יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

סכום מס' 10. רקע היסטורי להקמת המדינה והכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח. הסכום בחלקו באדיבות בלהה אלפרסון אתי אדרי, סימה רוזיליו ואוסנת סברון

סכום מס' 10. רקע היסטורי להקמת המדינה והכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח.
הסכום בחלקו באדיבות בלהה אלפרסון אתי אדרי, סימה רוזיליו ואוסנת סברון
רקע היסטורי להקמת המדינה.  עמ' 1 – 10.
להקמת מדינת ישראל קדמה פעילות של היהודים: בתחומי העלייה לארץ ישראל, הקמת יישוב יהודי שהתארגן : כלכלית, פוליטית, תרבותית, חברתית וביטחונית. פעילות של התנועה הציונית. פעולות בינלאומיות כמו: הצהרת בלפור, החלטת האו"ם על הענקת השלטון על ארץ ישראל לבריטניה על בסיסי הצהרת בלפור. פעולות של בריטניה לצמצום תחולת הבית הלאומי היהודי, פעילות בזירה של האו"ם והחלטת 181 על תוכנית החלוקה.
להקמת המדינה קדמו מהלכים/ פעולות של העם היהודי ומהלכים בינלאומיים שגם הם התרחשו בהשפעה של אישים יהודיים .
התארגנות ועליה לארץ ישראל.
העלייה נבעה ממספר סיבות בין היתר :
1. הקשר ההיסטורי, הדתי שהיה ליהודים לארץ ישראל שבא לידי ביטוי בתפילות ובמנהגים יהודיים ששמרו על קשר לעם היהודי.
2. ההתעוררות הלאומית של עמי אירופה.
3. התארגנות התנועה הציונית.
מהלכים בינלאומיים:
הצהרת בלפור:
השפעה של מנהיגים יהודיים שפעלו בקרב מנהיגים בריטים ותנאים בינלאומיים שונים הביאו את ממשלת בריטניה לקבל החלטה במהלך מלחמת העולם הראשונה להסכים להקמת בית לעם היהודי בא"י. לכן שלח שר החוץ הבריטי הלורד בלפור מכתב לברון רוטשילד מכתב הידוע כ"הצהרת בלפור" ובו נאמר , בין השאר:
ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל...
בתנאי ברור, שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל"...
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים - ארגון שהוקם על ידי המדינות המנצחות בתום מלחמת העולם הראשונה. ארגון בינלאומי שמטרתו הייתה השכנת שלום בין המדינות. הוא העניק לבריטניה את הזכות לשלוט בארץ ישראל על בסיס התחייבותה בהצהרת בלפור:
סעיף 2 על ממשלת בריטניה מוטלת האחריות להבטיח הקמתו של בית לאומי ליהודים, לפתח מוסדות שלטון ולשמור על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ. וכן ליצור את התנאים הפוליטיים, המנהליים והכלכליים, שיאפשרו הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל.
סעיף 4 " יש להכיר בסוכנות יהודית מתאימה בתור גוף ציבורי לשם התייעצות ושיתוף עם השלטונות בארץ ישראל באותם עניינים כלכליים, חברתיים ואחרים הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולאינטרסים של היישוב היהודי בארץ ישראל.
סעיף 6 מחייב את ממשלת בריטניה לעודד, תוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית התיישבות של יהודים על הקרקע. נאמר גם כי אין הגבלה על מספר היהודים שיעלו לארץ, אך יש להבטיח את זכויותיהם של שאר חלקי האוכלוסייה בארץ ( המיעוטים ). הלשון העברית הוכרה כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ישראל.

תקופת שלטון הבריטי 1917- 1948.
בשנים הללו הייתה עליה השלישית, הרביעית והחמישית של יהודים לארץ - העלייה הביאה גידול היישוב היהודי. היישוב היהודי הקים ערים כמו תל אביב וקיבלה תנופת התפתחות, התיישבות חקלאית בקיבוצים, הקים מערכת כלכלית בדמות מפעלי תעשיה וחקלאות. היישוב היהודי התארגן במסגרת "כנסת ישראל " הקים מפלגות, בחר הנהגה לאסיפת הנבחרים" שהוציאה מתוכה את ה " ועד הלאומי " שהיה כמו ה " הממשלה " של היישוב. הוקמו מוסדות חברתיים כמו הסתדרות העובדים התאחדות הסוחרים. כונן כוחות מגן ומוסדות תרבות וספורט. כל המוסדות הללו מכונים " המדינה שבדרך".

הישוב הערבי לא ראה בעין יפה את העלייה היהודית התנגדותו וגורמים פוליטיים אזוריים ובינלאומיים הביאו לשינויים במדיניות הבריטית בשנות ה-20 וה-30. הבריטים צמצמו את גבולות הבית הלאומי היהודי בספר הלבן - הוא פרסום רשמי של ממשלת בריטניה על מדיניותה בנוגע לארץ ישראל.שפרסמו ב-1922, כמו כן הגבילו את העלייה היהודית גם בספר הלבן מ-1930.
המרד הערבי שפרץ בשנים 1936-9 הביאה להקמת ועדת פיל שהציעה לצמצם עוד יותר את תחולתו של הבית הלאומי היהודי. התנגדות הערבים, חילוקי דעות בקרב היהודים ושינוי מדיניות של ממשלת בריטניה הביאה לפרסום הספר הלבן של מקדונלד ב- 1939 שלמעשה ביטל את הבית הלאומי היהודי וקבע שתוקם מדינה לתושבים של ארץ ישראל שתהיה קשורה לבריטניה וגם הגביל הגבלה ניכרת את העלייה היהודית דווקא בעת המצוקה הגדולה של יהודי אירופה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.

במהלך מלחמת העולם השנייה גדל היישוב היהודי והתפתח, מבחינה כלכלית וביטחונית. המנהיגות היהודית הציעה תוכנית להקמת מדינה יהודית ב-1942 " תוכנית בילטמור". בשל מדיניות בריטניה החלו פעולות של ארגונים יהודים שלחמו בארץ ישראל נגד בריטניה למרות שיתוף הפעולה עימה נגד גרמניה הנאצית.

לאחר מלחמת העולם השנייה, המצב בארץ ישראל החמיר בשל : הרצון של היישוב היהודי להקים את המדינה היהודית, ניצולי השואה החלו להידפק על שערי הארץ אולם הבריטים בשל מדיניות הגבלת העלייה היהודית סרבו לאפשר את כניסתם. ממשלת בריטניה לא הצליחה לגייס את תמיכתה של ממשלת ארה"ב לתמיכה במדיניותה. נסיבות אלו, הניעו את בריטניה להעביר את ענינה של ארץ ישראל לטיפולו של האו"ם בתקווה, שהאו"ם יאשר את המשך שלטונה של בריטניה על א"י. האו"ם הקים את ועדת אונסקו"פ, שתפקידה היה לבדוק את שאלת א"י. לאכזבתם של הבריטים קיבלה הועדה החלטה על סיום השליטה הבריטית ועל חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. מסקנות הועדה הובאו בפני העצרת של האו"ם ב- כט' בנובמבר 1947.









לחיצה enter  על הכותרת – קישור לנוסח המלא של תוכנית החלוקה.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה בדבר עתיד שטחי ארץ ישראל המערבית (Palestine) ואוכלוסייתם ברוב של 33 בעד 13 נגד.
החלטת האו"ם התבססה על שתי הנחות יסוד:
·       ליהודים ולערבים זיקה מוצדקת לשטחי ארץ ישראל המערבית (Palestine).
·       שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם.

החלטה האו"מ 181 קובעת:
·       יסתיים השלטון הבריטי בארץ ישראל.
·       בארץ ישראל יוקמו שתי מדינות :מדינה יהודית ומדינה ערבית
·       שתי המדינות ישתפו פעולה ביניהן בתחום הכלכלי.
·       נקבעו גבולות לכל אחת מהמדינות.
·       ירושלים תחת שלטון בינלאומי.
 בהחלטה נקבע כי:
·       המשטר שיונהג בשתי המדינות יהיה משטר דמוקרטי.
·       קיום "בחירות לאסיפה מכוננת, שייערכו על יסודות דמוקרטיים " - בכל מדינה יתקיימו בחירות דמוקרטיות בהן תינתן זכות בחירה לכל האזרחים בני 18 ומעלה כולל לנשים. יהודים יוכלו לבחור במדינה הערבית וערבים במדינה היהודית.
·       האסיפה המכוננת הנבחרת של כל מדינה " תעבד קונסטיטוציה (חוקה)  
        דמוקרטית למדינתה ".
·       ההחלטה מפרטת את זכויות האדם שכל מדינה מחויבת לקיים. מתן אזרחות מלאה לכל האזרחים ללא קשר למוצאם.
·       סדרי העזיבה הקרובה של הבריטים עם סיום המנדט בארץ ישראל יתנהל על פי
        תוכנית בה אמורים היו הצדדים (הנהגת היישוב היהודי והנהגת היישוב הערבי)
        לקבל בהדרגה את מושכות השלטון לידיהם   עד להקמת מוסדות השלטון
        הקבועים.
·       חלוקת שטחי ארץ ישראל המערבית (פלסטין) בין שני העמים, תתבצע תוך כדי
        הבטחת שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות שיתבטא בהקמתה של מועצה כלכלית
        משותפת = " תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי " (תכנית זו לא יצאה לפועל בשל
        התנגדות ההנהגה הערבית והתנגדותן של מדינות ערב הגובלות   בשטחי ארץ
       ישראל).
זכויות דתיות וזכויות מיעוטים חופש המצפון וחופש הפולחן חינוך עממי ותיכוני :
·       שום הפליה, מכל סוג שהוא, לא תיעשה בין התושבים מטעמי גזע, דת, שפה או מין.
·       חוק המשפחה והמעמד האישי של המיעוטים השונים והאינטרסים הדתיים שלהם, ובכלל זה הקדשות, יכובדו.
·       שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
·       הממשלה תבטיח חינוך עממי ותיכוני מספיק למיעוטים הערבים והיהודים, לכל אחד בשפתו ובהתאם למסורת תרבותו. הזכות של כל מיעוט לקיים את בתי הספר שלו לחינוך בניו בשפתו.
איחוד כלכלי בין שתי המדינות:
·       שיטת מטבע משותפת עם שער חליפין אחיד.
·       תקשורת: הפעלת רכבות, כבישים בין שתי המדינות, שירותי טלפון וטלגרף, ונמלים.
נמלי-אויר שיש להם קשר לסחר בינלאומי, לטובת האינטרס המשותף .
·       תשתיות: פיתוח כלכלי משותף, בייחוד בשדה השקאה, טיוב האדמה ושימור הקרקע.
·       הכנסת מים וחשמל לשתי המדינות ולעיר ירושלים, ללא הפליה.
·       תוקם מועצה כלכלית משותפת לשתי המדינות.
העיר ירושלים תוקם כגוף נפרד תחת משטר בינלאומי מיוחד
·     היא תנוהל ע"י האו"מ. על מועצת-הנאמנות יוטל למלא את התפקידים של  
   הרשות המנהלת מטעם האו"מ.
·     העיר ירושלים תכלול את עיריית ירושלים הנוכחית ונוסף על זה את הכפרים
   והערים המקיפים אותה; הקצה המזרחי ביותר יהיה אבו-דיס, הקצה הדרומי
   ביותר - בית-לחם, המערבי - עין-כרם (ובכלל זה את שטח הבניין של מוצא)
   והצפוני שועפת.
        העיר תנוהל על ידי מי שימונה על ידי האו"ם אבל לא יהיה אזרח אחת המדינות.

ההנהגה היהודית, שהסכימה לתכנית החלוקה, קבעה, במקביל למאבק עם היישוב הערבי, (שהחלו בהתנגדות האלימה מיד למחרת קבלת ההחלטה בעצרת האו"ם) את סדרי השלטון הזמניים; סדרים אשר יאפשרו ליהודים לקבל לידם את השלטון על השטחים שיועדו למדינה היהודית ועל האוכלוסייה. תוך שהם מכריזים על הקמתה
של מדינת ישראל ערב עזיבת הבריטים את הארץ. בהכרזה זו מימש היישוב היהודי את החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית ריבונית.

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל משקפת את רוח הדברים שבהחלטת האו"ם: היא מממשת את כוונת האו"ם להכיר בריבונות יהודית על חלק משטחי ארץ ישראל והיא מתייחסת לאופייה הרצוי של המדינה שתקום, מדינה בעלת משטר דמוקרטי, בהלימה לעקרונות שנקבעו בהחלט.

בתכנית החלוקה מוקדש פרק שלם לעניין הגבולות, תוך פירוט מלא של היישובים ונקודות הציון המגדירים את שטחן של שתי המדינות העתידות לקום בשטחי ארץ ישראל המערבית (Palestine).  גבולות אלה, או אחרים, אינם מוגדרים בהכרזת העצמאות; ההכרזה על הקמת מדינה יהודית ריבונית התקבלה תוך כדי מאבק מול יישוב ערבי שלא הסכים להכיר בלגיטימיות הדרישה היהודית להקמת מדינה.
מיד למחרת ההכרזה הפך המאבק למלחמה בין מדינות, כאשר מדינות ערב השכנות פלשו לשטחיה של המדינה היהודית הצעירה, שאך קמה, וביקשו למנוע בכוח הזרוע את קיומה.

הקו הירוק – עם תום המלחמה נחתמו הסכמי שביתת נשק (1949) בין מדינת שיראל לשכנותיה. מדינה ערבית בשטחי ארץ ישראל (Palestine) לא הוקמה, והגבול שורטט בירוק, ולכן זכה לכינוי "הקו הירוק", גבול זה בין ישראל לשכנותיה היה שונה מהגבול שפורט בהחלטת החלוקה.

מפת החלוקה (1947), מפת הסכמי שביתת הנשק (1949) ומפה משולבת.
















     תוכנית החלוקה                                                                                     "הקו הירוק"
               29 בנובמבר 1947                                                                           הסכמי שביתת הנשק 1949
מתוך: אתר כנסת – © כל הזכויות שמורות                                              מתוך: ויקיפדיה - © כל הזכויות שמורות











מתוך: גילברט, מרטין. אטלס הסכסוך הערבי – ישראלי.
משרד הביטחון – ההוצאה לאור. 1995
© כל הזכויות שמורות





















הכרזת העצמאות  עמ'  11 - 29.

1.  הרקע להכרזת העצמאות:
בתקופת ההחלטה באו"ם על ביטול המנדט הבריטי וחלוקת א"י לשתי מדינות: יהודית וערבית. הוקמה בארץ ישראל " מועצת העם הזמנית " בראשות בן - גוריון, שייצגה את היישוב (על כל זרמיו הפוליטיים).
הבריטים הודיעו כי יעזבו את הארץ ב- 15/5/48.
 14/5/48 – הכרזת העצמאות -  הכרזה על ממשלה זמנית. 
2.     תוכנה של הכרזת העצמאות – את הכרזת העצמאות נחלק לחמישה חלקים : -
א.  החלק הראשון של ההכרזה מתייחס לעבר הוא חלק היסטורי אידיאולוגי
 ( " בארץ ישראל קם העם היהודי..." ) והוא מעין מבוא המתאר מאורעות הסטורים חשובים בעברו של העם היהודי. מוצגים בו תיאור של  הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל וההצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל: - 
הצדקה היסטורית.
פסקה ראשונה  " בארץ ישראל קם העם היהודי..."
פסקה שלישית  " מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה..."
וכן נימוקים שונים לזכותו של העם היהודי להקמת מדינת ישראל – תקופת התנ"ך , התגבשות העם, גלויות, הקמת ישובים, שואה והעפלה.
זכות רוחנית, תרבותית ודתית
פסקה ראשונה  " בה יצר נכסי תרבות לאומיים... "
זכות משפטית והצדקה בינלאומית.
פסקה חמישית  " זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917... "
וכן , " ב 29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל... "
זכות מוסרית –הצדקה הנובעת מן הזכות להימנע מרדיפות.
פסקה ששית  " השואה שהתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון... "
הצדקה טבעית    הצדקה הטבעית-אוניברסאלית  )הזכות להגדרה עצמית(
" זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי לחיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית ".
ב. החלק השני של ההכרזה מתייחס להווה הוא חלק הכרזתי אופרטיבי.

( " לפיכך התכנסנו אנו חברי מועצת העם..." )והוא היחיד התקף מבחינה משפטית. חלק זה כולל את ההכרזה עצמה, שם המדינה, מועד ההכרזה, המוסדות וסדרי השלטון במדינה וכן אופייה של המדינה כמדינה יהודית ומדינה דמוקרטית.
העקרונות הדמוקרטיים המופיעים בחלק השני של ההכרזה ( עמוד 18 ) : -
בחירות  (עקרון הגבלת השלטון )–"  ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה "
שלטון החוק – " בהתאם לחוקה שתיקבע...לא יאוחר מ1 אוקטובר 1948 "
הפרדת רשויות – " תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ( כנסת ) ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית "
ג.החלק השלישי של ההכרזה מתייחס לעתיד הוא חלק עקרוני מהותי.

( " מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ( חוק השבות ) ולקיבוץ גלויות.." ) הצהרת כוונות " אני מאמין "לגבי האופי הדמוקרטי של המדינה, ( שוויון לכולם, חירות ) זוהי מדינה השומרת על המקומות הקדושים לכל אחת מהדתות ונאמנה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.
העקרונות הדמוקרטיים המופיעים בחלק השלישי של ההכרזה : - 
פלורליזם – " תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה. "
זכויות אדם ואזרח וזכויות חברתיות – " תהא מושתתת על יסודות החירות ... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני....תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות..."

ד. החלק הרביעי מפרט הצהרות ופניות אל גורמים שונים : -
·       פנייה אל ארגון האומות המאוחדות : מדינת ישראל מצהירה על נאמנותה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות. המדינה מצהירה על נכונותה לשתף פעולה עם האו"ם בהגשמת החלטת האו"ם מיום 29 נובמבר 1947, ולפעול להקמת אחדות כלכלית של מדינת ישראל. 

·       פנייה אל בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל בקריאה לשמור על השלום ולהשתתף בבנין המדינה. לערבים אזרחי ישראל מובטחים ייצוג במוסדות המדינה אזרחות ושוויון.



               ההתחייבויות השונות כלפי ערביי ישראל
הענקת אזרחות :"..אנו קוראים... לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל... ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה".
נציגות שווה: "...ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".
שוויון זכויות: . מדינת ישראל: " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין".
·       פנייה אל מדינות ערב השכנות : ישראל מצהירה על שלום ושכנות טובה ועל נכונותה לשתף פעולה עם מדינות ערב ולקיים עזרה הדדית למען קידומה במזרח התיכון כלה. 
·       פנייה אל העם היהודי בתפוצות להתלכד סביב המדינה ולסייע לה בעליה ובבניין המדינה ובחיזוקה.  ( חוק השבות )
ה. החלק החמישי ( חתימות )
מתחיל ב " מתוך ביטחון בצור ישראל " מבטא את ההסכמה הרחבה, בין כל נציגי הישוב היהודי על הקמת המדינה.
3. חשיבותה של הכרזת העצמאות 
א.   זו הכרזה על הקמת המדינה, היא המסמך הראשון של המדינה החדשה, זהו    
    מסמך הקובע את עצמאות העם במדינתו.
ב.    ההכרזה מבטאת את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה
    דמוקרטית , שערכיה העיקריים הם חירות ושוויון.
ג.     ההכרזה קובעת שמדינת ישראל היא מדינתם של היהודים החיים בה כאזרחים,   
    וכי היא מדינתם של היהודים החיים מחוץ לישראל ( מדינת העם היהודי ),   
    ההכרזה גם קובעת שישראל היא גם מדינתם של  המיעוטים החיים בה
    כאזרחים. 
 ד. ההכרזה כוללת הוראות מעשיות חשובות כמו קביעת בחירות, התחייבות לכינון
    חוקה ( התחייבות שלא מומשה עד עצם היום הזה ) והקמת מוסדות שלטון   
    זמניים – כנסת, ממשלה  ( הפרדת רשויות ).
ה. אופייה של מדינת ישראל כפי שנקבע בהכרזה שזו מדינה יהודית ודמוקרטית.
ו.  פשרה בין דתיים וחילוניים באמצעות השימוש במושג "צור ישראל" – קונצנזוס.
ז. הבחנה בין שני סוגי ערבים: תושבי ישראל ותושבי המדינות השכנות.
ח. מסמך מנחה – למרות שאינה מחייבת מבחינה משפטית.

4.  ביטויים / פריטים / מרכיבים -  מההכרזה למחויבות להקים מדינה יהודית:
א. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
ב." המדינה היהודית אשר תיקרא בשם ישראל ".
ג. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
5. ביטויים/פריטים/מרכיבים- מההכרזה למחויבות להקים מדינה דמוקרטית:
א. מחויבות לחירות: " תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום " לאור    
חזון הנביאים.
ב. מחויבות לשוויון:  " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין" "..תשקוד על פיתוח הארץ לכל תושביה" (גם לתושבים שאינם אזרחים ו/או שאינם יהודים).
ג. מחויבות לזכויות מיעוט: "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות".
ד. מחויבות לזכויות אדם ואזרח:  "ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות ". כלומר,  כפיפות לכל הזכויות הכתובות במגילות האו"ם.

ביטויים עקרונות וערכים מהמגילה  למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית 

התייחסות לעקרונות דמוקרטיים 
       ( בהקשר לשלטון )
התייחסות לערכים ועקרונות דמוקרטים         (בהקשר לפרט )

העיקרון


ציטוט מהמגילה
הערך / העיקרון
ציטוט מהמגילה

שלטון נבחר  

"  ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה ..."

שוויון

"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין"
חוקה  / הגבלת שלטון
"בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת..."

חירות

"תבטיח חופש מצפון דת לשון חינוך ותרבות "

הפרדת רשויות
.."תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם יהוו את הממשלה הזמנית ..."

פלורליזם

..,תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה"...
"תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות .."

6. קישוריות לנושאים אחרים בחומר הלימוד
·       בהכרזת העצמאות נקבע אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומכאן שהנושא קשור לכל נושאי הלימוד במקצוע האזרחות.
·       הכרזת העצמאות קשורה לדיון בפרק " היסודות החוקתיים של מדינת ישראל"
       ( בנוסף לחוקה וחוקי יסוד וחוק האזרחות ).
השוואה בין החלטת החלוקה 181 לבין מגילת העצמאות של מדינת ישראל
בכחול – דמיון,   באדום – שוני.
קריטריונים
תכנית חלוקה ואיחוד כלכלי – החלטה 181
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל
ריבונות
בהחלטה יש הכרה בריבונות של שתי המדינות היהודית והערבית.
במגילה יש הכרזה על ריבונות על השטח – מימוש כוונת האו"ם להכיר בריבונות יהודית על חלק משטחי ארץ ישראל.
אופי המשטר
קביעה כי במדינות המשטר יהיה דמוקרטי.
(מדינת לאום)
ההכרזה קבעה כי אופייה של המדינה יהיה יהודי ודמוקרטי. (מדינת לאום)
רשויות שלטון
1. כל מדינה תקיים, בחירות לאסיפה מכוננת.
2. בכל מדינה יבחר מוסד מחוקק.
3. תבחר ממשלה זמנית במקום מועצת הממשלה
    הזמנית בבחירות כלליות וחשאיות על יסוד
    נציגות פרופורציונאלית.
הבטחה להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה. (הבטחה לקיום בחירות) "תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית" – הבטחה להקמת רשות מחוקקת ורשות מבצעת (הפרדת רשויות).
זכות הבחירה
יהודים וערבים יהיו זכאים לבחור כל אחד במדינתו, היהודית או הערבית.
נשים יהיו רשאיות לבחור ולהיבחר.
זכות לבחור ולהיבחר לכל אזרח = שוויון מדיני.
חוקה
כל מדינה תעבד קונסטיטוציה דמוקרטית למדינתה.
"בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האסיפה המכוננת הנבחרת" – ישנה הבטחה לחקיקת חוקה ע"י האסיפה המכוננת.
זכויות אדם אזרח
זכויות שוות לכל איש, ללא אפליה בעניינים אזרחיים, מדיניים, כלכליים ודתיים.
חירויות יסוד כגון: חופש הדת, השפה, הדיבור והפרסום, חינוך, אספה והתאגדות.
חופש המצפון וחופש הפולחן יובטחו לכל איש בתחום השיפוט של המדינה יהיה זכאי להגנה שווה מצד החוק.
שוויון מדיני וחברתי ללא הבדל דת גזע.
הבטחת חירויות: מצפון, דת, לשון וחינוך.
זכויות המיעוט
הזכות של כל מיעוט לקיים את בתי הספר שלו לחינוך בניו בשפתו.
זכות לחופש דת, לשון חינוך ותרבות.
נציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון על בסיס אזרחות מלאה ושווה.
שיתוף פעולה כלכלי
ההחלטה קבעה כי בין המדינות יהיה שיתוף פעולה כלכלי: מטבע משותף, רכבות, נמלים, כבישים משותפים, פיתוח כלכלי משותף.
בהכרזה אין התייחסות לאיחוד הכלכלי.
בהכרזת העצמאות מוזכרת אחרות כלכלית בהתאם להחלטת האו"מ.
התייחסות למקומות הקדושים
מקומות קדושים, בניינים ומקומות דתיים יישמרו.
לא תורשה שום פעולה שתוכל באיזה אופן שהוא לפגום בצביונם המקודש.
ישנה התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
גבולות
חלקה השני של ההחלטה עוסק בפירוט מלא של גבולות המדינות.
בהכרזה אין התייחסות לגבולות המדינה.
ירושלים
בהחלטה נקבע כי העיר ירושלים תוקם כגוף נפרד תחת משטר בינלאומי מיוחד והיא תנוהל ע"י האו"ם.
בהכרזה אין התייחסות לעיר ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה