יום חמישי, 30 באוגוסט 2012


משטרים טוטליטריים - בין שתי מלחמות עולם
1939 - 1920
מבוא לתקופה:
מלחע"ה ה- 1 ותוצאותיה השפיעו כאחד על המנצחים והמנוצחים, ועיצבו את התקופה שבין שתי מלחמות העולם. האנשים היו נלהבים ומשולהבים לצאת למלחמה, הם היו מלאי תקווה ואופטימיים שהמלחמה תגמר תוך חודשים ספורים.
המלחמה נמשכה מעל ל- 4 שנים וגבתה קורבנות רבים, מיליונים נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי, בתים נחרבו ולא הייתה משפחה שלא חוותה את המלחמה על בשרה.
זמן רב המלחמה נמשכה תוך איזון כוחות, כל צד היה מבוצר בתוך חפירות והגנות. גם פיתוח הנשק המסיבי לא עזר להטיית הכוחות- וההרג רק החריף.  מדינות ההסכמה ניצחו (רוסיה, ארה"ב, בריטניה, צרפת), ואילו מדינות המרכז (גרמניה, אוסטרו- הונגריה) הפסידו.
המלחמה שינתה את דעות האנשים מקצה לקצה. בעוד שקודם ראו בטכנולוגיה עתיד טוב יותר, עתיד ורוד ונאור, כעת הם רואים כיצד הטכנולוגיה מוסבת לצרכי מלחמה וגוררת אחריה יצר הרג קטלני והרסני.
בתום המלחמה, אנשים ציפו כי כל המדינות יהפכו לדמוקרטיות, מדינות עם שלום נצחי, מדינות החיות באחווה ובה כל עם זוכה להגדרה עצמית. ואכן הלאומים הקטנים והמדוכאים הקימו מדינות חדשות. בסוף התקופה הדמוקרטיות שהקימו צלעו, אחרות הפכו לדיקטטורה, ולמעשה הדמוקרטיה לא התממשה! חבר הלאומים שהוקם היה חלש וללא יכולת מעשית, וכך בשנת 1939 פרצה מלחמה נוראית אף יותר- מלחמת העולם ה- 2.

.
 משטר דיקטטורי- משטר שבו לשלטון יש סמכות רחבה ביותר, ועיקר הסמכות מרוכזת בידי מנהיג אחד. חובת האזרח לציית לשלטון ללא כל זכות ערעור.

 משטר טוטליטארי-  מעין סוג של שלטון דיקטטורי, שבמסגרתו גם ניהול חיי המדינה וגם ניהול חיי הפרט כפופים לשלטון. משטר טוטליטרי שואף לחדור לכל תחומי החיים במדינה ולעצבם ע"פ תפיסתו.
 








מאפייני המשטר הטוטליטרי:
1.      אידיאולוגיה אחת ויחידה- האידיאולוגיה במשטר טוטליטרי היא בעצם תורה שלמה השולטת בכל תחומי החיים. האידיאולוגיה היא חד- משמעית , יש להילחם בכל הנוגד לאידיאולוגיה, ואין מקום למחשבות וערעורים. האידיאולוגיה שואפת לשנות את המציאות לחלוטין וליצור חברה חדשה עם סדר חדש ולעצב את האדם לפיה. מחשבות האדם אינן חשובות, על הפרט לשרת את האידיאולוגיה והמדינה ולא להיפך.           לכל המשטרים הטוטליטרים יש אידיאולוגיות שונות, אולם המאפיינים שלהן זהים ושונים לגמרי מן הדמוקרטיה.
2.      מפלגה אחת השולטת בכל תחומי החיים- בכל משטר יש מפלגה אחת ובלעדית.         בדרך כלל, מדובר בגרעין מצומצם של חברים, הנאמנים ללא כל תנאי לרעיון, ומוכנים לעשות הכל על מנת להנחיל את האידיאולוגיה. המטרה הראשונית היא קודם כל להגיע לשלטון ולאחר מכן לאייש את כל התפקידים והמשרדים. אנשי המפלגה משתלבים בכל התחומים ומשם דואגים לכך שכל המדינה תתפקד כיחידה אחת, באחידות גמורה תחת הנחיית המנהיג והאידיאולוגיה.
3.      מנהיג יחיד, וכמעט כל יכול- מנהיג טוטליטרי הוא מנהיג בעל סמכויות בלתי מוגבלות, הוא התגלמות החוק והמדינה, ומוצג כאדם שלעולם לא טועה ותכונותיו הן ללא רבב ומעל לגדר הרגיל. הוא מוצג כאב הרוחני של העם. המנהיג מקיים פולחן אישיות (מנהגים, טקסים וכו') שמטרתו לפאר ולהעצים את עצמו. על המנהיג לא תימצא ביקורת רעה, ותמונות ופסלים שלו יופיע בכל מקום. למנהיג סגנים רבים בעלי כפילות של תחומי תפקיד, בכדי ליצור מתח ביניהם,וכך לשלוט עליהם  טוב יותר. המנהיגים דואגים גם לרציחות פוליטיות, לכל אלה המתנגדים לשלטונו. המנהיגים הטוטליטרים מקפדים להציג עצמם כ"דמוקרטיה האמיתית", שהם טובת הכלל, הם יוצרים מניפולציות על העם ועל אופן מחשבתו תוך שימוש בדמוקרטיה מפוברקת- הבחירות ומשאלי העם נראים דמוקרטיים, אך הברירות שנותרות להם הן ראות לכאן ולכאן.
4.      שימוש נרחב בטרור פיזי ופסיכולוגי- בכל משטר טוטליטרי יש מנגון משטרתי פנימי עצום, המפעיל פיקוח קבוע על האזרחים. המפלגה והמשטרה החשאית שומרים כי האזרח לא יגיד ולו מילה רעה על השלטון והמנהיג. בין הקהל מושתלים אנשים אשר מטרתם להלשין ולדווח על הנעשה בין האזרחים. כתוצאה מכך נוצרת מעין מערכת הפחדה (חוסר הידיעה מי מקשיב, לא ניתן להבחין בין חבר למלשין), שתפקידה להוליך את הציבור בתלם ולא לסטות מהאידיאולוגיה. כמו כן, השלטון מפיץ בקרב הציבור כי ישנו אויב (לרוב האויב הוא פיקטיבי בלבד), והאנשים אשר מתנגדים לשלטון והאידיאולוגיה מוצגים כאויבים. כל אדם נזהר במעשיו שכן לא ייחשב לאויב/ בוגד, ויוכל שרוד את חייו. המשטרה החשאית אינה מוגבלת בכוחה ובטווח פעולותיה, היא אינה צריכה אישור לבצע פעולות או לנמק מדוע עשו אותן, וביכולתה להפליל אנשים על שלא עוול בכפם.
5.      שליטה מלאה בכל אמצעי התקשורת ואינדוקטרינציה בחינוך- העיתונות נתונה בידי השלטון- על כל עיתון לקבל אישור מן הממשלה לפני התחלת פעולתו, וכמובן שעליו לתמוך באידיאולוגיה, בשלטון ובמנהיג. בכל אמצעי התקשורת יש צנזורה מלאה, ודבר לא מתפרסם ללא אישור מפורש. כמו כן,הם משמשים לתעמולה. סרטי הקולנוע כוללים בתוכם תוכן הקשור לאידיאולוגיה המציג אותו באור חיובי. גם מערכת החינוך משמשת ככלי בידי השלטון- הספרים הותאמו לשם החדרת האידיאולוגיה ועיצוב הדור הצעיר לפי תפיסתם.
6.      שליטה מלאה בייצור הנשק ובכוח הצבאי- נשקים אינם מצויים בשוק החופשי, המדינה שולטת בכל שוק הנשק ובכל זרועות הצבא.(אינו מייחד משטר טוטליטרי)
7.      כלכלה ריכוזית- בסוג כלכלה זה, המדינה/ ממשלה מתערבת ומפקחת על הכלכלה (בניגוד למדינה ליברלית בה ההתערבות היא מינימאלית). מידת ההתערבות שונה בכל מדינה- בברה"מ ההתערבות הייתה מלאה, ואילו בגרמניה ההתערבות הייתה רחבה אך לא מוחלטת. (כלכה ריכוזית יכולה להתקיים גם בשלטון דמוקרטי)
8.      מדיניות חוץ תוקפנית- המשטרים הטוטליטרים לא אהבו לחיות בשלום עם המדינות שסביבם כיוון שהדבר לא היה לטובתם. במצב של סכסוך או מלחמה עם המדינות השכנות, השלטון יכול להפעיל לחץ רב יותר, להחדיר בהם פחד רב, ובכך בעצם לשלוט בהם טוב יותר. בנוסף, הסכסוך גורם לתושבים לחשוב שהם נמצאים במצב של מלחמה ולכן אין זמן לבקר את הממשלה ולצאת כנגדה. כמו כן, במצב זה השלטון יכול לסגור את התושבים בתוך המדינה מבלי שיוכלו לצאת לשאר העולם, לראות צורות שלטון אחרות, וכך להקטין את הסיכוי להתנגדות מצדם.


מדינה דמוקרטית
מדינה טוטליטרית
המטרה
האדם ואושרו-מימוש זכויות האדם לכל אזרח
מדינה בעלת כוח ויכולת שליטה על כל אזרחיה
ערכים עליונים
שוויון,חירות  וכבוד האדם, חיים וביטחון ועקרונות דמוקרטים אחרים.
המדינה, המנהיג, מלחמה והקרבה למען המדינה, צייתנות.
השלטון
דמוקרטיה ייצוגית, הפרדת רשויות.
מנהיג/ים שעלה/ו בכוחנות ושולט/ים בכל.
אמצעים
חינוך פתוח, כיבוד החוק, תקשורת פתוחה, משטרה הפועלת לטובת הציבור ע"פ חוק, תרבות מגוונת.
חינוך אינדוקטריני, צייתנות מוחלטת, פיקוח על כל תחומי החיים, צנזורה והשתקה אלימה, תרבות מגויסת.
מאפייני המדינה
פתוחה, רב- תרבותית, משקיעה באזרחיה פועלת למטרות שלום.
היררכית קיצונית, סגורה וחד- ממדית, כוחנית, פועלת לצבירת כוח ועוצמה, מדינת טרור.
הבדלים בסיסיים בין משטר טוטליטרי לדמוקרטי

גורמים המשפיעים על שימור משטר דמוקרטי
  1. לציבור דרך לבקר את השלטון, קול הציבור נשמע.
  2. יציבות כלכלית- שיהיה ביטחון כלכלי ושלא תהיה הפקרה של הפרט.
  3. יציבות שלטונית- ממשלה קבועה ויציבה שאינה מתחלפת במהירות, שלטון מסודר ואמין.
  4. חינוך לדמוקרטיה- חינוך מגיל צעיר ולימוד הציבור מגיל צעיר על חשיבות הדמוקרטיה.


המשטר הטוטליטרי בברית- המועצות בתקופת סטלין, הדגמה

האידיאולוגיה הקומוניסטית (מרקסיזם- לניניזם- סטליניזם)-
·  התיאוריה המרקסיסטית ß קרל מרקס גיבש תיאוריה לפיה גורם המפתח בהתפתחות היסטורית היא הגורם החומרני - מטריאליזם היסטורי. בכל תקופות ההיסטוריה התקיים מאבק בין המעמדות- קבוצה אחת רוצה להשיג כמה שיותר על חשבון קבוצה אחרת. לטענתו, המהפכה התעשייתית סייעה להתפתחות הקפיטליזם וכך הניצול בין המעמדות הלך וגדל. לדעתו, הניצול של הפועלים בידי הבורגנים יגדל עד שיגיע למצב של פער עצום, בו מעמד העשירים יהיה מצומצם ביותר וכל הרכוש יהיה בידיהם. לפי מרקס, נקודה זאת תהיה נקודת השבירה- מעמד הפרולטריון יצא למהפכה בעשירים שכן לא יהיה להם מה להפסיד. לאחר מהפכה זו תתקיים הדיקטטורה של הפרולטריון- דיקטטורה שבה כולם שווים, לא יהיו מעמדות וכל אדם יקבל לפי צרכיו ויתרום כפי יכולתו. מרקס ראה בתהליך אירוע בלתי נמנע, וחזה כי יתחיל במדינות המפותחות.
·  התיאוריה הלניניסטית ß אנשים ברחבי אירופה  אשר נתקלו בתיאוריה של מרקס, התלהבו ממנה וקראו ליישומה ע"י זירוז התהליך. אחד מאלה היה לנין אשר פעל ברוסיה. ביחס לשאר אירופה, רוסיה הייתה מדינה לא מפותחת- היא הייתה בשלביה הראשונים של המהפכה התעשייתית והמטריאליזם לא חלחל אל תוך החברה. לנין רצה להגיע לחברה האידיאלית לפי המרקסיזם, ולכן טען שיש לארגן קבוצה של צעירים אשר מאמינים ברעיון, לשם ביצוע המהפכה המדוברת בצורה מאורגנת ומתוכננת. מאחר שרוסיה הלא מפותחת אינה כשאר מדינות אירופה, היא אינה בשלה למהפכה, וזו תהיה ארוכה וקשה. לנין ביצע את המהפכה ברוסיה במשך 3 שנים כשבסופם הקומוניזם שלט.
·  התיאוריה הסטליניסטית ß לאחר מות לנין, סטלין מציג עצמו כממשיך דרכו. בניגוד ללנין, סטלין מצדיק את הדיקטטורה של הפרולטריון כמצב קבוע! הטוטליטריזם אצל סטלין הפך למעין מטרה ולא רק אמצעי, שכן רצה דיקטטורה במדינה.

רקע ונסיבות המהפכה הקומוניסטית ברוסיה
בניגוד למערב אירופהה מאופיינת בדמוקרטיזציה, בנאורות ובהתפתחות טכנולוגית, במחצית השנייה של המאה ה- 19 רוסיה מאופיינת במשטר אבסולוטי שמרני ומוחלט. השלטון עובר מדור לדור (צאר). לרוב השליטים היו לא מתאימים לתפקיד וניהלו את המדינה בצורה שגויה.
גם מבחינה כלכלית המשטר מיושן, על גבול הפיאודלי (רוב הקרקעות שייכות לאחוז מועט של אצילים והאיכרים כפופים להם). רק בשנת 1861 שוחררו משליטת האצילים. המדינה נשלטת בידי אנשי הדת. קיימת צנזורה מלאה. רוסיה היא מדינה דתית ושמרנית! באותה התקופה פעל לחץ על השלטון להקל ולשפר את המצב. חלק משליטי רוסיה הבינו כי יש להקל על האוכלוסייה, אך עד גבול מסוים כך שיוכלו להמשיך לשלוט בציבור. בכדי לטייח את בעיות הפנים והצרות, מחליט השלטון לצאת למלחמה. בשנת 1904 יוצאת רוסיה למלחמה ביפן- ומפסידה. המלחמה החמירה את המצב והבעיות, ובשנת 1914 רוסיה יוצאת למלחמה נוספת- מלחה"ע ה-1, בתקווה שהמלחמה תאחד את העם הרוסים ותעלים את הבעיות. אך המלחמה חושפת את עומק המצב- לחיילים אין מזון, הצבא לא מתואם, השלטון לא מאורגן, בניגוד למדינות אחרות. התסיסה מחריפה. בשנת 1917, מתחוללות ברוסיה 2 מהפכות:
I.        מהפכת אוקטובר- לאחר המהפכה הראשונה, מוקמת מתחת לפני השטח קבוצה קומוניסטית בנהגת לנין, ובאוקטובר פורצת מהפכה נוספת. הקומוניסטים משתלטים על השלטון, מכריזים על פרישת רוסיה מהמלחמה וחותמים על הסכם שלום עם גרמניה.
II.     מהפכת פברואר- במהפכה זו מודח הצאר, ומוקמת ממשלה דמוקרטית חדשה המחליטה להמשיך ולהילחם במלחמה העולם הראשונה.
 ב- 1918, מתנהלת ברוסיה מלחמת אזרחים- הקומוניסטים נגד שאר האזרחים.  לאחר 3 שנים נגמרת המלחמה בניצחון הקומוניסטים (1921). ב- 1922 מתמנה סטלין למזכיר המפלגה הקומוניסטית, וב- 1924, עם פטירתו של לנין, סטלין מחזק את מעמדו יותר ויותר. בשנת 1929 הופך סטלין למנהיג היחידי של רוסיה, והמשטר הטוטליטרי שנבנה ע"י לנין מגיע לשיאו.


מאפייני המשטר הטוטליטרי של סטלין

  1. אידיאולוגיה- לאידיאולוגיה הקומוניסטית ערך עליון, הוא הקובע ואין לערער עליו. מטרת האידיאולוגיה להביא את החברה למצב שוויוני בין כל המעמדות. האידיאולוגיה מצדיקה כוחניות, רמיסת זכויות הפרט ואופן פעולה אכזרי. הפרט משרת את האידיאולוגיה השואפת ליצור עולם חדש שבו בני האדם בכל העולם יהיו קומוניסטים, ולעצב את האדם לפיכך.

  1. מפלגה אחת ויחידה- בברה"מ קיימת מפלגה אחת ויחידה- המפלגה הקומוניסטית. מבחינה תיאורטית ברה"מ מציגה עצמה כדמוקרטיה, אך בפועל אין בחירה ממשית שכן ההתלבטות היא לבחור בין קומוניסט אחד לרעהו. המפלגה היא פלח קטן מהאוכלוסייה. השלטון שואף לצמצם כמה שיותר את גודלה של המפלגה. חברי הצד נדרשו למסירות רבה אך גם נהנו מזכויות יתר.

  1. מנהיג יחיד- עקרונות הקומוניזם דוגלות בשוויון והנהגה קולקטיבית, אך המציאות שונה- בשלבים, סטלין מחסל את שותפיו לשלטון ומתנגדיו, והופך למנהיג יחיד.
>     סטלין פיתח את פולחן האישיות שלו- בכל מקום הופיעו תמונות ופסלים ענקיים בדמותו על מנת ליצור הערצה בקרב הציבור ויחס כי הם קטנים ביחס אליו. הוא שינה את ספרי ההיסטוריה כך שיפארו ויהללו אותו.
>     סטלין דואג לחסל את אלה המתבלטים מעליו או מאיימים על מעמדו- רציחות פוליטיות.
>     סטלין ארגן משפטי ראווה, בהם נשפטו אנשים שכביכול עסקו בניסיונות להפיל את השלטון. האנשים עונו ואוימו עד שהודו באשמה, גם אם זו אינה נכונה, והוצאו להורג. כל אלו נבעו מהיותו של סטלין פרנואיד, מרצונו לחזק את מעמדו ולהפחיד את הציבור. 
>     סטלין נקט בשיטת "הפרד ומשול", בה במהלכה החליש את הציבור ושלט בו. הוא נקט בשיטה זו לשם סכסוך המנהיגים השונים ולהתבלט מעליהם.

  1. טרור- סטלין שהשליט בברה"מ מערכת טרור חזקה וקיצונית. הטרור נשען  על משטרה חשאית שהחזיקה סוכנים סמויים אשר מטרתם להלשין על הנעשה בידי האנשים. כמו כן פעלו שיטות הפחדה ועינוי ולכל אלה הייתה יד חופשית- ולא היו נתונים לשום הליך משפטי. בשעות הלילה נערכו מאסרים- אלו שעות שהאדם ישן ולא מבין מה קורה סביבו לכן אין התנגדות רבה (למרות שהשכנים שומעים את הנעשה אין בידם הכוח לעשות דבר). בנוסף התקיימו משפטי ראווה רבים. ברוסיה הוקמו מחנות כפיה/ עבודה רבים, בהם הועבדו האנשים בפרך, בתנאים איומים וללא מזון רב. במהלך העבודה נפטרו רבים הן מרעב, הן ממחלות והן מעומס פיזי. חלק נוסף בטרור של סטלין היה "מסעות הטיהורים"- מסעות בהן נבחרו כל פעם סקטור אחר ו"טיהרו את כולו" (חיסלו), במפלגה, בצבא, בבוגדים ובאוניברסיטאות. "מסע הטיהורים" הגדול והמפורסם ביותר היה בצבא (1938 – 1936), ובמסגרתו חוסלו 80% מהקצונה הגבוהה, ו- 50% מקצונה הזוטרה (בעקבות מסע זה, בתחילת מלחה"ע ה-2 מצאה את עצמה רוסיה בנחיתות צבאית לעומת גרמניה).

  1. שליטה מלאה של המדינה בכל אמצעי התקשורת- אין שום אמצעי תקשורת חופשי, כל הידיעות עוברת דרך הממשלה אשר מצנזרת כל דבר הפוגע בה או במדינה.  אין ייבוא של ספרים או מידע מחוץ למדינה, כל אמצעי התקשורת מגויסים לתעמולת השלטון נגד המתנגדים וליישום האידיאולוגיה. השלטון מקים ארגונים רבים כך שכל אדם יימצא בארגון זה או אחר, ובאמצעותו מפקחים ודואגים לחלחול האידיאולוגיה למוחו של הפרט. כמו כן, השלטון קובע כל פרט בתכנית הלימודים, כל הנכתב בספרי הלימוד מטרתו לשרת את האידיאולוגיה. גם תחומי המדע והתרבות נתונים בשליטת הממשלה- הכל אחיד.



  1. כלכלה ריכוזית-  במשטר קומוניסטי אין כלכלה פרטית. כל הכלכלה מולאמת, רכוש הציבור הופך לרכוש הממשלה. עם תחילת המפכה הקומוניסטית מכריז לנין על הלאמת הכלכלה- הבנקים, המפעלים, היערות והשדות. לנין מודיע על ביטול בעלות האצילים על האדמות ומאפשר לאיכרים להשתלט עליהם, אך כשדרש מהם למסור את עודפי היבול והא נתקל בהתנגדות ובחוסר שיתוף פעולה. גם במפעלים בערים היו חוסר בשיתוף פעולה, ולנין הבין שיש לעשות שינוי, והוא נשיגה קלה מהקומוניזם לכיוון הקפיטליזם. החל משנת 1928, כשסטלין מתחיל להתחזק ולעשות כרצונו הוא מפעיל את מדיניות החומש. ע"פ מדיניות זו נקבעת מטרה בתחום החקלאות והתעשייה- קולקטביזציה, כאשר השאיפה היא להגיע לחקלאות ותעשייה שיתופית ובטל את כל המשקים הפרטים. במסגרת החקלאות, החקלאים מחוייבים לעבור לאחד משני המשקים הבאים:
>     קולחוז (משקים שיתופיים) ß התאגדות איכרים המרוכזים בשטח שניתן להם ע"י המדינה. האיכרים מעבדים את השטח יחדיו ומשלמים לממשלה את החלק שחייבים לה (אם נותרים להם יבולים הם יכולים לשמור אותם). האיכרים יכולים לנהל את חייהם כמעט לפי רצונם, יש להם מידה מסוימת של אוטונומיה, אך עדיין קיים פיקוח מצד הממשלה.
>     סובחוז (משקים ממשלתיים) ß האיכרים העובדים בסובחוז מעבדים את אדמת הממשלה ומקבלים משכורת קבועה.
תהליך הקולקטיביזציה היה חובה- מי שסירב מצא את מותו.
בתחום התעשייה, מטרת סטלין הייתה לסגור את הפער התעשייתי של כמאה שנה ב- 10 שנים. זה נעשה גם בכדי לעזור לכלכלה אך גם בכדי לעזור לצבא.
סטלין חשש שרוסיה לא מפותחת מספיק מבחינה טכנולוגית תעשייתית וצבאית, ובמידה ותותקף בידי מדינות המערב היא תימצא עצמה במצב נחות.
כל התוכניות הללו נעשות בתוכניות חומש- שיטה הבנויה על תכנון לחמש שנים, כאשר בכל שנה ישנה תוכנית מפורטת לכל מפעל של התפוקה הנחוצה. לעיתים, כאשר פועל לא סיפק את המכסה הנדרש הוא לא עזב את המפעל עד שסיים. ולעיתים השתמשו בתחרות בין מפעלים כתמריץ להמשך העבודה.
התעשייה התקדמה במהירות וכך גם הטכנולוגיה. מסילות ברזל הוקמו במהירות ומכונות רבות יוצרו. סטלין השקיע רבות בחינוך טכנולוגי כל מנת ליצור מאגר של מהנדסים וטכנאים שיעזרו ויתרמו לפיתוח. דבר זה תרם להעלמת האנאלפביתיות מקרב הציבור, וכך רוב הציבור ידע קרוא וכתוב.






גרמניה הנאצית
האידיאולוגיה הנאצית

1.      עליונות הגזע הארי ß עקרון "עליונות הגזע הארי" מתבסס על תורת הגזע- תורה הטוענת כי החברה האנושית בעולם מחולקת לגזעים המסודרים ע"פ היררכיה מסוימת. הגזעים אינם שווים וקיים הבדל משמעותי בין הגזעים האיכותיים לבין הנחותים. תכונות של בני האדם הן גנטיות ועוברת מדור לדור בגזע, לפיכך תכונותיו של גזע קבועות בו. ראשית התפתחות תורת הגזע במאה ה- 19, כאשר הוקמו מכוני מחקר שהתעניינו בהבדלים שבין בני האדם בן מבחינת תכונות חיצוניות והן מבחינת תכונות פנימיות. חוקרים אחדים הגיעו למסקנה כי אין הבדל בין איכות הגזעים. חוקרים אחרים הגיעו למסקנה הפוכה- בין איכות הגזעיים יש הבדלים (למחקרים אלה לא היה ביסוס רב). באותה תקופה, צ'ארלס דרווין, חוקר ומדען בריטי, כתב ספר מחקר על מוצא המינים. במחקריו הגיע דרווין למספר מסקנות. בטבע קיימים יותר יצורים חיים מאשר אמצעי מחייה, וכתוצאה מכך מתפתח מאבק בין המינים לשם הישרדות, מאבק זה זכה לכינוי "הברירה הטבעית". היצורים החיים אשר יתאימו עצמם לסביבה ישרדו, ואחרים ייכחדו. פילוסופים אשר פעלו באותה תקופה העתיקו את תורתו של דרווין אל עולם בני האדם. תורה זו נקראה "דרוויניזם חברתי". לפי תורה זו, החברה האנושית מחולקת לגזעים- חלקם איכותיים ואחרים נחותים. תכונות האופי והכישורים נקבעים ע"פ הטבע.        ייחוד תורת הגזע ע"פ האידיאולוגיה הנאצית:
הנאצים חילקו את בני האדם ל- 3 דרגות של גזעים:
!    הגזע העליון = הגזע הארי- הגזע העליון ביותר, הגזע היחידי שמסוגל ליצר את התרבות. כל דברי התרבות נוצרו על ידם.
!    נושאי תרבות = העמים הסלאביים- לא יצרו את התרבות אך גם לא הורסים אותה. הם מסוגלים ללמוד ולהתפתח. תפקידם לשרת את הגזע העליון.
!    הורסי תרבות = היהודים- תכונות הטבע שלהם נועדו להרוס, תכונותיהם שליליות.
"הרגע הקריטי"- הנאצים טענו כי שורר מאבק בו השורד הוא החזק, מאבק בין יהודים לארים, והמאה ה- 20 תהיה נקודה קריטית- שבסופה אחד מהשניים ינצח, ואם היהודים ינצחו התרבות תיחרב.
ייחוד נוסף של הנאציזם היה שמירה על טוהר הגזע: הנאצים טענו שמספיקה טיפה של דם יהודי על מנת "לזהם" את הגזע הארי. הדבר משחית את תכונותיו הטובות של הגזע הארי עם תכונותיו הרעות של היהודים, לכן חשוב ביותר שלא לערבב דם ארי עם דם יהודי ולשמור על טוהרו של הגזע.
דבר נוסף הוא גיוס אמצעי המדינה לטובת יישום תורת הגזע: הנאצים לוקחים את התיאוריה שלהם, ועוברים מדיבורים למעשים, ושמים את יישום תורת הגזע במרכז המדינה, וכל האמצעים מגויסים לביצוע תורת הגזע

ייחוד הנאצים בתורת הגזע הוא בהקצנתה- הם הפכו אותה למרכזית וטוטאלית.
 
 


2.     

הנאצים שאפו ל"סדר חדש" בעולם, סדר המבוסס על תורת הגזע, ולא יכול להתקיים כל עוד היהודים מתקיימים.
 
דמותו של היהודי באידיאולוגיה הנאציתß אנטישמיות מודרנית מוסברת ע"י גזענות. תכונות היהודים הן שליליות, ומוטבעות בו לעד ולכן יהודי לעולם לא יוכל להיות טוב. הייחוד הנאצי בדימוי היהודי הוא בהקצנתו מאוד. ע"פ הנאציזם, היהודים הם תת גזע, מבחוץ הם נראים ככל האנשים- אולם מבפנים נשללו כל תכונותיו. הנאצים השתמשו במונחים מדעיים ודתיים כדי לתאר את היהודים כגזע טפילי- שטן, פרזיט העמים, עכברוש, נושא חיידקים, נגיף נצחי של העמים ועוד. תכונותיו של היהודי הן שליליות בלבד, תכונות ההרס שלו חזקים מאוד וכך הם מתחזקים. הם טענו שהיהודים המציאו שיטות כלכליות וחברתיות שמטרתם להרוס את החברה (הנאצים סתרו עצמם- הם קראו ליהודים חלשים אך חזקים, מוכשרים אך נחותים, קפיטליסטים וקומוניסטים, וכו'). שיטות ש"המציאו" היהודים: קומוניזם (שוויון מעמדי- רגש לאומי), דמוקרטיה (הרצון להגיע לשלטון- היהודים חלשים), עיתונות (המטרה היא להשתלט על העולם), וכלכלה (היהודי המציא את הקפיטליזם כדי לפרק את החברה).


3.      עקרון המנהיג ("פיהרר פרינציפ") ושלילת הדמוקרטיה ß עקרון המנהיג הוצג בסיסמאות: "עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד" ו"מרות המנהיג כלפי מטה, אחריותכם כלפי מעלה". הסמכות המוחלטת בידי המנהיג ומצד הציבור משמעת מוחלטת. האדם הראוי להיות המנהיג הוא אדם שיתבלט בכישוריו ובתכונותיו מעל כולם, הוא יהיה כריזמטי ובעל יכולת הנהגה וסחיפת העם אחריו. המנהיג הוא התגלמות כל התכונות הטובות ביותר בגזע הארי. בזע הארי לא כולם שווים, המנהיג הוא "מושלם" ולעולם אינו טועה, הוא מנהיג פוליטי ורוחני- כולם מעריצים אותו והוא הקובע ללא עוררין. ע"פ הנאציזם, מנהיג יחיד היא צורת השלטון הטובה ביותר, ולכן שלילת הדמוקרטיה מחויבת. כשיש מנהיג אחד כל הסמכויות והאחריות נמצאות בידיו, לעומת הדמוקרטיה בה הכל מפוזר, לא מאורגן ופועל בחוסר יעילות. בדמוקרטיה כולם שווים, אך מבחינת הנאציזם אינו כך- הגזע הארי נמצא מעל כולם.

4.      רעיון "מרחב המחיה" ושלילת השלום ופשרות בינלאומיתß רעיון "מרחב המחיה" הוא לפי חוק טבע- זכותו של הגזע הטוב ביותר לקבל מרחב מחייה גדול יותר, שטח ראוי לגזע הטוב ביותר. המרחב הטבעי שצריך להיות לגזע הארי הוא להתחיל מאזור מזרח אירופה (על חשבון העמים הסלאביים, העמים הנחותים). היטלר טען שהמצב הקיים הוא לא מאוזן, יש יחס לא נכון בין גודלו ואיכותו של הגזע הארי לשטחו. חוק הטבע (המכונה גם הצדק הטבעי והמוסר הטבעי) הוא מונח המתאר את הסיבה לרעיון. הנאצים לא הכירו בחוקים הבינלאומיים, והגבולות שנקבעו להם ע"פ חוק- אינם נחשבים, וגרמניה תקבע בעצמה את גבולותיה. לשלום עצמו יש תכונות שליליות, הוא לא אידיאל והוא נוגד לחוקי הטבע. השלום מנוון את התכונות הטובות של הגזע הארי שכן הוא גורם לאדם לעסוק בנושאים זוטרים. זאת בניגוד למלחמה החיונית, העוזרת לשמירה על הערנות, לאומץ ולגבורה. המלחמה מוציאה מהאדם את הטוב ביותר- ואת אלה שיאבדו במלחמה יחליף דור חדש. הנקודה החשובה ביותר ברעיון זה היא שעל כל הגרמנים לחיות באותה המדינה, ולא מפוזרים.

5.      רעיון הסולידריות החברתי ("השקט החברתי") ושלילת הקפיטליזם והקומוניזם (הסוציאליזם)ß העיקרון החשוב ביותר באידיאולוגיה הנאצית הוא ליכוד לאומי, ליכוד הגזע הארי חשוב ביותר- עליהם להתלכד על אף השוני במעמדות כנגד העמים האחרים. השלטון יעזור לצמצם את הפערים המעמדיים שבין הגזע הארי. הנאציזם רצה להימצא בין הקפיטליזם לבים הקומוניזם- לא להימצא במרדף אחרי הכסף ויצירת הפערים הכלכלים, ולא שוויון לכולם- עזרה תינתן לאלה שזקוקים תוך דאגה שהפערים לא יהיו עצומים. הנאצים אמרו כי ישנו הבדל בין הסוציאליזם הקומוניסטי לבין הסוציאליזם שלהם- סוציאליזם זה הדגיש את הלאומיות ולא את הבעיות שבחברה. מבחינת הנאציזם יתקיים פתרון בעיות החברה אך לא על חשבון הלאומיות.


הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

1.      נסיבות הקמת רפובליקת ויימאר ß עד למלחה"ע הראשונה הונהג בגרמניה שלטון קיסר. בשנת 1918, גרמניה מבקשת הסכם שביתת נשק ממדינות ההסכמה, אשר מציבות לה תנאי למשא ומתן- הקיסר יסולק והמשטר יהפוך לדמוקרטי. רוב הציבור לא רצה בסילוק הקיסר, ורצה להקים מונרכיה קונסטיטוציונית (מלוכה חוקתית), לפיה הקיסר ייצג את המדינה אך בפועל במדינה יפעל במשטר דמוקרטי. מדינות ההסכמה סירבו ודרשו בגירוש הקיסר, עד שלבסוף זה התפטר מתפקידו וברח להולנד, וכך הוקם משטר דמוקרטי- "רפובליקת ויימאר", ע"ש העיר בה נכתבה החוקה הדמוקרטית. רפובליקת ויימאר החזיקה 14 שנה, משנת 1919 (סוף המלחמה) ועד לעליית היטלר והנאצים לשלטון בשנת 1933. במשך שנים שאלו ההיסטוריונים שאלות שונות, כמו: "האם ניתן היה למנוע את עליית היטלר לשלטון" "מדוע רפובליקת ויימאר לא החזיקה מעמד זמן רב יותר?". לשאלות אלה כמה תשובות:
"     מאז ומתמיד חונכו הגרמנים לשלטון סמכותי, ואופי העם הגרמני פשוט לא תאם את הדמוקרטיה.
"     אם מצבה של גרמניה לאחר המלחמה היה טוב יותר הדמוקרטיה הייתה מצליחה יותר ומצטיירת כעוזרת.
"     אילולא היה המשבר הכלכלי החמור בשנת 1929, הדמוקרטיה הייתה שורדת יותר.
נסיבות הקמת הדמוקרטיה בגרמניה הן אלו שהחלישו אותה. מלכתחילה נאלצו הגרמנים להקים דמוקרטיה בכפיה. הנסיבות היו משפילות. גרמניה הובסה והאויב התערב בענייני הפנים והחליט בשבילה איזה משטר יונהג.

2.      מיתוס "תקיעת הסכין בגב האומה" ß לאחר המלחמה, רווח בקרב העם הגרמני המיתוס שגרמניה לא הובסה, אלא שהפוליטיקאים הדמוקרטים והיהודים בגדו בגרמניה וגרמו לכניעתה. מיתוס זו הופץ ע"י חוגי הימין ואנשי הצבא. היטלר השתמש במיתוס זה לאורך כל התעמולה שלו.
לאורך כל המלחמה היה מעין שוויון בין המדינות השונות, ולגרמנים היו אף הצלחות רבות. ופתאום בשנת 1918 חותמת על הסכם שלום עם רוסיה (שתרם יותר לרוסיה מגרמניה), ובסוף השנה גם מובסת מכל המלחמה. הציבור מתקשה להאמין כיצד גרמניה הובסה עם היא צברה הצלחות רבות, וצבאות זרים אפילו לא פלשו אליה.
הצבא ידע כי הצבא האמריקאי מצטרף למלחמה ועומד לפלוש לגרמניה. הגרמנים ידעו שברגע שהצבא האמריקאי, צבא חדש ורענן שרק עכשיו מצטרף למלחמה, תבוסת גרמניה תהיה רק שאלה זמן. מסיבה זו רצה הצבא להזדרז ולחתום על הסכם שביתת נשק כדי לסיים את המלחמה במצב טוב יחסית.
מיתוס זה החליש את המשטר הדמוקרטי, מפני שראשי המשטר הם אלו שחתמו על הסכם שביתת הנשק המשפיל. אף על פי שהצבא הוא זה שביקש את ההסכם, כשראה את תנאי החוזה, הוא חזר בו והאשים את המשטר הדמוקרטי בתבוסה.

3.      חוזה ורסאי ß חוזה ורסאי הוא חוזה שהוכתב על- ידי מדינות ההסכמה. בדר"כ, כאשר חותמים על חוזה מתקיים מו"מ על התנאים והסעיפים, אך במקרה זה לא נוהל שום מו"מ עם גרמניה- ראשי הממשל הדמוקרטי נקראו לחתום על החוזה- או שהמלחמה תימשך. לרוב מקום חתימה של חוזה בין מדינות הוא ניטרלי, ולכן השפלה נוספת היא מיקום חתימת החוזה- אולם המראות בורסאי, אותו המקום בו נולדה גרמניה המאוחדת (שם התבצע האיחוד ב- 1871) ובו הושפלה צרפת בעבר. דבר נוסף המוסיף להשפלת גרמניה היא הצהרת ווילסון נשיא ארה"ב. בזמן המלחמה הכריז ווילסון כי ברצונו שייחתם הסכם שלום של שווים בין שווים, איש לא יפסיד או ינצח. הגרמנים נכנעו מתוך מחשה שההסכם יהיו שווה והוגן והם לא יפסידו הרבה, אך ההפך הוא הנכון וההסכם השפיל את גרמניה.
סעיפי החוזה משפילים גם הם את גרמניה:
                                                                                 
"    בתחום הצבאי- על הצבא הגרמני אסור למנות יותר מ- 100 אלף חיילים, ותקופת הגיוס תהיה למינימום 12 שנה. על גרמניה נאסר להחזיק/ לרכוש/ לייצר נשק כבד או להקים ביצורים. פירוז חבל הריין- אזור בשטח גרמניה הגובל עם צרפת, ובו אסור להקים ביצורים ולהציב צבא.
"    בתחום הטריטוריאלי- על גרמניה להעביר את שטחי אלזס- לורן לצרפת. על גרמניה למסור לפולין למסור לפולין שטחים לשם יצירת הפרוזדור הפולני (גישה של פולין לים) וכתוצאה מכך גרמניה פוצלה.
"    בתחום המדיני משפטי- גרמניה היחידה שהואשמה בפרוץ גרמניה. מבחינת הגרמנים זהו שקר מוחלט אך אין להם אפשרות אחרת והם חייבים לחתום על ההסכם ולהודות באשמה. כל האחראים למלחמה יועמדו לדין (קיסר, קצינים, מפקדים וכו'). גרמניה נאלצת לוותר על כל שטחיה מעבר לים. גרמניה מתחייבת להכיר בגבולותיה עם פולין וצ'כוסלובקיה ולא לערער בתחום זה. על גרמניה נאסר לכרות ברית עם אוסטריה.
"    בתחום הכלכלי- מאחר שנקבע כי גרמניה היא האשמה היחידה בפרוץ המלחמה, עליה לשלם פיצויים על כל נזקי המלחמה. חבל הסאר, אזור מכרות בגרמניה, מועבר לצרפת להשגחת וניהול חבר הלאומים למשך 15, ותפוקת המפעלים והמכרות יעברו לצרפת. בתום 15 השנה, גורל השטח יעלה למשאל עם.

4.      יחס הצבא והאליטות למשטר הדמוקרטי/ רפובליקת ויימאר ß הצבא לא תמך במשטר דמוקרטי, אך נאלץ להניח לו לקום בלית ברירה- זהו תנאי לשביתת הנשק. אנשי הצבא לא אהבו את המשטר ולא רצו בהצלחתו, הם רצו להחליש את המשטר עד שייפול. גם קבוצת האליטות לא רצתה בהצלחת הדמוקרטיה. כך נוצר מצב בו יש שלטון דמוקרטי אך ללא תומכים בעלי השפה במדינה- הדבר מחליש את כוחה של הדמוקרטיה בגרמניה. (לדוגמא: כל משרדי הממשלה והפקידות הגבוהה, בעלי ההשפעה, מאוישים באנשים מתקופת השלטון הקודם. המשטר הדמוקרטי אינו מחליף אותם, דבר אירוני בהתחשב בכך שאותם אנשים מתנגדים למערכת ולדמוקרטיה.)

5.      טרור פוליטי וניסיונות הפיכה ß לאחר המלחמה הצבא הצטמצם ואלו שעזבו את הצבא נותרו ללא מסגרת. האנשים המשוחררים הקימו לעצמם מסגרות וגופים שונים, אשר כולם היו ימניים והתנגדו לדמוקרטיה (למשל ה"פיירקורפס"). לגופים היה נשק ואנשיהם היו מאומנים. השלטון נמנע מלפעול כנגדם מחשש להרגיז את הציבור שכן הגופים היו אהודים בקרב הציבור. העובדה שהשלטון אינו פועל נגדם יוצרת מצב שבו הקבוצות מבצעות רציחות פוליטיות רבות (תוך שנתיים נרצחו מעל 350 פוליטיקאים). מלבד הרציחות הפוליטיות התקיימו ניסיונות הפיכה של קבוצות קיצוניות בחברה במטרה להפיל את השלטון הדמוקרטי:
P    פוטש ברית ספרטקוס- בשנת 1919 פרץ ניסיון הפיכה בהנהגת קרל ליבק ורוזה לוקסמבורג, מתוך כוונה להפיל את הדמוקרטיה ובמקומה להקים שלטון קומוניסטי. המרידה דוכאה באכזריות ע"י השלטון הדמוקרטי שלשם כך נאלץ להיעזר בקבוצות קיצוניות אחרות. העזרה בקבוצות מחוץ לממשל המתנגדות למשטר החליש אף יותר את הדמוקרטיה.
P    פוטש קאפ- בשנת 1920 פרץ ניסיון הפיכה בהנהגת וולפנג קאפ. קאפ היה איש צבא שארגן מרד בכדי להפיל את הדמוקרטיה ולהחזיר את שלטון הקיסר. הממשלה ביקשה עזרה מהצבא הגרמני, אך זה סירב שכן לא רצה להילחם בגרמנים בני עמו. לצבא לא אמורות להיות עמדות פוליטיות, עליו לבצע את פקודות הממשלה. התנגדות הצבא לממשלה מחלישה גם היא את הדמוקרטיה.
P    הפוטש של היטלר- לרשום לאחר מעבר על כל החומר!

6.      משברים כלכליים ß את תקופת שלטון רפובליקת ויימאר מחלקים ל-3 תקופות:
>     המשבר הכלכלי הראשון (1923 – 1919)- המשבר כלכלי הראשון התקיים עם סוף מלחמת העולם הראשונה מסיבות שונות:
א. הוצאות המלחמה- המלחמה הייתה ארוכה וכעת יש לכסות את כל הוצאותיה. במהלך המלחמה הממשלה לקחה מהתושבים "מלווה מלחמה", כסף אשר הבטיחו להחזיר עם סיום המלחמה.
ב. העברת הכלכלה מפסים של כלכלה מלחמתית לכלכלת שלום- בזמן המלחמה המפעלים עברו הסבה לצורכי מלחמה, ולאחר המלחמה היה צורך להסיב אותם חזרה לתפקידם המקורי- תהליך ההסבה עולה כסף רב.
ג. הדפסה מרובה של כסף­- הממשלה גרמה לאינפלציה מכוונת. הממשלה הדפיסה כסף רב מתוך מחשבה שכך תוכל להתגבר על המשבר, ובנוסף חשבה שע"י יצירת אינפלציה במדינה גרמניה תצטייר כמדינה מתקשה כלכלית והדבר יגרום להורדת גובה הפיצויים שעליהם לשלם.
ד. הימנעות הממשלה מהעלאת המיסים- במצב הכלכלי הנוכחי, הממשלה הייתה צריכה להעלות את המיסים, אך נמנעה מלעשות זאת מחשש לפגיעה בתדמית שלה. כמו כן הממשלה ידעה כי החוגים הימיניים מסיטים את הציבור וטוענים כי העלאת המיסים היא לשם שילום הפיצויים לצרפת- ולכן הציבור לא ישתף פעולה.
כתוצאה מכל אלו הכלכלה הגרמנית הייתה על סף פשיטת רגל, והכסף איבד מערכו לחלוטין. רבים איבדו את כל חסכונותיהם, העשירים הצליחו להציל חלק מהונם (בעזרת חשבונות מחוץ למדינה)- והצדק התעוות.
בסוף 1923 פלשו צרפת ובלגיה לחבל הרור, והדבר גרם להידרדרות כלכלית. 80% מתעשיית הברזל של גרמניה רוכזו באיזור. ע"פ חוזה ורסאי על גרמניה לשלם פיצויים לצרפת, כאשר זו לא שילמה את הפיצויים צרפת מחליטה לפלוש לחבל הרור ולהפיק לבד את התפוקה ולקבל את הפיצויים שמגיעים לה. כתוצאה מכך מבקשת ממשלת גרמניה מכל הפועלים לשבות או להפיק תפוקה מינימאלית, אך מבטיחה כי תמשיך לשלם את המשכורות. הדבר גורם להפסדים כלכלים רבים ולהחרפת המשבר.
>     השנים הטובות (1929 – 1924)- שיא השפל של המשבר הכלכלי הראשון גרר אחריו "דף חדש"- ממשלת גרמניה מפיקה לקחים ומשנה את מדיניותה, היא מבינה כי היא אינה יכולה להמשיך בהתנגדות הפסיבית. ממשלת גרמניה מכריזה כי היא מוכנה לשלם את הפיצויים, אך מבקשת שוועדה אובייקטיבית תקבע את דרך תשלום הפיצויים כך שגרמניה תוכל לעמוד בהם. על רקע זה הוקמה "ועדת דוז", שבראשה עמד הקולונול האמריקאי דוז. הועדה קבעה פריסה חדשה של תשלומים, וכן עודדה משקיעים אמריקאים להשקיע כסף בגרמניה. כמו כן, גרמניה עושה רפורמה כלכלית ומשנה את תקציב המדינה. בגרמניה מתחילה תקופה של פריחה כלכלית, וכך בשנת 1927 התעשייה הגרמנית עקפה אפילו את התעשייה הבריטית. באותה תקופה הכלכלה הגרמנית תלויה לחלוטין בכלכלת ארה"ב.
>     המשבר הכלכלי הגדול (1933- 1929)- בסוף שנת 1929 הבורסה האמריקאית מתמוטטת בפתאומיות. גרמניה התלויה לחלוטין בכלכלת ארה"ב, הושפעה באופן ישיר והכי חזק מהמשבר שהתחולל, והמשקיעים האמריקאים הפסיקו להזרים כספים למדינה. אנשים נהרו למשוך את הכסף מהבנקים, הבנקים קרסו, מפעלים פשטו את הרגל והאבטלה גאתה. שיא המשבר היה ב- 1932 כאשר בגרמניה היו למעלה מ- 6 מליון מובטלים. בעקבות המצב הכלכלי החמור, החלו מעשי אלימות ברחובות, והאשמה נופלת על הדמוקרטיה. קבוצות קיצוניות כמו הנאצים והקומוניסטים קיימו כנסים אלימים, והקבוצות הקיצוניות ממשיכות להתחזק. העובדה שהמשבר הכלכלי הראשון עוד היה טרי בזיכרון הציבור גרמה להיסטריה נוספת בקרב הציבור, אנשים מתייאשים ומרגישים חסרי אונים. נוסף על כל אלו, במשבר זה לא היה להם ממי לבקש עזרה שכן המשבר היה עולמי, ולכן אין אחרים שיתרמו להם כספים. משבר זה מוביל לעליית היטלר לשלטון!





7.      המשבר הפוליטי ועלייתו של היטלר לשלטון (1933 – 1930) ß

מבוא: נקודות ציון בביוגרפיה של היטלר ובהתפתחות המפלגה הנאצית עד 1930.
·         מקום הולדתו- היטלר נולד בעיירת גבול אוסטרית (על גבול גרמניה). היטלר כתב בספרו "מיין קמף" שההשגחה העליונה גרמה לכך שהוא נולד על גבול גרמניה, הוא חשב כי יש לו שליחות היסטורית לאחד את הגרמנים שבגרמניה עם אלו שבאוסטריה. הדבר ממחיש לו את האבסורד שהם כולם גרמנים אך גרים במדינות שונות.
·        משפחתו- היטלר בא ממשפחה ממעמד כלכלי בינוי. אביו התעלל בו, שכן רצה שיהיה פקיד כמותו. בגיל 13 התייתם מאביו ובגיל 18 מאמו. ישנם פסיכולוגים הטוענים כי אדם שניסיון חייו היה קשה, כמו של היטלר, מתייחס לעולם כמקום קשה ועוין.
·         תקופת שהותו בוינה (1913- 1907)­- בגיל 18 עבר היטלר לוינה בכדי ללמוד ציור/ ארכיטקטורה, אולם היטלר לא התקבל וטען כי זו התקופה הקשה בחייו. הוא היה במצב ללא אוכל, עבד בעבודות מזדמנות. הוא לא מצא את מקומו בחברה ונהיה מתוסכל. מצבו היה מנוגד לוינה שהייתה תרבותית. הוא לא אהב את העובדה שלמיעוט נחות יש זכויות על חשבון הגרמנים.
·         מלחה"ע הראשונה (1919- 1914)- במלחה"ע הראשונה, היטלר מתגייס לצבא הגרמני. הוא הרגיש מעין פתיחת דף חדש, ועם המוטיבציה שקיבל הוא הרגיש כי לחייו יש משמעות. פעמיים הוכתר לחניך מצטיין- ועל כך חבריו נטרו לו טינה.הוא חשב שהמלחמה תעשה רק טוב לגרמניה ושהיא תאחד את הגרמנים עם אוסטריה עם אלה שבגרמניה. בסוף המלחמה היטלר נפגע מגז חרדל וסבל מעיוורון זמני. בעת שהותו בביה"ח נודע לו כי גרמניה חתמה על הסכם שביתת נשק, הוא נכנס להלם, והאמין במיתוס "תקיעת הסכין בגב האומה".
·         הצטרפותו למפלגת הפועלים הגרמנית והנהגת המפלגה הנאצית- בתום המלחמה, נשלח היטלר מטעם הצבא לרגל אחר מפלגה שנחשדה כקומוניסטית (הצבא התנגד לקומוניזם). היטלר הגיע למפלגה בתור מרגל אך במהרה מצא חן בעיניו המפלגה והוא הצטרף לשורותיה. אנשי המפלגה והיטלר האמינו באותם רעיונות, שהתבררו כלא קומוניסטים. בהמשך הפך לראש המפלגה. מרגע הצטרפותו למפלגה הוא מתחיל לחזק את המפלגה ולקדמה. הפעולה הראשונה שהוא מבצע הוא שינוי שם המפלגה ל"מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל- סוציאלית" שינוי שנעשה כדי למנוע מהאנשים לחשוב כי המפלגה היא קומוניסטית ושידעו שהמטרה היא לחזק את הלאומיות. דבר נוסף שהיטלר עושה הם אסיפות עם. היטלר ידע לנאום ולהלהיב את הקהל. אסיפות העם כללו קהל גדול ובנאומיו הדגיש סיסמאות ונקודות שהעם אהב לשמוע. נאומיו היו מעין מלכודות רגשיות שזכו לאהדת העם. היטלר יצר קשרים עם העשירים כדי שיתמכו בו כלכלית וכן קשרים עם הצבא. אחד מאנשי הצבא שהתלהבו מהיטלר היה קצין בשם ריהם אשר קרא לחבריו מהצבא להצטרף לשורות המפלגה הנאצית. נוסף על כל אלה היטלר מקים את פלוגות ה-S.A - פלוגות מגויסים שהלכו עם חולצות חומות והיו מעין ארגון חצי צבאי שמטרתו לפזר כינוסים של מפלגות אחרות ולעשות כדבריו של היטלר. הממשלה לא פירקה את ה- S.A מחשש למלחמת אזרחים ומעצם היותה חלשה. בשנת 1923, בשיא השפל בגרמניה (המשבר הכלכלי הראשון), היטלר מחליט ולנצל את המצב ועושה פוטש- ניסיון הפיכה במטרה להפיל את המשטר הדמוקרטי ולעלות לשלטון. היטלר סבר כי אין לו מה להפסיד- אם יצליח מה טוב, ואם יפסיד הדבר עדיין יחליש את המשטר הדמוקרטי ויגרום לפרסום שלו ושל המפלגה. הפוטש נכשל והיטלר הועמד למשפט. את המשפט הוא ניצל כבמה והתגאה במעשיו. השופטים, שגם הם לא האמינו בדמוקרטיה, נתנו להיטלר את הבמה והעונש שקיבל היה קל וקצר ועם תנאים טובים ונוחים. הדבר העיד על חולשת הדמוקרטיה. (בשנים 1929- 1924 היו השנים הטובות, במהלכן התמיכה בהיטלר נחלשה, רבים עזבו את המפלגה, ונראה היה כי המפלגה עתידה להיעלם. מצבה היה הנורא ביותר בבחירות 1928, כשהמפלגה הנאצית זכתה רק ב- 2.6% מקולות הציבור).

 
 








































בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 1929, מילר, קאנצלר גרמניה מהמפלגה הסוציאל- דמוקרטית (המפלגה החזקה ביותר באותו עת), מתפטר מתפקידו לאחר שכשל בהעברת חוק בנושא מיסים ישרים. פיטורים אלו יכלו להימנע בעזרת הנשיא הינדנברג והשימוש בצווי חירום.

סמכויות הנשיא (לשעת חירום): ע"פ סעיף 48 בחוקה של רפובליקת ויימאר, לנשיא סמכויות לשעת חירום ß כשהנשיא מוצא לנכון כי הדמוקרטיה נמצאת בסכנה והיא עלולה ליפול, הוא יכול להכריז על מצב חירום ולאפשר לקאנצלר ולמפלגה לפעול ללא אישור הפרלמנט.
הסעיף אינו דמוקרטי אך מטרתו להגן על הדמוקרטיה הפגיעה שרק נולדה בגרמניה.
 
 





בשנים שקדמו למשבר הפוליטי של 1930 הנשיא השתמש מספר פעמים בסמכויות החירום שלו, אולם כאשר הקאנצלר מילר ביקש עזרה, הנשיא סירב לעזור. סירובו נבע מהיותו חלק ממפלגה ימנית ושמרנית בשם "המרכז הקתולי", אשר דגלה בחיזוק הצבא ותמכה באצולה. הנשיא הינדנבורג רצה לנצל את ההזדמנות ולהחליש את המפלגה היריבה המפלגה הסוציאל- דמוקרטית. שיקולו היה אינטרסנטי לחלוטין והוא חשב על טובתו של ושל המפלגה ולא על טובת המדינה. לאחר התפטרות מילר, ממנה הינדנבורג מישהו ממפלגתו לתפקיד הקאנצלר- ברנינג. המפלגה לא הייתה הגדולה ביותר ולכן ברנינג התקשה להעביר אף החלטה בפרלמנט. כתוצאה מכך הוא נאלץ להשתמש באופן שוטף בצווי החירום של הנשיא. ברנינג, אשר לא צלח במלאכת הרכבת הקואליציה, פנה לנשיא בבקשה לקיים בחירות נוספות במטרה להגדיל את הצירים מהמפלגה ה"מרכז קתולית" בפרלמנט. ברנינג סבר כי לאחר כישלון המפלגה הסוציאל- דמוקרטית תומכיה יעברו לתמוך במפלגתו, והנשיא אישר את הבחירות.ואכן בספטמבר 1930 מתקיימות בחירות והתוצאות הן הפתעה מוחלטת שאיש אינו ציפה להן.המפלגה הנאצית, שעד לפני שנתיים כמעט נעלמה מהמפה הפוליטית, נראית כאילו "שבה מהמתים" וזכתה בקולות רבים. גם התמיכה במפלגה הקומוניסטית גדלה, ומכך אנשים חששו אף יותר. כוחם של שתי המפלגות האלו גדל למרות ההצהרות שלהן. אנשי בציבור אמרו שהיטלר אינו רע לגמרי, ובהתחזקותו הוא מהווה תשובה לקומוניסטים, שמהם חששו יותר.
אחוזיה של המפלגה "המרכז הקתולי" לא רק שלא עלו, אלא גם ירדו, וכתוצאה מכך ברנינג נאלץ להמשיך ולהשתמש באופן שוטף בסמכויות החירום של הנשיא, והדבר סותר את מהות הדמוקרטיה. לאחר שנתיים מציע ברנינג לנשיא לעשות רפורמה אגרירית על מנת לשפר את מצבם של האיכרים העניים, ובעצם לקנות חלק מהשטחים של האצולה ולהחכיר אותם לאיכרים בתנאים נוכחים אשר יוכלו לעמוד בהם. ברנינג מציע לעשות רפורמה אגרירית מצומצמת- לבצע את הרפורמה רק באיזור מסוים אותו האצילים מימלא לא עיבדו וזנחו. הנשיא סירב להצעה בגלל האינטרס של בעלי האדמות שכן הוא עצמו היה בעל אחוזה באיזור. בעקבות חוסר שיתוף הפעולה ברניניג מתפטר. לאחר התפטרו ברניניג הנשיא אינו משנה את עמדתו ושוב ממנה קאנצלר ממפלגתו- פון פאפן. פון פאפן מציע לנשיא לקיים בחירות חדשות, גם הפעם מתוך תקווה שיצליחו להגדיל את קולות הבוחרים במפלגה. בבחירות יולי 1932 הנאצים התחזקו בצורה משמעותית והפכו למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, וגם הקומוניסטים. במערכת בחירות זו, המפלגה הנאצית הפעילה אלימות רבה. מספר הצירים של המפלגה הנאצית והקומוניסטית בפרלמנט היוו רוב בפרלמנט, וכך המפלגות הדמוקרטיות מצאו את עצמן בעמדת נחיתות. הידנבורג שרצה לחזק את מפלגתו ולהחליש את המפלגה הנאצית ולכן לא מינה את היטלר לקאנצלר, הציע להיטלר להקים קואליציה עם מפלגת "המרכז הקתולי", אך הוא עצמו לא יהיה קאנצלר. היטלר סירב להצעה שכן רצה לשלוט לבדו ולא יחד עם אחרים. היטלר מפעיל את קשריו עם העשירים וחוגי הצבא על מנת לשכנע את הינדנבורג למנות אותו לקאנצלר. הנשיא מחליט לקיים בחירות נוספות, זאת לאחר מסע השכנועים של פון פאפן שטען כי העם יבין שנתן קולות רבים מידי לנאצים אשר השתמשו באלימות רבה וגלויה במהלך הבחירות. גם בבחירות אלה זוכים הנאצים ברוב הקולות, אך לא באותה כמות כמו בבחירות הקודמות. גם הפעם מחליט הינדנבורג למנות קאנצלר ממפלגתו והוא ממנה את פון שלייכר. פון שלייכר אמר כי יוכל ליצור סכסוך פנימי בקרב הנאצים ולפצל אותם. פון שלייכר נכשל, ולבסוף בשנת 1933, מחליט הנשיא הינדנבורג למנות את היטלר לקאנצלר. מינוי זה נעשה לאחר שהיטלר הבטיח למנות את פון פאפן לסגנו ולא לעשות שום צעד ללא אישור הנשיא. כמו כן היטלר הבטיח שחוץ ממשרת הקאנצלר, יהיו רק שני שרים מהמפלגה הנאצית במקום 11, דבר הגורם להיטלר להצטייר כצנוע בעיני הינדנבורג. כל התנאים האלו גורמים לנשיא לחשוב כי האומנם היטלר בשלטון, אך מפלגת "המרכז הקתולי" היא זאת שתשלוט בהיטלר.
כאשר מינה הנשיא את היטלר לקאנצלר הוא היה בטוח כי יצליח לתמרן אוו ולהכתיב לו כיצד לנהל את המדינה. אולם הנשיא טעה טעות מרה! כעבור 20 חודשים מהזמן בו מונה היטלר לקאנצלר גרמניה, הפכה גרמניה למדינה דיקטטורית תחת שלטונו היחיד של היטלר. הנשיא שאמור היה להגן על הדמוקרטיה כשל במשימתו, ובעצם מינויו של היטלר לקאנצלר הוא סייעה לנפילתה של הדמוקרטיה.
הנשיא לא עשה דבר לא חוקי, אולם לא שמר על הדמוקרטיה!
רבים נוטים לומר כי היטלר לא היה כה חכם, אלא שאר המפלגות הן אלה שהיו טיפשות על כך שלא איחדו את כוחן כנגד המפלגה הנאצית והיטלר!






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה