יום שישי, 26 ביולי 2013

מדד המחירים לצרכן (חשוב לדעת)

מדד המחירים לצרכן (חשוב לדעת)

אינפלציה - אינפלציה היא עליית מחירים.
מרדד המחירים לצרכן הינו כלי למדידת עליית המחירים במשק.
(עליית מחירים לא מבוקרת פוגעת בתפקוד הכלכלי של משק המדינה ובעיקר באזרח בשל שחיקת השכר).
כדי למדוד את השינוי במחירים בודרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מידי חודש את שיעור השינוי במחירים במשק.
היות ואין אפשרות לבדוק את כל המוצרים השירותים הקיימים בונה הלמ"ס סל צריכה.

סל צריכה - סל של מוצרים ושירותים הנמצאים בשימוש כולל של משפחה ממוצעת. בסל נמדדים כ-1000 (אלף) מוצרים ושירותים.
לדוגמה: מחירי הדיור, מזון, בדיוק, דלק, תקשורת (טלפון, שירותי אינטרנט, טלוויזיה ועוד...), בריאות, תרבות ודומיהם.


הדרך לחישוב המדד החודשי

מחיר סל ממוצע בחודש נובמבר=5000 ש"ח.
מחיר סל ממוצע בחודש דצמבר 5500 ש"ח.

החישוב

x100מחיר סל צריכה ישן - מחיר סל צריכה 
_____________________________
                         סל צריכה ישן






           x100 ש 5500-500
   5=    ______________
                        5000

מדד חודש דצמבר היה 10% (עליית מחירים)

כדי לחשב מדד שנתי מחברים את 12 המדדים השנתיים.

הרכב הדם הרכב פלסמת הדם בויסות טמפרטורת הגוף מנגנונים נוספים המעורבים בויסות טמפרטורת הגוף תאי דם תאי דם אדומים תפקידם העיקרי של תאי הדם האדומים: הובלת חמצן. תאים אלו מותאמים במבנה שלהם לתפקודם:תאי דם לבנים: טסיות דם

הרכב הדם

דם הוא רקמה נוזלית המורכבת מתאים (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות)
ונוזל בין תאי המכונה פלסמת הדם.
כמות התאים בערך היא 40%-45% מנפח הדם, התאים הם כבדים יותר מהפלסמה ולכן הם שוקעים בחלק התחתון בכלי שבו הדם נמצא.


הרכב פלסמת הדם
מים - 90%
חלבונים - 7%-9%
מלחים - 0.9%
גלוקוזה
מזון (חומצות שומניות, חומצות אמיניות)
הורמונים
שתנן



הרכב פלסמת הדם בויסות טמפרטורת הגוף

תפקיד זה מבוסס על חום סגולי גבוה של מים, כלומר על היכולת של מים לשמור על טמפרטורה יציבה למרות קליטת חום מריבית.

בסביבה חמה או בזמן מאמץ גופני עולה טמפרטורת הדם (בגלל נשימה תאית מוגברת), הגירוי נקלט בתרמורצפטורים (תאי חישה שרגישים לחום) ומועבר למוח, המוח מגיב בכך שהוא מורה לכלי הדם ההיקפיים (נימים הממוקמים בעור) להתרחב.
קוטר הנימים גדל, יותר דם חם זורם בקרבת עור.
במצב זה החום שמוסע בדם במגע עם האוויר הצונן, נפלט לסביבה כך האדם מצליח להיפטר מעודף החום.
תופעה זו באה לידי ביטוי בהסמקת העור.
שהאדם נמצא במקום קר, טמפרטורת הדם יורדת במצקת והגירוי נקלט בתרמורצפטורים ומועבר למוח.
המוח מגיב בכך שהוא מורה לכלי הדם ההיקפיים להתכווץ.
במצב זה פחות דם זורם בקרבת עור ופליטת החום לסביבה מצטמצמת.
רוב החום מרוכז באזור האיברים הפנימיים ומכיוון שמעט דם מגיע לעור האדם נראה חיוור ואף כחלחל.



מנגנונים נוספים המעורבים בויסות טמפרטורת הגוף
הזעה: מה שמקרר את הגוף היא לא הפרשת הזעה אלא ההתאדות שלה. כשאדם נמצא בסביבה חמה או כשהוא מבצע פעילות גופנית נמרצת, מוגבר קצב הנשימה הנשימה התאית בתאי הגוף ומיוצר יותר חום.
בנסיבות הללו מתגברת ההזעה, המים שבזיעה מתאדים ותוך כדי ההתאדות קולטים את אנרגיית החום הדרושה לשם כך, מגוף האדם.
גוף האדם מוסר את החום למים המתאדים וכך הוא מתקרר.
התאדות הזעה מושפעת בין היתר מטמפרטורת הסביבה (ככל שחם יותר הזיעה מתאדה יותר מהר ולהיפך), ולחות האוויר (ככל שלחות האוויר נמוכה יותר, כך גם ישנה התאדות מהירה יותר).

רעידות בלתי רצוניות - כשאדם נמצא בביבה קרה ללא תנועה, שרירי הגוף מתחילים לרעוד, במצב זה השרירים מתכווצים באופן בלתי רצוני, בתאי השרירים עולה רמת הנשימה התאים וכתוצאה מכך גדלות כמויות החום המיוצרות בתאים, כתוצאה של נשימה תאית - מטבוליזם, שיוצרת חום.





תאי דם
תאי דם תופסים כמחצית מנפח הדם.
קיימים שלושה סוגים של תאי דם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות (לוחיות).


תאי דם אדומים
תאי דם אדומים הם הרבים מבין כל הסוגים של תאי הדם.
מספרם של תאי הדם האדומים נע בין 4-5 מליון תאים במילימטר מעוקב של דם (1 ממ"ק).

תפקידם העיקרי של תאי הדם האדומים: הובלת חמצן.
תאים אלו מותאמים במבנה שלהם לתפקודם:

1. התאים מכילים את החלבון המוגלובין אשר יוצר תרכובת כימית עם החומר ובצורה כזו החמצן מובל בדם, הוא קושר את החמצן בדם).
חשיבות ההמוגלובין נובעת מהעבודה שחמצן בקושי מסיס במים ולכן לא ניתן להובילו בפלסמת הדם בעודו מומס בה.
כל מולקולת המוגלובין מסוגלת לקשור עד ארבע מולקולות חמצן, בתוך תא דם אדום אחד מצויות כמאתיים חמישים מיליון מולקולות המוגלובין. כך בתוכו בעת ובעונה אחת נקלטות עד מיליארד מולקולות חמצן.

אנמיה - אנמיה היא מחלה שנובעת מחוסר המוגלובין או מחוסר תאי דם אדומים או בחוסר בברזל שכן ברזל הוא אחד המרכיבים של ההמוגלובין.

2. צורתם האופיינית של תאי דם אדומים מגדילה את שטח הפנים שלהם ביחס לנפח.

3. גודלם הקטן גם של תאי הדם האדומים גם הוא  מגדיל את שטח הפנים של התא ביחס לנפחו.

4. התאים האדומים באדם הם חסרי גרעין וחסרי אברונים, כך שרוב הנפח מופנה לטובת המוגלובין. 
תאים כאלה לא מאריכים חיים, תוחלת החיים שלהם היא כ 120 יום).



תאי דם לבנים:

תאי דם לבנים מעטים יותר בהשוואה לתאי דם אדומים ומספר נע בין 5000 - 10000 לכל מילימטר מעוקב (ממ"ק) אחד של דם.
תפקידם של התאים הלבנים הוא נטרול של גורמים זרים הפולשים לגוף כחיידקים, נגיפים, פטריות חד תאיות ועוד).
עלייה במספר תאי הדם הלבנים משמת כאמצעי הבחנה למחלות זיהומיות. כלומר בתגובה לפלישה של גורמים זרים מוגבר קצב חלוקתם של תאי דם לבנים כך שמספר עולה באופן ניכר תוך שעות ספורות.
חלוקת התאים הלבנים מתאפשרת בזכות העבודה שיש בהם גרעין.


טסיות דם

טסיות דם הם לא תאים שלמים, אלה הם חלקי תאים.
תפקידם להשתתף במנגנון קרישת דם. מנגנון קרישת דם מורכב למדי, אנו נסביר אותו בקצרה: בזמן הפציעה לוחיות הדם (הטסיות) באות במגע עם שטח בלתי חלק של כלי דם קרוע, הם מתפוצצות ומשתחרר מהן אנזים מיוחד המפעיל שרשרת תגובות כימיות שכתוצאה מהם פיברינוגן (חלבון ממיס) הופך לפיברין (חלבון בלתי מסיס במים)
פיברין בנוי מסיבים בלתי מסיסים כאמור. תאי הדם האדומים מסתבכים בתוך הסיבים הללו וכך נוצר מעין פקק שחוסם ועוצר את הדימום.
לסיכום קריש מורכב משלושה מרכיבים עיקריים:
פיברין
טסיות
תאי דם וטסיות דם.

מחלת המופילה  (דממת) - מחלת תורשתית שמתבטאת בעיקר אצל גברים והיא מלווה בחוסר יכולת קרישת דם.

יום חמישי, 25 ביולי 2013

מערכת ההובלה: תפקידי מערכת ההובלה מבנה מערכת ההובלה התאמות מבנה הלב לתפקידיו כלי הדם התאמות מבנה כלי הדם לתפקודם / לתפקידם עורקים וורידים דומים מאוד במבנם (במבנה שלהם) והדופן שלהם בנוי משלוש שכבות של רקמות: התאמות הנימים לתפקידם מחזור הדם נפח פעימה ותפוקת לב כלי דם כליליים לחץ הדם התאמות להתמודדות עם לחץ דם נמוך בורידי הרגליים: מהירות זרימת הדם בכלי דם שוניםויסות קצב הלב ויסות קצב הלב מעורבים שני מנגנונים: פיזור הדם לאיברים

מערכת ההובלה

ביצורים חד תאיים אין צורך במערכת ההובלה משום שהיצור נמצא במגע ישיר עם הסביבה החיצונית, למעשה הוא נוגע בסביבה החיצונית בכל שטח גופו (שטח פנים) כך שהתקשורת עם הסביבה מהירה ויעילה.
לעומת זאת, ביצורים רב תאיים רוב התאים מרוחקים מהסביבה החיצונית ונמצאים בשכבות גוף עמוקות יותר. קצב קליטת החומרים ופליטת חומרים אחרים מהתאים הפנימיים אל הסביבה החיצונית מתרחש בקצב בלתי סביר.
מערכת ההובלה היא הפתרון לתקשורות יעילה בין תאים פנימיים לסביבה  החיצונית וכן בין חלקי הגוף השונים.

תפקידי מערכת ההובלה
תפקידי מערכת ההובלה הם:
1. הובלת חמצן
2. הובלת CO2
3. הובלת מזון
4. הובלת הורמונים
5. הגנה
6. שתנן
7. הובלת מלחים
8. ויסות טמפרטורת הגוף: הדך מוביל איתו את החום.
9. קרישת דם.




מבנה מערכת ההובלה
מערכת ההובלה בנויה: מלב וכלי דם משלושה סוגים:
עורקים
ורידים 
נימים

לב - הוא איבר שרירי, חלול שתפקידו להזרים את הדם בתוך כלי הדם על ידי התכווצות השרירים.
הלב מחולק לארבע מדורים:






צד שמאל: של הלב מכיל תמיד דם עורקי וצד ימים של הלב מכיל תמיד דם ורידי.
מחיצה שרירית עבה מפרידה / חוצצת בין צד שמאל לצד ימין של הלב כך שדם עורקי ודם ורידי אינם מתערבבים בו.

דם עורקי הוא דם העשיר בחמצן ודל בפחמן דו חמצני (CO2) נהוג לסמן כלי דם המכילים דם עורקי בצבע אדום.

דם ורידי הוא דם העשיר בפחמן דו חמצני CO2 ודל בחמצן
נהוג לסמן את כלי הדם המכילים דם ורידי בצבע כחול.

התאמות מבנה הלב לתפקידיו
1.בלב ישנה מחיצה שרירית עבה מפרידה / חוצצת בין צד שמאל לצד ימין של הלב כך שדם עורקי ודם ורידי אינם מתערבבים בו.
2. עובי הדופן של חדר שמאל גדול יותר בהשוואה לעובי הדופן של חדר ימין. ההסבר לכך הוא שמחדר שמאל יוצא הדם למחזור הדם הגדול שהוא ארוך מאוד ונדרש כוח רב על מנת להזרימו למרחב רב.
חדר שמאל מתאמץ יתר ולכן השריר מפותח יותר.
חדר ימים מזרים את הדם למחזור הדם הקטן כלומר למרחק קצר יותר ולשם כך נדרש מאמץ קטן יותר שבא לידי ביטוי בעובי דופן התא.
3. עובי דופן העליות קטן מאוד בהשוואה לחדרים, משום שהדם מוזרם מהעליות לחדרים, כלומר המרחק קצר ביותר והזרימה היא מלמעלה למטה כלומר עם כוח הכובד (כוח הכבידה).
4. מסתמים / שסתום: בלב בקיימים 4 מסתמים.מסתם הוא מנגנון המאפשר הזרמת דם לכיוון אחד בלבד ולחזרתו של הדם בכיוון ההפוך נמנעת על ידי סגירת השסתום.





כלי הדם
קיימים שלושה סוגים של כלי דם: עורקים, ורידים ונימים.

עורק - כלי דם שבו זורם הדם מהלב.

וריד - כלי דם שבו זורם הדם אל הלב.

נימים - הם כלי הדם הקטנים הדקים ביותר, בהם מוזרם הדם מהעורקים אל הורידים.



התאמות מבנה כלי הדם לתפקודם / לתפקידם

עורקים וורידים דומים מאוד במבנם (במבנה שלהם) והדופן שלהם בנוי משלוש שכבות של רקמות:

- אנדותל - רשמה פנימית (חד תאית)
- שכבת השריר - רקמה אמצעית
- רקמת החיבור (אלסטין)  - הרקמה החיצונית

עם זאת קיימים הבדלים במבנה העורק והוריד המתאימים אותם לתפקודם
1. עובי שכבת השריר שבדופן העורק גדול יותר בהשוואה לזה של הוריד. הבדל זה נובע מהלחץ השונה של הדם השורר בשני סוגי כלי הדם:
הדם מוזרם אל העורקים ישירות מהלב, ולכן לחץ הדם בהם גבוה יותר בעוד שבורידים הלחץ הרבה יותר נמוך.
2. בוירידם קיימים שסתומים (מסתמים) שאינם בעורקים. תפקידם של שסתומים הנמצאים בווירידם הוא למנוע חזרתו של הדם לכיוון ההפוך, לעומת זאת , בעורקים אין שסתומים.

התאמות הנימים לתפקידם
בנוסף לתפקיד הובלת הדם שקיים בכל סוגי כלי דם, בנימים קיים תפקיד נוסף והוא: העברת חומרים מהדם אל תאי הגוך הסמוכים ולהיפך.
ההתאמה שמאפשרת תפקיד זה היא בדופן הדק ביותר של הנימים. 
דופן הנימים מורכב משכבה אחת בלבד של תאי האנדותל. 
עובי הדופן כל כך דק ולכן מאפשר מרחק דיפוזיה קצר ומעבר של חומרים יעיל ומהיר.

סך כל הקושר של כל הנימים הוא גדול ביותר ולכן זרימת הדם בהם אטית למדי.
דם שוהה בנימים הרבה זמן, הדבר מקנה יתרון משום שיש מספיק זמן למעבר החומרים מהדם לתאים ולהיפך.

מחזור הדם
מחזור הדם גדול / מחזור מערכתי
מחזור הדם הגדול מתחיל בחדר שמאל של הלב ומסתיים בעלייה הימנית:


חדר שמאל ← אבי העורקים ← עורקים ← עורקיקים ← נימים ← ורידונים ← וריד נבוב תחתון או וירד נבוב עליון ← עלייה ימנית


מחזור הדם הקטן - ראיתי - מתחיל בחדר ימין ומסיים בעלייה השמאלית:

חדר ימני ← עורק הריאה הראשי ← עורקי הריאה ← עורקיקי הריאה ← נימים ← ורידוני הריאה ← ורידי הריאה ← וריד הריאה ← עלייה שמאלית


נפח פעימה ותפוקת לב
נפח פעימה הוא נפח הדם היוצא מחדר שמאל בפעימה אחת

נפח פעימה של אדם מבוגר במצב מנוחה הוא בממוצע כ 70 מ"מ.
בזמן פעילות גופנית גדל גם נפח פעימה.
אצל בני אדם שמתאמנים בדרך קבע יש נפח פעימה גדול יותר מאשר אצל בני אדם שלא מתאמנים.

תפוקת לב - כמות הדם (נפח הדם) היוצא מחדר שמאל בדקה אחת.

תפוקת לב= נפח פעימה X מספר פעימות בדקה

משימה:
חשב את תפוקת הלב של אדם ממוצע במצב מנוחה אם ידוע שקצב הלב שלו הוא כ 70 פעימות בדקה.

5 ליטר לדקה=5000 =(בערך) 4900= 70X70

2. אצל אותו אדם בשעת מאמץ קצב הלב מגיע ל-180 פעימות בדקה. גם נפח פעימה גדל עד 140 מ"מ.

      25.2 ליטרים בדקה = 25200= 140X180

3. באדם מבוגר נפח הדם שבגופו הוא כ - 5 ליטרים, על התוצאות שקיבלת בשתי התשובות הקודמות כמה פעמים יעבור כל הדם דרך הלב במצב מנוחה?

1=5:5
5=25:5


4. ששני בני - אדם מתבקשים לבצע מאמץ גופני דומה הם אמורים לספק לרקמות הגוף שלהם אותה כמות של דם ביחידת זמן. כלומר להגיע לתפוקת לב שווה (בהנחה ששניהם בעלי מימדי גוף שווים), מכיוון שנפח פעימה של ספורטאי גדול יותר בהשוואה לאדם לא מאומן על ליבו של הספורטאי לבצע פחות פעימות לב בשביל להגיע לאותה תפוקת לב.
התוצאה היא קצב לב נמוך יותר אצל הספורטאי ויכולתו להמשיך במאמץ למשך זמן רב היא טובה יותר.



כלי דם כליליים
כלי דם כליליים הם כלי הדם המזרימים את הדם ללב עצמו, הרי גם לב כמו כל איבר אחר זקוק להספקת דם.
אם אחד או כמה מכלי הדם הכליליים נסתם על ידי רובד (שכבה) של כולסטרול (טרשת עורקים) עלול הלב להגיע למצב שבו אין הספקת דם תקינה לאזורים מסוימים ברקמת הלב. למצב זה קוראים: אוטם שריר הלב או התקף לב.
גורם סיכון נוסף להתקף לב, מלבד טרשת עורקים הוא לחץ דם גבוה.
שיטת טיפול:
1.תרופות למניעת טרשת עורקים
2. צנתור
3. ניתוח מעקפים

(צינטור - צנטר = צינור דקיק מאוד שבקצהו מצלמת וידאו, מחדירים את הצטנר)


לחץ הדם
מהו לחץ הדם? לחץ הדם הוא הכוח המופעל על ידי הדם על הדפנות של כלי דם.
לחץ הדם אינו קבוע והוא משתנה בהתאם לקוטר של כלי דם, המרחק שלהם מהלב, פעילות גופנית ומצבי מתח נפשי / רגיעה.

סיסטולה - היא התכווצות שריר הלב.
דיאסטולה - היא הרפיית שריר הלב.

לחץ הדם נמדד ביחידות המכונות מילימטר כספית, והוא מבוטא בשני ערכים מספריים, כאשר המספר הגדול מבין השניים מציין את לחץ הדם הסיסטולי (בזמן התכווצות שריר הלב) והמספר הקטן יותר מציין את לחץ הדם הדיאסטולי (בזמן הרפיית שריר הלב), לחץ הדם התקין אצל אדם ממוצא במצב מנוחה הוא בערך 120 מ"מ כספית.

לחץ הדם הגבוה ביותר נמדד בעורקים והוא הולך ופוחת תוך התקדמותו במסלול לנימים ולורידים. כאשר בורידים לחץ הדם הוא הנמוך ביותר.

התאמות להתמודדות עם לחץ דם נמוך בורידי הרגליים:
1. בוירידים קיימים שסתומים שלא מאפרים לדם לחזור אחורה ומעודדים את זרימת הדם מלמטה כלפי מעלה לכיוון הלב.
2. שרירי השלד שברגליים מתכווצים בזמן מאמץ גופני, לוחצים על הורידים ומאפשרים את זרימת הדם.


מהירות זרימת הדם בכלי דם שונים
הדם זורם בעורקים במהירות הגבוה אשר הולכת ופוחתת תוך כדי התפצלותם של העורקים לנימים, והמהירות הנמוכה ביותר של הדם נמצאת בנימים.
שהנימים מתלכדים לורידונים ולאחר מכן לורידים שוב עולה מהירות זרימת הדם.
חשיבות המהירות הנמוכה של זרימת הדם בנימים נובעת מכך שהמיים משמשים למעבר החומרים מהדם לתאים הסמוכים וההיפך.
הדם שזורם לאט בנימים שוהה בהם יתר זמן כך שלדיפוזיה יש מספיק זמן להתקיים.



ויסות קצב הלב

שריר הלב פועל בהתמדה ובאופן עצמאי.
ניתוק הנלב משאר מערכות הגוף על ידי חיתוך עצבי הלב לא גורם להפסקת פעילות הלב באופן מיידי אלה הלב ימשיך להתכווץ באופן עצמאי זמן רב, גם לאחר שהוצא מהגוף.
מה שמקנה ללב את העצמאות הוא "קוצב לב טבעי" הנמצא בתוך הלב.
קוצב לב גורם לכך שהלב יפעם בקצב קבוע וסדיר במשך כל החיים.
קוצב לב הוא הצתברות של תאים מיוחדים שנמצאים באזור העלייה הימנית והם מפיקים באופן ספונטני דחפים עצביים.
דחפים אלה גורמים להם בעצמם להתכווץ וגם מעוררים את שאר חלקי הלב להתכווץ.

קצב הלב אינו קבוע ובדיר ומשנה בהתאם לשינויים בסביבה הפנימית והחיצונית, למשל פעילות גופנית לעומת מנוחה, מתח נפשי ובלה לעומת רגישה.

ויסות קצב הלב מעורבים שני מנגנונים:
1.המנגנון העצבי - ישנם שני עצבים:
א. עצב המזרז את קצב פעולת הלב. (העצב המאיץ)
ב. עצב המאט את קצב פעולת הלב (העצב התועה)

2. המנגנון ההורמונלי -
א. אדרנלין - הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטת יותרת הכליה כתגובה למצבי בהלה, הורמון זה משפיע על לב וכלי דם: הוא מגניב את קצב הלב ומעלה את לחץ הדם.
שימוש במכונת אמת (פוליגרף) מבוסס בין היתר על כך שאדם נלחץ מופרש אדרנלין וגורם לעלייה בקצב הלב.
ב. הורמון אצטיל - כולין - הורמון אשר השפעתו היא האטת קצב הלב.




פיזור הדם לאיברים
פיזור הדם לאיברים אינו קבוע והוא משתנה בתאם לרמת הפעילות הגופנית.
במצב של פעילות גופנית נמרצת עולה אספקת הדם ללב, לשרירים ולעור.
בעוד שלמערכת העיכול ולכליות מוזרם פחות דם בהשוואה למצב מנוחה.
היתרון בהזרמת כמות דם גדולה לשרירים הוא: בזמן מאמץ גופני השרירים מתאמצים יותר ולכן הפקת האנרגיה בהם מוגברת. הדם מביא איתו את הגלוקוזה ואת החמצן הדרושים להפקת האנרגיה.
הלב גם הוא מקבל יותר דם מכיוון שתפוקת הלב עולה וכך גם קצב פעימות הלב, פירוש הדבר שגם שריר הלב זקוק להספקת דם מוגברת. 
העור מקבל יותר דם מכיוון שמופעל בו מנגנון ויסות טמפרטורת הגוף:
כלי דם הקרובים לעור מתרחבים זמן מאמץ כך שיותר דם זורם בהם. הדן החם בא במגע עם האוויר הצונן ומוסר את עודף החום לסביבת החיצונית. 
כך טמפרטורת הגוף נשמרת קבועה ונמנעת הצטברות חום בתוך הגוף.
כמות הדם המוזרמת למוח הינה קבועה בלי קשר לרמת הפעילות הגופנית הדבר מצביע על כך שהמוח הוא צרכן קבוע ויציב של הדם.



ויסות קצב הנשימה

ויסות קצב הנשימה

נשימה היא פעולה קצבית בלתי רצונית המפוקחת על ידי "מרכז הנשימה" שנמצא במוח (באזור המוארך, גזע המוח). אדם מבוגר נושם כ נשימות בדקה בממוצע במצב מנוחה, אצל תינוקות קצב הנשימה גבוה יותר. כמו כן בזמן מאמץ גופני עולה קצב הנשימה. שליטה על עומק ותדירות הנשימה היא חלקית בלבד.

בזמן מאמץ גופני עולה קצב צריכת החמצן על ידי רקמות הגוף וכך עולה שיעור ייצור הפחמן הדו חמצני וריכוזו בדם עולה.
תאי חישה (כמו רצפטורים) הנמצאים בכלי דם קולטים גירוי של עלייה בריכוז ה CO2 (פחמן דו חמצני) בדם. גירוי זה מועבר דרך העצבים למרכז הנשימה ומרכב הנשימה מגיב בכך ששולח גירוי לסרעפת ולשרירים הבין צלעיים להתכווץ בקצב גבוה יותר.

בזמן הנשמה מפה לפה מוחדר ליראותיו של הנפגע אוויר נשוף, לאוויר כזה שניי יתרונות:
1. הספקה של חמצן  - הרי שהאוויר הנשוף מכיל עדיין כמות ניכרת של חמצן.
2. הפסקה של פחמן דו חמצני לריאותיו של הנפגע אשר מגרה את מרכז הנשימה שלו ומכריח אותו לנשום בכוחות עצמו.

האדם לא מסוגל להתאבד על ידי הפסקת נשימה משום שבשלב מסוים הגירוי של מרכז הנשימה על ידי הפחמן הדו חמצני יהיה כה חזק שהנשימה תתחדש באופן אוטומטי.

לסיכום
מרכז הנשימה רגיש יותר לשינויים הקלים ביותר בריכוז ה CO2 (הפחמן הדו חמצני) בדם מאשר לשינויים בריכוז החמצן.

מערכת הנשימה איברי מערכת הנשימה אף- קנה נשימה סמפונות סרעפת פרמטרים משתנים הרכב האוויר שאנו נושמים קנה הנשימה חילוף גזים חוקי דיפוזיה מנגנון הנשימה

מערכת הנשימה
נשימה - שאיפה + נשיפה
חילוף גזים - קליטת חמצן O2 ופליטת CO2 על ידי הגוף.
נשימה תאית - הפקת אנרגיה המתקיימת בתוך התא.

איברי מערכת הנשימה

אף-
קנה נשימה
סמפונות
סרעפת

האוויר נכנס לגוף דרך האף, הנשימה דרך האף עדיפה על פני הנשימה דרך הפה משום שהאף מותאם במבנה שלו לתפקודו באופן הבא:
1. מערות האף הן גדולות והאוויר ששוהה מתחמם מהדם החם הזורם בדפנות של מערות האף. כל זה אפשרי בזכות שטחן הגדול של מערות האף.
2. באף ממוקמות בלוטות המפרישות נוזל, בזכות המגע של האוויר עם הנוזל האוויר שמגיע לירות מועשר בלחות והדבר תורם ליעילות חילוף הגזים שבריאות.
נוסף על כך הנוזל מדביק אליו חלקיקי מזהמים שונים שבאוויר כגון: פיח, גרגרי חול, אבק, אבקת פרחים שלאחר מכן מסולקים בתנועת הריסים המיקרוסקופים.
3. חלל האף מכוסה בריסים מיקרוסקופים אשר נמצאים בתנועה מתמדת - תנועה גלית בכיוון כלפי חוץ, בצורה כזו החלקיקים המזהמים שנמצאים באוויר כגון: גרגירי אבק, פיח, חול וכדומה.. מסולקים מהגוף והאוויר שממשיך בדרכו ליראות מסונן ונקי יותר.

פרמטרים משתנים
1. טמפרטורה
2. לחות
3. ניקוי / סינון


הגוף משתמש בחמצן דו חמצני.
הגוף משתמש בחמצן
הגוך אינו משתמש בחנקן ולכן פולט את כולו.


הרכב האוויר שאנו נושמים


גז
שואפים
נושפים
חנקן
78%
78%
חמצן
21%
16%
פחמן דו חמצני
0.04%
4%






קנה הנשימה
קנה הנשימה הוא צינור הנמצא בקדמת הוושט. 
קנה הנשימה בנוי מטבעות סחוס שמחוברות אחת לשנייה בעזרת רקמה רכה וגמישה.
החלק האחורי של טבעות הסחוס מכיל רק רקמה רכה והטבעות אינן שלמות.
מבנה זה מאפשר בליעה של מזון מבלי שתפריע למעבר האוויר.

סימפונות - קנה נשימה מתפצל לזוג סמפונות, כל אחד מהם מתפצל פעמים רבות גם הוא, כאשר כל ההתפצלות הבאה יותר קטנה מהקודמת עד שלבסוף מסתיים כל סימפון קטן ביותר בשלפוחיות שמכונות נאדיות הריאה.

הריאות
הריאות הן איבר זוגי כאשר הריאה שמאלית קטנה יותר מהריאה הימנית משום שהיא קרובה ללב.
היראות מורכבות מנאדיות ריאה רבות וקטנות. נאדיות ריאה הן היחידות התפקודיות הקטנות ביותר של הריאה.
אלה הן שלפוחיות קטנות בעלות דופן דק אשר מלאות באוויר ועטופות מבחוץ בנימי דם. שטחן הכולל של הריאות (נאדיות הריאה) מגיע לכדי 70 שבעים מטר מרובע ומפר הנאדיות מתקרב לשלוש מאות מיליון.
התהליך הביולוגי המתקיים בריאות הוא חילוף חומרים.
חילוף חומרים - הוא מעבר של פחמן דו חמצני מהדם שבנימים אל האוויר שבנאדית וכן מעבר של חמצן מהאוויר שבנאדית וקליטתו בדם שבנימים.


חילוף גזים מתרחש בדיפוזיה (פעפוע), כלומר כל גז עובר מהמקום שבו ריכוזו כבוה יותר למקומות ששם ריכוזו נמוך יותר.

התאמות מבנה הריאה לתפקודה
1. שטח פנים גדול ביחס לנפח. עיקרון זה בא לידי ביטוי במסר רב של נאדיות קטנות אשר מאפשר דיפוזיה יעילה יותר מבזכות מגע רחב של האוויר עם הדם..
2. סביבה לחה - על מנת שהגזים  (CO2,O2) יפעפעו דרך קרומי התאים, עליהם להיות מומסים במים.
3. מגע דוק - בין נימי דם לנאדיות הריאה יוצר מרחק דיפוזיה קצר ובכך תורם ליעילות חילוף הגזים.



חוקי דיפוזיה
1. מפל ריכוזים הוא תנאי לקיום דיפוזיה. תמיד עובר החומר מהאזור שבו ריכוזו גבוה יותר לאזורים שבהם ריכוזו נמוך יותר.
ככל שמפל הריכוזים בין שני האזורים גדול יותר כך הדיפוזיה מהירה יותר.
2. טמפרטורה משפיעה על קצב הדיפוזיה: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר כך מולקות החומר נעות במהירות גבוהה יותר וכך גדל קצב הדיפוזיה.
3. שטח פנים - ככל ששטח המגע בים שני האזורים רחב או גדול יותר כך הדיפוזיה מהירה יותר משום שיותר מולקולות משתתפות במעבר בכל רגע נתון.
4. מרחק דיפוזיה - ככל ששני האזורים קרובים יותר אחד לשני כך קצב הדיפוזיה מהיר / יעיל יותר.




מנגנון הנשימה

תהליך הנשימה מתבצע בשני שלבים: שאיפה ונשימה:
שאיפה - כניסת אוויר לריאות
נשיפה - יציאת אוויר מהריאות.

בתהליך הנשימה מעורבים שני סוג שרירים:
1. סרעפת
2. שרירים בין צלעיים.


סרעפת היא איבר שרירי אופקי שנמצא מתחת לבית החזה ומפריד בינו לבין חלל הבטן
שרירים בין צלעיים - הם שרירים קצרים המתוחים בין צלע לצלע.

שאיפה - התכווצות הסרעפת (שטוחה יורדת)
נשיפה - הרפיית הסערת (קמורה, עולה)

בתהליך שאיפה השרירים הבין צלעיים מתכווצים, הסרעפת מתכווצת, הופכת שטוחה (כלומר יורדת), בית החזרה גדל והאוויר חודר פנימה.
פעולת השאיפה היא פעולה אקטיבית כלומר כרוכה בהשקעת אנרגיה.

נשיפה - תהליך נשיפה הוא פעולת הוצאה האוויר מהריאות. בזמן הנשיפה השרירים הבין צלעיים והסרעפת נרפים (כלומר הם רפויים), הסערת עולה, הנפח בית החזה קטן, לחץ האוויר בריאות עולה והאוויר יוצא החוצה.
נשיפה היא שלב פסיבי משום שאינו מכרוך שהשקעת אנרגיה ומלווה בהרפיית השרירים בלבד ולא בהתכווצותם.













אנזימים

אנזים = הוא חומר חלבוני המזרז פירוק או הרכבה של חומרים אחרים בגוף או בתאים. כל תגובת פירוק או הרכבה המתקיימת בתאים מזורזת על ידי אנזים ייחודי הפועל אך ורק על חומר זה. התכונה מכונה: ספציפיות או ייחודיות.

לכל אנזים מבנה מרחבי מיוחד במינו וצורתו המרחבית של האנזים מותאמת לצורת חומר המצע עליו האנזים פועל כמו מנעול למפתח או כמו כפפה ליד.
אם וכאשר מסיבה זו או אחרת משתנה צורתו המרחבית של האנזים פעילותו הביולוגית נפגעת.

דנטורציה - שינוי במבנה השלישוני של החלבון כאשר צורתו המרחבית משתנה ואיננו יכול עוד לתפקד מבחינה ביולוגית.

גורמי דנטורציה
1. חום גובה (טמפרטורה גבוהה)
2. שינוי ברמת PH (חומציות)
3. כוח מכני.


השפעת טמפרטורה על קצת פעילות האנזים

לכל אנזים יש טמפרטורה אופטימלית לפעילות היא שונה.
לדוגמה: רוב האנזימים הפועלים בגוף האדם, הטמפרטורה האופטימלית עבורם היא בין 37-38 מעלות צלזיוס.
ידוע כי אנזימים המזרזים תהליכי נשימה תאית עוברים דנטורציה כבר בטמפרטורה של 42 מעלות צלזיוס.
לעומת זאת קיימים אנזימים שנמצאים בגופם של חיידקים מעיינות חמים אשר מתפקדים באופן הטוב ביותר בטמפרטורות הקרובות ל 90 מעלות צלזיוס.

הפקת אנרגיה בתאים

הפקת אנרגיה בתאים

תהליך הפקת אנרגיה בתאים נקרא: נשימה תאית והוא מתקיים במיטוכונדריה שהם אברונים שנמצאים ברוב התאים.
בתאי הרקמות העוסקות בפעילות נמרצת כגון: תאי כבד, שרירים, כליות, לב תאי מוח, ניצפת / קיימת כמות גדולה של מיטוכונדריה.
חומר בעל אנגריה כימית זמינה הוא ATP (אדנודין טרי פוספט)
מקור האנרגיה להפסקת ATP הם חומרים אורגניים שבתא: פחמימות, שומנים וגם חלבוניםץ

משוואה מסכמת של נשימה תאית:

C6H12O6+O2→CO2+6H2O+ATP+אנרגיית חום


ובעברית: גלוקוז וחמצן עוברים תהליך של נשימה תאית שהתוצרים שלה הם: פחמן דו חמצני, מים, ATP ואנרגיית חום.

קנה הנשימה סמפונות התאמות מבנה הריאה לתפקודה אנזימים דנטורציה גורמי דנטורציה תפקידם של חומרים בתאים: תפקידי המים: תפקידי המלחים הומיאוסטאזיס סביבה פנימית – קרום התא ממברנת התא (קרום התא) נשימה תאית –איברים המשתתפים בנשימה: כמה אחוזי גזים שואפים ונושפים, כל הגזים, כמות שאיפה כמות נשיפה של הגזים

הסברים בביולוגיה מושגים בביולוגיה הרחבה בביולוגיה סיכום הסבר בביולוגיה

קנה הנשימה – צינור הנמצא בקדמת הוושט. בנוי מטבעות סחוס שמחוברות אחת לשנייה בעזרת רקמה רכה וגמישה. החלק האחורי של הסחוס מכיל רק רקמה רכה והטבעות אינן שלמות. (מבנה זה מאפשר בליעה של מזון מבלי שתפריע למעבר האוויר)

סמפונות – קנה הנשימה מתפצל לזוג סמפונות (צינורות) וכל אחד מהם מתפצל פעמים רבות. (מגודל קטן לגודל עוד יותר קטן) עד שלבסוף מסתיים כל סמפון קטן ביותר בשלפוחיות המכונות נאדיות הריאה.
נאדיות הראיה הן שלפוחיות קטנות בעלות דופן דק אשר מלאות באוויר ועטופות בנימי דם.
בנאדיות הריאה מתבצע מעבר של חומרים:
חילוף חומרים – מעבר של פחמן דו חמצני מהדם שבנימים אל האוויר שבנאדית הריאה וכן מעבר של חמצן מהאוויר שבנאדית הריאה וקליטתו בדם שבנימים (בעזרת דיפוזיה).

התאמות מבנה הריאה לתפקודה
  1. שטח פנים גדול – מספר רב של נאדיות קטנות המאפשר מגע רחב של האוויר עם הדם.
  2. על מנת שהגזים (CO2, O2) יפעפעו דרך קרומי התאים, עליהם להיות מומסים במים.
  3. מגע הדוק – בין הנימי הדם לבין הריאה יש מרחק דיפוזיה קצר ובכך תורם ליעילות חילוף החומרים.

אנזימים
חומר חלבוני המזרז פירוק או הרכבה של חומרים אחרים בגוף או בתאים.
כל תגובת פירוק או הרכבה המתקיימת בתאים מזורזת על ידי האנזים הייחודי לו ופועל אך רק עם חומר זה. תהליך זה נקרא ספציפיות.
לכל אנזים מבנה מרחבי שונה וצורתו מותאמת ליצירת חומר המצע שעליו האנזים פועל כמו מפתח למנעול.


דנטורציה = שינוי במבנה השלישוני של החלבון כאשר צורתו המרחבית משתנה ואיננו יכול לתפקד מבחינה ביולוגית

גורמי דנטורציה
  1. חום גבוה (טמפרטורה).
  2. שינוי ברמת PH (חומציות)
  3. כוח מכני.

לכל אנזים יש טמפרטורה אופטימלית (מיריבת)  שבה הוא יכול לפעול.

מערכת העיכול(= מערכת הפירוק) –
 חומרים אנאורגנים: מים, מלחי סידן, אשלגן, ברזל..
חומרים אורגניים: חומצות גרעין, ויטמינים, אבות מזון...

תפקידם של חומרים בתאים:
תפקידי המים:
-ממיסים
-מובילים
-ממלאים את רוב נפח התא
-מצננים
-משתתפים בפירוק תרכובות אורגניות

תפקידי המלחים
נמצאים בהרכבה עצמאית, אחראים על יצור ויטמין D.
מלחי ברזל – המוגלובין, אשלגן תפקיד תקין של מערכת העצבים ומעבר חומרים דרך הממברנה.
מקיים חילוף של חומרים ואנרגיה.
חש את הסיבה, קולט מידע אודותיה.
מתרבה בתוך העברת תכונותיו בתורשה לדור הבא.
גדל ומשתנה במהלך החיים
מסוגל לנוע גם אם אינו משנה את מקומו.


הומיאוסטאזיס – יכולתו של כל יצור לשמור על סביבה פנימית יציבה השונה מהסביבה החיצונית.
(טמפרטורה, ריכוז גלוקוז בדם, מלחים בדם, נפח מים יציב בגוף, רמת PH יציבה, לחץ דם, המוגלובין ועוד)

סביבה פנימית – מים והחמורים במומסים במים (חומר חוץ תאי)

קרום התא ממברנת התא (קרום התא) – שכבה כפולה של שומן ובהן משובצות מולקולות של חלבונים המשמשות במשאבת (כפתח, כתעלה)
תפקיד הממברנה הוא לקלוט הורמונים.

דיפוזיה פעפועה
  1. החומר עובר מאזור שריכוזו גבוה לאזור שריכוזו נמוך יותר.
  2. ככל שהטמפרטורה יותר גבוה כך תהליך הדיפוזיה מתרחש מהר יותר.
  3. שטח פנים – ככל ששטח המגע בין שני האזורים גדול יותר כך גם הדיפוזיה נעשית מהר יותר.
  4. ככל ששני האזורים קרובים אחד לשני כך קצב הדיפוזיה מהיר / יעיל יותר



נשימה תאית – הפקת אנרגיה, מתקיים בתוך התא במיטוכונדריה, בעיקר בתאי רקמות, חומר בעל אנרגיה זמינה הוא ATP אדנודין טרי פוספט, תוצאות ← אנרגיית החום נפלטת מהתא לסביבה.
מערכת הנשימה (שאיפה ונשיפה) היא חילוף חומרים.



איברים המשתתפים בנשימה:
אף:
  1. מערות האף גדולות והאוויר מתחמן מהדם החם שזורם בדפנות המערות.
  2. ממקומות בלוטות המפרישות נוזל המעשיר בלחות את האוויר ומדביק גרגירי אבק ופיח
  3. חלל האף מחוסה בריסים מיקרוסקופים הנמצאים בתנועה מתמדת (גלית) כלפי חוץ בצורה כזו החלקיקים המזהמים שנמצאים באוויר מסולקים מהגוף.

פרמטרים משתנים:
1.טמפרטורה
2.לחות
3.ניקוי








כמה אחוזי גזים שואפים ונושפים, כל הגזים, כמות שאיפה כמות נשיפה של הגזים



גז
שואפים
נושפים
חנקן
78%
78%
חמצן
21%
16%
פחמן דו חמצני
0.04%
4%

יום שני, 8 ביולי 2013

איך לגזור פונקציה טריגונומטרית איך גוזרים פונקציה טריגונומטרית נוסחאות לגזירה פונקציה טריגונומטריות כולל דוגמאות גזירת פונקציות טריגונומטריות גזירת פונקציות טריגונומטריות מורכבות גזירת פונקציות טריגונומטריות מכל הסוגים הסבר מפורט בחינם נגזרות טריגונומטריות שמשמות לחקירת פונקציות טריגונומטריות איך גוזרים פונקציה טריגונומטרית מורכבת גזירת פונקציה טריגונומטרית מורכבת Tan cos sin tg כללי גזירה פונקציות טריגונומטריות גזירה של טנגנס tan

איך לגזור פונקציה טריגונומטרית
איך גוזרים פונקציה טריגונומטרית
נוסחאות לגזירה פונקציה טריגונומטריות כולל דוגמאות
גזירת פונקציות טריגונומטריות
גזירת פונקציות טריגונומטריות מורכבות
גזירת פונקציות טריגונומטריות מכל הסוגים הסבר מפורט בחינם
נגזרות טריגונומטריות שמשמות לחקירת פונקציות טריגונומטריות
איך גוזרים פונקציה טריגונומטרית מורכבת
גזירת פונקציה טריגונומטרית מורכבת
 Tan cos sin tg
כללי גזירה פונקציות טריגונומטריות


(kSin^n(x))'= k*n*sin^(n-1)(x)*cosx

(kcos^n(x))'= -k*n*cos^(n-1)(x)*sinx

(Ksinx)'= kcosx

(kcosx)'= -ksinx

(kcosdx)'= -k*dsindx

(ksindx)= k*dcosdx

(kcos^n*dx)'= -k*d*n*cos^(n-1)dx*sindx

(ksin^n*dx)= k*n*d*sin^(n-1)*dx*cosdx

דוגמאות:

(3sin^4x)'=3*4sin^(4-1)x*cosx=12sin^3(x)cosx =

(5cos^5x)= -5*5cos^(5-1)x*sinx= -25cos^4(x)sinx

(2sinx)'= 2cosx

(4cosx)'= -4sinx

(3cos(6x))'= -3*6sinx= -18sin(6x)

(9sin(4x))'= 9*4cosx= 36cos(4x)

(4cos^5(5x))'=  -4*5*5*cos^(5-1)(5x)sin(5x) =  -100cos^4(5x)sin(5x)

(3sin^4(5x))' = 3*4*5*sin^(4-1)(5x)*cos(5x) = 60*sin^3(5x)*cos(5x)



גזירה של טנגנס tan

(Tan(x))'= 1/cos^2(x)

(tan(ax))'= a/cos^2(ax)

(tan^n(ax))'=an*tan^(n-1)(ax)/cos^2(ax)

(tan^n(ax))'=a*n*d*tan^(n-1)(ax)/cos^2(ax)



(sinax)=-cosax/a
(cosax)=+sinax/a

(x^n)= (x^n+1)/(n+1)

(dx^n)=(dx^n+1)(n+1)


יום שבת, 6 ביולי 2013

aceess 2010 מערכות מידע מערכות מידע פשוטות ומורכבות באמצעות Access 2010. אקסס 2010 להורדה פרוייקטים לבגרות בחינם פרויקט במחשבים אקסס 1 יחידת לימוד / יח"ל פרויקט במחשבים אקסס להורדה בחינם פרויקט דומגה פרויקט מוכן הדמה של פרוייקט הדגמה של פרוייקטים מוכנים לבגרות להורדה אקסס מערכות מידע מערכות מוכנות להורדה אקסס בגרות להורדה חינם פרויקטים מוכנים באקסס

aceess 2010 מערכות מידע
מערכות מידע פשוטות ומורכבות באמצעות Access 2010.
אקסס 2010 להורדה פרוייקטים לבגרות בחינם
פרויקט במחשבים אקסס 
1 יחידת לימוד / יח"ל
פרויקט במחשבים אקסס להורדה בחינם
פרויקט דומגה פרויקט מוכן
הדמה של פרוייקט 
הדגמה של פרוייקטים מוכנים לבגרות להורדה
אקסס מערכות מידע מערכות מוכנות להורדה
אקסס בגרות להורדה חינם
פרויקטים מוכנים באקסס
פרוייקט אקסס. הורד עכשיו את פרוייקט אקסס
רוצה להוריד את פרוייקט באקסס להורדה בחינם? להורדת פרוייקט באקסס להורדה לחץ כאן!
בגרות אקסס הורדה חינם
בגרות אקסס להורדה חינם  אקסס -  מערכות מידע 1 יח"ל

בגרות יח"ל 1 פרוייקט בסביבת Access


לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה 

לצחו כאן להורדת פרוייקט לדוגמה