יום שני, 12 בנובמבר 2012

בראשית פרק ט - תנך - סיכום


(יש לציין שחומר זה לקוח מאתר, סיכומים.נט, ואינו נכתב כאן)

בראשית פרק ט - תנך


בראשית פרק ט'
פסוקים 1-7 :
קטע זה בנוי בצורת מסגרת, הוא מתחיל ומסיים בברכה "פרו ורבו". הברכה שניתנת לאדם הראשון מתחדשת וניתנת כעת לנוח וצאצאיו.
בפסוק 3 ישנו חידוש – מותר לאכול מהחי. זאת בניגוד לפרק א' שם העולם היה טהור והרמוני. העולם אחרי המבול פגום ולכן ה' מתיר שחיתת בעלי חיים. יש הטוענים כי חידוש זה בא על מנת להפנות את יצר ההרג והאלימות לבעלי החיים ולא לפגוע בבני האדם.
פסוק 4 – יש איסור אכילת בשר בדמו כי הדם מסמל חיים.
פסוק 5 – ה' קובע שאם חיה אם אדם יהרגו אדם אחר הוא ינקום ברוצח בעצמו. הפועל ד.ר.ש מופיע מספר פעמים בפסוק זה על מנת להראות שה' מקפיד מאד בכל הקשור לדיני נפשות.
פסוק 6 – פסוק זה בנוי בצורה כיאסטית. "שפך דם האדם, באדם דמו ישפך". בפסוק זה נאמר שנוקם הדם (קרוב משפחה) ינקום את דמו של הנרצח. פסוק זה מסביר כי הסיבה לכך היא כי האדם נוצר בצלם ה' ופגיעה באדם זהה לפגיעה בה'. פסוק זה יוצר סתירה עם הפסוק הקודם שבו נאמר כי ה' הוא זה שינקום ברוצח.
פתרון הסתירה : בפסוק 5 מדובר על מקרה שזהות הרוצח אינה ידועה, ובפסוק 6 מדובר על מקרה שזהות הרוצח ידועה לכל.
הברכות לנוח :
נוח הוא ממשיך האנושות כולה ולכן ברכתו מזכירה את הברכה לאדם הראשון (מלבד ההיתר לאכול מן החיי).
פסוקים 8-17 :
המילה המנחה בפסוקים אלה היא ברית (חוזרת 7 פעמים) ומטרתה להדגיש את הפיוס בין ה' לבני האדם ולהבטיח שהמבול לא יחזור לעולם ללא קשר למעשה האדם. ה' מלווה את ההתחייבות בסימן שאמור להזכיר לו לקיים את ההתחייבות. ה' בוחר את הקשת בענן כסימן זיכרון (קשת ללא מיתר מסמלת שלום בעלילת הבריאה הבבלית.
פסוקים 18-29 :
נוח נטע כרם, שתה מהיין, השתכר וניגלה במערומיו באוהל. בנו חם נכנס לאוהל וראה את ערוות אביו ורץ לספר לשני אחיו.
עולה השאלה, מדובר מוזכר כנען בפסוק 18 ? תשובה – על מנת שנבין את הדברים שיאמרו בהמשך הפרק על כנען.
חטאו של חם אינו מופיע בפרק זה, יתכן משום שלא רצו לייחס לאדם שניצל מן המבול מעשה כל כך גס ומכוער. (יש הסוברים כי חם עשה מעשה סדום באביו ויש הסוברים שחם רק ראה את ערוות אביו ובכך פגע בכבודו).
שנוח מתעורר הוא ידע את אשר עשה לו "בנו הקטן". חם מכונה קטן משום שלאחר המעשה ערכו ירד.
עולה השאלה מדוע נוח מקלל את כנען בנו של חם ?
1. יתכן ומדובר בגבול לדורות
2. חם כבר בורך על ידי ה', לכן הקללה מועברת לימי בניו
סיפורינו הוא סיפור אתיולוגי המסביר את תופעת עבדות הכנענים (הכנענים ידועים באי מוסריותם המינית).
פסוק 26 – הברכה לשם – ה' מברך את שם בידיעה אלוהית ובכך שכנען יהיה עבדו. הפסוק מעורר קושי בצורת הנוסח שלו : "ברוך ה' אלוהי שם". נראה שזוהי ברכה לה' ולכן יש הטוענים שהיה צריך להיות כתוב אוהלי שם ואז הכוונה שנוח מברך את משפחתו (אוהלו) של שם.
פסוק 27 – ההכרה ליפת – ה' מבטיח שהוא ירחיב את שטחי יפת עד שהם יגיעו לאוהלי שם וכנען יהיה משועבד גם לו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה