יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

ספר מלכים - מושגים חשובים



מושגים- 
גמול – שכר או עונש שאדם מקבל  מה' בשל מעשיו. האל משלם לאדם כגמולו.א. גמול קיבוצי (לדורות).   גמול טוב או רע שאותו מקבלת קבוצה של אנשים בהווה או בעתיד, וזאת למרות שהחוטא או המזוכה הוא יחיד.
ההשקפה העומדת מאחורי רעיון  זה היא  שה' מנהל את קורותיהם של עמים ומדינות לפי עקרון השכר והעונש.. עליות וירידות בתולדות ישראל הם כתוצאה של חטאי העם. גורלו של עם ישראל מבטא את השקפת אלוהים על מעשיו. ההשקפה זאת באה לידי ביטוי בספר מלכים.
דוגמאות:בתיאור הסיבות לחורבן מלכת ישראל - מל"ב פרק י"ז 1-6  7- 23.

גמול דורות – הגמול עובר מדור האבות לדור בנים/נכדים../ הבנים נענשים בגלל מעשי  אבותיהם:   
דוגמאות: מל"א י"א פס'  12 (שלמה ורחבעם )
 מל"א כ"א  פס' 29 (אחאב ובנו)
          
גמול מצטבר – חטאי העם לאורך השנים הצטברו, והעונש ניתן לבסוף, לאחר שהושלמה כמות החטאים
                      המקסימלית מבחינת ה'
 דוגמאות
מל"ב י"ז, 7-23:         
מל"ב כ"א 12-16:
ב. גמול אישי/מיידי – הגמול מתגשם בחיי הפרט. כל אדם נענש או מזוכה על מעשיו הפרטיים.בבחינת :"איש בעוונו יומת"/, "איש בצדקתו יחיה"
גמול זה בא לידי ביטוי בקביעות בספר דברי הימים.
דוגמא:
בקורות חייו של מנשה דבה"י ב'  פרק ל"ג  (אך ניתן למצוא השקפה זו גם במלכים: מל"ב פרק כ"ג 20 )     
              

סיבתיות כפולה /דו סיבתיות
דרכו של המחבר בספרי ההיסטוריוגרפיה לתת הנמקה כפולה לכל אירוע היסטורי:
סיבה ריאלית –  מתן סיבה מדינית/פוליטית לאירוע היסטורי.
סיבה דתית – המחבר תמיד ייתן גם הנמקה דתית לאירוע.  כלומר האירוע ההיסטורי התרחש בגלל  שה' גרם לו להתרחש.
בספר מלכים האירועים ההיסטוריים- חורבן ממלכת ישראל וחורבן ממלכת יהודה, התרחשו בגלל שהאל העניש את העם  על חטאיו. העם הפר את הברית עם ה',  בגד בו בכך שעבד אלילים, לכן כתוצאה מכך שולח ה' אויבים שיחריבו את ארצו, יגלו את עמו. הארץ נתנה לעם כחלק מהתחייבות ה' בברית, העם הפר את חלקו, ה' מפר את חלקו, ומשליך את עמו מעל האדמה – לגלות. לפי השקפה זו האימפריות הגדולות נשלחו על ידי ה' להעניש את עמו.
דוגמאות 
מל"א פרקים י"א י"ב – הסיבות לפילוג הממלכה
מל"ב פרק י"ז – הסיבות לחורבן שומרון.
ריאלית: פס' 4-6  
דתית: פס' 2, 7-23
מל"ב כ"ד 1,3 – הסיבות לגלות יהויכין.
מל"ב כ"ד 20  – הסיבות לחורבן יהודה וביה"ק

סינקרטיזם - 
מיזוג אמונות דתיות. שילוב אמונת ה' + עבודת אלילים. המחבר רואה זאת כחטא חמור.דוגמאות:מל"א י"ח פס' 21מל"ב פרק י"ז פס' 31-33
רפורמה  דתית/פולחניתשינויים קיצוניים בדת ופולחן. לפעמים השינויים הם לטובה, כלומר טיהור עבודת האל ממרכיבים אליליים, וכן ריכוז עבודת אלוהים במקום אחד – בירושלים. כמו בימי חזקיה, ויאשיהו.
לעיתים הרפורמה היא שלילית, כלומר הכנסת אלמנטים אליליים לדת ישראל כמו בימי אחאב מלך ישראל (מל"א ט"ז, ), או מנשה מלך יהודה.(מל"ב, כ"א)
ריכוז הפולחן - דברים  פרק י"ב 
לאחר הכניסה לארץ עם ישראל מתבקש לקיים שני צווים:
א. לטהר את הארץ מכל צורות הפולחן האליליות פס' 2-3
ב. לעבוד את ה' רק במקום אחד מרכזי בו יבחר ה'. פס' 4-7.(בספר דברים לא נזכרת ירושלים. בספר מלכים א' פרק ח' פס'   15-21 בתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש, נזכרת   בחירת ה'  בירושלים, בבית המקדש, ובבית דוד)
מחבר ספר מלכים מעריך את המלכים השונים עפ"י הפרתם את החוק  או הליכתם בעקבות  חוק ריכוז  הפולחן. מלכים שהפרו את חוק ריכוז הפולחן  מוערכים כחוטאים גדולים. דוגמאות: ירבעם, אחאב, בישראל, ומנשה ביהודה.
מלכים שקיימו את החוק מוערכים כצדיקים הגדולים ביותר.: חזקיה, ויאשיהו.

תפיסות אלוהות שונות:במקרא שתי השקפות שונות על שלטון האל:
תפיסת האל כאל אוניברסלי- כלל עולמי, ומופשט
תפיסה זו רואה באל ישות מופשטת, הנמצאת בכל מקום ובכל זמן,  נמצא מעל הטבע, שולט בכל היקום כולו. מניע את גלגלי ההיסטוריה , מניע עמים ומעצמות, מלחמה ושלום הם עפ"י רצונו.
האל הוא מופשט אין לו דמות מוחשית.
דוגמה: 1. בראשית פרק א'    2. עזרא פרק א' פס' 2:"כה אמר כורש מלך פרס-  את כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית.."
בניגוד לתפיסה זו קיימת תפיסת האל הגשמית – המייחסת לאל תכונות אנושיות כמו של אדם. זוהי גישה המשקפת את תפישת עובדי האלילים את אליליהם. ניתן למצוא אותה במיתוסים שמחוץ למקרא. למשל ב"עלילות בעל וענת",  וכן ב"אנומה אליש",  וב"עלילות גלגמש"
במיתוסים האלה לאלים יש תכונות אנושיות: הם אוכלים וישנים, נלחמים, מזדווגים, יולדים, כועסים, נחים וכיוצ"ב.
 לעיתים גם בתוך המקרא ישנם כתובים המייחסים לאל תכונות אנושיות/תפיסה גשמית של האל:
מלכים א' פרק ח' – פס' 13, ישעיה, פרק מ', 11-12, בראשית ב' פס' 7-8, ג', 8. ועוד.
תפיסת האל המקומי – לכל אל מקום משלו, רק בגבולות המקום הזה הוא פועל. אלוהי ישראל פועל רק בכנען . כוחו בגבולות הטריטוריה בלבד.מחוץ לטריטוריה חסר כוח.  דוגמא: מל"ב פרק י"ז פס' 25-28.
ובעזרא פרק א' פס' 3:"....הוא האלוהים אשר בירושלים"
תפיסה זו מנוגדת לתפישת האל האוניברסלי.

:
שיטות ההגליה /שליטה  של 3 האימפריות הגדולות.


האימפריה
אשור
בבל
פרס
האירוע
חורבן ממלכת ישראל, גלות 10 השבטים לאשור
חורבן יהודה , ירושלים המקדש, וגלות יהודה לבבל
 הצהרת כורש, ושיבת ציון
השנה
722 לפנה"ס
586 לפנה"ס
538 לפנה"ס
השיטה
חילופי אוכלוסייה בתוך האימפריה האשורית, ופיזורהעם הנכבש בתוך האימפריה .
המטרה – החלשת הלאום, הנכבש ומניעת מרידות.
העברת כל הגולים לבבל בצורה מרוכזת. ניתוקם מאדמתם.
הצהרת כורש, המאפשרת לגולים היושבים בבבל לשוב לאדמת ארץ ישראל ולהקים את  בית המקדש מחדש.
 מתן אוטונומיה דתית בלבד, ולא עצמאות מדינית.
הפרק
מל"ב י"ז פס' 6, 23-24.
מל"ב כ"ה  21.
עזרא פרק א' 1-7
                              
 
תאריכים ואירועים שיש לזכור בספר מלכים/עזרא א' 1-7,
722 לפנה"ס – חורבן ממלכת ישראל וגלות 10 השבטים לאשור.
701 לפנה"ס – מסע סנחריב ליהודה, חורבן ערי יהודה, ירושלים ניצלה.
622 לפנה"ס – הרפורמה הפולחנית של יאשיהו.
605 לפנה"ס – קרב כרכמיש מצרים מובסת על ידי בבל. בבל עולה כמעצמת –על באזור.
597 לפנה"ס – גלות יהויכין והאליטה מיהודה, ולקיחת אוצרות המקדש לבבל.
586 לפנה"ס – חורבן בית המקדש הראשון , גלות יהודה לבבל.
538 לפנה"ס – הכרזת כורש, ושיבת ציון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה