יום שלישי, 17 בספטמבר 2013

פרק ה: מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

פרק ה: מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
" בארץ ישראל קם העם היהודי בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי ...אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל."                                                               (מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח )                                                     

·       הכרזת העצמאות נתנה ביטוי לצביונה הרצוי של מדינת ישראל . לדעת מייסדיה, זוהי מדינה יהודית, ריבונית, השייכת לעם היהודי באשר הוא, המדגישה קשר עם יהודי התפוצות ופתוחה לעליה יהודית.
·       מרבית אוכלוסיית המדינה היא יהודית על פי הגדרתה ושומרת על זיקה לערכי הדת, המסורת, התרבות ומורשת ישראל.חוק השבות נותן ליהודים העדפה בקבלת אזרחות ישראלית, במטרה לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל.
·       לדת היהודית מקום מרכזי במערכת הסמלים, הערכים והמנהגים של התרבות והמורשת הישראלית. חוגים נרחבים בציבור מקבלים על עצמם מרצון מנהגים וסמליםשמקורם דתי מבלי שתהיה חקיקה בנושא זה ( למשל יום הכיפורים ).
·       באשר לשאלות היסוד מהי מדינה יהודית, ואיזה צורה ילבשו החיים התרבותיים והרוחניים שלה,מוצגים בפרק ב' שש גישות שונות למדינה יהודית המייצגות השקפות עולם שונות.
·       מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית באים לידי ביטוי בסמלים, במוסדות, בחקיקה ובהסדר ה"סטטוס קוו" ומשקפים את הגישות השונות בסוגיה מהי מדינה יהודית.

סמלי המדינה – עמ' 62 – 65.
·       דגל הלאום: תכלת-לבן כצבעי הטלית,במקרא,תאור בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. הצבע הלבן מסמל קדושה וטוהרה. מגן דוד במרכזו – סמל מסורתי של העם היהודי.
·       ההמנון - "נפש יהודי הומיה..." מילות השיר " התקווה" מבטאים געגועים (כיסופים) לציון ולירושלים, בירת העם היהודי.
·       סמל המדינה: מנורה בת שבעת הקנים מוקפת בענפי זית, מקורה במנורה שהיתה בבית המקדש / במשכן של העם היהודי ומסמלת את התקווה והכמיהה לבניית בית המקדש..

תפקידים נוספים של סמלים לאומיים : -
·       ללכד / לאחד את האזרחים.
·       לייצג את הערכים והמורשת של האומה / המדינה.
·       הסמל כמחנך הדור הבא.
·       הסמל כאמצעי להטמעת ערכים משותפים.
מוסדות המדינה – עמ' 66 – 71.

1.     מוסדות דתיים

רבנות ראשית

·       שני רבנים ראשיים עומדים בראשה הרב האשכנזי והרב הספרדי ("הראשון לציון"), נבחרים לתקופה של 10 שנים, מכהנים ברוטציה כנשיא בית הדין הרבני הגדול
    ו / או נשיא מועצת הרבנות הראשית.
·       מורכבת מ 16 נציגים: 10 רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים, מחציתם ספרדים. 4 רבנים של ארבעת הערים הגדולות.2 הרבנים הראשיים.
·       תפקידי הרבנות הראשית – לפסוק בענייני הלכה, להנפיק תעודות הכשר, לפקח על הכשרות, למנות דיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין.
·       גופים מתחרים – מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מועצת חכמי התורה של שס.  בד"צ – בית דין צדק של העדה החרדית.

בתי דין רבניים

·       אוטונומיה שיפוטית בענייני " מעמד אישי ".
·       הסמכות חלה על כל האזרחים היהודים בישראל ( עוד מתקופת המנדט הבריטי).
·       סמכותם קבועה בחוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגרושין 1953 )  ושיפוטם רק בענייני נישואין וגרושין ( סמכות בלעדית ).
·       בענייני המעמד האישי – מזונות, צואות. אפוטרופסות ואימוץ הסמכות איננה בלעדית וניתן לפנות לבתי משפט לענייני משפחה ולבתי משפט מחוזיים.
·       הדיינים נבחרים על ידי ועדת מינויים.

מועצות דתיות

·       מתמנות על ידי הרשות המקומית.
·       תפקידן לספק שרותי דת : פיקוח על הכשרות, רישום נישואין וגרושין, תמיכה בבתי כנסת, במקואות ובמוסדות חינוך דתיים.
·       אינה עוסקת בפסיקות הלכה, בכך עוסק הרב המקומי, הממונה ישירות על ידי מועצת הרבנות הראשית.
·       אינה עוסקת בענייני קבורה בכך עוסקת " חברה קדישא ".
·       תקדים בג"צ לאה שקדיאל (1988) קובע כי גם נשים יכולות להיבחר למועצה הדתית.  

2.     מוסדות לאומיים

   כנסת
·          הרשות המחוקקת של מדינת ישראל.
·          שמה לקוח מה "כנסת הגדולה", מימי עזרא ונחמיה ועד תקופת אלכסנדר הגדול,    
     בכך שדנו בענייני המדינה והדת ותקנו תקנות שונות בחיי היהודים.
·          מספר חברי הכנסת נקבע ל – 120 כמספר אנשי הכנסת הגדולה.

משרד הקליטה
·          משרד ממשלתי האחראי על עלייתם של יהודים וקליטתם במדינת ישראל –       
     גישת מדינת העם היהודי.
·          המשרד אחראי על העולים בתחומי תעסוקה, מגורים, רווחה ובריאות, בתאום
    עם שאר משרדי הממשלה האחרים.

הסוכנות היהודית
·          הנציגות הרשמית של יהדות העולם בארץ ישראל.
·          הוקמה ב 1929 על ידי המנדט הבריטי.
·          עם קום המדינה התמזגה הסוכנות היהודית בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית
     והיא עוסקת בגיוס עזרת יהדות העולם לבניין מדינת ישראל ולביסוסה, וכן בפעילות      
     חינוך והסברה בתפוצות.

קרן קיימת לישראל
·       נוסדה ב 1901 ע"י ההסתדרות הציונית העולמית.
·       משמשת קופה לאומית לגאולת האדמה בארץ ישראל ולהכשרה להתיישבות יהודית.
·       אדמות הקק"ל מיועדים ליהודים בלבד. ( בג"צ קציר )


חוקים המבטאים את אופייה היהודי של המדינה
עמ'  72 – 74.

·       חברי הכנסת מחוקקים חוקים בעלי אופי דמוקרטי ולצידם חוקים בעלי צביון יהודי.
·       חברי הכנסת, השייכים למפלגות שבתפיסת עולמן גישות שונות למושג מדינה הודית, פועלים באמצעות חקיקה כדי להביא לידי ביטוי מעשי את תפיסתם.

·       להלן נפרט 3 קבוצות של חוקים בעלי אופי יהודי : -

1.          חוקים יהודיים בהם ביטוי לדת היהודית

        ( מקורם בגישת מדינת התורה ובגישת מדינה דתית לאומית )
·          חוק בתי דין רבניים – 1953 מעניק סמכות לבתי הדין הרבניים לפסוק בדיני אישות   
     על פי ההלכה.יחד עם זאת, מכירה מדינת ישראל בסמכות בתי הדין של העדות  
     הדתיות השונות, ובכך באה לידי ביטוי הכרה בזכות הקבוצה וכן עקרונות דמוקרטיים   
     כמו פלורליזם ושוויון
·          חוק שעות עבודה ומנוחה – 1951 קובע את יום השבת והחגים כימי מנוחה רשמיים
     ליהודים על פי המסורת היהודית." ושבתת בו מכל מלאכה " ( למוסלמים יום ששי,   
     לנוצרים יום ראשון ).. אין להעסיק עובד בימים אלו, אלא עפ"י היתר של שר
     העבודה. החוק אוסר אפליה בקבלת עובדים שומרי מצוות. זה מבטא שמירת שבת
     בציבור.
·          חוק חג המצות – 1986 – אוסר על בעלי עסקים יהודיים להציג מוצרי חמץ
     בישובים יהודיים בחג הפסח. החוק לא חל על אוכלוסיה לא יהודית. יש כאן שמירה    
     על מנהג יהודי דתי בחיים הציבוריים.
·          חוק איסור גידול חזיר – 1962 קובע שהחזיר הוא חיה האסורה למאכל על פי הלכה
    היהודית והמוסלמית. החוק אוסר על גידול חזיר בישראל, למעט באזורים שבהם רוב
    האוכלוסיה נוצרית. יש כאן הסתייגות מגידול בעלי חיים טמאים על פי המסורת על
    אדמת הקודש.
חוקים אלה מתבססים על ההלכה היהודית על התנך,ומדגישים את הקשר של העם היהודי לדת ולמסורת. למרות היותם חוקים דתיים הם מחייבים את כל האוכלוסיה היהודית בארץ, (גם את החילונים), דבר שמבטא את העובדה שאין הפרדת דת מהמדינה.

2.          חוקים יהודיים בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית

         ( מקורם בגישת מדינת לאום יהודית תרבותית )
·          חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה -  1959 החוק נועד לשמר את מורשתו של העם
    היהודי ששרד את השואה בבחינת לזכור ולא לשכוח. החוק מורה להקדיש יום זיכרון
    שנתי להתייחדות עם הנספים וכן לציין את מאבק העם היהודי בשואה.
·          חוק רשות השידור -  1965 נקבע בחוק כי תפקיד הרדיו והטלויזיה הממלכתי יהיה
    חיזוק הקשרים עם המורשת היהודית. הרשות מחוייבת להגיש תוכניות לקראת ימי
    ששי ושבת ולקראת החגים ברוח המורשת.
·          חוק יסוד המשפט -  1981 נקבע כי בכל מקרה בו אין בית המשפט מוצא תשובה
   בחוק הקיים, יש להכריע ברוח עקרונות הצדק והיושר והשלום של "מורשת ישראל " 
    המתבססים על המשפט העברי.
·          חוק חינוך ממלכתי החוק מדגישאת חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית וקובע
    בין היתר את תפקיד מערכת החינוך בלימודי מורשת ישראל.

חוקים אלה מבטאים את המורשת וההסטוריה של העם היהודי ומטרתם היא להקנות צביון תרבותי לאזרחי המדינה. חוקים אלה מתבססים על עקרונות מהמקורות היהודיים העתיקים והחדשים, ועם המורשת לאורך רצף ההסטוריה היהודית עד ימינו.

3.          חוקים יהודיים בהם ביטוי ללאום היהודי

         ( מקורם בגישת מדינת העם היהודי ובגישת מדינת היהודים )
·          חוק השבות וחוק האזרחות -  1952 חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי עלות   
    למדינת ישראל.זכות זו ניתנת גם לבן זוג לבן ולנכד. מתוקף זכות זו ניתנת אזרחות
    על פי חוק האזרחות.
    חוק האזרחות קובע את הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית עבור יהודים ולא יהודים
    מכח חוק השבות, מכוח ישיבה בישראל לפני הקמתה, מכח לידה,התאזרחות או   
    הענקה.ישנם סעיפים בחוק המאפשרים לשר הפנים לשלול אזרחות (עמ' 265 – 275 )
·          חוק מעמד ההסתדרות הציונית -  1953 מעניק מעמד חוקי להסתדרות הציונית
    ולסוכנות היהודית, וקובע כי תפקידיהן בגיוס כספים, בהתיישבות חקלאית ובקליטת
    עליה וכן ייצוג היהודים בתפוצות.החוק מבטא את הקשר בין מדינת ישראל ליהודי
    העולם.
·          חוק יסוד מקרקעי ישראל – 1980 החוק קובע שאדמת הלאום ואדמת הקרן הקיימת    
    לישראל, שהן רוב אדמות המדינה ובבעלותה, אסורות למכירה ללא יהודים משום    
    שמטרתן היתה התיישבות יהודית.

חוקים אלה משקפים אתהיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, ומטרתם להבטיח שמדינת ישראל תהיה בעלת רוב יהודי. חוקים אלה מחזקים את העובדה שישראל היא מדינת לאום יהודית אתנית.



הסכם הסטטוס קוו  עמ' 74 – 76.

סטטוס קוו פירושו שמירת המצב הקיים. זהו הסכם שנחתם ביוני 1947 בין המפלגות החילוניות בראשות דוד בן-גוריון למפלגות החרדיות אגודת ישראל, ומטרתו הייתה להגיע לדרך בה אפשר לחיות יחד, לשמירת המצב הקיים בין דתיים לחילוניים למרות חילוקי הדעות.
הסדר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה מבטא הסכמיות בין דתיים לחילוניים, חשוב כאמצעי גישור בין בעלי הגישות השונות.
ההסדרים נקבעו לגבי 4 נושאים כאשר חלק מן הנושאים בהסכם הסטטוס קוו הפכו עם השנים לחוקי מדינה.

·     כשרות - במקומות ציבוריים.
   חקיקה בנושא פקודת מאכל כשר בצה"ל – 1948.

·     שבת – יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי. השבת תשמר במקומות ציבוריים.
   חקיקה בנושא - חוק שעות עבודה ומנוחה – 1951.
 קובע את יום השבת והחגים כימי מנוחה הרשמיים ליהודים." ושבתת בו מכל   
 מלאכה ". אין להעסיק עובד בימים אלו, אלא עפ"י היתר של שר העבודה.


·     חינוך עצמאי – אוטונומיה לזרם החרדי בעניין חינוך עצמאי ובמימון הממלכתי.
   חקיקה בנושאחוק חינוך ממלכתי – 1953.
חוק חינוך ממלכתי (1953) יצר שלוש מסגרות של חינוך: חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי וחינוך עצמאי.  שתי המסגרות הראשונות הן תחת פיקוח של משרד החינוך. החינוך העצמאי - חרדי אמור להיות תחת פיקוח אך בפועל פיקוח זה אינו מתקיים במלואו וחינוך זה זוכה לתקצוב מלא של המדינה.

·     מעמד אישי - נישואין וגירושין בתחום דיני אישות הסמכות המשפטית נשארת   
  בידי מערכת השיפוט הרבנית.
   חקיקה בנושא - חוק בתי דין רבניים ( נישואין וגרושין ) – 1953.
 מעניק סמכות לבתי הדין הרבניים לפסוק בדיני אישות על פי ההלכה. יחד עם זאת, 
 מכירה מדינת ישראל בסמכות בתי הדין של העדות הדתיות השונות, ובכך באה לידי  
 ביטוי הכרה בזכות הקבוצה וכן עקרונות דמוקרטיים כמו פלורליזם ושוויון.  



הסכם הסטטוס קוו – יתרונות וחסרונות



בהסכם נטיה מהכרעות חד משמעותיות בנושאים שבמחלוקת.

יתרונות

·       אפשרות לדו קיום חברתי.
·       השתתפות פוליטית של המפלגות הדתיות.
·       פשרה למניעת מלחמת דת שתפגע במיזוג גלויות.
·       סובלנות וכבוד הדדי מתוך אהבת ישראל.

חסרונות

·     מבחן המציאות נקבע ב 1947 – קרו דברים אחרי קום המדינה.
   (בג"צ הטלויזיה בשבת 1968 )

·      מתח בשל הקפדה על קיום כל סעיפי הסטטוס קוו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה