יום שישי, 31 באוגוסט 2012

ישעיהו פרק מ' פסוקים 16-1

*חשוב לציין שכל מה שמצוין בסוגריים אינו מהווה חלק מהכתוב, אלא הצעה לפירוש.

ישעיהו פרק מ' פסוקים 16-1

פסוק 1: "נחמו נחמו עמי. (1. עמי התנחמו/התעודדו. 2.פניה אל הגויים או אל מי שלא מיואש מקרב הגולים, לנחם/לעודד את המיואשים)
יאמר (ה-י' מסמלת את העתיד) אלוהיכם"

כי: "מלאה צבאה" - הישיבה בגולה - שבעים שנים בדומה לאיש צבא שמרשת מכסת ימים = זמן קצוב.
"נרצה עוונה" = ריצתה את עונשה (שבעים שנות גולה) בדומה לאסיר שמשתחרר אחרי ריצוי עונשים.
"לקחה מיד ה' כפליים על כל חטאיה" = ירושלים נעשה עונש כפול על כל חטאיה.

השיבה לארץ ישראל מותנת בריצוי העונשים, שבעים שנות ישיבה בגולה ובחזרה בתשובה.

כאשר ימלאו הגולים את שני התנאים האלו, הם יזכו לשוב לארצם.
דברי ישעיהו עשויים לנחם את הגולים כי השיבה תלויה בהם.
דברים אלה הם תגובה ליאוש שאחז את הגולים משום שהם האמינו בתפיסת גמול לדורות, לפיה הישיבה בגולה היא עונש על חטאי אבותיהם ולכם הם לא צריכים לחזור בתשובה


פס' 5-3: קול 1
אפשרות 1:"קול קורא במדבר (המקום בו נשמע הקול)
פנו דרך לה' - ישרו בערבה מסילה לאלוהנו" (תקבולת נרפדת)

אפשרות2:" קול קורא
"במדבר פנו דרך ה' - ישרו בערבה מעלה לאלוהינו " (תקבולת נרדפת)

(הבדל יחדי: איפה נשמע הקול)

"כל גיא ינשא - וכל הר וגבעה ישפלו (תקבולת ניגודית)
יהיה העקב למישור - והרכסים לבעקה (תקבולת ניגודית)
ונגלה כבוד ה' (כוחו עומתו, ה' שולט בטבע)
וראו כל בשר (בני ישראל וגולים) יחדיו כי פה ה' דיבר" (ה' מקיים את דבריו/הבטחותיו).

השינויים בטבע נועדו להקל על הגולים את השיבה לארצם. מסלול ההליכה יהיה מישורי, קל ונוח להליכה.

בעקבות השינויים יתגלה כבודו של ה', כוחו יבוא לידי ביטוי בשליטה המוחלטת בטבע.

השינויים בטבע מזכירים את קריעת ים סוף ואת יציאת מצרים . המטרה היא להראות שיציאת בבל תהיה גדולה יותר (עוצמתית יותר) מיציאת ישראל ממצרים או שיציאת בבל תהיה בדרך של נס כמו נס בקיעת ים סוף ואת יציאת מצרים במצרים.
בעקבות השינויים בטבע שיעשו על ידי אדוניי (אדוניי שולט בטבע משום שהוא ברא אותו) יראו בני ישראל והגולים שה' מקיים את הבטחתו.
בני ישראל יבינו שהק הבטיח את שיבתם לארצם והוא גם מקיים את הבטחתו.
הגויים יבינו שה' הוא קובע את ההתרחשויות בעולם כך שהכיבוש והגליה לא נובעים מהעוצמה הצבאית שלהם, אלא הם פעלו בשליחותו של אלוהי ישראל.
כמו/כשם שהם כבשו והיגלו את יהודה על פי רצון ה', כך הם יאפשרו לגולים לשוב לארצם.

היו בקרב הגולים אנשים שחששו שמסלול ההליכה ישקה עליהם את השיבה לארץ.
ישעיהו מעודד ואומר שכל הקשיים בטבע ייעלמו, כל שהטבע לא יהיה גורם מעכב או מנוע את השיבה.

פסוקים 8-6 קול 2:

"קול אמר: קראו (דבר/נבא)

ואמר מה אקרא? (אדבר/אנבא)

כל בשר חציר (מטפורה לעם)  וכל חסדו כציץ השדה

יבש חציר, נבל ציץ

כי - רוח ה' נשבה בו

יבש חציר (עשב יבש), נבל ציץ - ודבר אלוהינו (הבטחות ה'=השיבה לארץ, דבר ה' ניצחי) יקום (מתקיים) לעולם"


בני אדם= זמניים = בני חלוף.

הם לא צריכים לדאוג מהחלפת השילטון - הבטחת אדוני היא ניצחית.
(אפילו שבני אדם מתים, הבטחת ה' היא ניצחית)


פסוקים 9-11 קול 3
"על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון (דמות של אישה)
הרימי בכוח (קול גדול) קולך מבשרת ירושלים (אישה)
אמרי לערי יהודה, הינה אלוהיכם - בחזק יבוא
                                               זרעו משולה לו
                                                       ↓
                              כוח/עוצמה של ה' נגד הגויים             

הינה שכרו איתו ובעלותו לפניו
כ(כ' הדימיון)רועה עדרו ירעה  (מסור ודואג לצאן - מסור ודואג לעם) בזרועו יקבץ טלאים (כבשים קטנים)
בחיקיו ישא
עלות (מניקות) ינהל (להוביל באיטיות)"  


הערות:
רועה מסור מתחשב, מכיר את הצרכים שלהם.

ניגוד
זרוע אדוניי תפגע
זרוע אדוניי תעזור        



הוראות המבשרת
"עלי לי...
הרימי בכוח קולך
אמר לערי יהודה ה'..."

פסוק 12-14 (ה' כבורא עולם)
1." מי מדד בשעלי מים?!? (מי הצליח למדוד את המים באמצעות כף יד?)
2. (מי) ושמים בזרת תיכן? (זרת כלי מדידה)(מי הצליח למדוד את השמיים באמצעות כף יד?)
3. (מי) וכל השליש עפר (מי שקל את העפר שעל פני הארץ בעזרת השליש=כלי מדידה)
4.(מי) ושקל בפלס הרים (מי שקל את ההרים/גבעה?)
5.(מי) וגבעות במאזניים"(כלי מדידה) (מי שקל את ההרים/גבעה?)

באמצעות השאלות הרטוריות מנסה ישעיהו לעודד את הגולים. העובדה שה' ברא את העולם מקנא לו את השליטה בעולם. הטבע נישלט על ידי ה' ולכן הטבע לא יעכב או ימנע את שיבת הגולים לארצם.

פסוקים 13,14
"מי תיכן את רוח (מי הצליח למדוד את הרוח (תופעת טבע/אוויר בתנועה/מי מדד את המחשבות/המחשבה של ה')
איש עצתו יודיענו (האם מישהו יעץ לה' כבורא עולם/הודיע מה יעשה/שיתף מישהו)
מי נועץ ויבנה (מי ייעץ לו? האם מישהו גרם לו להבין)
וילמדו באורח משפט (1. מישהו לימד את ה' לפעול בצדק? מי לימד את ה' את חוקי הטבע?)
וילמדהו דעת ודרך תבונות יודענו" (האם היה מישהו שלימד את ה'? האם יש מישהו שאפשר לתת לו דעת ותבונה כדי שיוכל להבין את הבריאה?)

כל השאלות הרטוריות מביאות אל אותה המסקנה.
המסקנה: ה' ברא את העולם לבדו, אין מי שייעץ לו, אין מי שיכול להבין, אין מי שיכול ללמד את ה' את חוקי הטבע או להבין את חוקי הטבע.
השאלות הרטוריות מציגות את היכולת והעוצמה של ה' והן נועדו לעודד את הגולים ולגרום להם להאמין שהאל בעל היכולות האלה, יכול לגאול אותם.

פסוקים 15-16
"הן גויים כמר (טיפת מים) מדלי (לעוצמת הגויים אין כל השפע על אדוניי, גויים=טיפה, ה'=דלי, אין להם שום השפעה על ה')
וכ(כ' הדימיון)שחק(אבק) מאזניים נחשו (כמו שלאבק אין השפעה, לעומצת הגויים אין כל השפעה. עוצמת הגויים=אבק, אין לה משקל/השפעה. יכולת לסלק את הגולים במהירות ובקלות)
הן איין כ(כ' הדימיון)דק(אבק) יטול ה' (ה' יכול לסלק את הגולים במהירות או בקלות כמו קלות מהירות של ניגוב אב'.
ולבנון (יער הלבנון) אין די בער (עצי לבנון הרבים לא יספיקו להבערת אש) 
וחיתו (חיות הלבנון) אין די עולה" (קורבן) (החיות לא מפסיקות להקרבת קורבן).

פסוקים אלה מציגים את עוצמתו של ה' מול אפסות הגויים, ישעיהו משתמש בשלושה דימויים כדי לתאר את אפסות הגויים, דברי ישעיהו נועדו לעודד את הגולים שחששו שהגויים ימנעו או יעכבו את חזרתם לארץ או עוצמת הגויים אפסית מול עוצמת ה'.
לכן הגולים אינם צריכים לחשוש מהגויים.

בספוק 16 מתואר ישעיהו את כבודו שלה ' באמצעות שתי הגזמות כאשר הוא מציין שעצי הלבנון הרבים וחיות הלבנון הרבות לא יפסיקו להקרבת קורבנות לאדוניי בגלל כבודו.
הכבוד של ה' נובע (בכלל הבריאה, העוצמה והשליטה) היותו בורא יחיד, שליטתו בברואים השונים, עוצמה והדאגה לעם שלו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה