יום שישי, 8 באפריל 2016

הגדר מהו מחולל בסיס זמן Time Base Generator.
תשובה:
מחולל בסיס זמן הוא סוג מיוחד של מחולל אותות, מעגל אלקטרוני אשר מחולל מתח משתנה על מנת לייצור צורת גלים מסויימת.
מחוללים אלו מייצרים גל שן מסור בתדירות גבוהה מאוד, נוצרו בכוונה תחילה להסיט את הקרן בשק"ק לאורך פניי השפורפרת ולהחזיר אותו למיקומו הנוכחי.

נעשה שימוש במחולל בסיס זמן בשק"ק.
משתמשים בבסיס זמן במערכות מכ"ם לקבוע טווח ממטרה, על ידי השוואה של המיקום הנוכחי לאורך בסיס הזמן לזמן של הדיי רדיו המגיעים.
בטלוויזיות אנלוגיות אשר השתמשו בשק"ק (שפופרת קרן קתודית או CRT) היו שני בסיסיס זמן: האחת על מנת להסיט את אלומת האור האופקית בתנועה מהירה, והשנייה מושכת את קרן האור למטה במשך שישים פעמים בשנייה אחת במסך.


בסיס זמן לניארי - שרוך נעל



רכיבים
*הטרנזיסטור במעגל עובר בין שני מצבים בלבד:
קיטעון בחלק השלילי של הגל הריבועי
רוויה בחלק החיובי של הגל הריבועי - מקצר את המתח על הקבל.
*מחולל גל ריבועי (מכניס את הטרנזיסטור מרוויה לקיטעון)
מגבר שרת בעל משוב שלילי, המתח שיש על הקבל הוא מתח היציאה.
*הנגד והקבל מחוברים במקבל - על הקבל יש מתח קבוע.. המתח אליו הוא שואף הוא VCC פחות VD. כמו כן עקב החיבור במקביל המתח על הנגד הוא זהה.
*קבל  C1- מתח הקבל הוא המתח אשר משתקף ביציאה. מגבר השרת הוא מגבר יחידה.

על מנת שמתח הקבל ייטען בצורה ליניארי, צריך זרם קבוע, כידוע זרם הוא מתח חלקי התנגדות.
ההתנגדות הקבועה היא מהנגד.. המתח הקבוע הוא הוא על ידי הקבל.

בהתחלה הזרם על הקבל C1 הוא אפס וולט - לכן במוצא יש 0V.
בחלק השלילי של הגל הריבועי הטרנזיסטור בקיטעון.
הדיודה נפרצת.. דבר זה גורם לטעינה של הקבל למתח של 9.3V במידה ומתח VCC הוא 10V.
הזרם הקבוע מתאפשר על ידי כך שברגע שמתח הקבל C2 מגיע ל-9.3V, אזי הדיודה בקיטעון.. כאשר המתח על הקבל מגיע ל- 9.299 אזי הדיודה נפרצת וגורמת לו להיטען שוב למתח של 9.3V בצורה כזו יש לנו מתח קבע!
ההתנגדות הקבועה מסופקת לנו על ידי הנגד הקבוע.
כך יש לזו זרם קבוע.
כל זה מתבצע בחלק השלילי של הגל הריבועי.

בחלק החיובי של הגל הריבועי - המתח על הקבל מתקצר לאדמה, הטרנזיסטור בקצר.. מה שגורם לירידה "באפס זמן" של המתח על הקבל.

טעינה ליניארית.. ירידה חדשה של המתח לאפס.. הלוך חזור יוצרת לנו גל שן מסור.



גלאי שיא

הסבר המעגל:
רכיבים:
A1 - מגבר שרת המשמש משווה בחוג פתוח כאשר מתח הכניסה קטן מהמתח של הקבל (V-).
A2 - מגבר שרת בעל משוב שלילי, מתח הקבל (Vc) שווה למתח היציאה Vout.
D1 - דיודה אשר נפרצת כאשר מתח האנודה גדול בלפחות 0.7V מהקתודה. דיודה זו נפרצת כאשר יש במבוא A1 פלוס VCC, ובקיטעון כאשר במבוא A1 יש מינוס VCC.

הסבר הניסוי:

תחילה מתח הקבל הוא 0V, לכן Vout שווה גם 0V (מתח הקבל הוא מתח היציאה של A2, מתח היציאה של המעגל).
נניח וייכנס מתח הנמוך ממתח הקבל, A1 ישמש כמשווה בחוג פתוח - כאשר V- גדול יותר, מתח המוצא של A1 יהיה מינוס VCC מה שיגרום לדיודה להיות בקיטעון.


מכיוון שלמתח הקבל אין לאן להתפרק, הריי כניסות מגברי השרת בעלי התנגדות גבוהה מאוד (באופן תיאורטי אין סופי) מתח הקבל נשמר!  לכן מתח השיא נשמר.

ברגע שנכנס מתח הגדול ממתח הקבל (מתח היציאה), אזי A1 אשר משמש כמשווה בחוג פתוח, יוצא במוצאו פלוס VCC, דבר זה יגרום לכך שהדיודה תיפרץ, במצב זה יש לנו משוב שלילי, במשוב שלילי הדק הפלוס שווה להדק המינוס - מה שגורם לקבל להיטען עד למתח הדק הפלוס - מתח זה מועבר ליציאה.

בצורה כזו אם נכניס מתח הגדול ממתח היציאה, מתח היציאה ישתנה למתח הכניסה - כך המעגל מגלה את השיא.

מה מטרתו: גלאי שיא עוזר לנו לגלות את המתח המקסימלי או המנימלי שנכנס במתח הכניסה VIN.


שימושים של גלאי שיא: על מנת למדוד טמפרטורה מקסימלית, בהירות מקסימלית וכדומה משתמשים בגלאי שיא.



מקור זרם
רכיבים:
A1 - מגבר שרת.
טרנזיסטור PNP - טרנזיסטור בעל שני מצבים: קיטעון או הולכה, ברגע שנכנס אליו מינוס VCC הוא בהולכה, פלוס VCC הוא בקיטעון.
2 נגדים שווה בכניסה - מטרתם לחלק את מתח הכניסה לחצי (לא בהכרח משנה) - בעזרתם המתח שמתחלק בניהם נעשה החישוב של הזרם הקבוע - זרם הוא מתח חלקי התנגדות.
המגד R17 - בעזרתו נקבע הזרם הקבוע, מתח חלקי ההתנגדות שלו היא הזרם הקבוע.
RL - נגד העומס. אם נשנה את העומס (בין התחומים 0 אום עד הנגד R17, הזרם יישאר קבוע!

מהו מקור זרם: מקור זרם ישמור על הזרם קבוע גם עם העומס ישתנה.

תחילה A1 משמש כמשווה בחוג פתוח.
כל ה-VCC נופל על הטרניזסטור, הדק המינוס שווה לכל מתח ה-VCC.
הדק הפלוס שווה לחצי VCC (מחלק מתח בין שני נגדים שווים הוא חצי VCC).
כתוצאה מכך A1 מוציא מינוס VCC - מה שגורם לטרזיסטור לעבור ממצב קיטעון למצב הולכה.

כעת הטרנזיסטור משמש (כמו קצר), כידוע הזרם IE ו-IC שווים.
IE=(בטא+1)IB
IC=בטאIB
כאשר IB הוא זרם ממש נמוך.

לכן הזרם שיזרום על הנגד R17 שהוא: חצי VCC, חלקי ערך הנגד (IE) יזרום גם על הנגד RL ללא תלות בערכו (בתחום של 0 אום עד הערך האומי של R17)

מה ייקרה אם נגדיל את התנגדות הנגד RL מעבר לנגד R17? הזרם שלנו יצטרך להיות יותר מהמתח שניתן להפיק... אי אפשר להוציא יותר מתח ממה שיש.. לכן זה יילך על חשבון הזרם.

נניח הנגד R17 הוא 1K, והמתח VCC הוא 10V
הזרם שזורם שם הוא חמש חלקי 1 קילו - חמש מילי אמפר.

נניח שמנו את RL בערך של 10K.
מה שקבוע זה ההתנגדות, אם וכאשר הזרם היה עדיין חמישה מילי אמפר - המתח היה צריך להיות 50 וולט - אין לנו מאיפה לייצר כזה מתח! המקסימום זה 5 וולט.. המתח יגיע למקסימום אבל הזרם יפחת..

הבדלים בין מקור זרם זה למקור זרם בניסוי השני (אשר נימצא בחוברת):
מקור זרם זה הוא מקום זרם מוארק , ואילו מקור הזרם השני הוא מקור זרם צף.
מקור זרם זה ממומש על ידי טרנזיסטור ומגבר שרת, מקור הזרם השני ממומש על ידי מגבר שרת בלבד.

יום שני, 4 בינואר 2016

מערכות תקשורת ב' הנדסאי אלקטרוניקה שאלות ותשובות פתרונות בחינם תשובות מלאות אלקטרוניקה כיתה יד' תקשורת סלולרית סיבים אופטיים לוויינים פתרונות מלאים תשובה מלאה

מערכות תקשורת ב' הנדסאי אלקטרוניקה שאלות ותשובות פתרונות בחינם תשובות מלאות אלקטרוניקה כיתה יד' תקשורת סלולרית סיבים אופטיים לוויינים פתרונות מלאים תשובה מלאה

שאלה מספר אחת

כמה מנויים יכולים לקבל שירות באיכות של GOS=1% במערכת הכוללת 24 ערוצים, אם כל מנוי מייצר בממוצע 0.25Erlang?


לפני פתרון התרגיל חשוב להצטייד בנספח - טבלת Erlang.
כפי שניתן לראות יש לנו בטבלה:
C - מספר ערוצים
GOS אשר נמדד באחוזים
וכמות התעבורה הכוללת בשעה אחת ביחידות Erlang.

נשתמש בנתונים שלנו:
מספר הערוצים הוא 24, לכן C=24.
דרגת שירות GOS היא 1.
כמות התעבורה שמנוי מייצר בממוצע 0.25Erlang לכו Au=0.25Erlang.

נוכל למצוא בטבלה את סך הכל התעבורה הכוללת בשעה אחת.

על פי הטבלה סך הכל התעבורה הכוללת בשעה אחת היא 15.3Erlang.
A=15.3


שואלים אותנו מה מספר המנויים?

מבט קצר בנתונים שלנו יביא לנו את הנוסחה הבא:

כאשר A הוא כמות התעבורה הכוללת בתא בשעה אחת.
U הוא מספר המנויים בתא - אותו אנחנו מחפשים.
Au - כמות התעבורה שמנוי יצר בשעה אחת.

נבודד את U ונימצא אותו:
U=61.2=61 מנויים


איך תשתנה התשובה אם מספר  הערוצים ייקטן ל-20?
C=20 ערוצים
GOS=1%
Au=0.25Erlang
על פי הטבלה:
A=12

לכן U=48 מנויים


איך תשתנה התשובה אם מספר הערוצים ייקטן ל-40?
C=40
GOS=1%
Au=0.25Erlang
על פי הטבלה:
A=29

לכן U=116 מנויים



שאלה מספר 2

כמה ערוצים צריכים להיות במערכת המתוכננת לשרת 1350 מנויים המייצרים בממוצע 0.02Erlang באיכות של GOS=1%.

פתרון מלא

נרשום את הנתונים שלנו:
C=? את C אנחנו נחשב בעזרת הטבלה, אנחנו צריכים שני נתונים בשביל זה: GOS, יש לנו ואת A שאנחנו צריכים למצוא אותו.
U=1350
Au=0.02

נחשב את A על פי הנוסחה


על פי הנוסחה A=27Erlang.

נוכל למצוא את C על פי הטבלה יש לנו את כל הנתונים.

C=38 ערוצים



שאלה מספר שלוש
מפעיל רשת תאית משרת אזור ששטחו 1,200 קמ"ר. המפעיל התקין את הרשת על בסיס תאים בשטח ממוצע של 40 קמ"ר ומקדם שימוש חוזר של 1/7. למפעיל הוקצה תחום תדרים של 40MHz והטכנולוגיה שבה הוא משתמש דורשת 30kHz לערוץ.
כמו כן דורשות הרשויות לספק רמת שירות של GOS=2% לכל היותר. בהנחה שהמנוי הממוצע מייצר 0.03Erlang חשבו את:
א. מספר התאים באזור שירות.
ב. מספר הערוצים בתא.
ג. כמות התעבורה המרבית בתא.
ד. כמות התעבורה המרבית באזור שירות
ה. מספר המנויים שאפשר לשרת באיכות של GOS=2%
ו. מספר המנויים שאפשר לשרת בו זמנית.

אם אנחנו יודעים ששטח הכיסוי של הרשת התאית הוא 1,200 קמ"ר, וגודל הממוצע של תא הוא 40 קמ"ר, הריי שאנחנו צריכים סה"כ תאים שיכסו את כל השטח, כמה פעמים 40 קמ"ר נכנס ב1,200?


לכן יש סה"כ 30 תאים.




נחשב את מספר הערוצים.
בהנחה שיש לנו ערוץ אחד לשידור וערוץ אחד לקליטה, הריי שצריך סה"כ 60kHz לשיחה אחת.

סה"כ ערוצים לתא:
עקב מקדם השימוש החוזר (של הערוצים), ניתן להשתמש במספר מועט יותר של ערוצים על מנת להשתמש בסה"כ 666, יש לנו שבע תאים באשכול.
מקדם השימוש החוזר הוא 1/7 לכן נכפול ב-1/7


יש סה"כ 95 ערוצים בתא.


כמובן שנשתמש בטבלה ונוציא ממנה מידע.
בטבלה שי לנו שלושה נתונים
C=95
GOS=2%

נוכל למצוא לפי הטבלה את A:
A=83Erlang כמות התעבורה הכוללת בתא בשעה אחת 
Au=0.03Erlang
התעבורה הכוללת (המרבית בתא).



באזור שירות יש 30 תאים לכן התעבורה הכוללת (המרבית) באזור שירות היא:




נוכל להציב בנוסחה ולמצוא את U:



מספר המנויים שאפשר לשרת באיכות של GOS=2%




מספר השיחות האפשרי בתא הוא: 95 שיחות, (מספר השיחות שווה למספר הערוצים), יש סה"כ 30 תאים, לכן 30 כפול 95 זה מספר השיחות שיכולות להתנהל בו זמנית 2850 שיחות.



תרגיל מספר ארבע

חברת תקשורת תאית החלה לספר לעיר בת 600,000 תושבים, והקימה לשם כך רשת הכוללת 394 תאים, שלכל אחד מהם מקצים 19 ערוצים. הרשויות דורשות מהמפעילים לספק רמת שירות של GOS=2% לכל היותר. בהנחה שהמנוי הממוצע מבצע שתי שיחות יוצאות בשעה, ואורך שיחה ממוצעת היא 3 דקות, איזה חלק מתושבי העיר יכולים להיות מנויים של החברה?



בעזרת הנתונים:
C=19
GOS-2%
נשלוף את A
A=12.3Erlang


דלתא: מספר השיחות שמנוי יזם בשעה אחת
H - אורך שיחה ממוצע בשניות
Au - כמות התעבורה שמנוי יצא בשעה אחת

Au=0.1Erlang




U=123

יש סה"כ 394 תאים לכן יש 48,462

שזה 8.077% מכלל התושבים



שאלה מספר חמצש


פתרון





שאלה מספר שש
סדרה של דפקי אור משודרת דרך סיב שאורכו L=400 מטר.
שבו: n(core)=1.4
n(clad)=1.36
חשב את הנפיצה לק"מ, הנח שרוחב הדופק במבוא הוא אפס.

פתרון מלא תשובה מלאה

נחפש בדף הנוסחאות את הנוסחה שיש לנו הכי הרבה נתונים עליה.






שאלה מספר שבע

חשב את מספר האופנים ואת הנפיצה הבין אופנית לקילומטר בשני סיבי מרגה שונים שלשניהם: אורך גל של 820 ננומטר.

א. n1=1.41
n2=1.4
קוטר הליבה 50 מיקרו מטר.
ההפרש היחסי בין מקדמי השבירה 0.00711


ב. n1=1.45
n2=1.4
קוטר הליבה 50 מיקרו מטר.


פתרון

נוסחה לחישוב מספר אופנים.



חישוב למספר התדר המנורמל
a רדיוס.

V=32.2


נציב בנוסחה לחישוב מספר אופנים
מספר אופנים 518



נחשב את הנפיצה האופטית 


הנפיצה הבין אופנית למטר


את התוצאה נכפיל ב"קילומטר" - 1000

33.096ns/km



יום שני, 28 בדצמבר 2015

סיפרתית ב' ספרית ב' משרד החינוך הנדסאי אלקטרוניקה כיתה יד' תרגילים פתרונות תשובות מלאות הסברים טרנזיסטור כמתג משפחות לוגיות ממסר סליל קבל מונים חינם

סיפרתית ב' ספרית ב' משרד החינוך הנדסאי אלקטרוניקה כיתה יד' תרגילים פתרונות תשובות מלאות הסברים טרנזיסטור כמתג משפחות לוגיות ממסר סליל קבל מונים חינם

תרגילים בנושא: טרנזיסטור כמתג


תרגיל מספר אחד


א.מה צריך להיות הערך של Vin על מנת שהטרנזיסטור יהיה בתנאי רוויה?
נתון: Rb=5k
Rc=10k
Vcc=12V
VBE=0.7V
VCEׂS(S)=0.2V
β=50
ב.מה צריך להיות הערך של Rb על מנת שהטרנזיסטור יהיה בתנאי רוויה?
נתון:
Rc=10k
Vcc=12V
VBE=0.7V
VCEׂS(S)=0.2V
β=50
 Vin=2V

תשובה מלאה הסבר מלא איך פותרים

על מנת לפתור את התרגיל אנחנו צריכים לדעת את תנאי הרוויה



פתרון סעיף א'
נציב את הנתונים




חישוב לאחר הצבה





סעיף ב'
נציב נתונים אחרים, נשתמש באותו תנאי רוויה.





פתרון מלא לאחר הצבה








 תרגיל מספר 2


נתון V1 גורם לרווית הטרנזיסטור
נתון V2 גורם לקיטעון הטרנזיסטור
VCEׂ(sat)=0V
VBE=VD=0.7V

א. הסבר את תפקיד הדיודה.
ב. הנח כי המתג נימצא במצב V1 במשך זמן רב, אם מעבירים את המפסק למצב V2 לזמן T=10τ (טאו), ומחזירים שוב למצב V1, חשב ושרטט את מתח המוצא Vout עבור המעגל.
1. ללא דיודה
2. עם דיודה


פתרון מלא תשובה מלאה

לצורך הדוגמה בלבד!!!
לפני שנפתור את התרגיל נבדוק האם הטרנזיסטור עומד בתנאי הרוויה כאשר יש נגד:
נניח Vin הוא 5V, ו Rb=50, בטא=50





תנאי הרוויה אכן מתקיים!


סעיף א'
כאשר הטרנזיסטור נימצא בהולכה הזרם דרך הסליל זורם לקולקטור של הטרנזיסטור.
מעבר פתאומי של הטרנזיסטור לקטעון יגרום לזרם הסליל לזרום דרך נגד R ויגרום לעלייה גדולה במתח המוצא, מתח זה יכול לעבור את מתח VCE שהוא מתח בין קולקטור לאמיטר, כאשר הטרנזיסטור נימצא בקיטעון ולגרום לנזק בלתי הפיך לרכיב.


סעיף ב'

נעשה שרטוט של Vin, Vout ו-IL בו זמנית בצורה מסונכרנת.
Vin הוא גל ריבוע אשר גורם לרוויה ולקיטעון.
כאשר הטרנזיסטור ברוויה, Vin שווה ל VCE SAT אבל הוא שווה לאפס, כאשר הטרנזיסטור בקיטעון המתח עולה במכה מהירה מאוד ל-15.7וולט מה שגורם לדיודה להיפרץ ומשאיר את המתח על 15.7-0.7 כלומר על 15V.

אם היינו צריכים למדוד מתח על קבל, כלומר בשבילנו הוא Vout זה היה Low pass.
אם היינו צריכים למדוד מתח על קבל כאשר הוא לא ב-Vout  זה היה High pass.

איך נזכור את זה?


קבל ב- Vout


אנחנו רואים את הסימן L לכן זה Low pass filter



קבל לא ב-Vout


אנחנו רואים את הסימן H לכן זה High pass filter

יש לזכור שני כללים
* קבל הפוך מסליל, כאשר קבל הוא High pass filter אז סליל במקומו הוא Low pass filter וההיפך.
* מתח הפוך מזרם, כאשר מודדים מתח הוא High pass filter אז במדידת זרם במקומו זה יהיה Low pass filter וההיפך.

במקרה שלנו אנחנו מודדים זרם על הסליל, לכן זה יהיה Low pass.


כאשר המתג נמצא במצב V1 זמן רב, הטרנזיסטור ברוויה והסתיימו תופעות המעבר בסליל.


נשרטט עם דיודה ללא נגד:
המתח שואף ל-VCC!



על מנת לסרטט נחשב את קבוע הזמן שלנו.




בעת הטעינה של הסליל, הוא שואף להגיע למתח שזורם עליו, לכן הזרם המקסימלי, או הזרם האינסופי שלו:



אני סמוך ובטוח שהזרם הגיע ל-150mA כי הוא נישאר זמן רב במתח V1 אשר גורם לטרנזיסטור להיות ברוויה.
במצב רוויה זה המצב של הטעינה.

עכשיו העבירו את המתח למצב V2 למשך עשרה טאו, כלומר הזרם על הסליל מתחיל להתפרק.
הוא שואף לאפס, להתפרק.
הוא התחיל מ-150mA
משך הזמן הוא: עשרה טאו. (כאשר כבר חישבו את הטאו).




ברור לנו כי אחרי זמן של עשרה טאו הוא כבר יגיע לאן שהוא שואף (0A)




שרטוט ללא דיודה, עם נגד:

הזרם נשאר קבוע, מה שמשתנה זה המתח.
המתח עולה ל-45V ואז שואף ל-VCC



הזרם מתחיל מ-150 מילי אמפר, שואף ל-0 כי הוא מתפרק, קבוע הזמן (טאו) השתנה.





תרגיל מספר 3

נתון:
β=50
VBE=0.7V
VCE[SAT]=0.1V

זרם תפיסה 50mA
זרם שחרור 20mA




א. חשב את ערכו של הנגד Rb הדרוש לתפיסת המססר.
ב. עבור הנגד Rb=470 חשב ושרטט את מתח המוצא Vout ואת הזרם IL כאשר במבוא מופיע פולס יחיד המתואר בשרטוט.
ג. חשב את זמן התפיסה ואת זמן השחרור.


פתרון מלא

עוד לפני שנפתור את התרגיל נחשב מה צריך צריך להיות הנגד Rb על מנת שהטרנזיסטור יהיה ברוויה.







אנחנו חייבים ערך של נגד קטן מ-900 אום על מנת שתנאי הרוויה יתקיים.



פתרון סעיף א'

כדי לתפוס את הממסר אנחנו צריכים זרם של 50mA בקולקטור  (על הסליל) נציב בתנאי הרוויה שלנו:




הערך הכי גדול שהנגד Rb יכול להיות כדי שהממסר יהיה בתפיסה הוא 4.3K.
אם ניקח התנגדות יותר קטנה הממסר ייתפס כי הזרם יהיה יותר גדול.



פתרון סעיף ב'
Rb=470, זה עומד בתנאי הרוויה הכל בסדר.

ברור לנו שהטרנזיסטור היה לפני זה במצב קיעטון, לכן ב-VOUT היה VCC, וברוויה ב-VOUT יהיה אפס. (VCESׂ 0.1V)

נחשב את קבוע הזמן שלנו:



במצב רוויה הריי שמדובר בטעינת הקבל, כמו LPF.




נחשב את טעינת הסליל בעזרת משוואת הדפקים:










תרגיל מספר 4



נתון מעגל שבו טרנזיסטור ממתג סליל של ממסר.
נתוני הממסר:
זרם תפיסה 50mA
זרם שחרור 30mA

נתונים הטרנזיסטור:
VCES=0.2V
VBE=0.7V
β=50

א. חשב את הערך המנימלי של Vin אשר מבטיח את סגירת הממסר.
ב. רוצים למתג את המעגל באופן מחזורי על ידי סדרת דפקים, כאשר האמפליטודה של כל דופק היא 12V. חשב מהו הרוחב המינימלי של הדופק ומהו הזמן המינימלי בין דופק לדופק.
ג. כיצד ניתן היה להגן על הטרנזיסטור במעגל מפני מתחי יתר בזמן מיתוג הממסר?
שרטט את הפתרון המקובל של ההגנה על הטרנזיסטור.


פתרון תשובה מלאה

סעיף א'

כל מתח גדול מ-5.8K יגרום לכך שתובטח תפיסת ממסר.

סעיף ב'

נבדוק האם תנאי הרוויה בכל מקרה



תנאי הרוויה אכן מתקיים.



נחשב את IL מקסימום




אנחנו צריכים לעבוד כל פעם מתפיסה לשחרור.. ואז שוב לתפיסה ולשחרור

נחשב את קבוע הזמן שלנו:


בעת הטעינה:

טעינה:





בעת הפריקה




פריקה:





הרוחב המינימלי שצריך להיות הוא:
זמן הטעינה

הזמן בין דופק לדופק הוא:
זמן הפריקה


סעיף ג'
על מנת לפתור את סעיף ג' יש לעיין בחלק התיאורטי של סיפרתית ב'





שאלה מספר 5


נתוני הטרנזיסטור

VCE[SAT]=0.2V
β=60
VBE=0.7V
Vin=5V



א. עבור Vin הנתון חשב ושרטט מתחת ל-Vin את האותות הבאים: IL ו-Vout כתלות בזמן.
ב. מהו ערכו של הזרם IL דרך הסליל בזמן t=2mS.
ג. חבר דיודת הגנה בצורה המקובלת במיתוג סליל על ידי טרנזיסטור.


נבדוק האם הטרנזיסטור עומד בתנאי רוויה:

תנאי רוויה מתקיים!!!





נחשב קבוע זמן





זאת הקפיצה של המתח, המתח שואף להיות ב-VCC, מתחיל ב-248 וולט, משך הזמן הוא 1m לפי השרטוט



הזרם מתחיל מהזרם המקסימלי, כי ברוויה הוא נטען אליו, 118mA, שואף להגיע ל-0A כי הוא מתפרק, במשך זמן של 1mSec, בקבוע זמן של פריקה כמו שחישבנו למעלה.





סעיף ב'
בזמן t=2m אנו במצב של רוויה, כלומר טעינה, הסליל שואף להגיע לזרם המקסימלי (118mA).
חישבנו לעיל את קבוע הזמן (טאו), משך הזמן הוא 2m-1m לכן הוא 1m.
הערך ההתחלתי של הסליל הוא 14.45mA.


סעיף ג'
יש תשובה מלאה בחלק התיאוריה ובשאלה מספר 2 סעיף ב' יש הסבר נוסף


**שאלת בונוס**
נניח וזרם השחרור הוא 20mA וזרם התפיסה הוא 50mA חשב כמה זמן הממסר היה תפוס בקטע הקטעון המוצג בשרטווט.

פתרון
הריי שבזמן אפס הממסר היה כבר תפוס, כי הזרם על הסליל חצה את ה-50mA בוודאות.
נחשב את הזמן שבו הזרם הגיע ל-20mA, מרגע t=0.
במצב קיטעון הסליל מתפרק ושואף לאפס, אנחנו מתחילים בזרם של 118mA על הסליל, קבוע הזמן שלנו מחושב למעלה (טאו של פריקה).