יום שבת, 3 בנובמבר 2012

שאלות בגרות עם תשובות - מקרא - שאלות חזרה מתכונת

שאלות בגרות עם תשובות - מקרא - שאלות חזרה מתכונת

שאלה:

א. בשני הכתובים מתוארת תחושה דומה של העם.
מהי תחושת העם? הסבר כיצד היא באה לידי ביטוי במטפורות בישעיה, מ', 7, וביחזקאל, ל"ז, 11?
ב. שני הנביאים מנבאים את הגאולה העתידית.
1.על פי ישעיהו, תאר אילו שינויים יתחרשו בטבע בעת הגאולה, וכתוב במה תבוא לידי ביטוי הופעתו של ה'.
2. על פי יחזקאל, כתוב מה יתרחש בעת הגאולה העתידית.

תשובה:


א.   תחושת העם היא תחושה של ייאוש. העם מצוי בדיכאון עקב היותו בגלות. 

ישעיהו מ' פסוק 7:

" ז יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר, הָעָם."  

בישעיה מ' פסוק 7 אפסות האדם מתוארת באמצעות מטאפורה לצמח שפרחו
נובל במהרה ואין בו ערך של ממש לטווח ארוך.  

 "יא וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ--נִגְזַרְנוּ לָנוּ. "
ביחזקאל ל"ז, העם מדמה עצמו לעצמות יבשות של אנשים מתים, דימוי
למוות לאומי בעקבות הגלות, ללא כל תקווה לחזור.  
ב.   (1) על-פי ישעיה מדובר בשינוי גיאוגרפי (פסוק 4): 
" ד כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה."

(

"כל גיא ינשא - וכל הר וגבעה ישפלו" (תקבולת ניגודית)
י"היה העקב למישור - והרכסים לבעקה" (תקבולת ניגודית)

)


ההרים יהפכו למישור

הגאיות יוגבהו- כך תהפוך כל הדרך לדרך מישורית וקלה להליכה.  



פסוק 5:ה וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. "

בכך יתגלה כבוד ה' בעולם- שכן רק הוא מסוגל לחולל מהפכים שכאלה בטבע
(פסוק 5).  


(2) על-פי יחזקאל בעת הגאולה העתידית יתרחש הדבר הבא: גאולת ישראל-
פסוק 14: ".... וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם..."

חזרת העם לארצו מהגלות "והנחתי אתכם על אדמתכם".  





שאלה:
א. 1. יש הטוענים שהנבואות בירמיהו, ל"א, 14-19, נאמרו בעקבות גלות ממלכת ישראל. בסס טענה זו על שתי ראיות מן הכתוב, והסבר כל ראיה.
2. מתי אירעה גלות ממלכת ישראל?
ב.1.יש הטוענים שהקשר בין פסוק 14 ובין פסוקים 15-16 הוא קשר של סיבה ותוצאה. הסבר את הקשר. בסס את דבריך על הכתוב.
ב.2. הסבר את הביטוי "ושבו בנים לגבולם" (פסוק 16). בהקשרו בכתוב, את שימושו בימינו.
ג.1. בפסוקים 17-18 מובעת חרטה על חטא. הבא מכל פסוק דוגמה לביטוי של חרטה, הסבר כל דוגמה.
ג.2. מהי תגובת ה' על הבעת החרטה? בסס את דבריך על הכתוב.

תשובה:

א.1. שתי הראיות מן הכתוב הן:
1. "רחל מבכה על בניה" (פסוק 14),הסבר: רחל בוכה על בניה, רחל היא אמם של יוסף ובנימין. ממלכת ישראל נקראה גם "בית יוסף" ולכן זהו רמז שרחל מתאבלת על גלות ממלכת ישראל.
2."שמוע שמעתי אפרים מתנודד" (פסוק 17) ,הסבר: אפרים נד בראשו לאות אבל ,אפרים הוא כינוי לממלכת ישראל, ששבט אפרים היה השבט הגדול ביותר בו.
א.2. גלות ממלכת ישראל אירעה ב- 721/722 לפנה"ס.


ב.1.
פסוק 14:" יד כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ.  "
רחל בוכה בכי מר על בניה, לא מרחמים עליהם.

פסוקים 15-16: "  טו כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.  טז וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם.  "
ה' אומר לרחל שתפסיק לבכות ולהזיל דמעות, כי יש גמול טוב לכל פעולותיה (1. גידול בנים, 2. בכי) ושהוא יחזיר את הגולים (בניה) מארץ האויב אשור, והוא יחזיר אותם לארץ ישראל.

היבה: רחל בוכה על בניה הגולים: "רחל מבכה על בניה" (פסוק 14).
התוצאה: ה' מרחם על הגולים ומבטיח להשיבם לארצם. "מנעי קולך מבכי... כי יש זכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם" (פסוקים 15)


ב.2. "ושבו בנים לגבולם" על פי פירוש הכתוב: השבת הגולים לארץ. בימינו: תפילה או איחול לשיבה לארץ של כל מי שאינו נמצא בה.


ג.1.
פסוקים 17-18:"  יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.  יח כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי. "
אפרים נד בראשו לאות אבל, והוא מצדיק את חטאו ומתחרט בכך שהוא לא אולף כמו עגל, זאת אומרת לא לימדו אותו ולכן הוא חטא, והוא מבקש שהוא יחזיר אותו לארצו. אחרי שובו ואחרי שהוא הבין במה הוא תעה (לא טעה, תעה - סטה מהמסלול), הוא ספק על ירכו, תנועה  המביעה צער כאב וחרטה, והוא מתבייש ומתחרט על מעשיו (בשתי וגם נכלמתי...)

ג.2.
ה' מקבל את דברי הצער והחרטה של אפרים ומבטיח לו שהוא עדיין אוהב אותו, דואג לו ולעולם לא ישכח אותו:

ציטוט:
 יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה.

ציטוט עם הסברים:
 יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, ((!?) שאלה רטורית) – האם אפרים הוא כמו בן יקר לאביו (ברור שכן).
 אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים(!?) – האם אפשרים הוא כמו ילד שאביו משתשע איתו? (כן)
--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ (עליו), זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ (זכור אותו) עוֹד; (לטובה)
 עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי (מעיים נרגשות) לוֹ (אפרים)--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, (אני ארחם עליו)  אשיב אותם לארצם
נְאֻם-יְהוָה.


ה' מבטיח להשיב את אפרים מגלותו: "רחם ארחמנו נאום ה'"




שאלה:
קרא פסוקים 2-3, 7 בספר עזרא א'.
א.1. הבא שתי ראיות מפסוקים אלה, המוכיחות כי הצהרת כורש היא ביטוי של רצון טוב כלפי העם היהודי.
2. בפסוקים אלה אפשר למצוא סתירה בתפיסתו של כורש את האל. הסבר טענה זו.
ב. הצהרת כורש פותחת תקופה חדשה בתולדות העם.
1. כיצד מכונה תקופה זו בתולדות העם, ואיזה חלק של העם חווה אותה.?
בסס את דברייך על הכתוב.
2. מי הם אנשים הנזכרים בפסוקים 4,6 ואיזה תפקיד מייעד להם כורש בהצהרתו?


תשובה:

א.1.   1.  כורש מאפשר לכל הרוצה בכך לעלות לירושלים: "מי בכם מכל עמי..." (פסוק 3)  
 2. כורש משיב לעולים את כלי בית המקדש  שנלקחו ע"י נבוכדנאצר: "והמלך כורש הוציא את כלי בית ה' ..." (פסוק 7).  3. כורש מאפשר לעם לבנות את בית המקדש "ויבן את בית ה'..." (פסוק 3).  



2.הסתירה בתפיסת האל: כורש מתאר את ה' כאל אוניברסלי, מופשט: "ה' אלוהי השמיים" (פסוק 2) וגם כאל מקומי, גשמי: "האלוהים אשר בירושלים" ("... הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" פסוק 3)

ב.1.תקופה זו מכונה "שיבת ציון" או "תקופת בית שני". החלק של העם שחווה
אותה הוא הגולים מיהודה: "ראשי האבות ליהודה ובנימין והכוהנים והלווים
לכל העיר האלוהים את רוחו".  
פסוק 5: " ה וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְוִיִּם; לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים, אֶת-רוּחוֹ"

ב.2.
פסוק 4:
ד וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם--יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה--לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם."

פסוק 6:
" ווְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם, בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת--לְבַד, עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.  "

האנשים הנזכרים בפסוק 4 ו- 6 הם האנשים שהחליטו להישאר בבבל ולא
לשוב ליהודה. התפקיד המיועד להם: לתמוך כלכלית במי ששב ליהודה.  
כורש מאפשר/מרשה להם לתת סיוע לעולים "בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה….".   



שאלה:

א. הסבר איך מתואר קיבוץ הגלויות בישעיה, מ', 11 ויחזקאל, ל"ז, 21.
ב.1. בישעיה, מ', 1-11 הנביא מתאר שינויים בלתי רגילים שיחולו בטבע.
ציין והסבר שניים מהשינויים ואת הגורם להם.
2. קרא יחזקאל, ל"ז, 24-28.
בפסוקים אלה מתוארים חייהם של בני ישראל בעתיד.
ציין שלושה דברים שיתרחשו בחיי העם בעתיד, והסבר כל אחד מהם.

תשובה:

א.ישעיהו פרק מ', פסוק 11:"יא כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל. " הסבר:: ה' יאסוף את עם ישראל וינחה אותם אל
ארצם כמו רועה צאן רחמן שמטפל בצאנו ודואג לכבשים החלשות והרכות.

יחזקאל ל"ז, פסוק 21:" יא וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה..." - הסבר:ה' מכריז שיאסוף את עם ישראל מבין הגויים וישיבם

לאדמתם.

ב.1. 




השינויים שיחולו בטבע (יש לציין ולהסביר שניים):  

• המקומות הנמוכים יגבהו: פסוק 4:"...כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא..."
• המקומות הגבוהים יונמכו:פסוק4:"...וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ.."
• המקומות המפותלים יתיישרו:פסוק 4:"...וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר..."


     הגורם לכל השינויים: ה' ← פסוק 5:"... כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר"

2.



 דברים שיתרחשו בעתידו של עם ישראל (יש לציין ולהסביר שלושה): 

• מלך מבית דוד ימלוך על עם ישראל כולו: פסוק 24:" וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם...", וגם פסוק 25: "... וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם..."

• העם ילך בדרכי ה' וישמור מצוותיו. פסוק 24: "... וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם. "


• עם ישראל יישב בארץ ישראל לנצח:"כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ,  אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ, אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, עַד-עוֹלָם..."


• תיכרת ברית עולם בין ה' לעם ישראל: פסוק 26:" כו וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם..."


• העם יתרבה, פסוק 26:"... וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם..."

• ייבנה מקדש שיעמוד לנצח, פסוק 26:"... וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם".









שאלה:
קרא ירמיהו, ל"א, 14-19
א.1. על איזה חלק מהעם מדבר ירמיהו בפסוקים אלה? הבא ביסוס אחד מהכתוב.
א.2. איזה קושי עולה מכך לאור מקום נבואתו של ירמיהו, לפי ירמיה, א', 1-3?
ב. בפסוקים 14-19, מפורטים כמה גומרים לשיבת הבנים לארץ.
ב.1. מה בפעולת האם גרם לשיבת הבנים, ומה בדברי ה' מסביר את שיבתם?
ב.2. קרא ירמיהו, ל"א 26-29.
ציין שתי הבטחות (מפסוקים שונים) בנוגע למה שיתרחש אחרי השיבה לארץ. הסבר.
ג.הרמב"ם דן בעניין החזרה בתשובה וכותב (ב"משנה תורה", הלכות תשובה, ב):
"ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא את חטאו, ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבבו שלא יעשהו עוד... וכן יתנחם על שעבר, שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי' (ירמה, ל"א, 18)"
ג.1. הבא מדברי הרמב"ם שלושה מרכיבים בתהליך החזרה  בתשובה, והסבר אותם.
ג.2. הרמב"ם מבסס את דבריו על ביטוי מפסוק 18, מהו ביטוי זה? הבא שני ביטויי חרטה נוספים מפסוק 18, והסבר אותם.

תשובה:

א.1.
 ירמיהו מדבר בפסוקים אלה על עשרת השבטים/ממלכת ישראל לשעבר (=אפרים): "רחל מבכה על בניה" (פס' 14)- רחל היא האם הרוחנית של עשרת השבטים - (אפרים היה נכדה)   ולפיכך בניה הם בני ממלכת ישראל לשעבר.

ביסוס אחר: "שמע שמעתי אפרים מתנודד"   
          (פסוק 17). אפרים הוא כינוי לעשרת השבטים/ממלכת ישראל.  

א.2.
הקושי הוא כיצד ייתכן שירמיהו מנבא על עשרת השבטים והרי הוא מנבא בירושלים שביהודה  (לממלכת יהודה).  

ב.1.


פסוק 14"...רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ...כִּיאֵינֶנּוּ"  
פסוק 15:"  טו כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
בכייה של רחל יגרום להחזרת בניה, כלומר, להבטחת ה' להחזרת 10 השבטים לארץ.




פסוקים 18-17:
יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.  יח כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי. "
(אפרים נד בראשו לאות אבל, והוא מצדיק את חטאו ומתחרט בכך שהוא לא אולף כמו עגל, זאת אומרת לא לימדו אותו ולכן הוא חטא, והוא מבקש שהוא יחזיר אותו לארצו. אחרי שובו ואחרי שהוא הבין במה הוא תעה (לא טעה, תעה - סטה מהמסלול), הוא ספק על ירכו, תנועה  המביעה צער כאב וחרטה, והוא מתבייש ומתחרט על מעשיו (בשתי וגם נכלמתי...))
 בדברי ה' נטען שעשרת השבטים הביעו חרטה על מעשיהם, הכירו בה' כאלוהיהם ובקשו הזדמנות לחזור בתשובה (פס' 18-17). זו מהווה סיבה שנייה להחזרתם ארצה.   
          

ב.2.
שתי ההבטחות למה שיתרחש אחרי השיבה הם:




פסוק 26: " ...וְזָרַעְתִּי ... וְזֶרַע בְּהֵמָה.  "


פסוק 26: " ...וְזָרַעְתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל..." ← התרבות בארץ.

פסוק 26: " ...וְזָרַעְתִּי ... וְזֶרַע בְּהֵמָה.  " ← פוריות של בעלי חיים.

פסוקים 28-29:"  כח בַּיָּמִים הָהֵם--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד, אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה.  כטכִּי אִם-אִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ, יָמוּת:  כָּל-הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו.  " ← שינוי בתפיסת הגמול האלוהי: תונהג תורת גמול אישית- כל אדם ייענש על פי מעשיו שלו.


ג.1. שלושת מרכיבי החזרה בתשובה לפי הרמב"ם:
• נטישת החטאים "... שיעזוב החוטא את חטאו..."  
• קבלת ההחלטה לא לשוב עוד לחטוא. "..., ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבבו שלא יעשהו עוד..."
• הבעת חרטה על החטאים " ...וכן יתנחם על שעבר, שנאמר 'כי אחרי שובי נחמתי'"

 ג.2.הביטוי הוא "אחרי שובי נחמתי".  אחרי שהוא חזר הוא מבין שהוא עשה טעות והוא מתחרט.


יח כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.  "

      שני ביטויים נוספים המביעים חרטה:
• "ואחרי הודעי ספקתי על ירך"- לאחר שהעם יכיר במעשיו הוא יכה על ירכו לאות
    חרטה/פליאה על מעשיו האווילים.
• "בשתי וגם נכלמתי"- העם יחוש בושה על מעשיו/חטאיו.
• "נשאתי חרפת נעורי" העם יצטרך לחיות עם הבושה שבמעשיו בהיותו צעיר/חסר ניסיון/ חסר
בגרות.


   

שאלה בונוס: עזרא א', 1-7, איך ניתן ליישב את הסתירה בין שתי תפיסות האל (בעצם יש שלושה, אל לאומי:"מי בכם מכל עמו יהי אלוהיו עימו..." , אל אוניברסלי: "והוא פקד עליי", אל מקומי: ""לבנות לו (ה') בית בירושלים אשר ביהודה..."
תשובה של בונוס:

ניתן ליישב את הבעיה ע"י כך שכורש הוא עובד אלילים

, ואמונתו מאפשרת לו אמונה בכמה אלים בבת אחת, 

בגלל זה הוא גם מאמין שהוא שליח ה'

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה