יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

הר אדוני - החונכים של הנער


החונכים של הנער
1)     המאסטר- הנגר  שאצלו מתלמד הנער. הוא עוזב ברצון את בית הספר. מרגיש בוגר. נשאר כנראה כתה פעמיים. בדרך כלל עוזבים בכתה ג הוא עזב בכתה ה. האב נתן לו להשאר יותר כדי שיהיה משכיל כי האבכ של האח מת במלחמה כשאר פצצה נפלה עליו ברחוב.
הנער עוזב ברצון את הלימודים וחושב שצריך להביא לחם הביתה. הופך לשוליה של נגרים.החונך מלךמדו מקצוע מעשי אך ההוא גם מלמדו להאבק לשרוד בחיים הקשים ברובע של העניים המרודים.
קטע יפה כאשר הגבור מנסה להלך רכיל על בעל הבית ומאסט אריקו מפסיק אותו ואומר לו אל תלך רכיל מאחורי הגב כי מי שהולך יסבול. בצד העבודה מקנה לו ערכים של מוסר.
המספר אומר: אתה נגר אומן. מלמד אותו דיוק, עמידה בלוח זמנים. משלם לו בזמן וכאשר מרוצה ממנו מוסיף לו טיפ . מאמץ אותו כאילו הוא בנו. הוא אלמן. לא מזכירים את ילדיו . מתייחס אל המספר כתחליף לבן. מזמין אותו לאכול דגים.
יש בסיפור הסתכלות יפה על עבודת כפיים.

החונך הרוחני-האדון רפניילו
יהודי ניצול שואה. סבל מאד בזמן מלחמת העולם השנייה. הצליח להנשא. רוב אנשי העיירה נספו. הוא שרד ותכנן לעלות לירושלים. לא הצליח. עלה לאונייה, נתקע בנפולי ברובע מונטידידיו.
יש לו תפקיד מרכזי בחניכה של הנער. הוא גיבן מלידה. שעיירה שלו שנאו אותו, נידו אותו וכאן יש לו תיקון- כי העניים שבאים אליו נוגעים בגיבנת ומאמינים שזה יעשה להם טוב. מברכים אותו שמהגיבנת יוצא זהב.
הוא עני מרוד גם בקרב העניים של מונטידידיו אבל זה לא מפריע לו אף לרגע לתקן את נעלי העניים ולתקן היטב. הוא סנדלר אומן. אינו בוחל בריח העולה מן הנעליים.
אף פעם אינו מדבר סרה באיש.
מאמץ את הנער אימוץ רוחני.הסנדלר מגלה לנער את סודותיו והנער מגלה את שלו.
רפנילו מציב בפני הנער מטרות רוחניות לא גשמיות. הוא מנהל עם הנער שיחות נפש ואומר לו שמי שנעדר ומתגעגעים אליו עצם הגעגועים הופכים אותו לנוכח. הוא מפחית את עוצמת המוות- עצם הזיכרון נותן לאדם נוכחות וזה אחד הדברים היפים שמלמד את המספר.
מלמד אותו גם לשנוא טת האנשים שעושים רע (בעל הבית) אך אומר זאת בצורה מועדדת- הרע יבוא מתוך האדם עצמו. יהיה כמו כלב שמלקק את הפצירה. יש כאן מערכת של שכר ועונש בלי התערבות חיצונית-הרע יביא על עצמו את העונש(הכלב שילקק את דמו).
אם הנגר עוסק בעולם של מטה הסנדלר עוסק בעולם של מעלה. הוא לוקח הנער שלעולם של מעלה. דון רפניה רוצה להגיע לירושלים להר אדוני.בסוף הרומן רואים אותו עולה על הגג הכי גבוה בנפול ומשם אמור לעוף לירושלים. היה לו גידול סרטני בגיבנת והמעוף הסתיים בנסיקה למטה. הילד בטוח שדון רפנילו יעוף לירושלים . אינו חושב שמשהו לא בסדר. הוא מאמין שרפניה יפרוש כנפיים מתוך הגיבנת ויעוף. המטרה רוחנית והעלייה לגגות וההסתכלות לשמיים –יש בהן מימד רוחני.
גם השם שלו באיטלקית פירושו צנונית-הוא ג'ינג'י "שרוף" אבל למעשה מזכיר את המלאך רפאל.זהו המלאך ששומר על המספר.
הקדושה אצלו מתבטאת גם בכך שהוא למד את מקצועו אמנם בפולין אבל הבוס שלו לא התיחס אליו יפה והא השלים את הלימוד כאשר נרדם על כתבי הקודש המספרים על יוחנן הסנדלר ובחלום ספג את הסנדלרות. גם למקצוע שלו יש אלמנט של  קדושה.
יש בדמות גם אלמנטים של הנצרות-יוסף אביו של ישו7 היה נגר. בנגריה המלאה נסורת ולכלוך יש אלמנט של משהו שיש לו הילה של אדם דתי וגם החסד שמוכן לקבל את דון רפנילו כסנדלר יש פה אלמנט של חסד.
שני החונכים מובילים את הגיבור בשני מסלולים מקבילים כאשר כל אחד נושק לאלמנט המנוגד.

החונכת הנשית-מריה
בת 13, כגילו של המספר. היא החונכת המינית. תהליך החניכה קשור גם בהתבגרות מינית. גם אצלה יש שילוב של אלמנט הקודש עם החול- בעל הבית הופך אותה כלי שרת לתאוותיו."היא מכירה את כל הגועל של החיים". הכפיה של בעל הבית גורמת לכך שבאמצעות המין היא מצילה את משפחתה מתשלום שכר דירה.
השם מריה מראה על הקדושה שהיא מייצגת. היא זוכה לזיכוך במהלך היצירה. יש ביצירה תיקון בנוסח הנוצרי. היר מצקנת את עצמה וגם את אביו של המספר. היא יוצרת התבגרות מינית חיובית אצל המספר.
מריה והמספר נפגשים על הגג. זהו הגג הכי גבוה בנפולי-מסמל את הקרבה לשמיים.
הכביסה-סמל לנקיון , זוך,טוהר. זה חוזר כי גם רפניילו טוען שאחרי המלחמה הסיד ניקה אותו.
על הגג היא מתפעלת מהצעירות של המספר. היא נחשפת אל הצעירות ואל  היופי והיא גם מגלה לו את סודות המין. יש קטע שבו הוא מתסכל לה בעיניים כשהיא מתקרבת אליו והוא אומר-השתוינו. היא מביאה את היכולות שלה והא מביא תמימות. הם כל הזמן פועלים ביחד וכאשר היא מרגישה שיש לו רגש כלפיה היא מחליטה החלטה נחושה לא להענות לרצונות של בעל הבית. היא עומדת בכך בנחישות. אף על פי שבעל הבית עוקב אחריה. הוא מנסה לצוד אותה בעוגיות ומאיים על משפחתה, אך היא חווה אהבת אמת. היא מתפקדת כאשתו של המספר בו בזמן היא גם מנהלת משק בית. מבשלת גם לאביו שנמצא במצב נפשי קשה לאחר מות אשתו.
יש דגש על כך שההתבגרות שם מהירה יותר ממקומות אחרים. יש כאן דמות בוגרת דון צ'יצ'ו השוער שמכיר  את שניהם מילדות. הוא מנהל איתם שיחה-מדבר על הצד הטוב, יפה שיש לכם רגשות. מתייחס למריה בסלחנות- לא שופט אותה אבל מזהיר אותם. אינכם יכולים להתחתן. האזהרה הזאת לא מצליחה. גם ההורים של מריה מבקשים ממנו לשמור עליה. הוא מעין חונך-משגיח בוגר כי אביו מזניח אותו. הילד עומד לחלוטין ברשות עצמו. הוא קונה תרנגול מסורס, מבשל. הוא נאלץ לתפקד כמבוגר מתוקף הנסיבות.
בשל העובדה שאינו מבוגר מספיק- הוא גורם למוות של בעל בית. הוא זורק את בעל הבית למטה וכנראה גורם למותו, וזוהי התוצאה של ההתנהלות עם מריה.כמו שיודע להתאפק בעניין הבומרנג היה צריך לדעת להתאפק בתגובותיו.
לכל חונך תרומה ותיקון לנער.
הבית של המספר ושל הורי מריה בתים הרוסים. הנער מתאר את התקופה היפה כאש/ר הלך עם הוריו לאורך המזח וכולם עשו להם כבוד. נתנו כבוד למשפחות. יש חילוקי דעות בין האב לבין האם. ההורים אנלפבתים. האב מתקשה לקרוא איטלקית. שניהם דוברים נפוליטנית. בעוד האב מעריך את ההשכלה ובנו שולט באיטלקית האם אומרת אני נפוליטנית והיא לא מוכנה לגעת באיטלקית. ההורים אנשי עבודה. הם אנשי המעמד הנמוך. יש כאן גילויי אהבה ומסירות. כאשר האם חולה האב מפסיק לתפקד. יושב על ידה בבית החולים. רץ לחפש תרופות באמצע הלילה. סיפרו לבן איך התקרבו במלחמה כאשר האם מקיאה. זה קרב ביניהם. הם קרובים ומאוהבים והאב אינו מסוגל לתפקד ללא האם.
באב משאיר למספר כסף כדי שיקנה לו אוכל. הילד נקשר למריה לרפניילו כי הוא בודד לחלוטין. מתגעגע לאם לשאול אותה שאלות על האשה אבל אין לו את מי לשאול. הבית מתפרק בעל כרחו של הילד.

הבית של מריה-מזניחים אותה ומשתמשים בה. הוריה מכורים להימורים. נוטשים אותה ואומרים לדון צ'יצ'ו  לשים עליה עין. יש כאן דוגמה לבית הטוב ולבית הרע. דמויות של מבוגרים שנותנות חסות למספר ולמריה. יש כאן חניכות הפוכה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה