ניסוי

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

זכויות בסיסיות – זכויות יסוד של כל אדם (העמ' ע"פ ספר"להיות אזרחים בישראל ...)


זכויות בסיסיות – זכויות יסוד של כל אדם (העמ' ע"פ ספר"להיות אזרחים בישראל ...)
הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף) - הזכות לחיים ולביטחון משמעה ש זכותו הטבעית של כל של כל אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית (פיזית או מילולית) המסכנת את חייו או פוגעת בשלמות גופו. וחובת  המדינה לספק לאדם את ההגנה הדרושה, כלומר להגן עליו מפני פגיעה. [כחלק מחובתה הכללית של המדינה להגן על כל הזכויות ולאפשר את מימושן .]  
[דילמות מוסריות הנוגעות בזכות זו - המתת חסד, הפלה מלאכותית, עונש מוות, טיפול בחולה סופני  בניגוד לרצונו, יחס החברה להתאבדות  ועוד דילמות אלה, ברובן, נובעות מהשאלה: האם חובת המדינה להגן על חיי האדם גם כשהוא מבקש לפגוע בעצמו, כלומר, לממש את זכותו לחירות?]                                                       (ע. 135)
הזכות לחירות - זכותו של כל אדם לחופש בחירה ולחופש פעולה לעשות ולנהוג  כראות עיניו. זכות זו נובעת מההכרה בעובדה שהאדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חייו. (החירות בחברה האנושית איננה מוחלטת; היא אפשרית כל עוד אין מימושה פוגע בחירותו של אדם אחר, או בערכים יסודיים של החברה/המדינה אליה משתייך הפרט.)                          
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית!
חירויות שונות נגזרות מהזכות לחירות:    ( פירוט מלא - ע' 137-141)
חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת וחירות המידע
חופש הביטוי - זכותו הטבעית של כל אדם להציג כל דעה, רגש, אמונה, העדפה בכל דרך: אמצעי תקשורת (כתובה ואלקטרונית), אמנות לסוגיה (ספרים, מחזות וכו'), הפגנות, תקשורת בין-אישית (טלפון, מכתבים, אינטרנט וכו'), צורת לבוש ועוד.
חופש המידע זכותו של כל פרט לדרוש ולקבל מידע מ ועל רשויות השלטון, מידע  שיאפשר לו לגבש לעצמו עמדה ודעה בכל עניין ודבר. מידע שיאפשר לו, בין היתר,  לפקח ולבקר את פעולות השלטון.  חובתן של רשויות השלטון להבטיח את חירות המידע בכך שיספקו לפרט מידע המצוי ברשותן על הנעשה במדינה ועל עניינים המשפיעים על חייו ואיכותם. הבטחת חירות המידע על ידי המדינה תאפשר את מימושה של זכות הציבור לדעת.
=======
חופש העיתונות אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי וחירות המידע / זכות הציבור לדעת. עיתונות חופשית פירושה תקשורת עצמאית, שאינה תלויה בשלטון. (ראה פיקוח וביקורת על השלטון ע' 199).
חופש ההפגנה – זו  אחת הדרכים למימוש חופש הביטוי. חירות האסיפה, התהלוכה וההפגנה. זוהי דרך ביטוי קולקטיבית, המאפשרת הבעת דעה בפומבי והשגת הד ציבורי (השפעה על דעת הקהל  ועל הנושאים העומדים לדיון ציבורי).
חופש המצפון - זכותו הטבעית ו של כל אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של אדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.  (עבירה על החוק מסיבות מצפוניות  - ראה פרק שלטון החוק ע' 214-215).
חופש הדת – חופש דת וחופש מדת.
חופש דת זכותו הטבעית של כל פרט להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן ,
חופש מדת - זכותו הטבעית של כל  אדם לבחור בדרך של אי-אמונה, מבלי שייכפו על הפרט קיום מצוות וטקסי פולחן דתיים.

חופש ההתאגדות
זכותו הטבעית של כל פרט להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים שונים - חברתיים, פוליטיים, כלכליים ואחרים. [ככלל, הדמוקרטיה אינה מגבילה התאגדות, למעט כזו שבמטרותיה פוגעת באושיות (ביסודות) הדמוקרטיה . (ראה פרק גבולות בדמוקרטיה, ע' 229). ]
חופש התנועה זכותו הטבעית של כל אדם לנוע ממקום למקום. זכותו של הפרט לנוע בחופשיות בתחומי המדינה וזכותו לצאת מהמדינה לחו"ל ולחזור אליה ללא הגבלה.
חופש העיסוק זכותו הטבעית של כל אדם יכול לבחור לעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה, ולפעול במקום ובדרך הרצויים לו, לשם הבטחת צורכי הקיום שלו ולהגשמה  עצמית.
במקרים של התנגשויות בין זכויות וערכים נוהגת המדינה בדרך של  "שקלול ואיזון". (ע' 170 171)
הזכות לקניין  - זכותו הטבעית של כל אדם להיות בעל רכוש, לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש שיילקח ממנו. אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו. קניין יכול להיות חומרי (מוחשי – קרקע, בית, כסף וכו') או רוחני (זכויות יוצרים, רישום פטנט על שמו וכו'). אין לסלף, לפגום או לשנות יצירה שיש לגביה זכויות יוצרים.
קניין הוא כל דבר בעל  ערך כלכלי.  (ע. 142)
הזכות לשוויון זכותו הטבעית של כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, לקבל יחס זהה לזולתו.
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. על החברה והמדינה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם. שוויון בא לידי ביטוי ב:
-שוויון בפני החוק (הן מבחינת תוכן החוק והן מבחינת אכיפת החוק)  
-שוויון פוליטי   
-שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי  

כל התייחסות שונה היא אפליה, אולם ישנם מצבים בהם היא  מוצדקת ו/או רלוונטית:-
מדיניות של הבחנה התייחסות שונה לאנשים שונים כשהשוני ביניהם רלוונטי לנושא ההתייחסות. [בשל צרכים מיוחדים שלהם (כגון: נכים, מחוננים, גיל) או בשל דרישות רלוונטיות (כגון: כישורי עבודה מיוחדים, השכלה)].
מדיניות של העדפה מתקנת אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר (חברתית / כלכלית). מוגבלת בזמן, במטרה להביא לצמצום פערים בחברה (עד הבאתה של הקבוצה לבסיס הזדמנויות שווה לקבוצות אחרות). וכן לשינוי יחסה הסטריאוטיפי של החברה לקבוצה המקופחת.
אפליה פסולה  - התייחסות שונה לא לגיטימית. התייחסות שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת או לבני אדם שונים שהשוני ביניהם לא קשור (לא רלוונטי) לנושא ההתייחסות. (פגיעה לא מוצדקת בזכות לשוויון)                              (ע' 143-147)

הזכות להליך הוגן - זכותו הטבעית  של כל אדם הנמצא בהליך משפטי שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו  מעבר למה שנדרש לצורך החקירה והמשפט. מטרת הזכות למנוע פגיעה לא מוצדקת  בזכויות היסוד של האדם ולהגן על זכויותיו מפני שרירות השלטון.         
על-מנת להבטיח את קיומו של הליך משפטי הוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:
א.      אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית-משפט.
ב.      אין לעצור אדם לתקופה ארוכה (בישראל - מעל 24 שעות) ללא הבאתו בפני שופט.
ג.       אין להעניש אדם ללא משפט. (אדם נחשב חף-מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.)
ד.      זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם. (כתב האישום והראיות עליהן הוא מתבסס).
ה.      זכותו של כל אדם לקבל הגנה משפטית ייצוג משפטי ע"י עו"ד (סנגור), ייצוג משפטי הולם.
ו.        זכותו של אדם למשפט פומבי. (פתוח לציבור / בדלתיים פתוחות).
ז.        הזכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי-תלויים (עצמאיים, ניטרליים, אובייקטיביים).
 ח.    זכותו של אדם לערער על פסיקת בית-משפט בעניינו.                                   (ע' 147-148)

הזכות לכבוד זכותו הטבעית של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. מקורה של  זכות זו בתחושתו הסובייקטיבית של האדם ובדימויו העצמי. כל פגיעה  בכבודו העצמי  של האדם  - העלבה, השפלה פיזית או מילולית -  היא פגיעה בזכותו של הפרט (האדם) לכבוד.
מזכות זו נגזרות זכויות נוספות:            (ע' 148-151)
הזכות לפרטיות- זכותו הטבעית של כל אדם לחיות ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו. זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא רשותו. זכותו של אדם שלא יגעו בחפציו ובגופו ו/או יאספו לגביו מידע ו/או יפרסמו פרטים על אודותיו ללא הסכמתו.
הזכות לשם טוב זכותו הטבעית של כל אדם ששמו לא יוכפש. זכותו של כל אדם שלא יפרסמו מידע שקרי על אודותיו, מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו ובדימויו  הציבורי .


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה