יום שני, 26 בנובמבר 2012

מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית

יש לציין שמידע זה לקוח מאתר מרשת אמי"ת, כדי לעבור למקור המידע המקורי לחצו כאן

מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית (חוקים, מוסדות וסמלים): למדינת ישראל ייחודיים המצביעים כל כך שהיא מדינה יהודית:
(דרך קיצר לזכור הכותרות של ההוכחות שמדינת ישראל היא אכן מדינה יהודית: החמס"ה (הכזרת העצמאות, חוקים, מוסדות, סמלים, הסדר הסטטוס קוו).

מוסדות: מוסדות המדינה נותנים גם הם ביטוי להיות המדינה יהודית. בישראל ישנם מוסדות דתיים (כגון הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים, המועצות הדתיות), הנשענים בפעילות על ההלכה היהודית. ישנם מוסדות המנסים לחזק את הלאום היהודי בישראל (כגון: הסוכנות היהודית וקק"ל), וישנם מוסדרות המדישים את ערכי התרבות היהודית והשמירה על הלאום היהודי (הכנסת).
בתי הדין הרבניים(דת יהודית), פועלים מכוח "חוק שיפוט בתי דין רבניים", - תשי"ג 1953. בתי הדין הרבניים פועלים בנושאי נישואין, גירושין, טיפול בעגונות, ירושות וצוואות. בשנים האחרונות החלו בתי דין אלו לפעול גם כבתי דין לממונות [המתדיינים בבית דין לממונות, בוחרים שלא להתדיין במשפט "רגיל", והם מקבלים עליהם את הסמכות של בית הדין הרבני לפסוק בעיינם במעמד של בורר על פי דין תורה].
משרד הקליטה(מוסד לאומי שמטרתו לחזק את האחיזה של הלאום היהודי במדינת ישראל): הוא המשרד האחראי על קליטת העולים המגיעים לישראל, במשך שלוש השנים הראשונות שלהם בארץ. ומטרתו להקל קליטת העולם בישראל [במציאות מקום דיור ועבודה].
הסוכנות היהודית(מוסד לאומי שמטרתו לחזק את האחיזה של הלאום היהודי במדינת ישראל): היא הגוף המקשר בין המדינה והיהודים בתפוצות. הסוכנות היהודית פועלת בקרב יהדות העולם במטרה לקרב את היהודים ולשמור על קשר עם מדינת ישראל. כספים רבים הנאספים מיהדות העולם, על ידי הסוכנות היהודית, מועברים למטרות חינוך והתיישבויות יהודיות במדינת ישראל, במטרה לחזק את הלאום היהודי בישראל.



חוקים:
בישראל ישנם חוקים הנותנים ביטוי לעבודה שישראל היא מדינת יהודית כגון:
א.ביטוי לדת היהודית (חוק בתי הדין הרבניים, חוק שועת עבודה ומנוחה, חוק איסור הצגת חמץ בפסח וחוק איסור גידול חזיר)
ב. ביטוי ללאום היהודי (חוק השבות האזרחות, חוק מקרקעי ישראל וחוק מעמד ההסתדרות הציונית).
ג. ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית (חוק יום הזיכון לשואה ולגבורה, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חוק רשות השידור וחוק יסודות המשפט).
חוק בתי הדין הרבניים: (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953, מעניק סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים [לשאר העדות הדתיות בישראל, יש בתי דין משלהם בענייני דת].
חוק חג המצות [איסור הצגת חמץ בפסח], התמש"ו - 1986, אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ במומבי למכירה או לצריכה בימי חג הפסח [החוק חל רק ביישובים היהודיים]. האיסור חל מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן ["מוצר חמץ" על פי החוק כולל: לחם, לחמניה, פיתה וכל מוצרי קמח חמץ אחרים]

חוק רשותה השידור(תרבות ומורשת יהודית): תשכ"ה - 1965, קובע שבלוח המשדרים של רשות השידור יוקדשו תוכניות שתעסוקנה בנושאי תרבות ומורשת יהודית במטרה לחזק את התרבות והמורשת היהודית בישראל.
חוק יסודות המשפט(תרבות ומורשת יהודית): תש"ם 1980, קובע שאם נושא כלשהו נדון בבית המשפט, ואין התייחסות למקרה הנדון בחקיקה הקיימת, השופט יוכל להחליט לגבי הנושא, ברוח עקרונות מורשת ישראל.




הסטטוס קוו: הסכם שנחתם ב1947 -  בין הדתיים והלא דתיים בישראל בענייני דת ומדינה בנושאים:
שבת (שמירת השבת בציבור - מעוגן בחוק שעות עבודה ומנוחה)
כשרות (שמירת הכשרות במוסדות הציבוריים)
אישות (לבתי הדין הרבניים זכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין - מעוגן בחוק בתי הדין הרבניים)
חינוך (שמירת מעמד אוטונומי לחינוך הדתי).

בסמלים: בסמלים של המדינה (הדגל, המנון "התקווה" וסמל המדינה, מנורת בית המקדש וענפי הזית), ישנם סמלים הלקוחים מהמושרת היהודית, המדגישים את היות המדינה יהודית.
דגל המדינה: [שהיה בעבר דגלה של התנועה הציונית], ישנם פסי תכלת ומגן דוד על רקע לבן. פסי התכלת מסמלים את התכלת של הצילים, כפי שנאמר: "וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרה אליהם ועשו להם ציצים על כפני בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכסף פתיח תכלת" (במדבר ט"ו, ל"ח). ומסביר רש"י: מדוע נבחר צבע התכלת? משום שהתכלת מזכירה את הריע וברקיע נמצא כיסא הכבוד שעליו יושב הקדוש ברוך הוא. וכאשר האדם מתבונן בתכלת של הציצית הוא נזכר בנוכחותו של האל ומתנהג כמצופה ממנו. מגן הדוד המסומן במרכז הדגל הוא סמל יהודי עתיק מימיו של דוד המלך, שהופיע גם על כלי המלחמה של דוד המלך. לאורך הדורות, כל העמים זיהו אותו כסמל יהודי [מסמל גם את החיבור הקדוש בין הקדוש ברוך הוא ועם ישראל].
הרגע הלבן בדגל, מסמל את הצבע הלבן של בגדי הכהן הגדול בבואו לעבוד בבית המקדש ביום הכיפורים, הלבן מלמל פשטות, קדושה וטהורה.
סמל המדינה: במרכז של סמל המדינה נמצאת מנורת בית המקדש, בעלת שבעת הקנים, שנלקחה לאחר חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים [תבנית המנורה לקוחה משער טיטוס ברומא. הדבר ממל את המעבר של העם היהודי מחורבן לתקומה, כלומר: אותה מנורת בית המקדש החקוקה של שער טיטוס, המסמלת יותר מכל את חורבן בית המקדש וגלות עם ישראל מארצו, הפכה לסמל התקומה מחדש של העם היהודי בארצו]. למידה של המנורה יש שני ענפי זית, המסמלים את: הכמיהה של העם היהודי לשלום [בסיפור המבול, היונה הביאה לנוח עלה של זית שסימל את סיום המבול ובא השלום על פני האדמה], ו/או שני סוגי המנהגים שהנהיגו את העם היהודי לדורותיו: מנהיגות דתית [אהרון הכהן, עזרא הסופר, יהושוע בן יהוצדק הכהן] ומנהיגות לאומית [משה,נחמיה, זרובבל בן שאלתיאל]. בתחתית המנורה יש את הכיתוב "ישראל" [המכיל את שמות האבות והאימהות].
המנון: - "התקווה" היא המנונה הלאומי של מדינת ישראל. ההמנון נכתב על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בשנת 1878 [שימשה בעבר כהמנונה של התנועה הציונית]. כמו כל ההמנונים של שאר המדינות, גם התקווה היא שיר שאמור לרכז את הדברים המייחדים את הלאום היהודי. כמו כן בתקווה תחושת הכיסופים לארץ אחרי הגלות מוצגת שם באופן בולט.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה