יום רביעי, 30 במאי 2012

גזרות


גזרות

בלשון העברית יש מספר גזרות.
נחלק אותן לסוגי גזרות:

גזרת שלמים, פועל רגיל, שלוש אותיות שורש, נכנס כמו שהוא לתבנית הבניינים.

התפעל – התלבש, שורש: ל.ב.ש

*סימני זיהוי: הופכים את המילה הנתונה לעבר נסתר (הוא אתמול) ולפי זה קובעים את הבניין.
התלבש – מתאים להתפעל


גזרת מרובעים, פועל שונה, ארבע אותיות שורש, נכנס עם שינוי לתבנית הבניינים ויכול להיות שלושה בניינים:
פיעל
פועל
התפעל

לדוגמא:
פיעל – גילגל, שורש: ג.ל.ג.ל
התפעל – התגלגל – שורש: ג.ל.ג.ל
פועל – גולגל – שורש: ג.ל.ג.ל

סימני זיהוי:
כל מה שמתחיל עם חיריק והוא לא הִת אז הוא פיעל

כל מה שהוא מתחיל עם הִת אז הוא שייך לבניין התפעל.

כל מה שמתחיל בתנועה קובוץ (שלוש נקודות באלכסון) הוא שייך לבניין הופעל.


גזרת חפ"נ, פ' הפועל:נ, חסרה.
יכול להיות בשלושת הבניינים הבאים:
נפעל
הפעיל
פעל – קל
התפעל

דוגמה:
הפיל, בניין הפעיל, שורש:נ.פ.ל
ניגַש ,בניין: נפעל, שורש נ.ג.ש
הופל, בניין הפועל, שורש נ.פ.ל
יסע, בניין קל, שורש נ.ס.ע

*חשוב לציין שבמבחן או בוחן זה יהיה מנוקד, עם דגשים וניקוד.


*סימני זיהוי

הִ – היפעל
חד"ק-חיריק דגש קמץ, נפעל, עם בעבר נסתר יש שלוש אותיות ובאות האמצעית יש פתח (ַ) אז זה נפעל
הו – עבר ניסתר אז זה הופעל

יום שלישי, 29 במאי 2012

קשרים לוגים - מילות קישור


כדי לחבר משפטים נצטרך להשתמש במילות קישור, צריך שמילות הקישור תהיינה הגיוניות ומתאימות למשפט.
בבחינת הבגרות והמגן בלשון ובכלל בלשון (עברית) התלמידים נדרשים לדעת ולזהות מילות הקישור (קשרים לוגיים).
לכן הבאנו טבלה נחמדה, שיכולה לעזור:


יום שני, 28 במאי 2012

תיקון הנחת יסוד


תיקון הנחת יסוד (אקסיומה)

מקורה של המילה אקסיומה (אכסיומה) הוא ביוונית העתיקה, ופירושו "עיקרון מובן מאליו", שאינו מצריך הוכחה.
(לקוח מויקיפדיה)


ברצוני לתקן לכן הנחת יסוד, שבטח הרבה טועים בה.
זה בנוגע לערבים.
למה לערבים קוראים ערבים ואיך מחליטים מי הוא ערבי?
לערבים קוראים ערבים מפני שהם בנו מערב הסעודית.
כל מי ששפת אימו היא ערבית, הוא ערבי.
ערבי זאת לא דת! יכול להיות ערבי נוצרי, מוסלמי וכן, כן גם יהודי!!

אני מקווה שזה ברור לכם יותר עכשיו.

יום ראשון, 27 במאי 2012

סוגי הגדרות


סוגי הגדרות

יש לנו חמש סוגי הגדרות בלשון

השכיחה ביותר היא, הגדרה קלאסית, הכוללת הכללה+הבחנה.
בהתחלה מכלילים את העצם/הפריט (את מה שרושים להגדיר), למשל, שולחן הוא רהיט, אחר כך מבחינים אותו משאר הרהטים, הוא בדרך כלל עשוי מעץ, בעל ארבע רגליים והוא משמש כשולחן עבודה, מקום לאכול בוא וגוון רחב של שימושים.

אפשר גם להגדיר על ידי ניגודיות. הדבר אותו אנו רוצים להגדיר מנוגד (היפוך של) משהו מאוד ברור לכן משתמשים בו.
למשל: מהיר – שאינו איטי. מכוער – שאינו מושך...

דרך פשוטה להסביר (בעיקר לילדים..) היא איור, אשר ממחיש את הדבר שאותו רוצים להגדיר לפעמים בצורה הפשוטה והטובה ביותר.

הגדרה דרך תרגום, למשל: ניעמון-רינגטון, מוז-בננה.

הגדרה בעזרת מילים נרדפות, לדוגמה: ירח-לבנה, כיסופים-געגועים, שמח-עליז... וכו'

מיקוד בלשון תשע"ב



מיקוד בלשון
http://meyda.education.gov.il/mikudim/62012/ENTERNY/HEB/HEB.pdf

בהצלחה

- 1 - קיץ תשע"ב
עברית
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון א', 1 יח"ל, 011107
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
שימו לב: במועד זה השאלון יהיה במתכונת מחברת, כלומר הנבחנים ישיבו על השאלות בגוף השאלון.
*
השאלון יכלול טקסטים שונים בהיקף כולל של כ־ 750 מילים.
פרק א — הבנה והבעה )50 נקודות(
ייכללו — שאלות )סגורות, פתוחות ומעורבות( על הטקסטים.
   השאלות יהיו מהיבטים שונים: תוכן, מבנה ולשון )כולל אמצעים לשוניים־רטוריים(.
   ייבדקו ממדי ההבנה האלה: איתור מידע ואחזורו, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת.
  כמו כן תיבדק הבנה של תרשים.
  — מטלת סיכום של כמה טקסטים )סיכום ממזג(.
לא ייכללו — מטלת כתיבה רחבה )בזיקה לטקסט או שלא בזיקה לטקסט(.
פרק ב — אוצר המילים והמשמעים; שם המספר  )26 נקודות(
ייכללו — אוצר המילים והמשמעים:
   • השאלות בפרק זה יעסקו בסוגי הגדרות, בפרטים דקדוקיים ובמקור המילה.
   • ּ משמעויות מילים וצירופים, נרדפות, ניגודיות, לשון מושאלת )מטפורה(.  
  — שם המספר ומילות היחס.
לא ייכללו — השוואה בין מילונים.
  — יחסי מילים ומשמעים — אחרים מאלה שצוינו לעיל )כמו פוליסמיה והומונימיה, קולוקציות(.
  — בתחום שם המספר לא ייכללו: שברים פשוטים, מספרים מעורבים, מספרים שיש בהם
   נקודה עשרונית.
  — אותיות השימוש.
פרק ג — תחביר ומערכת הצורות )24 נקודות(
בפרק זה על הנבחן לבחור בשאלות מתחום התחביר או מתחום מערכת הצורות או משניהם.
תחביר
ייכללו   — סיווג משפטים ]פשוט )פועלי(, מורכב, איחוי )מאוחה([ מתוך קטע.
  — ניתוח המשפט: נושא, נשוא, משלים שם ומשלימי פועל. לא תידרש הבחנה בין משלימי הפועל השונים.
  — קשרים לוגיים.
  — דיבור ישיר ודיבור עקיף.
לא ייכללו — משפט שמני.
  — תקינות — פיסוק והתאם.
  — שינוי סדר מילים במשפט על פי הנחיות נתונות; עמידה על הבדל במשמעות כתוצאה משינוי הסדר.
  — צירופי סמיכות וצירופי שם עצם ותוארו )הבחנה ביניהם, המרות, יידוע וריבוי(.
* גם במועד זה, כדי להקל על תלמידים לקויי למידה, הגופן מוגדל, אולם היקף הטקסט/ים אינו משתנה.  
     
                       שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 2 - קיץ תשע"ב
מערכת הצורות*
ייכללו — זיהוי שורש בפעלים ובשמות, בגזרת השלמים )כולל מרובעים( ובגזרת חסרי פ"נ.
— שמות פעולה.
— ניתוח ונטייה של פעלים.
— סביל / פעיל )ניתוח, המרה ושימושים(.
— ניתוח ומיון של שמות לפי דרכי תצורה: שורש ומשקל, בסיס וצורן סופי.
— צורני גזירה וצורני נטייה — משמעויותיהם וההבחנה ביניהם.
— משמעויות של משקלים.
— חלקי דיבר, שימושי הבינוני.
לא ייכללו — גזרת חפי"צ.
— תקינות בצורות השם.
— הלחם בסיסים.
— שאילה מלעז.
— תקינות בצורות הפועל.
— משמעויות בניינים )חוץ מסביל / פעיל(.
 
הערה: השאלות בפרקים ב-ג יהיו במידת האפשר בהקשר של הטקסט.
* כל צורה מהגזרות שאינן מגזרת השלמים )פועל או שם( הנוטה על דרך השלמים עשויה להיכלל במבחן
ִ )כמו כֵּּו ִ ן, י ְסל ֹל(.- 3 - קיץ תשע"ב
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון ב', 1 יח"ל, 011108
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
המבחן יכלול מאמר טיעון בהיקף של עד כ־800 מילים.
פרק ראשון — הבנה והבעה )50 נקודות(
א: הבנה )20 נקודות(
ייכללו — שאלות על המאמר מהיבטים שונים: תוכן, מבנה ולשון.
   ייבדקו:
• ממדי ההבנה האלה: איתור מידע, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת.
• רכיבים המאפיינים טקסט טיעון, כגון טענה והנמקתה, טענות מנוגדות והסתייגויות.
• אמצעים רטוריים, כגון מילים טעונות )בעלות קונוטציות(, הרחבת משמעות, מילים מעצימות,
שימוש בלשון דיבור, חזרות, לשון ציורית, פנייה לנמען.
לא ייכללו — שימוש במילים ארכאיות ובניבים, שבירת צירופים כבולים, רימוזים )אלוזיות(, סגי נהור,
   סתמיות, שאלות רטוריות.
ב: הבעה )30 נקודות(
תיכלל — כתיבת מאמר טיעון בהיקף של כעמוד וחצי.
טקסטים מן המקורות — פרק זה לא ייכלל בשאלון זה.
פרק שני — תחביר )24 נקודות(
בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלת חובה אחת ועל שתי שאלות בחירה מבין ארבע.
ייכללו — סוגי המשפטים: פשוט, איחוי )מאוחה(, מורכב, משפטים בעלי חלקים כוללים.
  — זיהוי תפקידים תחביריים של מילים ושל חלקים במשפטים נתונים ובמאמר.
  — הבנת המשמעות והתפקיד הרטורי של מבנים תחביריים שונים במאמר.
— קשרים לוגיים )זיהוי והמרה(; תפקידן של מילות קישור.
  — המרות של מבנים תחביריים במבנים תחביריים אחרים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם.
  — תקינות — זיהוי מבנים תחביריים משובשים )כגון בהתאם, ביידוע, במילות קישור, במילות שעבוד
  ובהצרכה( ותיקונם.
 
לא ייכללו — ניתוח משפטים חסרים.
  — ניתוח משפטים בעלי חלק ייחוד.
  — ניתוח פסוקית מצומצמת.
  — קריאה, פנייה.
  — מבנים דו־משמעיים מבחינה תחבירית ושכתובם למבנים חד־משמעיים.
  — משפטים בעלי נושא סתמי.
  — פסוקית נושא.
שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 4 - קיץ תשע"ב
פרק שלישי — מערכת הצורות )26 נקודות(
בפרק זה ייכללו שלוש שאלות: שאלת חובה אחת )על פעלים ושמות(
וכן שתי שאלות בחירה מבין ארבע )מתחום הפועל, מתחום השם או משניהם(.
ייכללו
בפועל — ניתוח ונטייה של פעלים מגזרות שונות.
— זיהוי, הבנה וניתוח של פעלים )לא מנוקדים( מן המאמר.
— צורות הבינוני — תפקידיהן השונים.
— פעלים בעלי שורשים תנייניים.
— פעלים בעלי שורשים גזורי שם.
— תקינות )זיהוי, תיקון והסבר(.
בשם — מיון שמות לפי דרכי תצורה והסבר של דרך התצורה.
— זיהוי, הבנה וניתוח של שמות )לא מנוקדים( מן המאמר.
— צורני נטייה וצורני גזירה.
— ִ שמות פעולה — בניין וגזרה.
— שמות בעלי שורשים תנייניים.
— משמעויות המשקלים והצורנים.
לא ייכללו — פעלים ושמות מגזרת ע"ע*.
  — פעלים ושמות מגזרת נחי פ"א*.
  — פעלים ושמות מגזרת חסרי פי"צ*.
  — שאילה מלעז.
— תקינות בתחום השם.
* בבחינה עשויות להיכלל צורות השייכות לגזרות שהופחתו במיקוד אך נוטות על דרך ְ השלמים )כגון ס ִב ָיב ָה, אַה ְב ִּתי(.- 5 - קיץ תשע"ב
הבנה, הבעה ולשון, שאלון ב', 1 יח"ל,
011108, שאלון מותאם — עדכון למועד קיץ תשע"ב
בשאלון זה רשימת הנושאים קבועה, ואין בה צמצום נוסף.
להלן עדכון למועד קיץ תשע"ב:
במועד זה לא ייכלל פרק ג — )שבחלק I( — "טקסטים מן המקורות".
הנקודות בחלק I — הבנה והבעה — יהיו:
  פרק א — הבנה — 20 נקודות  )ארבע שאלות סך הכול(
  פרק ב — הבעה — 30 נקודות
    50 נקודות
הנקודות בחלק II — תחביר — 24 נקודות  )הנבחן יענה על שלוש שאלות מבין חמש(
הנקודות בחלק III — מערכת הצורות — לא יחול כל שינוי- 6 - קיץ תשע"ב
עברית: הבנה, הבעה ולשון לעולים חדשים,
שאלון א', 1 יח"ל, 011105
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
שימו לב: במועד זה השאלון יהיה במתכונת מחברת, כלומר הנבחנים ישיבו על השאלות בגוף השאלון.
פרק א — הבנה והבעה  )50 נקודות(
* מאמר בהיקף של כ־500 מילים )טקסט מידע(, וכן טקסטים בלתי מילוליים כגון תרשים, תמונות וטבלה.
* שאלות הבנה על הטקסטים )בהקשר לוקלי ובהקשר גלובלי( בכל הממדים: איתור מידע, פרשנות והיסק,
הערכה וביקורת
* פירושי מילים וביטויים, הצטרפות מילים
* הבנת אזכורים
מטלת הבעה
* כתיבה בזיקה לטקסט )כגון הבעת דעה, כתיבת מכתב, הודעה או הזמנה(
פרק ב — הפועל  )10 נקודות(
* נטייה של פעלים מגזרת השלמים בכל הבניינים, על פי שורשים נתונים בהקשר נתון
* המרה של פועל בפועל )כגון שינוי בזמן, בגוף, במין, במספר, בבניין(
* המרה של פועל בשם פועל, ולהפך
* המרה של פועל בשם פעולה, ולהפך
לא ייכללו:
— המרה של פעיל בסביל ושל סביל בפעיל
— מציאת שורש המשותף למילים אחדות בטקסט )צורה ומשמעות(
פרק ג — שם העצם  )10 נקודות(
* הריבוי בשם )זכר ונקבה(
* המרה מיחיד לרבים, ולהפך
* הבנת המשמעות של כינויי קניין בשם )כינוי חבור וכינוי פרוד(
לא ייכללו:
— תצורת שורש ומשקל
— משמעויות המשקלים
שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 7 - קיץ תשע"ב
פרק ד — שם המספר  )5 נקודות(
* הבחנה בין זכר לנקבה במספר מונה )לרבות מספר סתמי(
לא ייכללו:
— מילות היחס
— מספר סודר
פרק ה — תחביר  )25 נקודות(
השאלות יעסקו ב:
* התאמה במין ובמספר בין נשוא לנושא
* התאמה במין, במספר וביידוע בין שם תואר לשם עצם
* המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף, ולהפך
* השלמת מילות קישור במשפטים נתונים
* השלמת ה"א היידוע
* המרה ממשפטי שאלה למשפטי חיווי, ולהפך
* המרה ממשפט שמני בהווה למשפט שמני בעבר ובעתיד
* משפטי קיום יש/אין בשלושת הזמנים )יש/אין שיעור, ]לא[ היה/יהיה שיעור(
לא ייכללו:
— משפטי שייכות — יש ל / אין ל בשלושת הזמנים )יש / אין לרות שיעור, ]לא[ היה / יהיה לרות שיעור(
— המרה ממשפט שיש בו צורת ציווי למשפט שיש בו פועל בעתיד
— המרה ממשפט סתמי למשפט שהנושא בו מפורש
— המרה מסביל לפעיל, ולהפך
הערה: השאלות בפרקים ב-ה יהיו במידת האפשר בהקשר לטקסטים.- 8 - קיץ תשע"ב
עברית: הבנה, הבעה ולשון לעולים חדשים,
שאלון ב', 1 יח"ל, 011106
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
פרק א — הבנה והבעה  )50 נקודות(
ייכללו:
* שני טקסטים בהיקף כולל של כ־700 מילים )מאמר טיעון וטקסט נלווה( וכן טקסט בלתי מילולי.
* שאלות ההבנה:
* הבנה גלובלית של נושא, של טענה מרכזית )מטקסט אחד או מכמה טקסטים(, של נימוקים
ושל טענות מנוגדות
* הבנה לוקלית של פסקות, של משפטים, של מילים
* הבנת רעיונות משותפים לטקסטים
* הבנה של התוכן הגלוי ושל המסר הסמוי בממדים האלה: איתור מידע, הערכה, פרשנות וביקורת
* פירושי מילים וביטויים
מטלת ההבעה:
* הבעת דעה / תגובה וביסוסה, טענה והנמקתה
לא ייכללו:
— אזכורים
— הבנת ערך מילוני
— כתיבה שלא בזיקה לטקסט
— המרה מסוגה לסוגה
— סיכום
פרק ב — תחביר  )25 נקודות(
* סוגי המשפטים: פשוט, מורכב, איחוי )מאוחה/מחובר(, משפט בעל חלקים כוללים — הבחנה ביניהם ותחימה
* זיהוי התפקיד התחבירי של חלקי המשפט הפועלי והשמני:
נושא, נשוא, משלימים: לוואי, משלימי הפועל )לא תידרש הבחנה בין משלימי הפועל.(
* אוגד — הפועל "להיות" בעבר או בעתיד
* ַ המרות של משפטים על פי קשָׁ רים לוגיים
* הרכבה ויצירה של מבנים תחביריים, כולל שיבוץ מילות קישור
* כתיבת משפטים עם מילות קישור )כגון "מי ש...", "מה ש..."(
לא ייכללו:
— סמיכות
— פירוק משפטים
— תקינות של מבנים תחביריים )סדר מילים והתאם(
שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 9 - קיץ תשע"ב
פרק ג — מערכת הצורות  )25 נקודות(
בפרק זה שני חלקים — חלק  I   שאלות חובה
  חלק  II  שאלות בחירה
I  שאלות חובה
* זיהוי שורש של פעלים ושל שמות מגזרת השלמים ומן הגזרות: נחי פי"ו, נחי עי"ו, נחי לי"ה, נחי ל"א, נחי פ"א
* המרה של פועל או של שם־פועל בשם, ולהפך; המרה של פועל בפועל
* מיון שמות לפי דרכי תצורה ]שורש ומשקל, בסיס וצורן[; זיהוי מילים שאולות
לא ייכללו
— חסרי פ"נ, חסרי פי"צ, ע"ע, מרובעים
— גזירה משם לועזי )לטלפן( וגזירה משם עברי )לכפתר, לתכנת(
— הלחמים והרכבים
II שאלות בחירה )את השאלות אפשר לבחור מתחום הפועל או מתחום השם או משניהם(
הפועל
* יצירת פעלים והטייתם לפי שורש, בתוך משפטים נתונים
* הבחנה בין משמעויות של צורות פועל בהווה )כפועל, כשם תואר וכשם(
* מילות יחס מוצרכות — נטייה ושימוש תקין
לא ייכללו
— חסרי פ"נ, חסרי פי"צ, ע"ע, מרובעים
— תקינות בצורות הפועל
השם
* ניתוח ומיון של שמות לפי דרכי תצורה ]שורש ומשקל, בסיס וצורן[; זיהוי מילים שאולות.
* תצורת השם על דרך שורש ומשקל
* משמעויות המשקלים והצורנים
* בנייה של שמות על פי שורשים נתונים, בתוך הקשר
לא ייכללו
— חסרי פ"נ, חסרי פי"צ, ע"ע, מרובעים
— הלחמים והרכבים
— תקינות בצורות השם
הערה: השאלות בפרקים ב-ג יהיו במידת האפשר בהקשר לטקסטים.- 10 - קיץ תשע"ב
עברית: הבנה, הבעה ולשון )לבתי"ס עצמאיים(,
שאלון א', 1 יח"ל, 011113
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
שימו לב: במועד זה השאלון יהיה במתכונת מחברת, כלומר הנבחנים ישיבו על השאלות בגוף השאלון.
השאלון יכלול מאמר מרכזי וקטעים נלווים )כגון קטעי מידע ואיורים( בהיקף של כ־ 750 מילים סך הכול.
פרק ראשון — הבנה והבעה )50 נקודות(
ייכללו — שאלות )סגורות, פתוחות ומעורבות( על המאמר המרכזי ועל הקטעים הנלווים.
  השאלות יהיו מהיבטים שונים: תוכן, מבנה ולשון.
   ייבדקו ממדי ההבנה האלה: איתור מידע ואחזורו, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת.
  — מטלת סיכום )רגיל או בורר( של המידע הכלול במאמר ובקטעים הנלווים, שיתאים לבמה נתונה
   )כגון ערך אנציקלופדי, דף מידע(.
לא ייכללו — מטלת כתיבה רחבה )בזיקה לטקסט או שלא בזיקה לטקסט(.
פרק שני — אוצר המילים והמשמעים; שם המספר ומילות היחס )26 נקודות(
ייכללו — אוצר המילים והמשמעים:
   * דרכי ההגדרה המילונית.
*
   * סימני המילון )כגון מין דקדוקי, נטייה(
   * פירושי מילים וצירופים.
   * ּ מושגים מתחום יחסי המילים והמשמעים: נרדפו ּ ת, ניגודיו ּ ת, היכללות, קולוקציות,
   מטפורות )לשון ציורית(.
  — שם המספר.
לא ייכללו — מושגים מתחום יחסי המילים והמשמעים שלא פורטו לעיל.
  — אותיות השימוש.
  — מילות היחס.
  — בתחום שם המספר לא ייכללו: שברים פשוטים, מספרים מעורבים, מספרים שיש בהם
   נקודה עשרונית.
*    תידרש השוואה בין שני ערכים מילוניים.
שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 11 - קיץ תשע"ב
פרק שלישי — תחביר ומערכת הצורות )24 נקודות(
בפרק זה על הנבחן לבחור בשאלות מתחום התחביר או מתחום מערכת הצורות או משניהם.
תחביר
ייכללו — סוגי המשפטים: פשוט )פועלי(, מורכב, איחוי )מאוחה(.
— עיקרי המשפט במשפט פועלי: נושא, נשוא, משלים שם )לוואי(, משלימי פועל )לא תידרש הבחנה
  בין משלימי הפועל השונים(.
— קשרים לוגיים.
— צירופי סמיכות )יידוע וריבוי(; הבחנה בין צירוף סמיכות ובין שם ותוארו.
— המרות: דיבור ישיר ודיבור עקיף.
לא ייכללו — משפט שמני.
  — סדר מילים.
  — תקינות — פיסוק והתאם.
מערכת הצורות*
ייכללו — זיהוי שורש בפעלים ובשמות.
— ניתוח ונטייה של פעלים.
— שמות פעולה.
— ניתוח ומיון של שמות לפי דרכי תצורה: שורש ומשקל, בסיס וצורן סופי.
— שאילה מלעז.
— משמעויות הבניינים: פעיל וסביל בלבד.
— משמעויות המשקלים.
— משמעויות הצורנים.
— חלקי דיבור ושימושי הבינוני.
— תקינות בצורות הפועל.
לא ייכללו
— פעלים ושמות מגזרת חסרי פי"צ.
— צורני גזירה וצורני נטייה.
— תקינות בתחום השם.
— משמעויות הבניינים: משמעויות אחרות מאלה שצוינו לעיל.
— הלחם בסיסים.
 
הערה: השאלות בפרק השני ובפרק השלישי יהיו במידת האפשר בהקשר של הטקסט.
* השורשים יהיו מגזרת השלמים )כולל שורשים מרובעים( ומגזרת חסרי פ"נ בלבד.
עם זאת, כל צורה מהגזרות האחרות )פועל או שם( הנוטה על דרך השלמים ִ  עשויה להיכלל במבחן )כגון כֵּּו ִ ן, י ְסל ֹל(.- 12 - קיץ תשע"ב
עברית: הבנה, הבעה ולשון )לבתי"ס עצמאיים(
שאלון ב', 1 יח"ל, 011114
שים לב!
להלן פירוט החומר שממנו יחוברו שאלות המבחן וגם חומר שלא ייכלל במבחן.
המבחן יכלול מאמר טיעון בהיקף של כ־800 מילים.
פרק ראשון — הבנה והבעה )50 נקודות(
א: הבנה )25 נקודות(
ייכללו:  שאלות על המאמר )סגורות, פתוחות ומעורבות(. השאלות יהיו מהיבטים שונים: תוכן, מבנה,
  לשון ואמצעים רטוריים.
   ייבדקו ממדי ההבנה האלה: איתור מידע, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת.
   כמו כן השאלות יעסקו ברכיבים שונים המאפיינים טקסט טיעון, כגון טענה וביסוסה, טענות נגד
  והפרכתן.
לא ייכללו:   שאלות על האמצעים הרטוריים האלה: הומונימיה, שימוש במילים ארכאיות, שבירת קולוקציות,
   משמעות נלווית )קונוטציה(.
ב: הבעה )25 נקודות(
תיכלל: כתיבת מאמר טיעון בהיקף של כעמוד וחצי. בכתיבת המאמר יש לכלול את רכיבי הטיעון
  )ראה פרק הבנה(, וכן אמצעים רטוריים לשכנוע.
פרק שני — תחביר )24 נקודות(
בפרק זה יש לענות על ארבע שאלות: על שאלת חובה אחת ועל שלוש שאלות בחירה.
ייכללו — משפטים מהסוגים האלה: פשוט, איחוי )מאוחה(, מורכב, וכן משפטים בעלי נושא סתמי
ומשפטים בעלי חלקים כוללים.
  — זיהוי התפקיד התחבירי של חלקי המשפט.
  — קשרים לוגיים.
  — המרות של מבנים תחביריים במבנים תחביריים אחרים, ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם.
הערה: השאלות עשויות לכלול גם סיווג משפטים וניתוחם וגם המרות.
לא ייכללו — ניתוח משפטים חסרים.
  — ניתוח משפטים בעלי חלק ייחוד.
  — ניתוח פסוקית מצומצמת.
  — תקינות.
  — דו־משמעות.
 
שים לב: ראה המשך בעמוד הבא.- 13 - קיץ תשע"ב
פרק שלישי — מערכת הצורות )26 נקודות(
בפרק זה ייכללו שלוש שאלות: שאלת חובה אחת )על פעלים ושמות(,
וכן שתי שאלות בחירה מבין ארבע )מתחום הפועל, מתחום השם או משניהם(.
ייכללו
בפועל: — ניתוח ונטייה של פעלים מגזרות שונות.
בשם: — ניתוח דרכי תצורה של שמות, והסבר דרך התצורה.
— שאילה מלעז.
— שמות פעולה.
— משמעויות הצורנים.
.
*
לא ייכללו — פעלים ושמות מגזרת חפי"צ
.
  — פעלים ושמות מגזרת נחי ל"א*
.
  — פעלים ושמות שיש בהם עיצורים גרוניים*
  — תקינות בתחום השם והפועל.
  — שורשים תנייניים.
  — משמעויות המשקלים.
הערה:   השאלות בפרק השני ובפרק השלישי יהיו במידת האפשר בהקשר של הטקסט.
* בבחינה עשויות להיכלל צורות השייכות לגזרות שלא ייכללו, אך נוטות על דרך ֵ השלמים )כגון יוֹ צר, פְּ ּתו ִחים(.

יום שבת, 26 במאי 2012

סוגי משפטים – טיפים חשובים ביותר


תחביר – סוגי משפטים – טיפים חשובים ביותר

1.    בין נושא לנשוא תמיד יבוא לוואי (משלים שם), בתנאי שהנושא הוא בהתחלה ואחר כל הנשוא.
2.    אחרי מילת היחס: "של" יבוא תמיד לוואי (משלים שם)
3.    לפני נושא לא תבוא מילת יחס!
4.    לוואי של כמת בא בהתחלה. (רוב הילדים...)

אמצעים רטוריים/סגנויים/אמנותיים (הלשון הציורית)

הכותב משתמש באמצעים לשוניים מגוונים כמו: פנייה ישירה לקורא, שימוש בגוך ראשון, שאלה רטורית, והגזמה כדי "להצקרב" אל הקורא ולעניין אותו.


שם המספר


שם המספר

1.           יש להתאים את מין המספר למין שם העצם, כדי לבדוק את המין נוסיף לשם העצם את המספר אחד או אחד או נוסיף שם תואר.

לדוגמה:
חלונות ------ חלון אחד/אחת, חלון אחד=זכר
חלונות ------ חלון גדול/גדולה, חלון גדול=זכר

כדי לזכור
צומת, גרב, עט     ---- > זכר

2.           משמשים בצורת הנסמך לפני שם עצן מיודע.
לדגומה: שלושת השירים, שלוש התוניות, ארבעת הבנים.

3.           לציון תאריך משתמשים במספר זכר (לא במספר סודר).
לדוגמה: אחד באפריל, תשעה באב. לא משתמשים במספרים הסודרים כמו ראשון, שני, שלישי...

4.           בין המספרים 2-10 שם העצם שאותו סופרים חייב לבוא ברבין.

10 שקל – עשרה שקלים
גבינה 5% - חמישה אחוזים

5.           מספר סתמי – מספר סתמי משמש לציון מספרו של הפריט ולא למנות. משתמשים במספר סתמי כדי לציין מספר של טלפון, מס' דירה, קו אוטובוס, מס' עמודים, סעיפים וכו'. כל פעם שניתן להוסיף את המילה "מספר" לפני המספר עצמו, זהו מספר סתמי. מספר סתמי הוא תמיד בנקבה. אני גרה בבית מספר שש עשרה, בדירה מספר שש, ונוסעת בקו מספר שמונֶה.

אחרי המילה פי יבוא המספר בזכר.

כדי למנות מאות משתמשים במספר נקבה, אלפים בזכר, נקבה נסמך, מיליון זה זכר.

כאשר שם העצם הוא ממין מעורב, המספר יבוא בזכר, לדוגמה: בכיתה יש שלושים וארבעה תלמידים ותלמידות.

במספרים גדולים מתאימים רק את האחדות למין שם העצם שאותו מונים.

המספר הסודר:
מספר סוגר מציין את מקומו של שם העצם ביחס לשמות אחרים. לדוגמה: ראשון, שני שלישי וכו'.
מספר סודר מותאם למין שם העצם לדגומה: ראשון – ראשונה, שני – שנייה...
משתמשים במספר סודק כאשר שם העצם בא לפני המספר, (כמו במספר סתמי) ושניהם מיודעים.

הבית השלישי
הסעיף החמישי

מפר סודר קיים עד 10 (עשירית/עשירי), מעל עשר משתמשים במספר המונה הרגיל.

הבית ה-12(השנים עשר)
התחנה ה-13 (שלוש עשרה)

דרכי תצורה


דרכי תצורה (דרכים ליצירת שם חדש בעברית)

יש שלושה דרכים של דרכי תצורה:
1.           הלחם בסיסים
2.           בסיס+צורן סופי
3.           שורש+משקל

1.           הלחם בסיסים

לקחת שתי שמות עצם ולחבר אותם לאחת, אם ניתן לקחת שם עתם ולפרק אותו לשני שמות עצם (ויש קשר לוגי ביניהם) זהו הלחם בסיסים.

דוגמאות:
מדרחוב --- מדרכה+רחוב
רמזור----- רמז+אור
רכבל ----- רכבת+כבל

2.בסיס+צורן סופי

יצירת מילה חדשה על ידי הוספת סיומת למילה קיימת. המילה הקיימת היא הבסיס למילה החדשה, ולכן היא נקראת בסיס.
צורן סופי הוא סיומת בעלת משמעות המצטרפת לבסיס.
(בסיס=מילה קיימת, אליה מתווסף צורף עם משמעות מסוימת)
לדוגמה:
שק+קית=שקית
ספר+ון=ספרון

משמעות הצורנים:



3.שורש+משקל

הדרך הנוצה ביותר ליצירת מילים היא שילוב של שורש עם תבנית = שורש+משקל.
משקל=תבנית קבועה שלתוכה מכניסים את שלוש אותיות השורש.
שים לב בפועל יש שבעה בניינים, ובשם העצם יש משקלים רבים.
כפי שבפועל מוציאים שורש, כך גם בשם העצם.
(לדוגמה: רכבת – ר . כ. ב)

משמעויות של משקלים:




סוגי צורנים - תרגול


הוראה: ציין את סוג הצורן בכל אחד מהמילים הבאות:

-       יומן הוא ספר זיכרונות
-       יומן של הטירונות מתחיל בשעה 5:30

(תשובה: היומן הראשון הוא גזירה מישום שהוא יוצר ערך מילוני חדש, השונה מהבסיס שזה יום, היומן השני הוא נטייה, משום שהוא לא יוצר ערך מילוני חדש והוא במשמעות הבסיס יום רק בנטייה של נקבה רבות = כינויי שייכות)


הוראה: לפנייך שתי מילים, ציין את סוג הצורן הסופי.

כינויים

כנות


(תשובה: כינויים זה נטייה, זה ריבוי של המילה כינוי, לא יוצר ערך מילוני חדש. כנות יוצר ערך מילוני חדש, בא מהמילה כן)


הוראה: לפנייך שני משפטים, מהו סוג הצורניים?

זהו מאכל ביתי

זהו ביתי הצנוע


(תשובה: הביתי הראשון זהו צורן גזירה, מישום שהוא יוצר ערך מילוני חדש, הביתי השני הוא במשמעות של בית, וזהו צורן נטייה, שייכות, הבית שלי)

סוגי צורנים


סוגי צורנים

צורן נטייה וצורן גזירה.

צורן – היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות אשר מצטרפת למילה.
לדוגמה:
 צורן הריבוי (ילדים)
צורן הנקבה (ילדה)
ה' הידיעה (הילד)
הצורנים הסופיים (Xית, Xון, Xיה)


צורן נטייה:
צורנים אשר מציינים: זמן, גוף, שייכות, מספר (יחיד רבים), מין (נקבה), יידוע...
כאשר הצורן המצטרף למילת הבסיס אינו משנה את משמעות המילה זהו צורן נטייה.

צורן גזירה: צורנים אשר יוצרים מילים חדשות, כאשר הם מצטרפים לבסיס. ערך מילוני חדש (נפרד). כל הצורנים הסופיים הם צורני גזירה למשל:
עותנאי.
המילה לקוחה מהמילה: עיתון, אבל המילה עיתונאי זאת מילה חדשה במילון. (ערך חדש/נפרד)




*הערה: כאשר הצורן הוא, Xי נבדוק את סוג השם:
שם תואר --> גזירה
שם עצם ---> נטייה

הציונות הרוחנית


הציונות הרוחנית
אשר גינצברג, 1927-1856,  הידוע בכינויו הספרותי אחד העם היה מגדולי הוגי הדעות של התנועה הציונית ועמד בראש הזרם הרוחני שהתנגד להרצל ולציונות המדינית ומתח ביקורת גם על תנועת חיבת ציון.
את הרצל האשים בחוסר הבנה של הבעיה היהודית וטען כי הקשיים הכלכליים והפוליטיים בהם נתקלים היהודים יכולים להיפתר בהגירה למדינות שונות וכי הבעיה האמיתית היא בעיית היהדות, כלומר הטמיעה התרבותית והעדר זהות לאומית והכרה לאומית של יהודי מזרח אירופה, המאיימת על הקיום היהודי. 
אחד העם ראה את בעיית היהדות במונחים תרבותיים. החילון והאמנסיפציה רוקנו את היהדות מתכנה ולכן כדי לחדש את היהדות, יש להפוך את ארץ ישראל למרכז יהודי רוחני שישלב את מקורות המסורת היהודית עם המציאות הלאומית המודרנית.
המרכז הרוחני ישמש מוקד משיכה והזדהות ליהודים ובעזרתו יוכלו לשמור על ייחודם ולהפוך לאומה מגובשת. המרכז הרוחני שיקום בא"י לא יוקם ע"י כל העם אלא ע"י קבוצה קטנה של משכילים, שיקבלו הכשרה מתאימה וישמשו דוגמא ליהדות הגולה. בדרך זו האמין אחד העם כי יוכל להכשיר את הלבבות. אחד העם האמין כי הגירה מבוקרת של אנשי רוח תיצור את הבסיס התרבותי בארץ ישראל, שיהווה את המוקד היהודי ממנו תצא ההשפעה הרוחנית תרבותית לכל תפוצות ישראל ותהווה חברת מופת. רק לאחר יצירתו של המרכז יהיה אפשר לפנות לפתרון פוליטי ומדיני.  
אחד העם שלל את הדרך בה הציונות המדינית מבקשת לבצע את מטרתה, הקמת מדינה לעם היהודי כולו בא"י, וזאת בטענה שהצ'רטר לא יושג ושכישלונות דיפלומטיים רק יגרמו לאכזבה בקרב יהודי העולם, כמו כן טען אחד העם כי לא כל היהודים ירצו לבוא לא"י וכי בא"י אין מספיק מקורות קיום לכולם.
זאת ועוד, א"י לא מסוגלת לקלוט את כל יהודי העולם ולכן יש לשאוף להקמת מרכז רוחני למיעוט נבחר שיוביל את התחייה הלאומית יהודית.
אחד העם הציע כתחליף לציונות המדינית ששמה במרכזה את הפתרון הטריטוריאלי את הציונות הרוחנית, שראתה בשמירת הזהות היהודית את מוקד העשייה הציונות.
אחד העם רצה במדינה יהודית שאינה דתית אלא ספוגה בערכי היהדות והתרבות העברית.

יום שני, 21 במאי 2012

סיכום ממזג

סיכום ממזג


בסיכום ממזג יש לכתוב סיכום אשר מתבסס על שני מקורות: המאמר המרכזי בפרק הבנת הנקרא ועוד קטע נלווה קטן יותר שהוא יכול להיות או תרשים או טבלה.

בכתיבת סיכום ממזג לא צריך לכתוב את כל פרטי תעודת הזהות של הקטע הנלווה, אפשר להציג את המאמר המרכזי כרגיל ולהוסיף:
"... ולפי הקטע הנלווה...." או "... לפי התרשים הנלווה..."



למשל:
המאמר "הצד השני של המטבע" שנכתב על ידי... והתרשים הנלווה עוסקים ב...."


כדי לרכז את המידע הרלוונטי לסיכום משני המקורות אפשר לבנות טבלה.


למשל:



לאחר מילוי הטבלה יש לאחד את מה שנאמר בשני המאמרים

יום חמישי, 17 במאי 2012

פרק י"ח:שינוי שיטת הגמול - יחזקאל


               יחזקאל

הנביא יחזקאל יצא לגולה עם המלך יהויכין ,בשנת 597 לפנה"ס.
יחזקאל החל לנבא מהשנה החמישית לגלות יהויכין בבל.
בשנות פעילותו הראשונות יחזקאל ניבא במקביל לנביא ירמיהו.
יחזקאל ניבא בבל,וירמיהו ניבא ביהודה.

פרק י"ח:שינוי שיטת הגמול

הנבואה המופיעה בפרק היא נבואת נחמה.
יחזקאל מנחם את הגולים היושבים בבבל משום שהם היו מיואשים ממצבם.
עפ"י אמונתם הם משלמים את ה"מחיר" על מעשי אבותיהם=מעשי הדורות שקדמו להם.
ישיבתם בגולה היא עונש על חטאים של הדורות שקדמו להם. אמונה זו מבטאת את תפיסת\שיטת גמול לדורות.בהתאם לתפיסה\אמונה זו חשבו הגולים שאין טעם לחזור בתשובה או להתנהג כראוי ,מכיוון שהם עצמם לא ייהנו מגמול על מעשיהם ולא יזכו לשוב לארץ.
יחזקאל יוצא נגד תפיסת\אמונת הגולים וטוען:כל אדם נשא בתוצאות של התנהגותו.
ה' פועל עפ"י שיטת הגמול האישי,ולכן לשיטתו\תפיסתו של יחזקאל:אם הגולים ילכו בדרך ה', ה' ישלם להם כגמולם.שיטה זו עשויה לעודד את הגולים בשל הידיעה שיש תקווה\סיכוי לשינוי והשינוי תלוי\מותנה בהתנהגותם.

פסוקים 1-4:שיטת הגמול האישי

יחזקאל מצטט משל=פתגם שהגולים אמרו:"אבות אכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה"(פס' 2).
הסבר המשל:האבות אכלו פרי שאינו בשל ושיני הבנים נפגעו=איבדו את חדותן או נחלשו.
הנמשל:האבות חטאו והבנים נושאים בחטא אבותיהם=הבנים נענשים בהגלייה.
פתגם\משל זה מבטא את תפיסת העם:גמול לדורות.
יחזקאל מתנגד לתפיסת העם ואומר:"מה לכם אתם מושלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמור "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"(פס' 2).
אמירה זו משקפת את תפיסת הגמול שהעם האמין  בה בעודו על אדמת ישראל,אבל כעת כשהעם בגולה,אין הוא יכול להמשיך להאמין בתפיסת גמול זו.העם התרגל  להאמין שה' גומל עפ"י שיטת הגמול לדורות (בעשרת הדיברות ובכתובים נוספים שימשה את ה' שיטת הגמול לדורות).יחזקאל נשבע בה' ששיטת הגמול לדורות תפסיק להתקיים ואת מקומה תתפוס שיטת הגמול האישי "חי אני נאום ה',אם יהיה לכם עוד משול המשל הזה(=גמול אישי) בישראל...הנפש החוטאת היא תמות".
הנימוק שמציג יחזקאל לשיני תפיסות\שיטת הגמול הוא:"כל הנפשות לי הנה.כנפש האב וכנפש הבן ,לי הנה"(פס' 4).
שינוי שיטת הגמול עשוי לעודד את הגולים,כי אם הגמול הוא אישי,הרי ישיבתם בגולה היא עונש על חטאים שלהם(ולא על חטאי אבותיהם).כמו שהם נענשו על חטאיהם בהגלייה ,כך הם עתידים לשוב לארצם אם יחזרו בתשובה,אם ילכו בדרך ה'.

שני עקרונות הגמול שמציג יחזקאל בפסוקים אלה הם:

1.כל אדם נשפט על פי מעשיו.
2.כל אדם נשפט עפ"י המעשים האחרונים שעשה (ולא עפ"י מעשיו הראשונים).
לפיכך,אם הגולים יחזרו בתשובה,ה' ישפוט אותם  עפ"י מעשיהם האחרונים ויתעלם מהחטאים שעשו בעבר=חטאים ראשונים.
מכיוון שדברי יחזקאל הם חידוש ולכן הוא מנסה להבהיר את תפיסת הגמול החדשה באמצעות שלוש דוגמאות מתחום המשפחה:
1.אב צדיק.
2.בן חוטא.
3.נכד צדיק.

יחזקאל מוצא לנכון להדגים את דבריו על רצף הדורות במשפחה משתי סיבות:
1.להראות שכל אדם נשפט עפ"י מעשיו (בלי קשר למעשי הדור שקדם לו).
2.בעשרת הדיברות מוצגת שיטת הגמול לדורות ויחזקאל רוצה לתקן את התפיסה של העם בנושא הגמול.

פסוקים 5-9:האב הצדיק

יחזקאל מציג דוגמא של צדיק.יחזקאל מציין עשר תכונות של הצדיק(כמספר הדיברות)כדי לרמוז שצדיק אמיתי הוא אדם שמקיים את עשרת הדיברות.
המספר:10 הוא מספר טיפולוגי המציין שלמות ולכן עשרת ההתנהגויות המתוארות בפסוקים אלה מציגות את הצדיק המושלם.

מעשי הצדיק:

1."אל ההרים לא אכל" = לא אכל\לא עבד לאלוהים אחרים (עבודת אלילים נעשתה על ההרים במקומות גבוהים).
2."עיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל"=לא עבד\לא פנה לעבודת אלוהים אחרים.
3."את אשת רעהו לא טימא"=לא קיים מגע מיני עם  אישה הנשואה לאחר= לא נאף.
4."אל אישה נידה,לא יקרב"=לא נגע/התקרב אל אישה בתקופת המחזור (אישה בתקופת המחזור נחשבת טמאה וטומאה מועברת).
5."איש,לא יונה"= לא רימה אף אדם.
6."חבולתו,חוב ישיב"=המלווה(=נותן ההלוואה)החזיר ללווה משכון/ערבון/פקדון שקיבל ממנו אחרי שהלווה שילם את החוב.
7."גזלה,לא יגזול"=לא לקח בכח ובגלוי דבר השייך לזולת.
8."לחמו,לרעב יתן,ועירום-יכסה בגד"=עוזר לעניים,מספק להם את צרכיהם:נותן לחם לרעב ובגד לחסר בגד.
9."בנשך-לא יתן,ותרבית-לא יקח"=אינו מלווה בריבית,אינו לוקח ריבית.
10."מעוול ישיב ידו ,משפט אמת יעשה בין איש לאיש"=נמנע מעיוות משפט,מחוסר יושר,שופט בצדק –עפ"י עקרונות הצדק והמשפט.
היסוד החשוב ביותר בהתנהגות של הצדיק הוא:קיום משפט צודק.
ההוכחות:
1.בפתיחה(פס' 5) ובסיום (פס' 9)של תיאור התנהגות הצדיק מוצגים המשפט והצדקה.
2.השורש ש.פ.ט חוזרים שלוש פעמים.

דינו של הצדיק:"חיה יחיה".הצדיק לא ייענש.הצדיק יישאר בחיים עפ"י תפיסת הגמול האישי.

פסוקים 10-13:הבן הפריץ

הצדיק (שתואר בפסוקים 9-5) הוליד "בן פריץ שופך דם" =בן שפורץ את החוק.הבן פועל בניגוד לאביו.
על הבן נאמר:" ועשה אח מאחד מאלה", ("אח"-קריאת צער על התנהגותו הרעה של הבן העריץ או:מעשה הדומה לאחד מהמעשים שיפורטו ע"י יחזקאל בהמשך).
מעשי הבן:
"שופך דם"=רצח.עבר על הדיבר "לא תרצח" !
"את אשת רעהו טימא"=קיים מגע מיני עם אישה נשואה.עבר על הדיבר "לא תנאף"!
"גזלות גזל" =לקח בנוח ובגלוי רכוש של הזולת.עבר על האיסור "לא תעשוק ולא תגזול את רעך" (ויקרא י"ט).
"בנשק נתן ותרבית לקח"=קיבל/לקח ריבית על הלוואה שנתן.עבר על איסור לקיחת ריבית (שמות כ"ב).
"עני ואביון הונה" =רימה את העניים.עבר על חוק התורה האוסר על כך.
"חבולה לא ישיב"= לא החזיר לבעלים(=ללווה,מי שקיבל הלוואה) משכון/ערבון/פקדון שקיבל מהלווה,כפי שנדרש לעשות עפ"י חוק התורה.
"אל ההרים אכל...ואל הגלולים(מהמילה:גלל=צואה של בעל חיים."גלל" הוא תואר של גנאי לאלילים)נשא עיניו" = השתתף בסעודות שנערכו לכבוד האלילים על ההרים,עבד אלילים.עבר על הדיבר "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
דינו של  הבן:
אחרי שיחזקאל תיאר את ההתנהגות של הבן העריץ,הוא שואל: "וחי"?האם מי שהתנהג כך יישאר בחיים?!השאלה היא שאלה רטורית כי התשובה מובנת מאליה,ברור שלא ישאר בחיים.יחזקאל שואל ועונה בעצמו על השאלה.תשובתו: " לא יחיה" (פס' 12), "מות ימות, דמיו בו": (פס' 12). הוא אשם במותו.

 פסוקים 14-20: הנכד הצדיק

הבן הרשע הוליד בן ( שהוא נכד לצדיק).יחזקאל מציין שהבן לא התנהג כמו אביו הרשע,הבן התנהג כראוי,על פי חוקי התורה(התנהגותו מתוארת בפסוקים 14-17).

דינו של הבן-נכד) פסוק 17):

"הוא לא ימות בעוון אביו,-הבן לא ייענש בגלל חטאי אביו.
חיה יחיה"- ישאר בחיים,לא יומת !
יחזקאל מודע לתגובה האפשרית של הגולים לשינוי שיטת הגמול שהציג לפניהם.יחזקאל מצטט את התגובה האפשרית: "מדוע לא נשא הבן בעוון האב"?  (פס' 19).לפי שיטת/תפיסת גמול לדורות אליה הם רגילים.
תשובת יחזקאל:"הבן-משפט וצדקה עשה(= הבן פועל ביושר),את כל חוקותי שמר ויעשה אותם (= שמר את מצוות ה')".
מכיוון שהבן-הנכד שמר את מצוות ה' והלך בדרך ה',הוא לא ייענש!
יחזקאל מצטט תגובה אפשרית נוספת של הגולים:"לא יתכן דרך ה'" (פס' 25,29) !
כוונתם:לא יתכן שה' יגמול לכל אדם עפ"י מעשיו,לפי שיטת/תפיסת הגמול האישי.
יחזקאל מגיב לתגובה זו בשאלה ובתשובה: "הדרכי לא יתכן? הלא דרכיכם לא יתכנו" !
האם שיטת/תפיסת הגמול שאני משתמש בה איננה הגיונית ?
הרי:שיטת/תפיסת הגמול לדורות שאתם דוגלים בה, היא פחות הגיונית!











פסוקים 21-28: ה' שופט את האדם לפי מעשיו האחרונים

יחזקאל מנסה להפיח תקווה בלב הגולים בכך שהוא קובע שהמעשים האחרונים שעשה אדם, הם הקובעים את גורלו.
אם רשע יחזור בתשובה- ייחשבו רק מעשיו האחרונים,הוא ייחשב לצדיק ויזכה לגאולה.


יחזקאל מדגיש רעיון זה בעזרת שני אמצעים ספרותיים:

1.הקטע בנוי במבנה כיאסטי= מוצלב.

רשע שחזר בתשובה                                                צדיק שהפך לרשע
(פס' 21-23)                                                           (פס' 24)




 צדיק שהפך לרשע                                                 רשע שחזר בתשובה
(פס' 26)                                                              (פס' 27-28).


הקטע פותח ומסיים ברשע שחוזר בתשובה וזאת על מנת לעודד את הגולים:יש טעם לחזור בתשובה כי גורלם ייקבע עפ"י המעשים האחרונים שעשו= חזרתם בתשובה.

2.ארבעת הקטעים פותחים במילה: "ובשוב" כדי להדגיש את החשיבות של החזרה בתשובה.

דברי יחזקאל עשויים לעודד את הגולים ולגרום להם לחזור בתשובה כי:

א.גורלם ייקבע עפ"י מעשיהם האחרונים ולכן:אם יחזרו בתשובה,יזכו לגאולה.
ב.כיוון שאדם אינו יודע את יום מותו, כדאי לו למהר לחזור בתשובה.

פסוקים 29-32:לב חדש ורוח חדשה

בפסוק 30 אומר יחזקאל לגולים:"שובו והשיבו מכל פשעיכם,ולא יהיה למכשול עוון"=יחזקאל קורא לגולים לחזור בתשובה,להפסיק לחטוא וכך העוונות שלהם לא יהיו להם למכשול,ואז ה' יגאל אותם.
בפסוק 31 חוזר יחזקאל על הדברים שאמר לגולים בפסוק 30:"השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם,ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה".יחזקאל קורא לגולים להפסיק לפשוע ולשנות את התנהגותם.
יחזקאל משתמש במטאפורה:"עשו לכם לב חדש ורוח חדשה".כוונת יחזקאל:על הגולים להתחיל לחשוב אחרת(הלב נתפס במקרא כאיבר המחשבה).אם הגולים יחשבו אחרת,הם יווכחו לראות שגם המציאות שלהם תיראה אחרת.
אם לא יישמעו הגולים להצעת יחזקאל,אם ימשיכו לחטוא הם צפויים למוות.החוטאים ייענשו "ולמה תמותו בית ישראל?! כי לא אחפוץ במות המת ... והשיבו וחיו" (פס' 31-32).
ה' אינו רוצה במוות של בני אדם ולכן כדאי להם לשנות את ההתנהגות.
בביטוי "לא אחפוץ במות המת"(פס ' 32) יש קושי הגיוני:איך אפשר להמית אדם שמת?
הפתרון\יישוב הקושי:הרשע עדיין לא מת,עדיין לא נענש על חטאיו,אבל אם ימשיך לחטוא,הוא ייענש בעונש מוות. המצב נקרא על שם הסוף הצפוי לאדם אם יבחר להמשיך לחטוא.

יום שלישי, 15 במאי 2012

חומר לבגרות בהיסטוריה


לאמיות היוונית מלמחת עצמאות 1821-1830

מהמאה ה-15 שלטו התורכים ביוון. העם היווני היה תחת שלטון מוסלמי, שדתו ושפתו שונה לחלוטין מזו של תורכיה.
השלטון התורכי גילה סובלנות לעמי הספר (יהודים ונוצרים)  והתיר את שלטונה של הכנסיה האורתודוכסית ביוון.
הממשל התורכי הפגין אדישות והזנחה כלפי היוונים בעקבות השחיטות ששררה אצל זרועות הממשל של התורכים.
במאה ה-18 הזנחה זו גרמה לסבל רב להאכרים. מושלי המחוזות מיררו את חיי האוכלוסיה על ידי הטלת מיסים גבוהים.
סוחרים יווניים רבים חיו מחוץ ליוון והושפעו מרעיונות תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית. רבים מהם שמרו על קשר עם המולדת- יוון, והחלו להקים אגודות יווניות שהדגישו את תרבות יוון ושאפו לשחרר אותה משלטון העות'מאניים.
הכוח המרכזי שהניע את המאבק  היה ארגון בשם "אגודת החברים".

כיצד התנהל ובוצע המאבק הלאומי היווני? / מהלך האירועים ושיטות הפעולה במאבק הלאומי
1) השלב הראשון במאבק הלאומי
ברחבי יוון ובקהילות היווניות באירופה, החלו לקום אגודות מהפכניות (אגודות ה"רֵעים"). את האגודות הרכיבו סוחרים יוונים ומשכילים יוונים, שהושפעו מרעיונות ההשכלה, המהפכה הצרפתית ונפוליאון. חברי האגודות, שאפו לשחרר את יוון מהשלטון התורכי ולהחיות את התרבות היוונית העתיקה. הם שמו דגש על לימוד השפה והתרבות היוונית בבתי-הספר ביוון, כדי לחזק את הזהות הלאומית היוונית (היוונים היו גאים מאוד בתרבות העתיקה שלהם, שהשפיעה רבות על תרבות המערב).האגודה הגדולה ביותר הוקמה באודֶסה (ברוסיה), ובראשה עמד הנסיך איפסילנטי. הוא יזם פלישה אל האימפריה העות'מאנית, אבל נכשל. במקביל, פרץ ב-1821 מרד ברחבי יוון נגד השלטון העות'מאני, מרד שבעיני היוונים נחשב למלחמת העצמאות שלהם (היוונים הקימו לעצמם צבא, גם אם לא גדול, שהורכב בעיקר מאיכרים ופועלים).
במשך מספר שנים היו ליוונים הצלחות ששיאן כיבוש אתונה מידי השלטון העות'מאני, אבל תורכיה דיכאה באכזריות את המורדים ונעזרה בשליט מצרים, מוחמד עלי, לדכא את היוונים. עשרות אלפי יוונים נהרגו, כולל ראשי הכנסייה היוונית והפטריארך היווני (= ראש הכנסייה היוונית), שהוצאו להורג. ב-1827 נדמה היה שתורכיה הצליחה לדכא את המרד היווני, אך אז נחלצו לעזרת היוונים - רוסיה, בריטניה וצרפת.



2) השלב השני במאבק הלאומי - מאבק "מלמעלה", בסיוע שליטי רוסיה, בריטניה וצרפת. שלש המעצמות שלחו ציים ימיים לים התיכון, ובקרב נַבַרִינוֹ (1827), הושמד הצי התורכי-מצרי. הרוסים חדרו לתוך שטחי האימפריה העות'מאנית, וכדי למנוע את התחזקותם, אילצו בריטניה וצרפת את רוסיה, להגיע להסכם שלום עם תורכיה. החלו שיחות שלום וב-1832, הכירה תורכיה בעצמאות יוון.


ב.       גורמים שסייעו למאבק הלאומי:
1.      רעיונות תנועת ההשכלה, המהפכה הצרפתית ונפוליאון.
2.      המעצמות: רוסיה, בריטניה וצרפת. אמנם השלוש חששו
מהצלחת התנועות הלאומיות, אבל היו להן אינטרסים לעזור ליוון. רוסיה רצתה להחליש את האימפריה העות'מאנית כדי לחדור לים התיכון, וכמדינה נוצרית-אורתודוכסית, גם הזדהתה עם היוונים.
בריטניה גם רצתה להחליש את האימפריה העות'מאנית ולמנוע כניסה רוסית לים התיכון, וצרפת תמכה בבריטניה.
3.      סוחרים יוונים עשירים, שהיגרו מיוון, מימנו בכספם את המאבק הלאומי, לדוגמא: מימנו הקמת בתי-ספר, שיטפחו תרבות
יוונית ויצמיחו שכבת משכילים, שתאבק על שחרור יוון.
4.      אנשי רוח, משכילים, סופרים ממערב אירופה, שהעריצו את
התרבות היוונית העתיקה, בה ראו את הבסיס לתרבות אירופה,
וראו ביוונים יורשי יוון העתיקה. הם גם ראו במאבק הזה, מאבק
תרבותי נוצרי נגד תרבות מוסלמית. רבים הגיעו ליוון ונטלו חלק
פעיל במאבק, כאשר הבולט שבהם הוא המשורר האנגלי, הלורד
ביירון (שנפטר שם מקדחת).
גורמים שעיכבו את המאבק הלאומי:
1.      האימפריה העות'מאנית, שרצתה להמשיך לשלוט ביוון ומוחמד עלי, שליט מצרים, שסייע לה. התורכים דיכאו באכזריות את המרד היווני וטבחו עשרות אלפי יוונים.
2.      חוסר ארגון צבאי של היוונים.
3.      פיצול בין גורמים מהפכניים בשלב הראשון של המאבק, כלומר: מתח בין כמורה נמוכה לכמורה גבוהה, שחששה מהמאבק בתורכיה ומתח בין המשכילים לשכבות הנמוכות יותר.
תוצאות המאבק הלאומי היווני - יוון זכתה בעצמאות והפכה מלוכה. ב-1832 עלה לשלטון ביוון מלך גרמני, בתמיכת רוסיה ובריטניה, שהמשיכו להתערב בענייני יוון. הקמת המלוכה היוונית, נחשבה ניצחון חשוב של התנועה הלאומית היוונית, וזה זירז תנועות לאומיות נוספות להיאבק למען עצמאות העמים שלהן.







   מהו רעיון הלאומיותקבוצת אנשים בעלת מכנה משותף (שפה, היסטוריה, תרבות וטריטוריה), השואפת להקים מדינה עצמאית בשטח מסוים. כלומר, כל לאום (או תנועה לאומית) רוצים בחיים עצמאיים בשטח מולדתם, בו יתאפיינו החיים בהתאם לתרבות והמסורת של אותו עם (לאום), ללא תלות בשלטון זר.





הלאומיות כתופעה חברתית
בהיבט החברתי- הלאומיות, המבטאת את תחושת השייכות והנאמנות ללאום,  היא מגשרת על  פני הבדלים כגון פערים חברתיים, פערים כלכליים ומסורות אזוריות.
הלאומיות כתופעה תרבותיתבהיבט התרבותי- הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת, אליה קשור הלאום, ובה נוצרה הזהות הלאומית. הלאומיות מחייה מסורות קיימות ומעשירה אותן. תרבות הלאום מורכבת מסמלים, מיתוסים, סיפורים, שפה, זיקה לדת, זיכרון היסטורי, טיפוח אתרי זיכרון, שירים, תלבושות מסורתיות, מאכלים.
הלאומיות כתופעה פוליטיתבהיבט הפוליטי- הלאומיות מערערת על הלגיטימיות של מוקדי הכוח הקודמים- שושלות המלוכה, האצולה והכנסייה, ודורשת להעביר את מוקדי הכוח והשלטון ללאום. שאיפת הלאום היא לבטא את עצמו בצורה פוליטית, באמצעות הקמת מדינה עצמאית.






1. המודרניזציה - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר. חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו. עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר. 

2. רעיונות ההשכלה והחילון - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות. 

3. המהפכה הצרפתית - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.

4. כיבושי נפוליאון - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - מצד אחד, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך מצד שני עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו סביב רעיונות הלאומיות האתנית.










הסיבות/הגורמים לצמיחתה של התנועה הציונית:

1.     השפעת התסיסה באירופה והצלחותיהן של תנועות לאומיות שונות:

התנועה הציונית צמחה באירופה ולכן הושפעה מהצלחותיהן של תנועות לאומיות שונות. ראשית היה את "אביב העמים" (1848) שלקחו בהם חלק ואף הובלו על ידי יהודים. בהם עמים שונים יצאו כנגד המשטר הישן ותבעו לא רק "חופש, שוויון ואחווה", אלא גם חירות לאומית (צרפת,גרמניה,אוסטריה,הונגריה ואיטליה). ניסיון זה לא צלח, אך הרעיונות הופצו באירופה והצליחו לחלחל לאנשים שונים (כולל יהודים). הקשר לציונות: בסוף המאה ה- 19, נאבקו גרמניה ואיטליה על איחודן, כל אחת באופן נפרד עד להצלחתן, מה שגרם לאנשים בתנועה הציונית להתעורר מבחינה רעיונית ומוראלית בכל הקשור לעם היהודי וארץ ישראל.




2. יהודי מערב אירופה התאכזבו קשות הן מהאמנציפציה והן מתנועת ההשכלה שקיבלו במהלך המאה ה-19. הם האמינו שבזכות רעיונות ההשכלה המתקדמים ובזכות השוויון שקיבלו מהאמנציפציה הם יוכלו להשתלב בחרה שסביב ולחיות עם שכניהם (הגרמנים, האיטלקים, הצרפתים וכו'). ההשתלבות נראתה כפתרון האידיאלי, אבל השתלבותם היית זמנית ובסופו של דבר הם הפכו דחויים יותר מבעבר. זה גרם להם לאבד תקווה, הם החלו לחפש פתרון אחר, והתלכדו סביב היהדות כלאום מאחר ועברו תהליכי חילון.


3. האנטישמיות המודרנית הגואה – הצלחתם הכלכית של היהודים בעקבות האמנציפציה עוררה שנאה עזה כלפיהם (אנטישמיות=שנאת ישראל). במערב אירופה השנאה התבטאה בעיקר בהסתה: בעיתונים, ספרים ובפעילות פוליטית.
במזח אירופה היהודים סבלו מפוגרומים. רבים הבינו כי קיימת סכנה קיומית ושיש למצוא פתרון.














תכנית באזל : המטרה והאמצעים

כצעד לקראת מימוש תפיסתו הציונית-מדינית  יזם הרצל את הקונגרס הציוני היהודי הראשון בעיר באזל שבשוויץ ב-1897. אל הקונגרס הוזמנו נציגי התנועה הציונית בעולם.  במהלך הקונגרס  גובשה תכנית שזכתה לשם: "תכנית באזל". בתכנית הוגדרו מטרות התנועה הציונית והאמצעים להגשמת המטרות.

הגדרת המטרה:  "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת
                           בארץ-ישראל מובטח   לפי משפט הכלל".
הסבר:
"בית מולדת"- הכוונה הייתה לריבונות יהודית או אפילו מדינה אך לא השתמשו במושג "מדינה" כדי לא לאיים על הגורמים עימם התכוונו לנהל מו"מ כמו הסולטאן התורכי.
"בארץ ישראל" –הקביעה שהריבונות היהודית תהייה בא"י בלבד.  א"י היא הטריטוריה היחידה אליה יש לכוון את כל מאמצי התנועה הציונית.
"מובטח לפי משפט הכלל"- הריבונות תתקבל לאחר מו"מ גלוי ותזכה לאישור מדינות העולם. ("משפט הכלל" הוא המשפט הבין-לאומי)

האמצעים שהוצעו בתכנית להגשמת המטרה:

1.       פיתוחה של ארץ-ישראל על ידי יישובה ביהודים עובדי אדמה ,בעלי מלאכה –הכוונה לתמיכה במושבות הקיימות של העלייה הראשונה . זוהי תמיכה בציונות המעשית.
2.       ארגון היהדות בעולם על ידי מפעלים יעילים ,מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ.
3.       ביצוע פעולות למען הגברת הרגש הלאומי-יהודי וההכרה הלאומית היהודית- הכוונה להקמת תשתית חינוכית באמצעות לימוד ההיסטוריה והשפה העברית- ציונות רוחנית.
4.       ביצוע פעולות הכנה במישור המדיני כדי להשיג את הסכמת המעצמות לקבלת הצ'רטר- הזיכיון להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. זוהי הציונות המדינית.











הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה הציונית.
כדי להבטיח את הצלחת המטרות של התנועה הציונית, שקראה עצמה עתה "ההסתדרות הציונית ", היה על מתכנסי הקונגרס הראשון לבנות את הכלים שבעזרתם יתבצעו הפעולות הדרושות להעלאת היהודים לא"י. כלים אלו היו הארגונים המקצועיים שבעזרתם תפעל התנועה.  נבחרו מוסדות לשלוש קבוצות פעולה עיקריות:
מוסדות פוליטיים.
מוסדות כלכליים.
מוסדות התיישבותיים.
המוסדות פוליטיים של ההסתדרות הציונית:
הקונגרס הציוני –המוסד העליון של ההסתדרות הציונית. חבריו נבחרו באופן דמוקרטי מדי שנה ע"י חברי התנועה הציונית, "שוקלי השקל".  הקונגרס הוא המוסד העליון שמתווה את דרכה של התנועה הציונית. הרצל נבחר להיות נשיאה הראשון. הקונגרס הציוני בוחר את נשיא ההסתדרות הציונית, את הנהלתה ואת הועד הפועל שלה.
הועד הפועל הציוני – גוף שנבחר מתוך חברי הקונגרס ועליו האחריות להוציא לפועל את החלטות הקונגרס. הועד הפועל הציוני בוחר מקירבו גוף מצוצמם יותר
הועד הפועל הציוני המצומצם – שהוא למעשה מרכז ההנהלה הציונית. מעין ממשלה אשר הוציאה לפועל והייתה אחראית על הפעולות השוטפות של ההסתדרות הציונית.

מוסדות התיישבותיים של ההסתדרות הציונית

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל –הוקמה בקונגרס ה-5 בשנת 1901, ונחשבת לקרן המרכזית של התנועה הציונית. מטרתה גאולת קרקעות א"י והכשרתן להתיישבות ונטיעת יערות,  כדי להפוך את אדמות א"י לקניין הלאום היהודי. אדמות קק"ל, שניקנו בכספי יהודים ברחבי הגולה אינן ניתנות למכירה אלא לחכירה בלבד.
המשרד הארצישראלי – הוקם ב 1907 והיה אחראי על תכניות ההתיישבות ועל ביצוען.
חברת הכשרת היישוב – הוקמה ב- 1908 כדי לרכוש קרקעות בא"י עבור קרן קיימת לישראל. מקימיה היו ארתור רופין  ואוטו ורבורג. בשירותה עבד שנים רבות יהושע חנקין.

מוסדות מממנים – פיננסיים

אוצר התיישבות היהודים – ב 1896 החל הרצל לפעול להקמת בנק ציוני שיסייע ברכישת הצ'רטר מהתורכים. ב 1899 הוקמה חברה פיננסית שנקראה "אוצר ההתיישבות היהודים". תפקידה היה קביעת המדיניות הכלכלית של ההסתדרות הציונית.
בנק אנגלו פלשתינה – אפ"ק – המוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בא"י. לימים נקרא "בנק לאומי לישראל. נוסד ב- 1902
קרן היסוד – מוסד שנועד לממן את העליה וההתישבות היהודית בא"י. נוסד ב- 1920.