יום שישי, 16 בנובמבר 2012

יהודי פולין מתחילת המלחמה עד ריכוזם בגטאות


יהודי פולין מתחילת המלחמה עד ריכוזם בגטאות

מבוא

בראשון לספטמבר, 1939, פרצו הנאצים לפולין בתוך כשלושה שבועות במלחמת בזק ("בליצקריג") נכבה פולין. פולין חולקה לשלושה חלקים. החלק המזרחי סופח לברית המועצות על פי חוזה ריבנטרופ – מולוטוב (שרי החוץ הגרמנים והרוסיים), החלק מערבי סופח לרייך ואילו החלק המרכזי נישאר בשליטה גרמנית וניקרא "גנרלגוברנמן" (אזור הממשל העצמי).
עיר הבירה: קרקוב והמושל היה האס פרנק, לכאן גורשו היהודים מהאזור שסופח לגרמניה באזור זה יקומו הגטאות, מאוחר יותר מחנות הרצח. כיבושה של פולין לווה באלימות קשה כלפי הציבור היהודי ומי שהוגדר אויבי הרייך. בד בבד עם כוחות הוורמאכט (הצבא הגרמני) צעדו 4 עוצבות מבצע = איינזצגרופן, שתפקידם היה לטפל ביהודים ובמתנגדים.
עקב כיבוש פולין נפתח שלב חדש שהוביל להתרת הרסן מבחינת הגרמנית כלפי היהודים.

מדוע? למה עושים?
1.    עם כיבושה של פולין גדל פי שישה מספר היהודים במחרב השליטה של הגרמנים (חצי מיליון בגרמניה, שלושה מיליון בפולין).
הפגישה בכמות גדולה של יהודים ובמיוחד כאלה שהתאימו לסטריאוטיפ היהודי: פאות, זקן... כלומר אותם  יהודים מפחידים כפי שתוראו בתעמולה הנאצית.
2.    במצב של מלחמה כאשר החיילים נמצאים רחוק מהבית באווירה של אלימות משתחררים היצרים של רוע, הרס, התעללות...
3.     פחת הצורך להתחשב בדעת קהל, הן בגרמניה והן בעולם כולו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה