יום שני, 4 במרץ 2013

דברים י"ח 15-22 – חוק הנביא


דברים י"ח 15-22 – חוק הנביא

חוק הנביא בתורה
א.      "נביא מקרבך מאחיך...יקים לך ה' אלוהיך" (פ"ס 15) – הנביא הוא בחיר ה' וחייב להיות מתוך עם-ישראל.
ב.       "אליו תשמעון" (פ"ס 15) – העם חייב לציית לנביא שהוא שליח ה'.
ג.        "ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל-אשר אצונו" (פ"ס 18ב) – תפקיד הנביא הוא למסור לעם את דבר ה'.
ד.       "והיה האיש אשר לא-ישמע אל-דברי" – אדם אשר ה' לא דיבר אליו,
"אשר ידבר בשמי" – ואדם זה ידבר דברים בשם ה'.
"אנוכי אדרוש מעמו" (פ"ס 19) – ה' יעניש נביא שקר זה.

פ"ס 20 – החוק מדגיש שני מצבים בהם נביא מוגדר כנביא שקר :
א.      נביא המדבר בשם ה' דברים שה' לא אמר לו – "אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי את אשר לא-צויתיו לדבר".
ב.       נביא המדבר בשם אלוהים אחרים – "ואשר ידבר בשם אלוהים אחרים".

עונשו של נביא שקר הוא מוות – "ומת הנביא ההוא".

פ"ס 21
אם העם ישאל – כיצד נדע שנביא המדבר בשם ה', הוא נביא שקר ?

פ"ס 22 – במצב כזה, רק התגשמות הנבואה יכולה להיות הוכחה לכך שנביא זה הוא נביא אמת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה