יום שישי, 16 בנובמבר 2012

תהליך הקמת הגטאות, מיקום הגטו,תהליך הקמה, מידת סגירת הגטאות (שאלה בבגרות),היודנראט,מטרות הנאצים בהקמת היודנראט, תפקידי היודנראט:,מול הגרמנים – בפקודה:


תהליך הקמת הגטאות
תהליך הקמת הגטאות היה ממושך – הגטו הראשון הוקם בפיוטרוקוב ב 1939. מרבית הגטאות הוקמו בשנים 1940-1941, הגטו השני היה לודז' ב 1940.


מיקום הגטו
הגטו הוקם בשולי העיר בשכונות עוני במבנים רעועים, חוסר בתשתיות, סמוך למסילות ברזל ככל שניתן. בשכונות שקל לבודד אותם על ידי הקמת חומה וגדר.

תהליך הקמה
הגרמנים מצאו שטח מתאים, סילקו משם את הפולנים והחלו לגרש את היהודים בדרכי התעללות, כאשר הם נאלצו להתכונן למעבר בפרק זמן קצר ביותר.

מידת סגירת הגטאות (שאלה בבגרות)
מידת הסגירות היית שונה ממקום למקום, למשל גטו לודז' היה מוקף בחלקו גדרות אבן וכוחות גרמניים פיקחו על הגטו, הוא היה מנותק לחלוטין מהסביבה.
גטו ורשה הוקם בתחילה כגטו פתוח, הוא הוקף בחומות לבנים בגובה שלושה מטר. על החומה הונחו שברי זכויות וגרות תיל.
את בניית החומה נאלצו היהודים לממן.
בחומות הוקמו שערים שגם מספרם השתנה. בתחילה יכלו היהודים לצאת בקבוצות לעבודות כפייה עם רישיון ולאחר מכן הגטו ניסגר. בית העלמין בגטו ורשה נימצא מחוץ לגטו.
גטאות קטנים – מידת הבידוד או הסגירות היית פחותה, השמירה היית רופפת והיהודים יכלו לבוא במגע עם הסביבה לצורכי מסחר, רבים יצאו גם לאחר ששיחדו את הגרמנים.


דרכי הפיקוד על הגטו (שאלה בבגרות)
חומות וגדרות הקיפו את הגטו, מסביב שמירה של המשטרה הגרמנית, בשערים ובכניסות משטרה פולנית, ובתוך הגטו משטרה יהודית. יהודים חויבו שאת סימן זיהוי, זה היה סרט על הזרוע או טלאי צהוב והיציאה התאפשרה רק עם אישור.
בתוך הגטו הוקם היודנראט (יש הסבר מפורט עליהם בהמשך).
אנשי המשטרה היו פטורים מעבודות כפייה, בדרך כלל התנדבו בריונים משום שהיה צורך בכושר גופני. הם קיבלו תוספת מזון ותפקידם היה לשמור על הסדר: למנוע פשעים וגניבות, לספר את דרישות הנאצים.

היודנראט
הבסיס החוקי להקמת היודנראט
עם כיבוש פולין הורו הגרמנים באיגרת הבזק של היידריך על הקמת היודנראט – מועצה יהודית בכל קהילה יהודית.
היודנראט מנה בין 12 חברים בקהילות קטנות עד 24 חברים בקהילות גדולות.
היודנראט בחר יושב ראש והנאצים אישרו. האנשים שנבחרו היו אנשים סמכותיים, רבנים, מורים שמתפקידם היה להבטיח צייתנות. בתחילה האנשים בקהילה רצו להיבחר לקהילה משום שהם חשבו שכך יוכלו לעזור ליהודים במצוקה, אך כאשר נכנסו המטלות הקשות חלק מהיודנראט סרב למלא פקודות ואז מינו הגרמנים אנשים מושחתים שניצלו את מעמדם גם לתועלת אישית.

מטרות הנאצים בהקמת היודנראט
1.              היודנראט היווה נציגות יהודית ומוסמכת שנושאת באחריות אישית לביצוע המדיניות הנאצית – כלומר למלא את הוראות הגרמנים, דבר שיחסוך במשאבים ובכוח אדם גרמני. למעשה יהיו מתווכים בין יהודי הגטו לנאצים.
2.              הפניית זעם במרירות כלפי היודנראט ולא כלפי הנאצים.
3.              צמצום החיכוך עם היהודים – הפרדה מוחלטת בין הגזעים (חיץ). בשלבים מאוחרים כאשר הגטו היה סגור, התפשטו מחלות – לא התקרבו הגרמנים לשער.
4.              צמצום ההתנגדות הפנימית לביצוע מדיניות הנאצים.
5.              הטעייה והסוואה – כלומר (דהיינו) לתת ליהודים את ההרגשה כי חייהם מתנהלים כמו בעבר ויש לעם הנהגה שמגנה על האינטרסים של עצמם.

תפקידי היודנראט:
מול הגרמנים – בפקודה:
1.   ריכוז בהעברת היהודים ומציאת מקומות מגורים ליהודים מהכפרים והעיירות לתוך הגטו כלומר היודנראט היה אמור להעביר את היהודים, למצוא מגורים לאפלי משפחות שנדחסו בתוך בגטו. הבעיה החמירה בגאות הגדולים כגון ורשה, שם הצטופפו קרוב לחצי מיליון יהודים.
2.   רישום תושבי הגטו ועריכת מפקדים לשם חלוקת מזון, מעקב, לשם עבודה בכפייה – כל בוקר נערך מפקד לפי קריטריונים – מין, גיל, מקצוע, מצב גופני כדי לעדכן את הגרמנים מי כשר לעבודות כפייה, כמות המזון שיש לחלק ועוד.
3.   סיוע בהחרמת רכוש, ביצוע תשלומי קנסות והקפדה על נהלים – היו יהודים שהסתירו רכוש כאשר נכנסו לגטו או כאלו שסירבו לענות את הטלאי. היודנראט בסיוע המשטרה דאגו להחרים את הרכוש ולהעבירו לגרמנים.
4. דאגה להיגיינה בגטו - למרות שמטרת הנאצים היית ליצור בגטו תמותה טבעית באמצעות הרעבה וצפיפות הם דרשו מהיודנראט למנוע זיהומים ומחלות ולשמור על רמת בריאות ותבאורה נאותים.



תפקידי היודנראט:
מול מול הקהילה היהודית:
מדובר בתפקידים שלקחו עליהם היודנראט מתוך אחריות מוסרית, תפקידים שנבעו מצורכי הקיום של הציבור היהודי בגטו מתוך הצורך לשמור על החברה היהודית כחברה אנושית
1. הספקת מזון - בגטו היית מצוקת רעב. הגרמנים סיפקו מזון בכמות מזערית, לכן עסק היודנראט במציאת דרכים להבאת מזון למשל העלמות עין ממבריחי מזון, הברחה מאורגנת, הפעלת תעשייה במטרה למכור תוצרת עבור מזון מחוץ לגטו, שכנוע אנשים לצאת לעבודות כפייה תמורת מזון, הקמת מטבחים ציבוריים לעניים. בגטו וילנה חיפשו דרכים מקוריות למזון: מתפוחי אדמה שסיפקו הגרמנים יצרו קמח, יצרו סוכריות ושתייה חריפה.
2. עבודה ותעשייה - היודנראט היה מעוניין להעסיק את יהודי הגטו בעבודות תעשייה. 
סיבות:
*הצלת הגטו באמצעות עבודה, כלומר להראות את יעילותו של הגטו ובכך אשלו את עצמם כי יוכלו להאריך את חיי הגטו.
* מקור יציבות בגטו - למנוע אבטלה, חוסר מעש, גם כדי לשמור על שפיות 
* כדי  להשיג פתקה שמוכיחה את נחיצותם בגטו ובכך מונעת את גירושם.

3. היגיינה ובריאות - על אף המחסור היודנראט ניסה לשמור על היגיינה ובריאות למשל: הקימו מרפאות, בתי מרקחת, יחידות חיטוי, את התרופות ניסו להבריח לתוך הגטו ושנגמרי, העזרה הייתי פסיכולוגית בלבד. למשל בגטו לודז' היו חמידה בתי חולים וסך הכל 3000 מיטות.

4. חינוך ותרבות - נפתחו בתי ספר. גני ילדים, קורסים להכשרה מקצועית ועודדו פעילויות תרבות כמו תאטראות, מקהילות, תערוכות, ספריות על מנת להראות שהחיים ממשיכים.

5. שמירה על הסדר - הקימו בגטאות בתי משפט, בתי סוהר, נעזרו באנשי המשטרה היהודית כדי להגן על היושבים מפני פושעים.


הקשיים והדלימות של היודנראט עד הפתרון הסופי

בתקופה הראשונה (1939-1941) היית ליודנראט אפשרות לנהל ולארגן את חיי היהודית תחת המשטר הנאצי, אך הם נתקלו בקשיים ודילמות

1. מציאת איזון בין חובת ציות לגרמנים לבין טובת הגטו - כלומר הקושי הוא לא אם למלא את הפקודה כי זה חובה, אלא כיצד למלא - האם לציית ולעשות כפי שדרשו הגרמנים ולמנוע מעורבות שלהם או לחרוג ולהעלים עין. היו כאלה שצייתו באופו מוחלט תוך כדי פחד, היו כאלה שניסו בדרכי שתדלנות, שוחד, להעלים ולהפחית מהדרישה של הגרמנים.
2. איך להתמודד עם יחס הציבור היהודי ששנא אותם, בז להם - היהודים ראו בהם משתפי פעולה, השנאה גברה שהמשטרה היהודית הופעלה, היהודים כעסו על אורח החיים הראוותני וזכויות היתר שלקחו על עצמם היודנראט, הם התרעמו (כעסו) על חלוקת המזון הבלתי צודקת ועל חוסר הצדק בשליחה לעבודות כפייה.
3. כיצד לנהל את חיי הגטו - כיצד לשמור על בדר בגטו, כיצד למצוא מקורות פרנסה, מזון , דיור, תעסוקה, בריאות, היגיינה ועוד...
4. כיצד להתייחס לגופים אחרים בגטו כגון: תנועות נוער וארגוני מחתרת. תנועות הנוער (ראה הרחבה על תנועות הנוער בהמשך) רוצות לקחת את חלק מהתפקידים שממלאים היודנראט, הדבר הוביל לחיכוכים במיוחד כאשר תהיה התארגנות בזמן מרד של תנועות הנוער.


האמצעים שנקטו היודנראט במילוי תפקידם:

1. מאבק נגד הגזירות באמצעות שוחד או שתדלנות - לאחר כל גזירה נעשו ניסיונות לבטל או להמעיט בחומרת הגזירה למשל: בגטו ביאליסטוק החזיק יושב ראש היודנראט מחסן ובו מלאי של אביזרים כדי להעניק מתנות לגרמנים.

2. ניצול המאבק בין רשויות שלטונות השונות:
למשל בין מפקד צבאי, למפקד משורה, לראש מנהל - כל אחד נותן הוראה אחרת והיודנראט ניסה לתמרן בין חוסר הבהירות של הפקודה.

3. סירוב למלא פקודות - היו אנשי יודנראט שסירבו למלא את פקודות הגרמנית למרות התוצאה: מאסר, רצח, פגיעה במשפחתם ומינוי אנשים מושחתים.



סוגי שונים של יודנראט

סוג ראשון - בעלי תחושת שליחות - אלה הם יודנראטים שביקשו להתמנות מתוך רצון לעזור לקהילה. בפעולותיהם הם חשבו שיוכלו להציל יהודים על ידי תמרון בין הרשויות , הפיכת הגטו ליצרני ועוד.

סוג שני - יודנראטים מחוסר בחירה - כלומר התפקיד נכפה עליהם והם צייתו לדרישות הגרמנים, הם לא האמינו שהנאצים עומדים להשמיד יהודים.

סוג שלישי - יודנראטים מושחתים - אלה אנשים שהנאצים מינו אותם, שהיו בשולי החברה שניצלו את התפקיד כדי לצבור כוח.


סוג רביעי - סרבנים - כאשר הגיעו לדיני נפשות סירבו לשתף פעולה למשל אדם צ'רניאקוב שהתאבד.



תנאי החיים בגטו
קשיי היהודים ודרך התמודדות

קושי ראשון: (החמור ביותר) הוא מחסור במזון. הקציבו 184 קלוריות לאדם ביום - לא ניתן להתקיים ממכה זו. כתוצאה מהרעב גברה התמותה, יש תופעות של קבצנים, ילדים עם בטן נפוחה ועוד.

דרך התמודדות:
א. הברחה של בודדים היו אלה ילדים קטנים שעברו דרך פִרצה בחומה לצד השני או דרך תעלות ביוב וכל ילד כזה היה מסכן את חייו שכן אם נתפס היו יורים בו מיד ופעמים רבות חיכו לו בריונים מאחורי החומה ולקחו לו את האוכל.
גם נשים בעלות חזות ארית  (בלונדיניות) הסתכנו ועברו לצד הפולני.

ב. הברחה מאורגנת - היודנראט ניסה לטווח ולשחד שומרים גרמנים והיה שולח אנשים לצד השני וכל יכלו להשיג שק קמח, שק תפוחי אדמה.
מאותם מוצרים היודנראט ניסה להפיק את המירבי: כמו מתפוח אמדה ליצור סוכריות, אלכוהול, מרק ועוד...
ג. הוקמו מטבחים ציבוריים על ידי גופים נוספו בגטו כמו ועדי בתים.
ד. מי שיצא לעבודה קיבל עוד מנת מזון.

קושי שני - צפיפות - כתוצאה מתני החיים, מהגטו הסגור, מכמות האנשים, ממחוסר בתנאים סניטריים (תנאים הכרחיים כדי לשמור על היגיינה) כתוצאה מחוסר כל אלה נוצרו מחלות שהתפשטו במהירות.
לגטו לא סופקו אמצעי הסקה רבים 
א. הוקמו מרפאות בתוך הגטו בהם עבדו רופאים אחיות....
בתחילה השתמשו בתרופות שניתן היה להבריח, לאחר מכן העזרה היית פסיכולוגית בלבד, כלומר להרגיע את התושבים עם תרופות דמה.
ב. בכדי להתמודד עם הקור היו מורידים את משקופי הדלתות והחלונות להבעיר אותם ולהתחמם. (וכך אנשים התחילו לפרק עדני חלונות, דלתות ופריטים אחרים מעץ בכדי לקבל עצים להסקה)

קושי שלישי - תעסוקה
כיצד להתמודד עם חוסר המעש?
כיצד לקבל תמורה עבור עבודות כפייה?
התמודדות:
א. הקמת מפעלים חוקיים על ידי היודנראט באישור הגרמנים - מטרת הקמת המפעלים היית "הצלה באמצעות עבודה", היודנראט האמינו שאם הם יוכיחו לגרמנים שהם עוזרים להם תהה לגרמנים סיבה להשאיר אותם בחיים.
לסייע במצוקות הרעב כי עובדי המפעלים קיבלו מנת מזון נוספת.
2. הקמת מפעלים בלתי חוקיים על ידי יהודים שיצרו בסתר מברשות, בגדים, מברשות שיער.. מוצרים אלו הוברחו על מחוץ לגטו ונקנו על ידי הפולנים, בכסף רכשו מזון ותרופות.

קושי רביעי - חינוך ותרבות
תהליך הקמת הגטאות פורר את הקהילה ושבר את מערכת החינוך של הילדים. הנאצים לא הרשו הקמת מוסדות חינוך בגטו, לא הרשו הקמת מוסדות תרבות.
כיצד התמודדו? דרכי התמודדות
1. היודנראט הקים מערכת חינוך חשאית ברמה של בית ספר יסודי ותיכון . אורגנו הרצאות, תזמורת ומקהילה נגנה ושרה, תאטראות העלו מחזות בנושאים יהודים ומחיי ההווה.
סופרים ומשוררים המשיכו בכתיבתם בנושאים ששיקפו את התקופה החדשה בה חיו. בוורשה נוסד מפעל בראשותו של עמנואל רינגלבלום. "עונג שבת" מפעל שהיה ארכיון מחתרתי (בסתר) ששם ריכז עמנואל את כל החומר מגטו ורשה ובקומות אחרים שהעבורו לגטו, בארכיון נמצאו צילומים, ציורים מהגטו, שירים והוראות של הגרמנים.
2. עיתונות - בגטאות יצאו עיתונים רבים. מדובר בעיתונות שיצאה במחתרת מכיוון שהגרמנים אסרו על כל פעילות מהסוג הזה. העיתונות תיארה את חיי היום יום בגטו, סיפרה מידע מהעולם החיצוני שהוברח לגטו (בעיקר על ידי תנועת הנוער) הם סיפרו מידע על התקדמות בעלות הברית ולעתים ביקורת על מעשי השחיתות של היודנראט. העיתונות שימשה אחד הכלים החשובים לחיזוק התקווה, בגטו ורשה פעלו כחמישים עיתונים במחתרת.




קידוש החיים

במשך דורות רבים קידשו היהודים את האל במקרים רבים היו יהודים שהסכימו למות ובלבד לא לעבור על מצוות התורה. בחודשים הראשונים אחרי כיבוש פולין בתוך גטו ורשה הגדיר הרב יצחק ניסבאום את המושג "קידוש החיים" שאומר - "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות, בעבר דרשו האויבים את נשמתו של היהודי וזו הקריב אותה על קידוש השם במוות. עכשיו דורש הצורר את הגוף היהודי וחובה עליו להגן ולשמור על חייו" כלומר היהודי חייב לעשות הכל כדי לשמור על צלם אנוש, לשרוד, לא לתת לגרמנים להשיג את מטרתם ולהמשיך לחיות על אף התנאים הבלתי אנושיים.

דוגמאות לקידוש החיים: (תקווה)
1. הקמת מערכת חינוך - שם למדו על ארץ ישראל על ההיסטוריה של העם היהודי. הוקמה בגטו גימנסיה בשם דרור וניסו להקים בית ספר לרפואה.
2. מפעל עונג שבת בראשותו של עמנואל רינגלבלום. (מוסבר למעלה).
3. ארגון חיי התרבות (מוסבר למעלה)
4. עיתונות.
 (בשאלה זו צריך להוסיף את גם את הקשיים הפיזיים ודרך ההתמודדות)



ארגונים שפעלו בגטו 
1. היודנראט - נציגות מוכרת, רשמית של יהודים על ידי הנצאים. (מוסבר בהרחבה למעלה).
2. ועדי בתים:
היהודים בגטאות גילו מידה של סולידריות, של עזרה הדדית. הקומה רשת של ועדי בתים גדולים בהם היו מאות אנשים וזה הפך למטען קבוצה שמנסה להתמודד עם המצוקה. הם טיפלו בתברואה וניקיון הבתים כדי למנוע מחלות. הם הפעילו מטבחים ציבוריים. הם דאגו למגורים לאלפי פליטים, טיפלו ביתומים וילדים שהוריהם נשלחו למחנות וארגנו פעילויות חינוך ותרבות כמו מופעים לילדים, הקמת מועדוני נוער.

3.צ'נטוס-זהו ארגון יהודי לעזרה עצמית שפעל בסיוע ה"ג'ויינט" האמריקאי ובידיעת הגרמנים. מרכזו בארצות הברית. הוא שלח מזון ומוצרים שונים עד לסוף 1941. הגרמנים היו מעוניינים בפעילותו עד לכניסת ארצות הברית למלחמה. מרכז הארגון היה בארצות הברית והוא הכניס מטבע זר ותוצרת נדירה לשטח הכבוש. הם דאגו לאספת מזון ליתומים יהודים ומשלוח כספים להקמת מכונים רפויים ובית תמחוי (אוכל לעניים). 

4. תנועות נוער - הרקע לתנועות הנוער: תנועת הנוער קמו באירופה בתחילת המאה העשרים. התנועות הראשונות היו: השמור הצעיר, ביתר, בני עקיבא, הם קמו בעיקר כמרד בתרבות ההורים. כדי לשנות את המציאות לעלות לארץ ישראל הקימו חוות חקלאיות שהמטרה להכשיר לעלייה לארץ ישראל.

פרוץ מלה"ע השנייה והכיבוש הגרמני – כאשר פרצה המלחמה סבלו תנועות הנוער מבלבול ומהתפרקות המגרות שלהן. רבים מחברי וממנהיגי התנועות ברחו למזרח ולאזור ברה"מ. שליחים שהגיעו מא"י חזרו ארצה. אך תוך זמן קצר חזרו חלק ממנהיגי התנועה לאזור הכיבוש הגרמני, כדי שלא להפקיר את חניכיהם ללא הנהגה.




פעילות תנועות הנוער בגטאות –
"היינו כאן אך לא חיינו כאן" – במשפט הזה אפשר לסכם במידה רבה את פעילות תנועות הנוער בגטאות. האנשים הצעירים האלה חיו בתוך הגטאות, סבלו גם הם קור, רעב ועוד, אך מבחינתם בתוך הקן יכלו לחלום, לשאוף למשהו אחר. הם שרו שירי ארץ ישראל, קיימו טקסים, התווכחו בלהט על טיבו של האדם והעולם, כתבו ופרסמו עיתונים משלהם, והכינו עצמם לתקופה שאחרי המלחמה - לעלייה לארץ ישראל (כדי להבין זאת הביטו בתמונה בספר בעמ' 62, טקס חגיגי המתקיים בגטו לודג' ב- 1943!)
א.      שמירת הקיום הפיזי והכבוד האנושי - המשימה הראשונה של מנהיגי התנועות הייתה לשקם את המסגרת של תנועות הנוער ולארגן אותן מחדש בתנאי מחתרת. בהתחלה האמינו שהמלחמה תחלוף במהרה ולכן התמקדו במאמצים לשמירת הקיום הפיזי של הצעירים ותחושת הכבוד.
ב.       הישרדות רוחנית – המשימה השנייה הייתה להמשיך את האמונה באידיאלים וערכים, למרות המצב הנורא והמפחיד. הקן של התנועה הפך למקלט היחיד שבו היה אפשר לשוחח בחופשיות ולהשתחרר מהפחדים והחרדות של הגטו. ההישרדות הרוחנית הזו כללה פרסום של  עיתוני מחתרת, שמירה על מסגרות חינוך מחתרתיות, סמינרים וספריות חשאיות.
ג.       קשר בין הגטאות – חברי התנועה מילאו תפקיד חשוב כאנשי קשר בין הגטאות היהודיים המנותקים. הם העבירו ידיעות מגטו לגטו, תוך סיכון עצמי רב. בעיקר התמסרו לתפקיד הקשה הזה "הקשריות", בשל יכולתן להסתוות כלא יהודיות. צעירות דוגמת חייקה גרוסמן ופרומקה פלוטניצ'קה סיכנו באופן קבוע את חייהן כדי להעביר ידיעות.



במה סייעו תנועות הנוער לחבריהן להתמודד עם המציאות הקשה?
פעולות אלה סייעו לחברי תנועות הנוער להתמודד עם המציאות הקשה. 
1.תנועות הנוער סיפקו מסגרת חברתית רעיונית תומכת שסיפקה מפלט מהמציאות הקשה בעולם שבו כל המסגרות התומכות האחרות התמוטטו.
2. נתנו משמעות לתקווה לחיים - למעשה הם היוו מקום של שפיות בעולם לא שפוי
3. חינוך למעורבות ועשרה לזולת, שימור ערכים ומסגרות שהיו לפני הנאצים.
4. יצירת הנהגה אלטרנטיבית (חלופית) לא מטעם הנאצים ולא כפופה ליודנראט ולנאצים.
5. יצירת קשר והפצה של מידע.



ההשפעה של התנאים בגטו על המשפחה, הפרט, החברה
*המציאות הקשה בגטו יצרה שבר מבחינת סדרי החיים של המשפחה, במקום האב שהיה אחראי לפרנסת המשפחה, תפסה עכשיו האישה את תפקיד ראש המשפחה. לעתים (לפעמים) האב חדל לתפקד גם משום מצבו הפיזי. הנשים התמודדו עם הצורך בהשגת מזון, תחזוקת הבית, טיפול בילדים, ניסיון למצוא מזון מהצג הפולני.
הילדים - המעבר לגטו כרוך בהתפרקות מסגרת חינוך נורמלית. הילדים נשלחו על ידי ההורים להשיג מזון מתוך ידיעה שייתכן שלא יחזרו. נוצר מצב שהילד הוא זה שדואג להורים.
ילדים התרחקו מהמשפחה ונכנסו למסגרת אחרת כמו תנועות הנוער.
ילדים רבים הגיעו גם לבתי יתומים כאשר כאשר האם לא הצליחה להשיג מזון - מבחינת החברה הוקמו מצד אחד ארגוני עזרה וסעד בנוסף ליודנראט, אבל מצד שני מציאות החיים יצרה או הצמיחה תופעות שליליות של גנבות, פשעים, פערים חברתיים כאשר היודנראט היה צריך יחד עם המשטרה היהודית לפעול כנגד היהודים.
הפרט - פגיעה בכבוד העצמי, חסר ביטחון, לא נותן אמון באנשים ומנסה לשרוד בכל דרך אפילו על ידי פגיעה באנשים הקרובים לו.


רשימה של שאלות מתוך בגרות:

1. הסבר את רעיון קידוש החיים בגטו. והצג שתי דוגמאות למימוש רעיון זה.
2. הצג שתי דוגמאות למאבק של היהודים בגטו על קיומם הפיזי ורוחני עד תחילת הפתרון הסופי. ותאר כיצד סייע אחד מהארגונים שבגטו למאבק על הקיום?
3. מה היו קשיי הקיום בגטאות? הצג שתי דרכי התמודדות לכל אחד מהם.
4. הצג את פעילות תנועות הנוער בגטאות עד תחילת ביצוע הפתרון הסופי והסבר במה הם סייעו לחבריהם להתמודדות עם המציאות הקשה?







ביוני 1941 פולשת גרמניה לברית המועצות בניגוד להסכם ריבנטרופ-מולוטוב
הסיבות לפלישה:
*מבחינה אידאולוגיה - להשיג מרחב מחייה ועל פי תורת הגזע יש לשעבד את הסלבים כדי להשיג סדר חדש באירופה. המלחמה היא מלחמת חורמה (מלחמה עד הסוף) נגד הקומוניזם.

*מבחינה צבאית - היטלר ידע שה"טיהורים, של סטלין החלישו את הצבא ולכן זוהי שעת כושר לחסל את המעצמה שמהווה סיכון לגרמניה. בנוסף חשש שאי הצלחתו להכניע את בריטניה תביא לשיתוף פעולה עם ברית המועצות נגדו.

*השתלטות על חומרי הגלם, מוצרי חקלאות, נפט, ערי נמל השייכים לברית המועצות.


הפלישה לברית המוצעות מהווה נקודת מפנה מדוע?
1. בעקבות מבצע ברברוסה (המלחמה), גרמניה נמצאת עכשיו במלחמה בשתי חזיתות, מהדבר הזה היא חששה: חזית מערבית וחזית מזרחית.
2. בעקבות המבצע גרמניה חודרת לעומק שטחי ברית המועצות דבר שיוביל בסופו של דבר למפלתה/לתבוסתה בגלל התנאים הקשים.
3. 1941 - המלחמה מתפשטת מעבר לגבולות אירופה עקב כניסת ארצות הברית למלחמה, דבר שהופך את המלחמה למלחמה עולמית.




מדוע עם הפלישה לברית המועצות מתחיל הפיתרון הסופי?

מבוא: כבר בימים הראשונים של מבצע ברברוסה החל רצח המוני של יהודים. אין תעודה שמבהירה באופן חד משמעי מדוע, לכן חשוב לרכז את ההשערות שבידי החוקרים.

הסיבות:
1. הקשר האידאולוגי - המלחמה נגד ברית המוצעות היא לא רק עוד צעד מללחמתי, אלא, עימות בין שתי אידאולוגיות. הרצון להשיג מרחב מחייה ועשירה מהשורש של המשטר היהודי - הקומוניסטי, כדי לשחרר את העולם מהקומוניזם היהודי ובכל לסלול את הדרך לבניית סדר חדש. היהודים היו בעיני הנאצים יוצרי הקומוניזם ולכן המסקנה: חיסול הקומוניזם כרוך בחיסול היהודים.
2. הקשר הנסיבתי - ככל שהתקדמו היה צורך לטפל במספר רב יותר של יהודים ולכן יש למצוא פתרון קיצוני במקום הפתרונות הקודמים שלא התאימו עוד.
המרחק הגאוגרפי של המזרח מהמולדת והבוז לעמים הסלבים שבשטחיהן בוצע הרצח חיזקו את התחושה שאין צורך להתחשב לא בעדת הקהל או להיכנע לעכבות מוסריות.
3. הקשר הפונקציונלי - במסגרת המערכת נגד ברית המוצעות הוכשרו יחידות מיוחדות (עוצבות מבצע) שתפקידם היה לטהר את השטחים הכבושים שנכבשו מאויבי הרייך לכן כאשר חיילים אלה (עוצבות מבצע) מגיעים הם יזמו פעולות שונות לרצח יהודים. בשלב מסוים גם אנשי הצבע הצטרפו לכוחות עוצבות מבצע במעשיי הרצח.




בשלבים בפתרון הסופי

שלב ראשון: ירי לתוך בורות - עם כיבוש השטחים מידי הרוסים החלו הנאצים ברצח בבורות במזרח. הם היו עוברים מיישוב ליישוב, אוספים את היהודים שהתגוררו שם (לפעמים אמרו להם שהם נשלחים למחנה עבודה או עוברים לפלשתינה)ץ
הם הועלו על משאיות. הגיעו למקום סמוך ליערות. שם נצטוו להתפשט, הובלו לשפת הבור (לעתים הוכן מראש על ידי הפולנים) שם ירו בהם.
דוגמאות: גטו וילנה שבליטא, לאחר הקמת הגטו הוצאו האנשים לפונאר שהיה אתר השמה המוני - הקורבנות נורו על שפת הבור, בתקופה של חצי שנה, נרצחו שני שליש מיהודי וילנה כשמונים אלף יהודים. בקייב בירת אוקראינה הובלו היהודים לבאבי-יאר, שם נאלצו למסור את ל דברי הערך. בתוך יומיים נרצחו כשלושים ושלוש אלף שבוע מאות יהודים. עד דצמבר 1941 נרצחו בשטחי ברית המועצות כמיליון וחצי יהודים.

מדוע עברו לשלב אחר? (מדוע לא המשיכו בירי בורות?)
*חלק מהחיילים התקשו להתמודד עם הכמות הרבה שנאלצו לירות בהם, עם המוות האיטי, הצרחות, הם התלוננו על עומס נפשי, דבר שהביא לסירוב פקודות, אלכוהוליזם.
* השיטה דרשה עלות גבוהה של אמצעי השמה (כדורים, כלי נשק) וכוח עבודה רב.
*היה קושי במקומות מסוימים להסתיר את זה מהמקומיים, לכן צריך לחפש שיטה אחרת.



שלב שני: רצח במשאיות גז והקמת מחנה השמנה חלמנו (ליד העיר לודז')
בשלב זה החלו לרצוח בשיטת ההמתה בגזים שנפלטים ממכוניות משא (במשאיות). הגז הופנה בציבור לתא פנימי (חד תחמוצת הפחמן) האנשים נחנקו בייסורים. את האנשים הובילו למחנה חלמנו לאחר מכן הוצאו מהמשאיות, נזרקו לבורות ונקברו בקברי אחים. לאחר מכן הנאצים מנסים לשרוף את הגופות כדי שלא ישארו עדויות.

מדוע שיטה זו לא היית יעילה? מדוע עברו לשלב אחר?
*השיטה ארכה זמן - מרגע הכנסת האנשים עד שהם מתו, הצעקות לאחר מכן שהוציאו אותם, זה ארך זמן והשפיע פסיכולוגית והמטרה היית למנוע שמגע ישיר.


שלב שלישי - מבצע ריינהרד = הקמת מחנות השמדה בלז'ץ סוביבור וטרבלינקה - מהווה שלב נוסף בדרכי הארגון והביצוע של הפתרון הסופי. מבצע ריינהרד הוא שם הצופן של מבצע ההשמדה של יהודי הגנרל גוברנמן. 
המבצע נמשך כמעט שנתיים והרקע לביצוע היה ועידת ונזה וביקשה למהר ולחסל את כל יהודי בקצב מזורז יותר. המטרה היית להקים מחנות ולבצע את ההשמדה בתוך המחנות. כמו כן להחרים את כל החפצים יקרי הערך של הקרובות ולהביא אותם לגרמניה.



כיצד קבעו את מקומם של מחנות ההשמדה?
1. מקום מרוחק ומבודד ככל שניתן מריכוזי אוכלוסין. מבחינה חיצונית המחנה הוקם בצורה מוסוות כחלק ממסע ההטעיה.
2. קירבה למסילות רכבת ככדי שאפשר יהיה להעביר את היהודים במהירות ואותה רכבת תחזור לגרמניה עם חפצי היהודים.
3. היו סמוכים לאזור הגנרל גוברנמן וזה היה חלק ממסע השקרים שסיפרו ליהודים שהם נשלחים להתיישבות בעבודה במזרח.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה