יום שלישי, 11 בדצמבר 2012


מבוא- כיבוש פולין וחלוקתה
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו צבאות גרמניה הנאצית לפולין והחלה מלה"ע ה-2.
ע"פ הנספח הסודי של הסכם ריבנטרוב-מולוטוב, חולקה פולין בין גרמניה לברית המועצות ,כאשר ברה"מ קיבלה את מחוזותיה המזרחיים של פולין, ושאר פולין  נכבשה ע"י גרמניה.
הגרמנים חילקו את השטח שלהם לשני חלקים:
א.      שטח שסופח לרייך הגרמני(מערב פולין)-. שטח זה נועד להיות מיושב בגרמנים בלבד, ולכן  הכוונה הראשונית הייתה  לגרש ממנו את כל הפולנים והיהודים.
ב.       שטח הממשל הכללי(הגנרל-גוברנאמן)אזור מרכז פולין, שלא סופח לרייך. אזור זה הפך עם סיום הממשל הצבאי בפולין, בסוף אוקטובר 1939, לשטח הנתון לשליטת הממשל הגרמני .למושל האזור נקבע ד"ר הנס פרנק ולבירת "הגנרל –גוברנאמן" נקבעה העיר קרקוב. "הגנרל-גוברנאמן" אמור היה לקלוט גם את המגורשים ממערב פולין, בנוסף לתושביו הקבועים, יהודים ופולנים. גם יהודי הרייך היו אמורים להישלח לשטחים אלה.

מבוא-יהודי פולין עם הכיבוש

 

ערב המלחמה חיו בפולין כ-3,300,000 יהודים. ע"פ החלוקה לתחומי כיבוש בין גרמניה לברה"מ, נכללו בשטח הגרמני כ-2,100,000 יהודים ובתחום הסובייטי כ-1,200,000 יהודים.במשך כ-3 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, היה הגבול הסובייטי במזרח פתוח בפני יהודי פולין, ויהודים רבים נמלטו מזרחה. המספר המוערך של היהודים הנמלטים הוא כ-300,000. היהודים שבצד הכיבוש הנאצי מצאו עצמם מול מציאות אלימה וקשה ובמרכזה  הכנסת יהודי פולין לגטאות.


1. מטרות הנאצים בהקמת הגטאות בפולין
יש מטרות גלויות ומטרות סמויות.
מטרות גלויות של הנאצים:
בידוד והפרדה של היהודים מאוכלוסייה המקומית  כדי:
  • היהודים מפיצים שמועות פוליטיות,(ידיעות פוליטיות תתרניות ותבוסתניות) שפוגעות ביתר האוכלוסייה.
  • היהודים מפיצים מחלות מדבקות  ומגפות ויש לסגור אותם כדי למנוע הפצת מחלות
  • היהודים מזיקים לכלכלה- בזמן המלחמה הם עוסקים בספסרות במצרכי מזון ולכן יש לסגור אותם בגטאות כדי שלא ימשיכו לפעול בשוק השחור.
  • הגטאות הוקמו משום שיש לשמור על היהודים מפני פגיעות אנטישמיות של האוכלוסייה המקומית, מפני האוכלוסייה המקומית העוינת...

   ולכן  צריך לבודד את היהודים בגטאות.
מטרות סמויות של הנאצים:
אהכחדה  עקיפה  של היהודים בפולין  על ידי יצירת תנאים קשים בגטו: רעב, מחלות וכו'… כלומר חיסול פיסי של היהודים על ידי מניעת אמצעי קיום בסיסיים, ניסיון לשבירת כוח העמידה של היהודים בגטאות. המצב בגטאות הגדולים (בגטו ורשה וגטו לודז') מאשרים זאת. בין השנים 1940-1941 מתו יותר מ-20% מכלל היהודים ב-  2 הגטאות הללו 

ב. לפקח על היהודים בגטאות נועדו להפריד בין היהודים לאוכלוסייה המקומית, לרכז אותם בגטאות על מנת שיהיה יותר  קל לפקח ולשלוט עליהם. כלומר הוקמה      מסגרת (הגטו) שבאמצעותה קל לפקח על היהודים ולבודדם משאר האוכלוסייה.ובשלב מאוחר יותר ניתן יהיה לבצע באופן יעיל ומהיר כל פתרון כי הרי יהודים מרוכזים .

ג.  ניצול היהודים לעבודות כפייה לטובת העם הגרמני והצבא גרמני- לטובת המאמץ המלחמתי.

 לסיכום- בהקמת הגטאות אפשר לראות את המימוש של האידיאולוגיה הנאצית: שהרי לפי האידיאולוגיה הנאצית(תורת הגזע) ,צריך להרחיק את השפעתו המזיקה של היהודי,ליהודים אין מקום בחברה אנושית. בין השנים 1941-1939 החל תהליך הקמת הגטאות בפולין וכל יהודי פולין הכלאו בגטאות התנאים קשים ביותר.





 תנאי החיים הקשים בגטו והשפעתם על היחיד, המשפחה והחברה    
צפיפות
תברואה ירודה, מחלות ותמותה
-          הגטאות הוקמו בשכונות עניות וזניחות. על שטח קטן ביותר צופפו הנאצים כמויות עצומות של יהודים בבתי מגורים.
-          משפחות של יהודים הוכנסו לתוך דירות והצטופפו בתנאים בלתי אנושיים כאשר הצפיפות הממוצעת הגיע עד 6-8 אנשים בחדר ואף יותר.לעיתים מס' משפחות גרו יחד ...
-          גטו ורשה הוקם על 2.4% מכלל שטחה העירוני של העיר ורשה, רוכזו בו כשליש מתושבי העיר – 440.000 יהודים. הגטו היה צר מלהכיל את כל יהודי ורשה. 

הצפיפות גרמה לפגיעה בחיי המשפחה שהרי לא הייתה להם פרטיות, כולם חיו ביחד למרות שלא היו קרובי משפחה ואפילו לא הכירו  אחד את השני וזה פגע במשפחה וביחסים הבין אישיים.
-          המחסור במזון היה חמור ביותר.  בגטאות ורשה /לודז'  שרר רעב כבד.
-          הגרמנים קבעו מהי כמות המזון שמותרת לצריכה בגטו, והציבו מכסה יומית של- 184 קלוריות לאדם!!!!כמות זו הקשתה על היהודים לשרוד והם הגיעו לחרפת רעב.
-          תופעת הרעב גרמה ליהודים להלחם כדי להשיג מזון – יהודים גנבו מיהודים פת לחם אחרונה, היהודים מכרו רכוש כדי להשיג מעט אוכל ובעיקר  הילדים נשלחו תוך כדי סיכון נפש להבריח מזון מחוץ לגטו(80% מצריכת המזון היומית בגטו ורשה  הגיעה מהברחות המזון)
-          בשל בידודו של גטו לודז' –אי אפשר היה להבריח מגטו לוד'ג - נאלצו תושביו להסתפק רק במנת מזון שהוקצבה להם, למעט אלו שעבדו במפעלים וקבלו תוספת מזון.


-          כאמור התנאים בגטו היו קשים ביותר כי השכונה בה הוחלט להקים גטו הייתה שכונה מוזנחת – בה תשתית תברואתית ירודה ביותר.
-          אין מים לשתיה, אין ניקוז לביוב ולכן מי השופכין זרמו בתוך השכונה, הסירחון היה מצוי בכֹל פינה ויחד עמו גם חיידקים ומחלות, כמו כן היה מחסור בחומרי היגיינה כמו סבון, מים, כל אלו הקשו על שמירת הניקיון האישי .. ההזנחה הייתה איומה

התוצאה:  בגטאות פרצו מחלות ומגפות ומוות.. חסר תרופות בגטאות הביא את הרופאים לפני דילמות קשות למי לתת תרופות?  

-          הקור העז הביא אנשים לחפש אחר אמצעי חימום בכל מחיר כמו פירוק בתים, רהיטים, דלתות... גם הקור גרם לתמותה בגטאות, .
-          אלפי יהודים מתו מידי חודש בגטו ורשה. 20% מיהודי גטו ורשה מתו ...
כיצד השפיעו תנאי החיים בגטו על המשפחה היהודית?
לכאורה בגטו עיין המשיכו את מסגרת החיים המשפחתית אבל כבר נוצר בגטו שבר בחיי המשפחה, המשפחה החלה מתפרקת – חלק מהגברים נשלחו למחנות העבודה או חדלו לתפקד והנשים לקחו את מקום ראש המשפחה ועליהן הוטל המאבק בהישרדות היום יומית בגטו:
-          הנשים לקחו את עול פרנסת המשפח, להשגיח על הילדים אבל גם הוכרחו לעבוד , הנשים הוכרחו לדאוג להשגת המזון(נשים עמדו שעות ארוכות ביום כדי לקבל מזון מן הסוג הנחות ביותר,כגון קליפת תפ"א), קיצוב המזון (לשמור שהאוכל לא יאכל מיד אלא לחלקו ולהחביאו ),הנשים והילדים עסקו גם בהברחות מזון מחוץ לגטו כדי לשרוד.
-          הילדים שעסקו בהברחות מזון הצילו את משפחתם.היו ילדים שעסקו גם בקיבוץ נדבות ...
הילדים היו בלי מסגרות ובעזרת ארגונים שונים בגטו באופן בלתי חוקי הופעלו מסגרות לימוד, בכל גטו הסתובבו גם יתומים רבים.....
3. דרכי התמודדות עם תנאי החיים הקשים בגטו
(לקרוא בספר הלימוד ע"מ 195-200)

3..קידוש החיים:
על  רקע התנאים הקשים בגטו :רעב, צפיפות ומחלות שגרמו לתמותה רבה בקרב תושבי הגטו(בגטו ורשה 20%  מיהודי הגטו מתו-הכחדה עקיפה)- הנאצים רצו לפגוע ביהודים פיזית ורוחנית-מטרת הנאצים הייתה לטשטש צלם אנוש בגטו. להפוך את היהודי לחיה שכל תכליתה מסתכמת בחיפוש אחר מזון ומקום מסתור . כלומר יצירת תנאים שיביאו למותו של היהודי בגטו.

אבל היהודים הכלואים בגטאות ניהלו מאבק עיקש להישרדות. הניסיון היום יומי להחזיק מעמד ולחיות.כחודש לפני ראשית השילוחים למחנות ההשמדה כתב ביומנו המורה אברהם לווין כי "אחת התופעות הלוואי המופלאות ביותר של מלחמה זו היא ההצמדות לחיים".

התעוררה האמונה שחייבים לשרוד בכל מחיר ,לא להיכנע לרצון הגרמני להכחידם ולפעול למען "קידוש החיים". "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש במוות"

זוהי שעה של קידוש החיים ולא קידוש השם במוות... לפנים דרשו האויבים
את הנשמה, והיהודי הקריב את נשמתו על קידוש השם. עתה דורש הצורר
את הגוף היהודי ,וחובה על היהודי להגן עליו( על גופו),לשמור על חיו."
( הרב ניסבאום מגטו ורשה )

רעיון קידוש החיים הוא אם כן בעל משמעות כפולה:
מצד אחד יש לעשות הכול על מנת לשמור על הגוף וזאת על מנת לראות בתבוסת הנאצים שבוא תבוא במהרה, ועל כן צריך להמשיך לחיות בכל מחיר. לפי הרב ניסנבוים יש להתגבר על הכאב וההשפלה ולהיאבק על הקיום העלוב ביותר בכדי לראות במפלת הנאצים. בשביל לשמור על הקיום הפיזי היו רבנים שהתירו לאכול אוכל לא כשר ואף אכלו אותו ראשונים כדי לשמש דוגמא. היו גם רבנים שהמליצו לגלח את הזקן על מנת למנוע התעללויות של גרמנים ביהודים בגלל שהזקן הסגיר את עצם היותך יהודי. הגופים השונים שהוקמו, ההברחות , ושאר דרכי ההתמודדות עם תנאי החיים בגטו מעידים אף הם על ביטוייו של רעיון קידוש החיים בפועל ולא רק בתור מחשבה בלבד.
מצד שני גם כאשר שומרים על החיים יש "לשמור על צלם אנוש" ולא לאבד אותו ברגעים קשים.קל יותר להיכנע ולמות מאשר לעמוד בגבורה מול הקשיים הרבים. זוהי הגבורה האמיתית. כמו כן יש להמשיך ולחיות כמה שיותר חיים נורמאליים ....לא לאבד תקווה....

הרצון לשרוד הוביל למאבק פיסי ורוחני בגטאות והיה נחלת רבים, והיא התקיימה מראשית הגטו ועד לחיסולו- מאבק של יחידים וארגונים בגטאות....בתחום הפיסי ובתחום הרוחני
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
3.א. ביטויים להתמודדות בגטו  ושמירת קידוש החיים בתחום הפיסי :
Ü          מספר קטן של התאבדויות בגטו
Ü          בתחום הפיסי- ניסיון לשרוד בכל מחיר: הברחות מזון, עבודות כפייה בגטו
-          הברחות מזון-
  המחסור במזון בגטו היה חמור ביותר. מנת המזון
היומית שקבלו הייתה רק  184 קלוריות ליום.  רעב כבד- ולכן עסקו בהברחות מזון לגטו. כ- 80% מצריכת המזון בגטו ורשה התבססה על הברחה:

  1. היו הברחות מאורגנות - קבוצת מבריחים מקצועית שהבריחו עבור רווחים.

  2.באופן פרטי- המשפחה מתחילה להתפרק בגטו חלק מהגברים נשלחים למחנות עבודה והמשפחות נותרות חסרות כל. ולכן- נשים וילדים נאלצו להבריח  מזון למשפחותיהם.  הילדים הם גיבורי הגטו- מנעו ממשפחותיהם לגווע ברעב.מאות ילדים ומבוגרים מצאו את מותם בפעילות זו.
להשגת המזון גם  מכרו אנשי הגטו את חפציהם  האישיים . הרעב הוליד התנהגויות קשות זה לזה...
-          עבודות כפייה---
רבים מיהודי הגטו התנדבו לעבודות כפיה כיוון שע"י כך קיבלו מנת מזון נוספת.
היודנראט היה מעוניין להכניס לגטו מפעלים כי ראו בעבודות כפיה אלו דבר שיכול להציל חיים!!!
ומפעלים שהוכנסו לגטו היו באישור הגרמנים .

ראש היודנראט בגטו לודג' מרדכי רומקובסקי כותב.."הצבתי לעצמי משימה להסדיר את החיים בכל מחיר..מעל לכל ניתן היה להשיג מטרה זו על ידי תעסוקה כללית.ולכן גם הסיסמא הראשית שלי הייתה לתת עבודה למספר רב ביותר של אנשים".

בשנה וחצי האחרונות לקיומו שלגטו לודג' עבדו בו יותר מ90% מיושביו.עם זאת עבודתם עבור הגרמנים במפעלי הייצור לא מנעה רעב. השכר שקיבלו העובדים וכמויות המזון זסופקו לגטו לא אפשרו מחיה וקיום לאורך זמן.

--בגטו ורשה הייתה גם תעשייה בלתי חוקית, רֹב העובדים היהודיים העדיפו לעבוד בה כי קבלו משכורות גבוהות יותר, והמוצרים שיוצרו נמכרו לסוחרים פולנים מחוץ לגטו.

3.ב.ביטויים להתמודדות בגטו  ושמירת קידוש החיים בתחום הרוחני
(("לשמור על צלם אנוש")  :
Ü          הקמת מוסדות חינוך ותרבות-למרות  איסור קיום מוסדות לימוד הוקמה רשת חשאית של בתי ספר. חלק מהילדים נקלטו במסגרות חינוכיות לא חוקיות (יסודי / תיכון) שהוקמו בגטו והמשיכו ללמוד.
Ü          גם היצירה התרבותית המשיכה להתקיים בגטו חלקה בגלוי וחלקה בסתר למרות תנאי החיים הקשים:
n       סופרים המשיכו לכתוב.
n       מוזיקאים נגנו, התקיימו קונצרטים.
n       הועלו מחזות בגטו.
n       קורסים מקצועיים, הרצאות.
n       עיתונים.
n       פעילות ביידיש  ועברית.
n       ארכיון עונג שבת  -    (מפעלי הנצחה יהודים רבים פעלו לתעד את המתרחש בארכיונים חשאיים בתוך הגטאות מתוך הכרה כי העם היהודי עומד על סף כליון ויש לספר על-כך לעולם. הארכיון הידוע ביותר הוא הארכיון "עונג שבת" שנוהל בידי עמנואל רינגלבלום מגטו ורשה. מקורות רבים נשמרו בארכיון זה בתוך כדים אשר התגלו לאחר המלחמה וסיפקו בידינו תמונה מהימנה על חיי היומיום בגטו זה.        

-          כל זה הכניס שמחת חיים לגטו והשכיח את המצוקות הקשות.

Ü          שמירה על מסגרת דתית- למרות האיסורים על קיום מצוות, איסור קיום תפילה בציבור, לימוד תורה  או כשרות- המשיכו יהודים  דתיים לשמור על  המסגרת הדתית בתוך הגטו ולעיתים שלמו על כך בחייהם.  הם קיימו את החגים ,סדר פסח, התפללו,לימוד תורה,.

יש יזכור שניהול אורח חיים יהודי-דתי היה עניין מהותי בעבור כ-מחצית הציבור בגטו. לאדם דתי אין טעם ומשמעות לחיי חטא, ללא קיום מצוות וכללי ההלכה. הציווי היהודי של "ייהרג ואל יעבור" היה דומיננטי בקרב רבים והיווה דילמה ערכית שעסקו והתלבטו בה. בעלי המצוות שמרו על חיצוניות יהודית בולטת (זקן,פאות) ושמשמו מטרה להתעללויות...
3.ג.  תאר את  דרכי  ההתמודדות  של  הארגונים  בגטו  עם הקשיים כחלק מקידוש החיים
הארגונים בגטו
פרטים על הארגון
דרכי התמודדות של הארגון עם הקשיים בגטו

א. וועדי הבתים






*בגטו ורשה התגוררו מאות יהודים בבתים משותפים. ולכן הורמו "ועדי בתים" –שדאגו
לאנשיהם ופעלו בהתנדבות.

*למעשה עוד טרם המלחמה היה נפוץ ועד בתים.

*רשת "ועדי בתים התפתחה בגטו ורשה ועזרה לדיירי הבתים שחיו בצפיפות ועזרו להם לשרוד מול כל מצוקות הגטו. על פני הגטו נפרסה רשת וועדי הבתים שעזרה.לעיתים הם נעזרו בדיירים אמידים שסייעו בכסף.
--דאגו לנזקקים – למשפחות וליחידים מבין דיירי
   הבתים.
-- טיפלו בנושאי תברואה וניקיון כדי למנוע התפשטות                                           
   מחלות.
-- הפעילו מטבחים משותפים.
-- עסקו במציאת מקום מגורים לחסרי בית.
  עסקו בפעילות חינוכית בגני ילדים ובתי הספר.




ב. צנטוס
ארגון שטיפל בילדים  שחלקם הגדול נותרו יתומים בגטאות.
צריך לזכור שמצב הילדים בגטאות היה בכי רע. חלקם הגיע כבר לגטו בלי הורים , ללא מזון, הלכו יחפים וקיבצו נדבות.
זה אחד הארגונים הראויים ביותר לציון.
ארגון שטיפל בילדי הגטאות שנותרו ללא הורים. הארגון הצליח להקים רשת שטיפלה ב-25,000 ילדים, אולם כמות הילדים שנותרו
 ללא השגחה בגטאות הייתה גדולה פי שלוש (76,000).
הארגון הקים כ- 30 בתי יתומים, פנימיות, מועדוני נוער וכ-20 מטבחים שספקו לילדים ארוחות. הארגון גם יזם פעילויות תרבות לילדים בגטו.
בין בתי היתומים - אחד הבולטים – בית היתומים של יאנוש קורצאק


  


ג. תנועות הנוער
רקע- תנועות הנוער היהודיות  באירופה מופיעות בתחילת המאה ה-20, הן התאפיינו במרד בתרבות ההורים, תוך שאיפה לשנות את המציאות הקיימת ולהפוך את
החברה לטובה יותר. בני נוער הצטרפו לתנועות השונות לפי
 הנטיות האידיאליסטיות שלהם. התנועות הראשונות היו: השומר הצעיר, בית"ר, בני עקיבא ועוד....

ערב מלחמת העולם השנייה  תפסו תנועות הנוער במזרח אירופה מקום חשוב בקהילה היהודית. בפולין פעלו תנועות נוער רבות אשר ייצגו את מגוון הדעות הפוליטיות של יהדות פולין באותה עת. תנועות הנוער
שאפו לשנות את המציאות הקיימת בגולה או לעודד ולהכין את הברים בהן לעלייה לא"י.
שליחים הגיעו מא"י והקימו גרעיני הכשרה וחוות הכשרה במטרה להכין את החניכים לעבודה חקלאית לקראת העלייה לארץ. גרעינים אלה
לרוב עלו ארצה הצטרפו לקיבוצים קיימים והקימו קיבוצים חדשים

עם כיבוש פולין סבלו תנועות הנוער מבלבול ומהתפרקות המסגרות שלהן. רבים מחברי וממנהיגי התנועות ברחו למזרח ולאזור ברה"מ.  אולם, כדי שלא יפקירו את חניכיהם ללא כל הנהגה חזרו אחדים מהמדריכים הבכירים לאזור הכיבוש. מדריכים אלה, שביניהם היה מרדכי אנילביץ' מ"השומר הצעיר", ינהיגו בעתיד את המרד בגטאות. בשלב זה אין מטרתם להמריד, כי אם הישרדות של עצמם, הישרדות תנועתית וחינוך הנוער
בגטו החלו המדריכים בארגון תנועות הנוער מחדש בתנאי מחתרת .
 קן התנועה בגטו הפך למפלט ועזרה בהישרדות רוחנית.
"היינו שם אך לא חיינו שם" (מעיתונות המחתרת בגטו ורשה.)
 במשפט הזה אפשר לסכם במידה רבה את פעילות תנועות הנוער בגטאות. האנשים
הצעירים האלה חיו בתוך הגטאות, סבלו גם הם קור, רעב ועוד, אך מבחינתם בתוך הקן
 יכלו לחלום, לשאוף למשהו אחר. בתנועות הנוער הציוניות למשל , שרו שירי ארץ
ישראל, קיימו טקסים, התווכחו בלהט על טיבו של האדם והעולם, כתבו ופרסמו
עיתונים משלהם, והכינו עצמם לתקופה שאחרי המלחמה - לעלייה לארץ ישראל ...

הישרדות רוחנית דווקא במציאות הקשה של הגטו כאשר משפחות התפרקו,ומסגרות
תומכות אחרות התמוטטו, הרי תנועות הנוער היו מפלט לנוער שיכלו לשוחח חופשי,
להתפרק מחרדות, להרגיש תמיכה ושייכות. מקום שנותן הרבה כֹח נפשי. הקשר הקבוע של
הצעיריםבגטו עם התנועה והפעילויות השוטפות הפכו את התנועה למסגרת תומכת
המעניקה בטחון מסוים לצעירים בעולם שהיה מעורער לחלוטין.
·          תנועות הנוער ניסו להמשיך ללמד בגטו את רעיונות התנועה,להמשיך את האמונה
 באידיאלים וערכים, למרות המצב הנורא והמפחיד. הקן של התנועה הפך למקלט היחיד
שבו היה אפשר לשוחח בחופשיות ולהשתחרר מהפחדים והחרדות של הגטו.
§         ההישרדות הרוחנית הזו כללה פרסום של  עיתוני מחתרת, וספריות חשאיות,
 ואף אורגנו מסגרות חינוך מחתרתיות..הוקמו גרעיני הכשרה שהכינו עצמם להתיישבות בא"י...

קשר בין הגטאות – חברי התנועה מילאו תפקיד חשוב כאנשי קשר בין הגטאות היהודיים המנותקים. הם העבירו ידיעות מגטו לגטו, תוך סיכון חייהם. בעיקר התמסרו לתפקיד הקשה "הקשריות", בשל יכולתן להסתוות כלא יהודיות. צעירות דוגמת חייקה גרוסמן ופרומקה פלוטניצ'קה סיכנו באופן קבוע את חייהן כדי להעביר ידיעות .

לאחר תחילת הפתרון הסופי הביאו הקשרים למערבה של פולין את הידיעות על הרציחות ההמוניות.  הקשרים אף חפשו דרכי מילוט מפולין הכבושה כאשר בראש עמדה השאיפה להגיע לארץ-ישראל

פרסום עיתונות מחתרתית – על-אף האיסור על היהודים לקבל כל מידע מן החוץ (עיתונות/
 רדיו)  החלה להופיע עיתונות מחתרתית בגטו ורשה במרץ 1940 וכמעט כל תנועות הנוער
 הוציאו עיתונות מעין זאת. העיתונים הופצו בקרב אוכלוסיית הגטו בזהירות. הם הודפסו
 על נייר העתקה דק שיהא קל להסתירם. בעיתונות זו הופיע מידע על המתרחש בפולין
 ובעולם,דיווח על מצב היהודים בגטאות, הועלו נושאים שונים הקשורים לחיי היהודים
 בגטו,מאמרים על הציונות והפעילות בא"י. לאחר תחילת השילוחים הועברה
האינפורמציה לגבי מהותם האמיתית של השילוחים ואף קריאה למרד אקטיבי.
חברי תנועות הנוער היוצעירים, משוחררים מנטל האחריות למשפחה, שהעזו לבקר
ולתור אחר פתרונות – גם אם הם קיצוניים,למצבם הקשה של היהודים בגטו.
הקמת תא מרדתנועות הנוער העבירו ביקורת רבה על היודנראטים ועל שיתוף
הפעולה שלהם עם הנאצים. בזכות גילם הצעיר, האמונה שלהם באידיאלים ובשינוי המצב,
 והעובדה שהיו מאוד מאורגנים , הם היו בין המארגנים של מעט המרידות שהיו בגטאות.
לצעירים לא היו ילדים משלהם לדאוג להם ולכן היו משוחררים מאחריות שיש להורים.הם
 היו נועזים יותר ופתוחים יותר לרעיונות חדשים ולכן המורדים יצאו מקרבם.
לסיכום: עד תחילת הפתרון הסופי חברי תנועות הנוער נאבקו לקיום יומיומי, 
אך  יחד עם זאת הודגשה החובה לשמור על עולמם הרוחני והאידיאולוגי של הצעירים.
חברי תנועות הנוער אשר נותרו בחיים לאחר המלחמה הביעו חרטה על כך שלא החלו
בהכנות למרד מזוין מיד עם פרוץ המלחמה. כך טען יצחק צוקרמן בשנת 1947:"…לו הייתי יכול
להחזיר את גלגל ההיסטוריה אחורנית, לשנת 1939, הייתי אומר: מרד מיד. כי היה לנו הרבה יותר
 זקיפות קומה,הרבה יותר הרגשה אנושית, כי היה בלבנו הרבה יותר מרץ, כי היה לנו אז הרבה יותר
 נשק…"



ה. יודנראטים

בכל גטו הוקם יודנראט נציגות יהודית שהגרמנים בחרו אשר מנו בין 12–27 איש בהתאם לגודל הקהילה.הם נועדול בצע את פקודות האצים ולשמר על הסדר בגטו. היודנראט נהל את חיי היום יום הגטו.

היודנראט היו בין הפטיש לסדן- בתווך- בין הצורך למלא את פקודות הנאצים לבין הצורך לסייע ליהודים הכלואים בגטו למרות שהנאצים לא נתנו להם אמצעים לכך...

כיצד היודנראטים עוזרים בעזרה לאחיהם היהודים,? היודנראט מזווית הראיה היהודית   .....

1.מתן שירותים-
היודנראט ניהל את חיי היום יום בגטאות, וסיפק שירותים לתושבי הגטו . הם הקימו
מחלקות שונות וכל מחלקה הייתה אחראית על תחום כמו:
·         דיור למצוא מגורים לחסרי בית.
·         חינוך ותרבות הקמת בתי ספר, הרצאות.. שנה אחרי סגירת חומות הגטו
 הותר ליודנראט להקים בתי ספר- 2% מילידי הגטו למדו.
·         בריאות הוקמו בגטו מרפאות / בתי חולים באישור הגרמנים אם כי היה
מחסור בציוד ותרופות. אם כי היה מחסור בציוד ותרופות. היודנראט הצליחו לארגן
 מרפאות קטנות ולפעמים להבריח תרופות. דילמה-במי לטפל? למי לתת תרופה? בגטו
ורשה היה מעין ביה"ס לרפואה עם 300 תלמידים.
·         חלוקת מזון "כרטיס לחיים בגטו" – ניסו להגדיל את אספקת  המזון.
       חלוקת האוכל עפ"י כרטיסי מזון. אספקת מזון הפכה אחת המשימות החשובות-
מציאת פתרונות. בגטו וילנה הקימו מעין בית חרות שעסק בייצור קמח מקליפות תפ"א. הקמת
בתי תמחוי ובתי יתומים שיספקו אוכל. מאבק על הגדלת המזון בגטו.   היו יודנראטים שניסו להגדיל את אספקת המזון-   מתווכים שהשיגו שקי קמח, ירקות. היודנראט קנה   וחילק בעזרת וועדי הבתים דרך המטבחים המשותפים.
  • גביית מסים- כל ארגון נזקק לכספים לצורך פעולותיו, לתשלום למשכורות לעובדיו, כספים הושגו מגביית מיסים, גיוס תרומות, מכירת שירותים של היודנראט(תעודות, רישיונות,
דואר ובולים). היו גם אמצעים  לגבייה.
2. להעסיק את תושבי הגטו  בעבודות כפייה שונות- רבים ראו בעבודה דבר שמציל
חיים – "עבודה ושקט". מיד עם הקמת הגטאות הוכנסו  מפעלים לתחומי הגטו כדי להציג
את היהודים כגורם יצרני המועיל  לגרמניים.
--יו"ר גטו רומקובסקי פנה לרשויות הגרמניות  לנצל את המיומנות המקצועית של תושבי הגטו- "הצבתי לעצמי משימה לסדיר את החיים בכל מחיר. הסיסמא- לתת עבודה למספר רב של אנשים". בשנה וחצי האחרונים לקיומו 90% מתושבי גטו לודג' עבדו בו.  אבל גם זה לא
 מנע רעב. המזון לא אפשר מחיה לאורך זמן.
--בתחילה היו חטיפות יהודים לעבודות הכפייה. אח"כ הציעו היודנראטים העמדת מכסת עובדים  לצרכים הגרמניים והוקמה לשכת עבודה' .
       3.  דאגה לתושבי הגטו - היודנראט ניסו לדאוג לתושבי הגטו יותר
       ממה שהנאצים הרשו: בתעסוקה, במזון, בפעילות תרבותית חינוכית –
       כל זאת מבלי לקבל היתר (רשות) . .ניסו להיאבק בגזרות השונות ,
      לפחית תשלומי קנסות או לנסות להגדיל את מנות המזון שהוקצו לגטו
      לפעמים בעזרת שוחד. ניסו לצמצם את הפגיעה ביהודים, מאבק להשגת תנאים מינמליים...


5. תפקידי היודנראטים בעיני הנאצים  - הנאצים ציוו להקים יודנראט בכל גטו :מועצת יהודים שתפקידה לנהל את חיי הגטו ,בין 12-24 איש תלוי בגודל הגטו. היודנראט הצטווה לרכז את היהודים בגטאות לערוך מפקד של האוכלוסייה היהודית ולנהל רישום מסודר של מספר היהודים. בראש כל יודנראט עמד יו"ר שהיה אחראי על הנהגת המועצה. דוגמאות: אדם צ'רניאקוב בגטו וורשה וחיים רומקובסקי בגטו לודז'.




                                           תפקידי  היודנראטים בעיני הנאצים
1.   למלא את הפקודות של הנאצים ,לשרת את הנאצים -היודנראט היה אמור לשמש מכשיר ביצוע למדיניות הנאצית. המועצות היהודית קיבלו פקודות מהשלטונות וכבר מההתחלה מצאו את עצמם הנציגים היהודים כבני ערובה. הנאצים לא התייחסו אליהם כאל שליחי ציבור. אי מילוי הוראה שניתנה ע"י הנאצים היה עלול לסכן את חייהם ואת חיי משפחתם.הנאצים רצו לגרום לכך שהיודנרט ימלא את הוראותיהם, והיהודים הוטעו לחשוב שהיודנראט ישמש בתור נציגות יהודית שתעלה את בעיותיה בפני הנאצים.במציאות לא התנהל מו"מ בין הצדדים והיודנראט בסך הכול היה הזרוע המבצעת של הנאצים. היודנראט חסך מהנאצים כוח עבודה ושיטור, הם היו אחראיים על חלוקת המזון וניתן היה להבחין שלצד אנשים שמתו מרעב או רבצו ברחובות חסרי אונים, היו קבוצות שהשיגו מזון וידעו לשמור על האינטרסים שלהן.
   {*הגרמנים רצו שהגטו יתנהל בצורה יעילה תוך חסכון בכוח אדם גרמני וליצוק אשליה,הטעיה * היודנראטים הורידו את רמת החיכוך בין השלטונות הנאצים לבין היהודים ,מפנים את הכעס והמרירות של  תושבי הגטו כלפי היודנראטים.}
ולמעשה היודנראטים היו "הנהגה במלכוד –עמדו בתווך בין הציות לנאצים לבין הרצון לדאוג לתושבי הגטו.
2)      היודנראט ניהל את חיי הגטו בכל תחומי החייםלנהל את חיי היום יום ולתת שירותים ליהודי הגטו בתחומי החיים השונים כמו: דיור, תברואה,מזון,גביית מיסים ..
כמו כן היודנראט היה צריך לשמור על הסדר והמשמעת בגטו. זה נעשה באמצעות המשטרה היהודית שתפקידיה היו, בין היתר, למנוע הברחות ולהחרים רכוש. לא פעם התנהגה המשטרה היהודית כלפי תושבי הגטו בצורה אלימה כדי למצוא חן בעיני הנאצים..
3) היודנראט היה צריך לשמור על הסדר והמשמעת בגטו- זה נעשה באמצעות המשטרה היהודית, שתפקדיה היו בין השאר למנוע הברחות, ולהחרים רכוש. לא פעם התנהגה המשטרה היהודית כלפי תושבי הגטו בצורה אלימה כדי למצוא חן בעיני הנאצים
4)היודנראט נדרש לספק עובדים למחנות עבודה/עבודות כפייה- היודנראט ארגנו את היהודים בגטו לעבודות כפייה, ערכו רישום של היהודים המתאימים לעבודות כפייה (בעלי הקשרים  ובעלי האמצעים פטרו עצמם מעבודות כפייה) .היודנראטים רצו להעסיק את תושבי הגטו בעבודות שונות. הם ראו בעבודה דבר שמציל חיים-"שקט ועבודה". הם הקימו מפעלים בתחומי הגטו כדי להציג את היהודים כגורם יצרני המועיל לגרמנים.
6.אמצעי לפיקוח בגטו-  המשטרה היהודית
הנאצים השתמשו ב- : משטרה היהודית-למעשה הממשל הנאצי דרש את הקמתה של משטרה בתוך הגטו.פעולה זו היית חסרת תקדים בתולדות היהודים בגולה.ההצטרפות למשטרה הביאה  הקלות כמו פטור מעבודות כפייה ומנת מזון מוגדלת. תפקידה של המשטרה היהודית היה מצד אחד שמירה על הסדר בתוך הגטו ומצד שני סיפוק צרכי הגרמנים. בפועל התבטאה פעילותה באיסוף קנסות, החרמת חפצים, תפיסת אנשים לעבודות הכפייה, שמירה על חומות הגטו ובשערים הגובלים בצד "הארי" של העיר..
 המשטרה הייתה כפופה ליודנראט כמחלקה נוספת ואולם למעשה  פעלה באופן עצמאי, כפופה ישירות למשטרה הנאצית.. וספקה את צרכי הגרמנים....
גיוס למשטרה נעשה בעזרת פרסום מודעות יום יומיות...בתחילה התפתו אנשים רבים להתגייס למשטרה היהודית. הם לא קבלו משכורת אך קבלו מנת מזון מוגדלת.בגטו ורשה היו כ-2000 איש במשטרה היהודית,והם צוידו באלות ומדים.אנשי תנועות הנוער הורו לאנשיהם לא להתגייס למשטרה.
רבים התנגדו לפעילות היודנראט והמשטרה היהודית. המשטרה היהודית נתפשה בעיני הציבור כ"פגע-רע ועדת בריונים".......................
  7. הקשיים/הלבטים  של היודנראטים עד הפתרון הסופי  1939-1941 
  1. היודנראטים היו בתווך/ בין הפטיש לסדן-  בין הנאצים ליהודים- "הנהגה במילכוד –עמדו בתווך בין ציות לנאצים לבין הרצון להבטיח את טובת יהודי הגטו
  2.  כיצד להתמודד עם יהודים בגטו שראו בהם משתפי פעולה ? כיצד להתמודד עם הביקורת והכעסים של תושבי הגטו שהופנו אליהם?

מצד אחד, היודנראט היה הגוף היהודי היחיד שיכול היה להעלות בקשות או טענות בשם הקהילה היהודית ואשר היה לו סיכוי לשנות את רוע הגזרה. מצד שני, היודנראטים נתפס כמשתפי פעולה עם הנאצים, כבוגדים בעיני היהודים

  1. הקושי בניהול הגטו תוך ניסיון לעזור ליהודים- למצוא בתנאי הצפיפות ,המחסור  מקומות דיור? למצוא  דרך להגדיל את מנות המזון לגטו ,הרי כל הזמן היה מצב של רעב..

  1. כיצד להתייחס לגופים אחרים הקיימים בגטו כמו תנועות הנוער? כי הרי כולם התחרו על ההנהגה.




שאלות
1.       הסבירו, מה הו מטרות הנאצים בהקמת הגטאות?
2.       ציינו את קשיי הקיום בפניהם  עמדו היהודים בגטאות.
פרטו שניים מהקשיים וכיצד ניסו היהודים להתמודד עימם.
ý      תארו שלוש פעולות של ההנהגה הציבורית, שנועדה לסייע לתושבי הגטו בהתמודדות עם תנאי החיים בגטו.
3.       כיצד השפיעו תנאי החיים בגטו על המשפחה היהודית?
4.       "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם", הסבר את דבריו של הרב ניסבאום מגטו וורשה. והדגם את דבריו באמצעות שתי דוגמאות  להתמודדות בגטו.
5.       הצג שני דרכי התמודדויות של היהודים בגטו:אחת עם הקיום הפיסי ,ואחת עם הקיום הרוחני
6.       הצג שניים מהארגונים שעזרו עם מצוקות בגטו עד הפתרון הסופי (וועדי הבתים,צנטוס, היודנראטים, תנועות הנוער)














































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה