יום חמישי, 28 בפברואר 2013

שאלה מבגרות על בראשית כ"ז עם פיתרון


שאלה מבגרות על בראשית כ"ז עם פיתרון

קרא בראשית, כ"ז, 1-29

"א וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת; וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּנִי ב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי; לֹא יָדַעְתִּי, יוֹם מוֹתִי ג וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד).  ד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה:  בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת ה וְרִבְקָה שֹׁמַעַת--בְּדַבֵּר יִצְחָק, אֶל-עֵשָׂו בְּנוֹ; וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה, לָצוּד צַיִד לְהָבִיא ו וְרִבְקָה, אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר:  הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ, מְדַבֵּר אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר ז הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי ח וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ, וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ יא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ:  הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי יד וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח, וַיָּבֵא, לְאִמּוֹ; וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים, כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו טו וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן טז וְאֵת, עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים, הִלְבִּישָׁה, עַל-יָדָיו--וְעַל, חֶלְקַת צַוָּארָיו יזוַתִּתֵּן אֶת-הַמַּטְעַמִּים וְאֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר עָשָׂתָה, בְּיַד, יַעֲקֹב בְּנָהּ יח וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי; וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, מִי אַתָּה בְּנִי יט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו, אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ--עָשִׂיתִי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי; קוּם-נָא שְׁבָה, וְאָכְלָה מִצֵּידִי--בַּעֲבוּר, תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ כ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-בְּנוֹ, מַה-זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי; וַיֹּאמֶר, כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי כא וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, גְּשָׁה-נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי:  הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו, אִם-לֹא כב וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו כג וְלֹא הִכִּירוֹ--כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ כד וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי כה וַיֹּאמֶר, הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי--לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ, נַפְשִׁי; וַיַּגֶּשׁ-לוֹ, וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, וַיֵּשְׁתְּ כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק אָבִיו:  גְּשָׁה-נָּא וּשְׁקָה-לִּי, בְּנִי כז וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה כח וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ כט יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ."


קרא בראשית כ"ז, 39-40
" לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ"

א."ויאהב יצחק את עשו.. ורבקה אהבת את יעקב" (בראשית, כ"ה, 28)
1. כיצד הכינוי של עשו בפסוק 5 והכינוי של יעקב בפסוק 6 שלפניך מבטאים את היחס של כל הורה לבנו האהוב?
2. הבא מפסוקים 1-29 שלפניך דוגמה נוספת המעידה שיצחק העדיף את עשו, ודוגמה נוספת המעידה שרבקה העדיפה את יעקב, והסבר כל דוגמה.

ב. קרא פסוקים 1, 6-27 שלפנייך.
יצחק היה עיוור, ולא יכול לזהות את יעקב באמצעות חלוש הראייה. רבקה ידעה שיצחק יסתמך על חושים אחרים כדי לזהות את העומד לפניו.
ציין שלושה חושים שעליהם הסתמך יצחק, והסבר כיצד הוטעה כל חוש על ידי יעקב ורבקה.
ג. יצחק אומר בברכתו לעשו: "ועל חרבך תחיה" (פסוק 40)
קרא את שני הפירושים שלפניך:
רשב"ם: "[על] אמונותך שהייתה ציד חיות בכלי זיינך" =[בנשק שלך].
רמב"ן: "יחיה במלחמותיו כי ינצח ולא ייפול בחרב אויב".
איזה משני הפירושים מתאים יותר למסופר בבראשית, כ"ז שלפניך? נמק את דבריך.
ד. קרא פסוקים 6-29 שלפניך.
1. קרא גם בראשית, כ"ט, 20-26.
אפשר ליראות בסיפור על לבן, שהחליף את רחל בלאה, ביקורת מרומזת על התנהגותו של יעקב כלפי אביו בפסוקים 6-29 שלפניך.
הסבר ראיה אחת מבראשית , כ"ט, 22-26 היכולה לבסס טענה זו.
2. גם בפסוקים 6-29 שלפניך נרמזת ביקורת על יעקב.
ציין והסבר דוגמה אחת לביקורת זו.
ציין והסבר דוגמה אחת לביקורת זו.

תשובה לשאלה מספר אחת:
א.1. הכינוי של עשו בפסוק 5 הוא: "בנו", הכינוי של יעקב בפסוק 6 הוא: "בנה". כינויים אלה מבטאים את היחס של כל הורה לבנו האהוב באופן הבא: יצחק אוהב ודואג לעשו – הוא בנו האהוב. רבקה אוהבת את יעקב, ודואגת לו: הוא בנה האהוב או: הכינוי "בן" בתנ"ך מסמל קרבה ואהבה. השימוש בכינוי זה בהקשר של יצחק כלפי עשו, ורבקה כלפי יעקב, מדגיש את אהבתו של כל הורה לילד אחת בלבד מבין השניים.

2. דוגמה להעדפת עשיו על ידיד יצחק:  (יש להציג דוגמא אחת)
- ".. והביאה לי ואכלה בעבור תברך נפשי בטרם אמות" [פסוק 5] – יצחק מעוניין לברך את עשו לפני מותו, ולא את יעקב ומכאן שיצחק מעדיף את עשו.

דוגמה להעדפת יעקב על ידי רבקה: (יש להציג דוגמה אחת)
-"לך אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים... והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו" [פסוק 9-10] – רבקה מצהירה כי היא מעוניינת שיעקב יקבל את הברכה מיצחק. מכאן שהיא מעדיפה את יעקב על פני עשו.

ב. שלושה חושים עליהם הסתמך יצחק על מנת לזהות את העומד לפניו:
- חוש השמיעה: יצחק מנסה לברר באמצעות שאילת שאלות מי הוא העומד לפניו. יעקב עונה ליצחק שהוא עשו בנו הבכור, ומטעה את אביו.
-חוש המישוש: יצחק מבקש לגעת בבין העומד לפניו. יצחק נוגע בידיו של יעקב, המכוסות בעורות גדיי עזים, אותם שמה רבקה על ידיו. לכן יצחק מוטעה וסבור שעשו הוא העומד לפניו.
-חוש הריח: יצחק מבקש להריח את הבן העומד מולו. יעקב לבוש בבגדי עשו, שכן רבקה הלבישה אותו בבגדי אחיו הבכור. לכן יצחק מוטעה, וסבור שעשו הוא העומד מולו.

ג. דברי רשב"ם מתאימים יותר את הסיפור בפרק כ"ז. הסיבה לכן היא: בפרק זה מתואר עשו כצייד, המתבקש לצוד בעבור יצחק ולבשל לו מטעמים. לאור זאת, פירוש רשב"ם, המאזכר את מקצועו של עשו, מתאים יותר.

(או: דברי רמב"ן תואמים יותר את הסיפור בפרק כ"ז. הסיבה לכך היא: בברכת יצחק לעשו הוא מאזכר את העבודה שבשלב מסוים ימרוד זרע עשו בזרע יעקב, שישעבד אותו, ויצליח לפרוק את עולו מעל צווארו. לאור זאת, פירוש רמב"ן הטוען כי עשו ינצח במלחמות, מתאים יותר לפרק כ"ז).

ד.1. הביקורת המרומזת על יעקב כלפי אביו באמצעות סיפור לבן היא: יעקב רימה את אביו יצחק, ניצל את עיוורונו וטען שהוא עשו, בנו הבכור, כל מנת לזכות בברכת יצחק. באופן דומה, מרמה לבן את יעקב. בחסות החשיכה משיא אותו ללאה, בתו הבכורה, במקום לרחל, בתו הצעירה שהובטחה ליעקב :"ויהי בעקב וייקח את לאה בתו ויבא אתה אליו יביא אליה" [פסוק 23]
2. דוגמא לביקורת כלפי יעקב (יש לציין אחת):
"ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך" [פסוק 19] – יעקב משקר במצח נחושה לאביו. הסופר מדגיש שיעקב עונה וטוען שהוא עשו, ועל ידי כך מעביר על יעקב ביקורת מרומזת.
(או "ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני" [פסוק 24] – גם לאחר שיצחק שואל בשנית, האם הבן העומד מולו הוא עשו, ממשיך יעקב לשקר לאביו במצח נחושה, והסופר מעביר על כך ביקורת באמצעות ציון השאלה בשנית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה