי למנוע סכנה הנשקפת לביטחון המדינה או לציבור.

סיבות להנהגה של דמוקרטיה עקיפה במקום דמוקרטיה ישירה:
-גודל האוכלוסייה לא מאפשר את כינוס כל העם כדי לקבל החלטות, לכן יש צורך במספר מוגבל של נציגים.
- כמות הידע הנחוץ כדי לקבל החלטות בנושאים שונים היא גדולה, ורוב הציבור אינו יכול לרכוש אותו באופן שוטף ויומיומי, לכן יש צורך בנציגים שיקדישו זמן לרכישת ידע.
- כדי לקבל את ההחלטות הנכונות יש להכיר את המערכת הפוליטית, ואילו רוב אזרחי המדינה אינם מכירים, מתעניינים ומעורבים בה, לכן יש צורך בנציגים שמכירים את מבנה השלטון ויכולים לפעול באופן יעיל

כיצד הדמוקרטיה העקיפה ממשת את שלטון העם:
העם ממש את הריבונות שלו בכך שהוא בוחר את נציגיו לבית המחוקקים (בית המחוקקים ממנה את הרשות המבצעת).

יתרונות ממשלה קואליציונית רחבה:
- קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימציה של הממשלה בקרב הציבור
- קואליציה רחבה מצמצמת את מספר חברי הכנסת מן האופוזיציה וכך גם גדל כוחה של הממשלה להביא לקבלת החלטות ולחקיקה בכנסת
- קואליציה רחבה, המתבססת על מספר רב של מפלגות, מקטינה את התלות של הממשלה בכל אחת מהשותפות הקואליציוניות (וכך מחזקת את יציבות הממשלה)

ההבדלים בין פקודה בלתי חוקית לבין פקודה בלתי חוקית בעליל
- פקודה בלתי חוקית היא פקודה לבצע משהו בלתי חוקי, ואילו פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה שמילויה נוגד את ערכי המוסר המקובלים / מצפונו של אדם .
- חייב לציית לפקודה בלתי חוקית כדי לשמור על משמעת צבאית, ואילו חייל לא חייב אך אסור לו למלא פקודה בלתי חוקית בעליל. (כי אינה מוסרית / נוגדת את מצפונה של אדם)
-חייל לא ייענש אם ימלא אחר פקודה בלתי חוקית (משום שהוא חייב לציית לה על פי חוק), ואילו חייל שציית לפקודה בלתי חוקית בעליל ייענש (משום שאסור לציית לה)

משטר פרלמנטרי: משטר שהפרלמנט הוא בעל הכוח. העם בוחר את הנציגים לפרלמנט ונותן להם את כוח השלטון. בית הנבחרים הוא הרשות המחוקקת. הפרלמנט בוחר את הממשלה שהיא הרשות המבצעת. (הפרלמנט יכול להדיח את הממשלה בהצבעת אי אמון)

משטר נשיאותי - משטר שבו הנשיא הוא בעל הכוח, הוא נבר על ידי העם והוא ראש הרשות המבצעת. (הפרלמנט מתקשה מאוד להדיח את הנשיא) ישנה הפרדת רשויות מוחלטת: חבר ממשלה לא יכו להיות בפרלמנט.

שיטת הממשל הנשיאותית:
הנשיא הוא בעל הכוח, הנשיא הוא ראש הרשות המצבעת
הנשיא נבחר ישירות על ידי האזרחים
הנשיא ממנה את השרים שלא מבין חברי בית הנבחרים
הנשיא אינו זקוק לאמון מצד בית הנבחרים.


אחוז החסימה:
האחוז המינימלי מסך הקולות הכשרים של המצביעים בבחירות לבית הנבחרים, שעל המפלגה לזכות בו כדי לזכות בייצוג כלשהו בפרלמנט.


התפקידים של הכנסת  /  תפקידי הכנסת
לייצג את אזרחי המדינה
הכנסת מופקדת על חקיקת החוקים
הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת את פעילותה
הכנסת בוחרת בעלי תפקידים: נשיא המדינה ומבקר המדינה.

מדוע יש חסינות לחברי הכנסת? לחברי הכנסת יש חסינות כדי שיוכלו למלא כראוי את תפקידה כרשות מחוקקת / כגוף המפקחת על פעולות הממשלה.

מדוע להעניק חסינות לחברי כנסת - כדי שנבחרי ציבור / חברי הכנסת יוכלו למלא את תפקידיהם בלי חשש שיריבים פוליטיים / גורמים ברשויות השלטון יפגעו בעבודתם.

התחומים שבהם מבקר המדינה בודק בביקורת שלו על הרשות המבצעת:
מבקר המדינה האם בעלי התפקידים בגופים שהוא מבקר שומרים על טוהר מידות

כיצד אחד מהתפקידים של היועץ לממשלה מממש את עיקרון הגבלת השלטון:
היועץ המשפטי מייעץ לממשלה בזמן הכנת  הצעת חוק כיצד להגן על זכויות אדם ובכך הוא מגביל את הכוח השלטוני שלה.

המובן הפורמלי של הדמוקרטיה - הדמוקרטיה כצורת ממשל:
המובן הפורמלי של הדמוקרטיה משמעו שנקבעו דרכים מעשיות לניהול השלטון, כדי ליישם את הרעיון לפי העם הוא מקור הסמכות של השלטון במדינה.

שלב הקריאה השנייה והשלישית בתהליך חקיקת חוק בישראל:
קריאה שנייה: וועדת הכנסת הרלוונטית דנה בהרחבה בכל סעיף של החוק בנפרד. מליאת הכנסת מבציעה על כל סעיף בנפרד, אם יש התנגדות במליאה, הוועדה מתקנת את סעיפי החוק, מחזירה למליאה, והמליאה מצביעה שוב לכל סעיפי החוק.
קריאה שלישית: המליאה מצביעה  על הצעת החוק כולה ופוסלת או מאשרת אותה.

אחריות משותפת/ אחריות ממשלתית
הממשלה כולה נושאת באחריות לכל ההחלטות, פעולה שביצעה כגוף אחד, לכל מעשה כל אחד מהשרים.
האחריות היא כלפי הפרלמנט.
השרים מקבלים עליהם את מרות הממשלה והחלטותיה, שר אינו יכול לצאת בפומבי נגד החלטת רוב של הממשלה, שר שאינו מקבל את החלטת הממשלה כולה, עליו להתפטר.

אחריות מיניסטריאלית:
אחריות שבא נושא כל שר מתוקף תפקידו
שר אחראי על כל מעשה או מחדל אישי שלו ובעל אחריות על כל מעשה או מחדל במשרדו.
יש לשר אחריות כלפי הכנסת חייב להסביר על הנעשה במשרדו, אחריות כלפי הממשלה ואחריות כלפי ראש הממשלה.

שני אמצעים לשמירת אי התלות של הרשות השופטת:

אמצעים לשמירת אי התלות של הרשות השופטת
1. בתחום עבודת השופטים - השופט כפוך אך ורק למרות החוק, המטרה למנוע השפעה, התערבות ולחץ.
2. ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסק דין - הכנת אינה יכולה לבטל למפרע פסק דין שהתקבל בבית משפט. הכנסת רשאית לשנות את החוק, אך השינוי יהיה תקף רק לפסיקות הבאות. המטרה למנוע השפעה התערבות ולחץ.
3. עיקרון הסוביודיצה - איסור פרסום המוטל על כלי התקשורת בכל עניין הנדון בבית משפט.
4. מינוי שופטים
- כדי למנות שופטים מתכנסת ועדת "מינויים" על פי הזמנה של שר המשפטים. (הוועדה מונה תשעה חברים: שלושה חברי כנסת, שני שרים, שני חברי כנסת, שני עורכי דין)
- רוב חברי הוועדה הם נציגים בלתי תלויים בשלטון, ישנה עדיפות לשיקולים מקצועיים על פני עדיפות פוליטית.
- המטרה: תהליך המינוי נועד להבטיח את אי התלות על ידי מניעת לחצים פוליטיים מצד רשויות השלטון.
5. תנאי העסקת שופטים: תנאי ההעסקה של השופטים מבטיחים את אי התלות כדי למנוע התערבות ולחץ:
א. שכר שופטים - שכר הנקבע על ידי ועדת הכנסת והוא שכר גבוה יחסית, כי על פי החוק אסור לשופטים לעסוק בעבודה אחרת, כך שמובטח שהשופט יהיה "פנוי" לעסוק רק בשיפוט.
ב. תקופת כהונתם - כהונת שופטים מובטחת עד גיל 70 - גיל פרישתם (רק במקרים יוצאים מין הכלל כמו מחלה או מעילה בתפקיד מבטלים מינוי שופט. הסמכות לביטול מינוי שופט ניתנת רק לבית דין משמעתי לשופטים, כך מובטח שלא יופעלו על השופט לחצים ואיומים שיפסיקו את עבודתו.
ג. מקום כהונתם - אסור להעביר שופט ממקום עבודתו בניגוד לרצונו, אלא רק בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, כך מובטח שתישמר רציפות ויציבות כהונתו במקום אחד.
ד. חסינות השופטים - השופטים מוגנים מפני תביעות בשל הוצאת לשון הרע, מפני חקירה, אלא רק בהסכמת של היועץ המשפטי לממשלה, כך יובטח שהשופט יוכל לפסוק על פי החוק.

הבדלים בין הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית:
היוזמה - הצעת חוק פרטית היא ביוזמת חברי כנסת, ואילו הצעת חוק ממשלתית היא בהצעת שרי הממשלה.
אישור הצעת החוק - הצעת חוק פרטית מובאת על ידי נשיאות הכנסת/ יושב ראש הכנסת וסגניו, ואילו הצעת חוק ממשלתית מאושרת על ידי השרים.
 תהליך מקדים - הצעת חוק פרטית עוברת קריאה טרומית, ואילו בהצעת חוק ממשלתית אין קריאה טרומית.
הצעת חוק פרטית מעבירים לדיון בוועדת הכנסת שנושא ההצעה הוא בתחום עיסוקה והיא מכינה את נוסחת הצעת החוק, ואילו בהצעת חוק ממשלתית נוסח החוק מוצג על ידי המשרד הממשלתי שנושא את ההצעה הוא בתחום עיסוקו.


עיקרון שלטון החוק:
במובן הפורמלי: כולם רשויות שלטון ואזרחים - כפופים לחוק, חייבים לציית לחוק. נחקק על ידי העם האמצעות נציגיו, בדרך דמוקרטית. שוויון בפני החוק: באכיפה ובתוכן.
במובן המהותי: תוכן החוק מבטא רעיונות דמוקרטיים / מגן על זכויות אדם ואזרח / חוק ראוי בתוכנו / מבטא את האמנה החברתית


מדינת רווחה:
- מדינה בעלת משטר דמוקרטי המקיימת כלכלת שוק חופשי
- מדינה המכירה בזכויות האזרחיות (הבסיסיות) הפוליטיות והחברתיות של תושביה
- מספקת את צורכיהם האנושיים הבסיסיים כחלק ממחויבותה כלפי תושביה על ידי הענקת הכנסה מינימלית, תזונה, טיפול רפואי, דיור, תעסוקה בשאיפה לצמצם במידה מסוימת את הפערים החברתיים / להבטיח רמת חיים ראויה / חיים בכבוד.
- מחויבות המדינה בנושא הרווחה, שונה בין מדינה למדינה ברמת השירותים הניתנים ובהיקפם.



מאפיינים הכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות:
1. כלליות: לכל אזרחי המדינה יש זכות להשתתף בבחירות / לבחור ולהיבחר.
2. חשאיות: הצבעה חופשית כדי למנוע לחץ על הבוחרים. (איש מלבד הבוחר אינו ראשי לדעת מה הוא בוחר)
3. שוויוניות: לכל אזרח יש קול אחד, ולכל קול משקל שווה.
4. מחזוריות: הבחירות מתקיימות בפרקי (מרווחי) זמן קבועים בהתאם לחוק.
5. התמודדות חופשית: חייבת להיות התמודדות בין שתי מפלגות לפחות.

התמודדות חופשית: קיום תחרות הגונת בין שתי מפלגות לפחות ושמירה על חירויות יסוד כמו חופש הביטוי / התארגנות/ התאגדות

תנאים המאפשרים לפסול רשימה מהתמודדות בבחירות: (תנאים לפסילת רשימה מהתמודדות בבחירות)
- שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי / כמדינה יהודית.
- שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה.
- הסתה לגזענות
- תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

תנאים הכרחיים לקיומה של מדינה:
טריטוריה - שטח בגבולות מוגדרים ביבשה, בים ובאוויר, הטריטוריה לא חייבת להיות רצופה.
אוכלוסייה - בכל מדינה חייבת להיות אוכלוסייה קבועה בעלי מעמד חוקי מוכר, המורכבת מרוב של אזרחים וממיעוט של תושבי קבע.
שלטון - גוף השולט באמצעות מוסדותיו על הטריטוריה ועל האוכלוסייה
עצמאות (ריבונות) - המדינה חופשית לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה בלי כפיפות למדינה אחרת.
הכרה בינלאומית - גופים ומדינות מכירים בזכותה של המדינה להתקיים.

ההבדלים בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי: (מה ההבדל בין משפט אזרחי למשפט פלילי)
- במשפט פלילי המדינה תובעת לדין אדם או מוסד שעברו על החוק, ואילו במשפט אזרחי גם המדינה וגם אזרחים יכולים להיות תובעים או נתבעים.
- משפט פלילי מתנהל כנגד מי שמואשם בעברות המסכנות את השלום והביטחון של המדינה או החברה, ואילו משפט אזרחי עוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו.
- במשפט פלילי מוטל עונש על כל מי שנמצא אשם, ואילו במשפט אזרחי אין עונש, כלומר יש פיצויים לניזוק אבל לא קנס למזיק, כמו כן אין מאסר (אך המפסיד במשפט חייב לפעול בהתאם לפסק הדין של בית המשפט)
- במשפט אזרחי חובה להגיש כתב הגנה, ואילו במשפט פלילי לא קיים כתב הגנה.



חובה האדם כאזרח: (מהם חובות האזרח)
- האזרח חייב להיות נאמן למדינה
- האזרח חייב לציית לחוק
- האזרח חייב בתשלום מסים
-חובת שירות ביטחון או שירות אזרחי
- האזרח חייב לממש את זכותו להשתתף בעיצוב החיים הציבוריים במדינה - על ידי השתתפות בבחירות וכדומה.
- האזרח חייב להתריע על עוולות הנגרמות לפרט או לקבוצה במדינה. לבקר את רשויות השלטון כאשר הן חורגות מסמכותן.




הבדלים בין זכויות האדם לזכויות מיעוטים (זכויות קבוצה). (מה ההבדל בין זכויות אדם לזכויות המיעוטים)
- לכל אדם יש זכויות אדם / זכויות טבעיות שאי-אפשר לשלול ממנו, ואילו זכויות מיעוט ניתנות על ידי המדינה לפי שיקול דעתה. (וניתן לשלול אותן).
- כל אדם זכאי לממש את זכויות האדם, ואילו לזכויות המיעוט יכולים להיות זכאים רק מי שנמנים עם קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודיים ביחס לרוב.
- הפרט יכול לתבוע את מימוש זכויות האדם שלו, אך אינו יכול לתבוע מימוש של זכויות מיעוט (הפרט יכול לתבוע זכויות מיעוט רק כחלק מקבוצה)
- זכויות אדם נובעות מהתפתחות תפיסה פילוסופית, ואילו זכויות קבוצה נובעות מהתרחשויות היסטוריות (התעוררות לאומית).




ההבדל בין שתי הגישות בעניין זכויות מיעוטים: (מה ההבדל בין שתי הגישות בעניין המיעוטים)
הגישה הליברלית הקיצונית אינה מאפשרת למיעוטים לשמור על זהותם הייחודית וכופה עליהם להיטמע ברוב, ואילו הגישה הליברלית המתונה אינה כופה על המיעוטים לאבד את ייחודם, ולכן היא מאפשרת להם לפעול ולהזדהות כמיעוטים.

במילים אחרות:
הגישה הליברלית הקיצונית - אינה מכירה בקבוצות מיעוט ובזכויותיהן הייחודיות, וכופה על קבוצות אלה להיטמע עם התרבות השלטת.
הגישה הליברלית המתונה - אינה מכירה בקבוצות מיעוט ובזכויותיהן הייחודיות, אך איינה מתערבת / מפריעה לקבוצות אלה לשמור על ייחודן במסגרת התארגנות פרטית.

גישה המכירה בזכויות הקבוצה - מכירה בקבוצות מיעוט ובזכויותיהן הייחודיות.



יתרונות שיטת הבחירות הרשימתית-יחסית:
- בשיטה הרשימתית יחסית יחסי הכוחות הפוליטיים בבית הנבחרים זהים לאלו הקיימים בקרב ציבור הבוחרים, מתאפשר ייצוג בפרלמנט של מרבית הדעות והאינטרסים הקיימים בחברה. לעומת זאת השיטה האישית-רובית מעודדת יצירת מספר קטן של מפלגות, וכך נפגע עיקרון הייצוגיות.
- בשיטה הרשימתית יחסית יחסי הכוחות הפוליטיים בבית הנבחרים זהים לאלו הקיימים בקרב ציבור הבוחרים. לעומת זאת השיטה האישית-רובית פוגעת בייצוג של המפסידים.
- השיטה הרשימתית יחסית מעודדת יצירת מפלגות חדשות, וכך יכולים לבוא לידי ביטוי שינויים החלים בחברה. לעומת זאת השיטה האישית-רובית מקשה של צמיחתן של מפלגות חדשות.
- השיטה הרישמית-יחסית מביאה להתמקדות בעניינים כלל-ארציים. לעומת זאת השיטה האישית-רובית מביאה להתמקדות בעניינים מסוימים על חשבון הראייה הכלל-ארצית.





הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה כאשר אין הגבלה על כוח ההכרעה של הרוב (מהי הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה כאשר אין הגבלה על כוח ההכרעה של הרוב)
הסכנה הנשקפת היא עריצות הרוב, שכן הרוב יכול לעשות כרצונו לפגוע במיעוט באמצעות חקיקה.



יעילות החוקה על פני חוק רגיל (מהי יעילות החוקה על פני חוק רגיל)
חוקה יעילה יותר מחוק רגיל משום שיש לה עליונות - אי אפשר לשנות אותה בקלות ואי-אפשר לחוקק חוק שסותר את תוכנה. לעומתה, חוק רגיל ניתן לשינוי בקלות יחסית ואינו יכול למנוע חקיקה הסותרת אותו.



יעילות בית המשפט על פני בית המחוקקים (מהי יעילות בית המשפט על פני בית המחוקקים):
בית המשפט יעיל יותר מבית המחוקקים משום שהוא נהנה מעצמאות שיפוטית המאפשרת לו לפסוק לפי ערכים דמוקרטיים בלבד, ואילו חברי בית המחוקקים נתונים ללחצים חיצוניים מצד ציבור הבוחרים.

חוק השבות:
קובע כעיקרון שכל יהודי זכאי לעלות לארץ
מגדיר מי יהודי, מי ראשי לעלות לארץ, קובע מגבלות עלייה, מהווה בסיס לאזרחותם של היהודים בישראל ומטרתו לאפשר רוב דמוגרפי של היהודים במדינת ישראל.

הקשר של יהודי התפוצות בחוק השבות:
החוק מבטא את המחוייבות של המדינה כלפי יהודי התפוצות
החוק מאפשר לכל יהודי לעלות לשוב למולדתו.
בכך נשמר הצביון היהודי במדינה.


עמדה המתנגדת להעדפת היהודים בחוק השבות:
רואים בהעדפת היהודים אפליה בין יהודים ללא יהודים, ולכן יש לבטל את חוק השבות.

עמדה התומכת בהעדפת יהודים בחוק השבות:
רואים את העדפת היהודים כהעדפה מוצדקת משום שנועדה להבטיח את הרוב היהודי במדינה ואת האופי היהודי שלה.


עיקרון הפלורליזם (מהו עיקרון הפלורליזם הגדרה)
הכרה בזכות קיומם של דעות, השקפות, צרכים ורצונות של קבוצות בחברה / הכרה בזכותן של קבוצות לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות שונות כדי לממש את זכויותיהן.
הכרה בזכות הקיום של המגוון
מתן אפשרות לביטוי המגוון
מתן אפשרות לקבוצות להשגת האינטרסים והצרכים שלהם.
מהו עיקרון הפלורליזם:
- לגיטימציה של המגוון (הכרה בזכות קיומן של מגוון דעות/השקפות/ זהויות/ צרכים/ אינטרסים בחברה.
-מתן אפשרות לביטוי למגוון (הכרה בזכותן של הקבוצות השונות לבטא את ייחודן להתארגן ולפעול להשגת מטרותיהן)

חשיבות עיקרון הפלורליזם:
1. קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות בחברה (תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה)
2.השתתפות של כל האזרחים בחיים הפוליטיים.
3. פיזור הכוח במדינה אשר יוצר איזון בין רשויות השלטון כדי למנוע הצטברות כוח בידי רשות אחת.

עיקרון ההסכמיות: רוב הקבוצות במדינה מגיעות להסכמה ביניהן בעניינים מרכזיים הקשורים במדינה ובחברה, בנוגע לכללי המשחק הדמוקרטיים כדי שיוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות.

עיקרון ההסכמיות
כדי שהמשטר והחברה יוכלו להתקיים בצורה יציבה חייבים כל המרכיבים בחברה להגיע לידי הסכמה, קונזנצוס, כלומר כל הגורמים מסכימים ביניהם כל כללי משחק דמוקרטי: מה מותר ומה אסור, איך להתנהג, מוסכמות.
מהי חשיבות עיקרון ההסכמיות:
1. הסכמיות מאפשרת חיים משותפים למרות חילוקי דעות.
2. בעזרת ההסכמיות פותרים סכסוכים בדרכי נועם, דרכי שלום, כאשר יש ויכוח פועלים לפי כללי המשחק הדמוקרטי למשל הצבעה ולא להשתמש באילמות.
3. הסכמה על צורת הממשל נותנת לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר הדמוקרטי.

עבריינות פלילית רגילה (מהי עבריינות פלילית רגילה הגדרה)
הפרת החוק נעשית ממניעים של תועלת אישית / טובת הנאה עצמית.

עבריינות שלטונית (מהי עבריינות שלטונית הגדרה)
הפרת חוק על ידי אדם שממלא תפקיד ציבורי, ומנצל את מעמדו כדי לשרת ציבור מסוים.

מדוע עבריינות ציבורית מסוכנת לחברה?
- אדם שמהן בשלטון / ממלא תפקיד ציבורי חייב לשמש דוגמה לאזרחים. כאשר הוא מפר את החוק, הוא נותן דוגמה שלילית לאזרחים / גורם לזלול של האזרחים בחוק / /מערער את האמון של העם בשלטון.
- ניצול המעמד השלטוני / הציבורי כדי להפר את החוק עשוי לפגוע בחירויות האזרח / לגרום לעריצות השלטון / לגרום לרודנות.


דרכים היכולות לסייע למדינה להתמודד עם עבריינות שלטונית
- אופוזיציה יעילה בכנסת.
- יועץ משפטי: פרקליט מדינה מקצועי ועצמאי.
- תקשורת סקרנית ותוקפנית.
- בתי משפט שיש להם יוקרה ואומץ.




מדיניות הבחנה (מהי מדיניות הבחנה הגדרה)
הענקת יחס שונה לאנשים השונים זה מזה בכישורים/ במאפיינים/ בצרכים ייחודיים, כאשר שוני זה רלוונטי לעניין ומצדיק יחס שונה.


מדיניות העדפה מתוקנת (מהי העדפה מתקנת הגדרה)
מתן יחס מועדף לתקופה מוגבלת לקבוצה שבעבר המדינה קיפחה, במטרה לצמצם את הפער בין קבוצה זו לבין שאר האוכלוסייה.


שלטון החוק (מהו שלטון החוק הגדרה)
כולם (כולל רשויות השלטון) כפופים לחוק וחייבים לפעול על פיו.


זהות לאומית פוליטית (מהי זהות לאומית פוליטית הגדרה)
זהות המבוססת על יסודות שהם פרי בחירה / שאינם מולדים (כמו ערכים ואידאולוגיה משותפים).


מדינת העם היהודי 
לפי גישה זו, גישה של מדינת העם היהודי, מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית / בעלת מאפיינים יהודיים (סמלים, מוסדות וחקיקה) השומרת על קשר עם יהודי התפוצות ופתוחה לכל יהודי. זוהי מדינה של כל יהודי העולם, מוקד הזדהות בשביל יהודי העולם. המשמעות המעשית היא שהמדינה צריכה לטפח קשר עם יהודים בתפוצות.


הזכות להליך הוגן -
זכותו של כל אדם להגנה מפני פגיעות לא מוצדקות במהליך תהליך העמדה לדין, מהמעצר, החקירה, משפט ומאסר. הפגיעה בזכויותיו תתבצע על פי המגבלות הקבועות בחוק.
(מתן עדות עם קהל מאפשרת את מימוש הזכות להליך הוגן)

כללים שנקבעו בחוק על מנת לממש את הזכות להליך הוגן:
- אין להעניש אדם (בקנס או מאסר) ללא משפט.
- אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו שופט
- הנאשם זכאי לייצוג משפטי על ידי עורך דין
-כולם שווים בפני החוק

הזכות לחופש העיסוק / הזכות לעבודה (פרנסה)
החופש של אדם לבחור מקצוע או מקום עבודה על פי רצונו / אין למנוע מאדם למצוא את פרנסתו בדרך או במקצוע הרצויים שלו.

זכות: חופש ההתאגדות / חופש ההתארגנות:
זכותו של כל אדם להתארגן בקבוצה, ההתארגנות עוזרת לפרט להגיע עם האחרים להישגים שהיה קשה להגיע אליהם לבד.
פעילות משותפת למען מטרה משותפת.

הזכות לפרטיות:
זכותו של כל אדם לחיות ללא חשיפה/ התערבות/חדירה לחייו ללא רשותו

הזכות ל חופש הבחירה
החופש לבחור / להחליט / החופש לפעול / להימנע מפעולה
האדם אחראי על גופו וחייו / אוטונומי / תבוני / נושא באחריות למעשיו


הזכות לשוויון:
זכותו של כל אדם שלא יהיה מופלה לרעה וזכותו לקבל יחס זהה, ללא הבדל דת, גזע ומין, מסיבות שאינן רלוונטיות, מסיבות לא מוצדקות.

זכות: חופש התנועה: זכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום בתנועה חופשית ללא הגבלה.

זכות: חופש דת
זכותו של כל אדם לבחור לדת / להאמין בדת/ להשתייך בדת כלשהי, זכותו לקיים את מצוות הדת: קיום טקסים /פולחן.

זכות: חופש הביטוי:
זכותו כל אדם להביע את עצמו, ואת אמונותיו ואת דעותיו בגלוי בדרכים שונות:
זכות ההבעה: זכות להביע את עצמו, דעותיו ועוד..)
פומביות - הכוונה להבעת דעה בפומבי
מגוון דרכים - בעל פה, בכתב, ספרים, באמצעות לבוש ועוד)

הזכות לשירותי בריאות:
זכות חברתית שהמדינה מעניקה לאזרח, למדינה מותר לשנות את היקף מתן הזכות לפי המדיניות החברתית - כלכלית שלה.
לכל אדם זכות לחיות בגוף בריא ושלם.
המדינה אחראית לספק לתושביה את השירותים הנחוצים לשמירה על בריאותם / לספק את הטיפול הרפואי הדרוש.

הזכות לכבוד (הגדרה של הזכות לכבוד)
זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל/ מעליב / מזלזל.
הימנעות ממצב של מבוכה / עלבון / אי - נעימות / בושה לאדם.

הזכות לשם טוב
זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש ולא ייפגע ללא סיבה.

זכות: חופש המידע / חירות המידע
זכותו של כל אדם לקבל מידע על פעילות רשויות השלטון, כדי שיוכל לפעול / לקבל החלטות בצורה שקולה או לפעול בדרכים שונות.
-קבלת המידע - לקבל מידע על פעילות רשויות השלטון
- שימוש במידע - לשם קבלת החלטות באופן שקול או לפעול בדרכים שונות (כמו לבקר את השלטון)
(זכות הציבור לדעת: האזרח זקוק למידע ככלי לגיבוש עמדות ודעות. לאזרח יש זכות לדרוש מידע ולקבל מידע)

הזכות לקניין (הגדרה)
הזכות של כל אדם להיות בעל רכוש כלשהו ליהנות מלהשתמש ברכושו / נכסיו כרצונו. (בין אם זה קניין חומרי כמו מכונית, תיק ועוד או קניין רוחני כמו שירים, מנגינה ועוד) מניעה של פגיעה ברכוש.

מה ההבדל בין זכויות חברתיות לזכויות אדם ואזרח:
זכויות חברתית: המדינה רשאית להחליט אם להעניק אותם.
זכויות אדם: הן זכויות טבעיות / בסיסיות ועל כן המדינה חייבת לממש אותם

זכות: רמת חיים סבירה:
זוהי זכות חברתית: שהיא אחריותה של כל מדינה לכל תושב, לקבל רמת חיים סבירה, קיום מינימלי, וקיום אנושי. (מכיוון שזו הינה זכות חברתית כל מדינה רשאית להעניק את הזכות הזאת בהיקפים שונים)

הזכות לחינוך (מהי הזכות לחינוך הגדרה)
לכל אדם יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכל לרכוש מידע / מיומנויות אישיות וחברתיות שיאפשרו לו לספק את צרכיו בעתיד ולהיות אזרח עצמאי.
הזכות של כל ילד במדינה לקבל השכלה / חובת המדינה להעניק לכל ילד חינוך.


הזכות לחיים / לביטחון (מהי הזכות לחיים / לביטחון הגדרה)
הזכות של כל אדם לא לחשוש לפגיעה פיזית או נפשית בחייו ולהגנה על חייו מפני כל פגיעה / חובה המדינה להגן על החיים של תושביה.

ביקורת פורמלית: ביקורת מטעם המדינה, ביקורת על ידי מוסדות שזהו תפקידם בחוק
1.הכנסת/הפרלמנט - מייצג את ציבור האזרחים ומעביר ביקורת על פעילות ומדיניות הממשלה
א. בעזרת חקיקה - הפרלמנט יכול לרסן את הממשלה על ידי הגבלות בחוק התקציב או בגביית מיסים.
ב. הבעת אי אמון - הפרלמנט יכול להדיח את הממשלה, הממשלה זקוקה לרוב כדי להמשיך לתפקד
ג. אופוזיציה - נבחרי העם בפרלמנט שאינם תומכים בממשלה, הם בדרך כלל מיעוט,  והם משתתפים בכל פעילויות הפרלמנט ושם יכולים להביע התנגדות ולהסב את תשומת לב הציבור כנד הממשלה.
2. מבקר המציב / נציב תלונות הציבור - בודק את הפעילות של כל הגופים הממשלתיים והציבוריים בתחומים של מנהל תקין כלכלה וכספים. הוא בודק האם המערכת פועלת בהתאם לחוק, ביעילות ובטוהר מידות. מבקר המדינה מפרסם מידי שנה דוח שנמסר לפרלמנט לממשלה ולציבור. נציב תלונות הציבור מקבל פניות של אזרחים המרגישים שנעשה להם עוול.

ביקורת בלתי פורמלית: ביקורת אשר נעשית על ידי גופים, אזרחים או קבוצות המבקשים לבקר את השלטון כדי להבטיח שהשלטון לא יחרוג מסמכויותיו, להגביר את מודעות השלטון להשפעות / משמעויות הפעולות שלו. (לא מטעם רשויות המדינה)

ביקורת בלתי פורמלית נעשית בעזרת:
1. תקשורת - באמצעות כל אמצעי התקשורת ניתן לפרסם מידע על פעילויות השלטון, לחשוף שחיתויות, לפרש את מדיניות השלטון. הציבור יגבש לעצמו דעה בעד או נגד השלטון לפי המידע.
כמו כן במדינה דמוקרטית יש חשיבות רבה לתקשורת חופשית פתוחה עם פלורליזם, השלטון זקוק לתמיכת האזרחים לכן הוא מרסן את פעילותיו ומתחשב בדעת הקהל.
2. דעת הקהל - במדינות דמוקרטיות כיום יש דמוקרטיה ייצוגית, כלומר העם הוא זה שבוחר את נציגיו ולכן הנציגים זקוקים לתמיכה ציבורית כדי להיבחר שוב. הציבור יכול להביע את עמדותיו ולבקר את השלטון באמצעים כמו הפגנה, עצרת, מכתבים לעיתונות ועוד. מטרת הביקורת היא להפעיל לחץ על השלטון כדי שישנה את  המדיניות שלו. הממשלה זקוקה לתמיכת דעת הקהל לכן יש להם כוח לשנות.
3. אומנות ניתן להביע ביקורת על השלטון באמצעות קולנוע תיאטרון, ספרות, ציור, פיסול ועוד.

עיקרון הגבלת השלטון (מהו עיקרון הגבלת השלטון הגדרה)
השלטון מרכז בידו כוח/עוצמה סמכויות רבות ויש להגביל אותם כדי שלא יוכל להשתמש בהם לרעה.
יש סכנה בכוח רב עוצמה של השלטון - למשל מונעים את הדברים הללו: פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האזרח במדינה.
צמצום כוחו של השלטון כדי למנוע עריצות / שרירותיות באמצעות מנגנוני ביקורת שונים.
(לשלטון יש כוח רב מאוד, כדי למנוע שימוש לרעה בכוח זה חייבים להגביל אותו).
ממה נובע הכוח:
1. הממשלה שולטת במשאבים כלכליים רבים, כולל תקציב המדינה.
2. הממשלה היא מעסיק גדול, כולל מומחים בתחומים רבים.
3. הממשלה שולטת במקורות מידע

עיקרון הגבלת השלטון: לשלטון עוצמה אדירה. הוא יכול לנצל את כוחו לרעה / לפעול בשרירות ולפגוע בדמוקרטיה / לרמוס זכויות אדם, אזרח ומיעוט ולכן יש להגביל אותו (מגבילים את השלטון באמצעות מנגנוני ביקורת)

עיקרון שלטון העם - העם הוא ריבון במדינה והוא מקור סמכות. העם בוחר לו נציגים שינהלו את החיים במדינה בשמו. את הכוח הוא מעביר לתקופה מוגבלת בחוק. לצורך הגדרה זו נחשבים כ"עם" כל האזרחים.

עיקרון שלטון העם שבא לידי ביטוי בבחירות:
עיקרון שלטון העם: האזרחים בוחרים את נציגיהם ומעניקים להם כוח לנהל את המדינה, בתקופת זמן שקבועה בחוק, העם ממש את זכותו לשלוט באמצעות הבחירות.
עיקרון הגבלת השלטון: ניתן להחליף את השלטון בבחירות בפרי זמן הקובעים בחוק

עקרון שלטון העם: העם הוא הריבון / השליט במדינה, הוא מקור כל סמכות. ניהול ענייני המדינה מתבצע על ידי האזרחים: באמצעות נציגים הנבחרים על ידם

עיקרון שלטון העם: העם הוא הריבון, השולט, שותף במערכת קבלת ההחלטות (השתתפות האזרחית), העם בוחר את נציגיו שפועלים בשמו ולמענו, העם הוא מקור כוחו של הסרטון ומקור סמכותו.

ממשלה קואליציונית (מהי ממשלה קואליציונית)
ממשלה המורכבת מצירוף של כמה סיעות / מפלגות כדי לזכות בתמיכה של רוב חברי הכנסת.
(נהוג להוסיף את הפרט הבא:עקב ריבוי המפלגות ושיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל, הרי שאף מפלגה לא זכתה עד היום בלפחות 61 ח"כים.לכן, כל עוד אף מפלגה לא זוכה לרוב מוחלט, יש לכונן ממשלה קואליציונית.)


חסרונות של ממשלה קואליציונית
- ממשלה קואליציונית עשויה להיות לא יציבה בשל ריבוי הסיעות המרכיבות אותה.
- כוח ההשפעה של הסיעות הקטנות הוא מעבר לכוחן היחסי בכנסת.
- ההסכם הקואליציוני שנחתם בין המפלגות אינו משקף את העמדה של המפלגה כפי שהוצגה בפני הבוחר בעת הבחירות, אלא את הפשרה שהגיעו אליה המפלגות כדי להגיע להסכם.

יתרונות של ממשלה קואליציונית
- ייצוג של כוחות פוליטיים שונים בממשלה, ייצוג דעות וקבוצות בה: ביטוי לעיקרון שלטון העם ופלורליזם.
- עדיפה שיטה שאינה נותנת למפלגה אחת כוח רב מדי. בכך נמנע מצב של עריצות שלטונית ומתחזק עיקרון הגבלת השלטון.

מדוע שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל מביאה להקמת ממשלה קואליציונית:
שיטה זו מאפשרת ייצוג לרוב הקבוצות/ הדעות/ האינטרסים בחברה, כלומר היא מעודדת ריבוי מפלגות ולרוב אינה מאפשרת למפלגה אחת או שתיים להשיג רוב בכנסת, מצב שמחייב הקמת ממשלה קואליציונית.

מדוע שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל מביאה להקמת ממשלה קואליציונית:
שיטה זו מאפשרת


מאפייניה / היבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית:

בתחום הדתי:

חוק חג המצות (הגדרת חוק חג המצות)
החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה / לצריכה במשך כל ימי הפסח.
החוק אינו לך ביישובים שבהם: רוב התושבים / מרבית העסקים אינם של יהודים / בתחומי יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצורכי המקום בלבד.

חוק שעות עבודה ומנוחה:
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שיום המנוחה השבועי של העובדים היהודים יהיה ביום שבת, שהוא יום המנוחה לפי ההלכה היהודית.
ביטוי האופי של המדינה היהודית הוא: יום שבת הוא יום המנוחה לפי ההלכה היהודית, ולכן החוק מבטא את האופי היהודי של המדינה.

חוק יסודות המשפט 1980 - השופט מגדיר כיצד שופט אמור לקבל החלטה: פסיקה או חקיקה. החוק קובע שכאשר אין חקיקה או פסיקה מפורשת בנושא מסוים בית המשפט יפסוק על פי עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל.

בתחום הלאומי:
חוק יסוד מקרקעי ישראל (מהו חוק יסוד מקרקעי ישראל הגדרה)
מקרקעי ישראל הם אדמות לאום
כל אדמות הלאום אינם ניתנות למכירה (במכר או בדרך אחרת), ניתנות להחכרה בלבד.
אדמות הלאום שבבעלות קק"ל אינן יכולות להיות מוחכרות ללא יהודים. מכיוון שמטרת קק"ל היית לרכוש אדמות להתיישבות יהודית על פי חוק הקק"ל ותקנונה.


בתחום הדתי / הלאומי - החוק מעניק לכל יהודי זכות לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית, זכות זו ניתנת גם לבן זוגו, בניו ונגדיו של היהודי. (מטרתו לאפשר רוב דמוגרפי של יהודים במדינת ישראל)
הקשר ליהודי התפוצות: החוק מבטא את ההתחייבות של המדינה ליהודי התפוצות, החוק מאפשר לכל יהודי לשוב למולדתו.
(החוק ממש הזה ממש את רעיון המדינה היהודית, החוק מסייע להבטחת קיומו של רוב יהודי, בכך נשמר הצביון היהודי במדינה.

בתחום ההיסטורי:


עיקרון הסובלנות  (נובע מעיקרון הפלורליזם) (מהשורש ס.ב.ל):
הסובלנות היא הנכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני אדם שונים [במראה, במין, צבע, אמונה וכדומה]
חיים במדינה דמוקרטית פלורליסטית כרוכים לפעמים באי נוחות ליחיד
הסובלנות באה לידי ביטוי בכך שמאפשרים לקבוצות וליחידים שהם חריגים בדעתם לנסות ולשכנע לקבל את הדעה שלהם.
חשיבות הסובלנות:
הסובלנות מאפשרת חופש ביטוי, חופש התארגנות לקבוצות שונות.
הסובלנות מאפשרת פתיחות לרעיונות שונים במערכת הפוליטית גם אם הם לא מקובלים.
הסובלנות מאפשרת ויכוח על פי כלל המשחק הדמוקרטי, פתרון סכסוכים בדרכי שלום גם בנושאים טעונים כמו מחלוקות אידאולוגיות.

מדוע עיקרון הסובלנות הוא עיקרון חשוב מאוד במשטר דמוקרטי? תשובה
הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות האדם והקבוצה במדינה.
הסובלנות מאפשרת פעילות פוליטית חופשית
הסובלנות מאפשרת חשיפה של האזרחים לדעות של הקבוצה השונות בחברה
הסובלנות מעניקה לגיטימציה לדעות של קבוצות בחברה שאינן שותפות בשלטון, וכך מאפשרת חילופי שלטון (שהם תנאי למשטר דמוקרטי תקין)
הסובלנות תורמת ליציבות החברתית ומאפשרת חיים משותפים של בני קבוצות וזהויות שונות, פיתרון סכסוכים בדרכי שלום.
(הסובלנות מאפשרת ניהול דיון ציבורי בנושאים שאין עליהם הסכמה.)

עיקרון שלטון החוק (מהו עיקרון שלטון החוק בשני המובנים):
מובן פורמלי:
כולם - רשויות שלטון וכלל האזרחים - כפופים לחוק / חייבים לציית לחוק.
החוק נחקק על ידי העם, באמצעות נציגיו בדרך דמוקרטית.
החוק קובע את הזכויות והחובות ואת הגבולות של מה מותר ומה אסור
החוק מנוסח בצורה ברורה לכולם, שוויון בפני החוק - באכיפה ובתוכן. (כולם שווים השלטון והאזרחים)
(הן רשויות השלטון והן כלל האזרחים במדינה כפופים באופן שווה לחוק שהתקבל בדרך דמוקרטית, על ידי רשות מחוקקת שנבחרה בבחירות דמוקרטיות)

מובן מהותי, הדמוקרטיה כמובן המהותי, הדמוקרטיה כהשקפת עולם וכאורח חיים: השקפת עולם ואורח חיים המעמידים במרכז את האדם ואת זכויותיו הטבעיות.
תוכן החוק: מבטא רעיונות וערכים דמוקרטיים / מגן על זכויות אדם / חוק ראוי בתוכנו / מבטא את האמנה החברתית. אסור לפגוע בזכויות האדם והאזרח. מערכת ערכים המעמידה את האדם במרכז כערך בפני עצמו, אדם חופשי בעל זכויות טבעיות.

כיצד תהליך החקיקה במדינה דמוקרטית מסייע מסייע לשמור על המובן המהותי של שלטון החוק:
-תהליך החקיקה נותן לציבור הרחב להשפיע על החקיקה תוך כדי שימוש באמצעי תקשורת, הפנות והפעלת לחצים פוליטיים.
- תהליך החקיקה הוא ארוך ומורכב, וכך גורמים שונים הנוגעים לעניין יכולים להשפיע על מהלך החקיקה, כך קטנה הסכנה שהתקבל חוק שהוא אינו ראוי 


שיטת "דין הדם" לרכישת אזרחות:
האזרחות עוברת בירושה מהורים לבנים, בלי קשר למקום הלידה.
כיצד שיטת דין הדם באה לידי ביטוי בתוכן מגילת העצמאות:
במגילת העצמאות נאמר כי מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, המדינה מאפשרת רק ליהודים לעלות לארצה ולקבל אזרחותה, כלומר האזרחות עוברת בירושה מההורים לבנים, בלי קשר למקום הלידה.

ביטויים מהכרזת העצמאות למחויבותה של מדינת ישראל להיות בעלת אופי דמוקרטי במדינה:
-המדינה תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.
-המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי מדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין
-המדינה תבטיח חופש דת / מצפון /לשון / חינוך / תרבות
- המדינה תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות
-המדינה תקיים בחירות דמוקרטיות
-המדינה תתנהל באמצעות מוסדות נבחרים

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש העיסוקים, מחזקים את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות, משום שבשניהם יש סעיף הקובע שזכויות האדם יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה ויכבדו את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ההכרזה. חוקי יסוד אלה מגבילים את יכולתה של הכנסת לחוקק חוקים הפוגעים בערכים ובזכויות המופיעים בהכרזת העצמאות, מעגנים לראשונה את ההכרזה בחוקי המדינה, ובכך מחזקים את מעמדה.


הסבר כיצד שיטת "דין הדם" באה לידי ביטוי בתוכן הכרזת העצמאות:
במגילת העצמאות נאמר כי מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, המדינה מאפשרת רק ליהודים לעלות לארץ ישראל ולקבל את אזרחותה, כלומר האזרחות עוברת בירושה מהורים לבנים בלי קשר למקום הלידה.

המושג "מדינת רווחה" (מהו המושג "מדינת רווחה" הגדרה)
מדינה בעלת משטר דמוקרטי המקיימת כלכלת שוק חופשי
מדינה המכירה בזכויות האזרחיות (הבסיסיות), הפוליטיות והחברתיות של תושביה.
מספקת את צורכיהם האנושיים הבסיסיים כחלק ממחויבותה כלפי תושביה על ידי הענקת הכנסה מינימלית, תזונה, טיפול רפואי, דיור, תעסוקה בשאיפה לצמצם פערים חברתיים, להבטיח רמת חיים ראויה וחיים בכבוד.
מחויבות המדינה בנושא רווחה שונה בין מדינה למדינה ברמת השירותים הניתנים ובהיקפם.

מהן זכויות חברתיות:
זכויות האמורות להבטיח לאזרחים רמת חיים סבירה / בסיסית ואנושית
זכויות אלה הן אינן חלק מהזכויות הטבעיות, המדינה מחליטה בהתאם לשיקול דעתה באיזו מידה להעניק זכויות אלה, לשנות או לבטלן.

הזכויות החברתיות:
זכות לדיור: זכות למגורים נאותים, זכות לקורת גג.
חוקים / כללים להגנה על העובד כמו: שכר מינימום, הגבלת שעות עבודה.
קצבאות לנזקקים, סוב

המושג "זכויות מיעוטים" (זכויות קבוצה):
מהם זכויות מיעוטים: זכויות הניתנות על ידי המדינה לקבוצה אתנית / תרבותית / דתית.
למי זכויות המיעוטים מיועדות:  זכויות המיעוטים אינן שייכות לפרט, אלא רק בהיותו חלק מקבוצת המיעוט.
מהי המטרה של זכויות המיעוטים: שמירה על הזהות הייחודית של הקבוצה השונה מזהות של רוב האוכלוסייה במדינה (זכויות ששומרות על המיעוט / הקבוצה מפני התבוללו/ה בקבוצת הרוב)
איך זה מתבצע: אמצעים: מערכת חינוך אוטונומית / שפה רשמית / משאבים לקיום חופש פולחן / ייצוג רשמי במוסדות השלטון.

הסבר כיצד חוקה דמוקרטית מגנה על זכויות אלה:
- חוקה מעגנת בתוכה את זכויות האדם והמיעוט.
- לחוקה יש מעמד על, כדי לשנותה / לתקנה נדרש רוב גדול של חברי בית הנבחרים / חוקה נוקשה. לכן כדי לשנות / לבטל את זכויות המיעוט / הקבוצות האלה, דרוש רוב גדול של הפרלמנט, בדרך זו חוקה מגנה על זכויות הקבוצה מפני השלטון שעלול לנהוג בשרירותיות ולפגוע בזכויות אלה.


מאפיינים ייחודים של משטר נשיאותי:
 - הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת
- הנשיא נבחר ישירות על ידי האזרחית
- הנשיא או הממשל אינו זקוק לאמון מצד בית הנבחרים

דמוקרטיה ישירה:
באתונה במאה החמישית לפני הספירה, היית נהוגה דמוקרטיה ישירה: כל האזרחים (גברים מעל גיל 21 חופשיים) השתתפו בכל ההחלטות על ידי השתתפות בהצבעה.

דמוקרטיה עקיפה:
העם בוחר נציגים שמנהלים את המדינה עבורו, אם הנציגים לא קיימו את הבטחותיהם ניתן להדיחם ולבחור במקומם נציגים אחרים.

כיצד דמוקרטיה עקיפה מממשת את עיקרון שלטון העם:
העם ממש את הריבונות שלו בכך שהוא בוחר את נציגיו לבית המחוקקים (והם ממנים את ראש הראשות המבצעת) או שהעם בוחר את ראש הראשות המבצעת וסמכויותיו של אנשי הרשות המבצעת נובעת מהעם ולא מכוחם שלהם.

משאל עם - שאלה שהשלטון שואל את העם, שהתשובה עליה היא כן / לא, המשאל יהיה בנושא חשוב שמשפיע על החיים של כולם, הניסוח צריך להיות אובייקטיבי - בית המשפט יקבע את הניסוח במידה והמשאל לא אובייקטיבי. מבטא דמוקרטיה ישירה - שואלים את כל העם. (פנייה של השלטון לכלל האזרחים בשאלה מהותי/מדינית, שאלה שהתשובה עלי היא בעד או נגד / כן או לא)
נימוקים בעד משאל עם:
1. השתתפות פוליטית - דמוקרטיה ישירה, העם משתתף, בהחלטות גורליות ובבעיות של המדינה והמשאל משקף את דעת הציבור במדויק.
2. זהו כלי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, כל העם משתתף בהחלטה וזה יקטין את המחלוקת.
3. נותן לגיטימציה לממש את מדיניותו של הלשון בנושאים קשים שהשלטון אינו רוצה לקחת על עצמו אחריות מפנים את השאלה לעם. אחרי ההחלטה לשלטון יש גיבוי של העם והוא יכול לבצע את ההחלטה
נימוקים נגד משאל עם:
1. התשובה על השאלה היא בכן או לא בלבד, לא בכל שאלה אפשר לענות בכן או לא.
2. משאל עם עלול להחריף שסעים בחרה משום שההחלטה היא סופית, לא ניתן לשנות אותה.
3. שימוש במשאל עם עוקף את הפרלמנט ובכך פוגע בסמכות של חברי הפרלמנט


יתרונות משאל עם:
- משאל עם הוא מימוש מלא של עיקרון שלטון העם / דמוקרטיה ישירה, כי בסוגיה שעומדת למשאל, העם מחליט באופן ישיר / ללא נציגים.
-משאל עם מגביר את ההשתתפות הפעילה של האזרחים בניהול ענייני המדינה
- משאל עם יכול לבטא בצורה מדויקת יותר את דעת הציבור בשאלות ספציפיות.

חסרונות משאל עם:
-משאל עם פוגע בשיטה הפרלמנטרית משום שהוא עוקף את בית הנבחרים
- ניסוח השאלה במשאל עם יכול להטות את ההצבעה לאחד הכיוונים
- משאל עם מאפשר לרשויות השלטון להסיר מעליהן אחריות בנוגע לסוגיות קשות


רעיון האמנה החברתית:
בסיס המדינה הדמוקרטית הוא: הסכמה בלתי כתובה בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין המדינה .
האזרחים כפופים לחוק והמדינה מגנה על האינטרסים והזכויות שלהם.
זהו רעיון תיאורטי.

גישות חברתיות / כלכליות
גישה ליברלית (נהוגה בארה"ב)
בגישה זו מודגש בעיקר עיקרון החירות והמימוש העצמי של הפרטים בחברה (מאפשרת תחרות כלכלית חופשית) על חשבון ערך השוויון מבחינה כלכלית - חברתית. התערבות המדינה היא מינימלית בחיים החברתיים והכלכליים במדינה, המיסוי קטן וכך גם השירותים שהאזרח מקבל, נוצר פער גדול בין אנשים. בהתאם לדמוקרטיה פורמלית. השוויון הוא בתחום הפוליטי.

גישה סוציאל דמוקרטית -גישה של דמוקרטיה מהותית, שוויון בתחום הכלכלי חברתי, המטרה היא לצמצם פערים בתחום החברתי כלכלי. זה בא לידי ביטוי בתחומי זכויות חברתיות. למדינה יש מחויבות כלפי כל הפרטים המשתייכים לחברה. החירות הוא בתחום הפוליטי. מידת ההתערבות של השלטון גבוהה המיסוי גבוה.
כל מדינה מחליטה על היקף מתן השירותים הללו (אם בכלל)



מדינה דתית לאומית:
- להלכה מקום מרכזי בחיים הציבוריים - כשרות ושבת יישמרו באופן פומבי, גם נישואין
- הפסיקה והחקיקה יהיו לפי המשפט העברי
- מדינה בעלת רוב יהודי, מדינה ציונית ודמוקרטית
- שאיפה אידיאלית שמדינת ישראל תהיה מדינת הלכה / מדינה תורה.

מוסדות מדינה המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
הרבנות הראשית: המוסד ההלכתי היהודי ההעליון במדינה
קק"ל: מוסד המופקד על רכישת קרקעות עבור העם היהודי וניהולן
משרד הדתות: מספק שירותי דת לכל בני הדתות, ובכללן הדת היהודית
בתי הדין הרבניים: מערכת שיפוט דתית יהודית מתוקף חוק ושופטת על פי ההלכה היהודית.
הסוכנות היהודית: משרד המקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות


כיצד עיקרון הגבלת השלטון ממומש באמצעות חופש הביטוי:
הציבור מביע את עמדתו באמצעים שונים: הפגנות / שביתות / /עצרות / מכתבים למערכות העיתונים / הופעה בכלי התיקשורת / אינטרנט במטרה לבטא את עמדותיו וביקורתו על הנעשה במדינה.
כיצד הוא ממש את הגבלת השלטון: השלטון זקוק לתמיכת הציבור, ולכן הוא מייחס חשיבות לביקורת שהציבור מביע.
היא משפיעה על פעולותיו בדרך זו הציבור יכול להפעיל לחץ על השלטון ולהביא לשינוי מדיניותו ובכך מממש את עיקרון הגבלת השלטון.


מדוע השימוש במשאל עם עלול להעמיק את השסע הלאומי בישראל:
משאל עם מחריף מחלוקות משום שהוא דורש הכרעה חד משמעית בהצבעה, ולכן הוא מחדד עמדות ולא מעודד להגיע לפשרה ולהסכמה. במציאות היהודית - ערבית, שהיא טעונה ובעלת עמדות מנוגדות הכרעה חדה כזו עלולה להחריף את השסע.
בישראל יש מתח בין היהדים לערבים ויהודים רבים רואים בציבור הערבי איום. בתנאים אלה הרוב היהודי עלול לנצל את יתרונו המספרי כדי לפגוע באינטרסים של המיעוט באמצעות משאל עם.


שסע דתי - השבע הדתי הוא על תפיסות שונות של היהדות בין הקבוצות השונות, השסע הוא מחלוקת בין הציבור החילוני לציבור הדתי / החרדי / מחלוקת פנים יהודית לגבי אופייה הרצוי של המדינה ומקומה של הדת במדינה, בפרהסיה.
דוגמאות של גורמים לשסע:
שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל מהווה אחד הגורמים לשסע הדתי, - מחלוקת על אופי המדינה.
קיום זרמים שונים ביהדות הוא גורם לשסע - ישנו מתח בין הקבוצות
לכל קבוצה השקפה שונה על הציביון הדתי ברשות הרבים, ובכך יש גורם לשסע ויכוח על אופי המדינה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה